כותרות TheMarker >
    ';

    פתיחה

    ארכיון

    0

    בלגרד, אוגוסט 2018

    0 תגובות   יום חמישי, 30/8/18, 07:20

     

    יום חמישי 23.8
    שלהי הקיץ מביאים עימם חום ולחות כבדים מה שגורם להמוני העם להאסף אל נמל התעופה הבינלאומי של ישראל ולברוח מפה לארצות חמות ולחות כמו סרביה.
    חודשיים חלפו מהפעם האחרונה שעברנו בשערי הבידוק ובדיוק יומיים לאחר שהסנדוויץ שלנו יצא לשליחות שינשינית (שנת שירות טרום צבאית) ביבשת של הדוד סם ושוב אנחנו פה.
    דיל לבלגרד עיר הבירה של סרביה (חלק מיוגוסלביה של פעם) שולח אותנו לסופשבוע ארוך.
    כאשר עומדת להשוואה העיר האחרונה בה ביקרנו במסגרת דיל שכזה - אודסה שבאוקראינה, נשאלת השאלה מה טוב יותר והיכן יותר טעים.
    יצאנו לטעום הישארנו עמנו.
    שיא עונת התיירות בנמל התעופה חושף תורים ארוכים אך רגועים מאד (צריך לבדוק את התעלומה) ובהתאם נערכה רשות שדות התעופה ופתחה עוד דלפי צ'ק-אין במעין אוהל ענק, בקומת הקרקע, סמוך לאולם הנכנסים. התור היה ארוך אך זז כל הזמן והתקדם לאיטו. גם שאר נקודות הקליטה והבידוק היו עמוסים אך התקדמו בניחותא.
    היום נטוס עם חברת ישראייר הישראלית שזו לי הפעם הראשונה דומני שאני טס איתם ולא לאילת.
    למרות שזאת לא טיסת לואו קוסט אין אוכל בטיסה. אם רוצים משלמים על כריך ומים.
    מינימום מחיר למינימום תנאים.
    שיהיה.
     
    אולי אלה הוודקות שדגמתי לפני הטיסה או יום חמישי של שבוע עמוס ששלחו אותי לשנו"ץ עוד בטרם המראה.
    ההמראה הייתה חלום. הטיסה עברה ביעף ונחתנו שעה מוקדם יותר לפי השעון המקומי בשדה התעופה על שם ניקולה טסלה הגיבור לאומי.
    תהליך היציאה ארך מספר דקות והיה מהיר. שדה התעופה התגלה כמודרני ומשוכלל, וכלל אפילו חנויות דיוטי פרי בשער היציאה.
    היות ואנו קבוצה קטנה של עובדי התאגיד, נאספנו חיש באוטובוס ונסענו לעיר. בדרך נציגת חברת התיירות נותנת קווים מנחים וטיפים מקומיים. 
    מלון היאט ריג'נסי שנבחר עבורנו אומנם נמצא בצד החדיש של העיר ומרוחק כ-4 ק"מ מהמרכז אך נאמר לנו ששירות המוניות כל כך זול שלא צריך לחשוב הרבה אלא לקחת מונית לכל כיוון.
    זהו מלון מודרני ומהודר. נקי מאד ומתוחזק ברמה הגבוהה ביותר. החדר שלנו בקומה הראשונה עצום במידותיו וכולל אפילו חדר ארונות של ממש בתוך החדר וחלל רחצה הרבה יותר גדול מהמקובל.
    בהחלט אהבנו.
     
    אחרי קצת התארגנות יצאנו לקניון הגדול אוצ'ה הנמצא בדיוק מעבר לכביש כדי להצטייד בכסף מזומן ובכרטיס סים מקומי שמשמש בעיקר כעיניים בניווטים העירוניים.
    כל שקל שווה כאן 28 דינר ומאה אירו מתורגמים ל 11,550 דינר. כרטיס הסים עולה 300 דינר ויש בו 4 ג'יגה דאטה. זה בהחלט מספיק.
    לאחר שיש כסף מקומי ותקשורת, אנו לוקחים מונית בעלות 700 דינר ( 24 שקלים לערך) למרכז העיר לכיכר רפובליק  המרכזית, המהווה נקודת מוצא  לכל סיור בעיר.
    הרעב שהבאנו איתנו שולח אותנו קודם כל לאכול כדי להיות רגועים בהמשך.
    אנו מוצאים דוכן צ'ירוס, שזו הגירסה היוונית המאד טעימה של השאוורמה. רוטב  צ'יזיקי במקום טחינה, ובשר כבש נמוך במקום הודו ומעין לאפה קטנה ובשרנית במקום הלאפה שלנו נותנת מוצר טעים בטירוף בעלות של עשרה שקלים בלבד.
    מדהים !
    אחרי שהבטן קיבלה את נתח הבשר שלה תרתי משמע, שמנו פעמנו במעלה הרחוב חולפים על פני מלון מוסקבה שאותו נפגוש שוב בבוקר וממשיכים הלאה לכיוון מלון מטרופול בו יש קזינו קטן למי שאוהב את זה.
    העיר מוארת באלפי אורות והמוני אנשים ברחובות נותנים תחושת ביטחון לתייר.
    בעוד המהמר מעביר את חסכונותיו לבעלי המקום, יצאתי לתור את הסביבה. פארק גדול שחלפנו בדרכנו על פניו וממנו נשמעה מוזיקה רמה נראה מבטיח. כאשר הגעתי לפארק אני רואה המוני אנשים יושבים מרותקים למסך ענק עליו מוקרן קונצרט אופראי עליז. הקהל שקט ומסודר מתלהב ומוחא כפיים כשצריך . ובסך הכול נראה נחמד מאד. התחלתי לחזור חזרה בדרך שונה מזו שהגעתי והנה סמוך לאירוע יש בית קפה גדול שמקיף בחצי עיגול אמפי גדול עם אלפי בני אדם הרואים בחי את אותו מופע שצופים בו האנשים בפארק.
     
    בקזינו הקטן האקשן נסוב סביב מכונות משחק צבעוניות. עשן סיגריות מחניק באולם אבל הבירה מוגשת חופשי למי שמבקש.
    כשחשנו מיצוי  תפסנו מונית אקראית ועבור כעשרים שקלים חזרנו למלון לשנת לילה.

    יום שישי 24.8
    השכמה נינוחה שולחת אותנו לארוחת בוקר. יש לי הרבה ציפיות, ומצד שני כשמגיעים אל חדר האוכל רואים שהציפיות נמוכות מהמצאי. שולחנות עמוסים כל טוב. גם במראה וכמובן גם בטעם. מבחר עשיר של כל מה שטעים בבוקר. שף מקפיץ אומלטים לפי הטעם, בלי כל התורים האינסופיים של מלונות ישראל. ירקות פירות, גבינות ובשרים, סלטים וממרחים.
    אין סיכוי לאף אחד לצאת רעב או ללא שביעות רצון.
    אתמול בזמן ההעברות נמסר לנו כי כל החפץ יוכל להגיע לסיור הכרת העיר שיוצא ממלון מוסקבה.
    הגענו למקום קלילים עם מונית, וכעבור דקות הופיע מרקו. מדריך מקומי שהוקפץ לתת שירות. הקבוצה שלנו מונה 8 אנשים בסך הכל מה שמאפשר למרקו לקחת אותנו לסיור אינטימי בעברית. אנו חוצים את המדרחוב המרכזי של העיר - קנז מיכאלובה. מגיעים למבצר המפורסם היושב בלב פארק ירוק  (המצודה של בלגרד ופארק קלמגדן) ליד פסל "ויקטור" המשקיף על העיר, ולאחר כשעה וחצי ובעבור 15 אירו מרקו עוזב אותנו שנמשיך עצמאית.
    סבבנו בכל הגן כולל תצוגת התותחים והטנקים, החלטנו לחזור חזרה ולתפוס כריך מומלץ. ב"קפה בוטיק" פגשנו זוג שהיה איתנו בסיור ובתוך דקות כבר נוצר קשר.
    אני בחרתי להמשיך משם אל כנסיית סט. סאבה המומלצת. הדרך ברגל משכה כ-4 ק"מ ברחובות העיר והכנסייה עצמה מרהיבה ביופייה. היא אומנם בבניה מתמשכת אך למקום אליהם ניתן להגיע ההתרשמות עמוקה. 
    גם את הדרך למלון עשיתי רגלית לאחר שחציתי את הגשר והלכתי לאורך הגדה.
    הגעתי למלון בשעות הערב המוקדמות ומקלחת וקצת מנוחה עשו ממני אדם חדש. יצאתי לקניון שממול לסיור מעמיק וקניות סופר הכרחיות. בשיקלול רגעי החלטתי כי עדיף לאכול כאן מאשר לנסוע במיוחד לעיר, ואכן מצאתי בקומה העליונה צ'אוופי (תכלס קבב מקומי) טעים מאד. ועם בירה וציפס איכותי ומתחייב סיימתי ב18 שקלים תבין וטקילין.
    שנת הלילה תפסה אותי בקלות מעולף מתשישות.
    לילה טוב נתראה בבוקר לעוד יום. 

    שבת 25.8
    השכמה רגועה וארוחת בוקר מכובדת ועשירה פותחת לנו את היום.
    החלטנו להתחיל בסיור בשוק האיכרים קלניץ.
    חובבי שווקים אנחנו ואוהבים לראות מה קונים המקומיים. עוד מונית מביאה אותנו בדיוק אל פתח השוק בו אנו מתוודעים לתוצרת החקלאית הטרייה והרעננה. מחירי הפירות והירקות נוטים לתחום המוגזם כלפי מטה עבור התייר הישראלי. בשוק גם ניתן לרכוש בשר דגים בגדים ושמונצ'ס למיניו.
    כאשר פקעה סבלנותנו  פנינו למדרחוב הכי מפורסם של העיר. (או משהו כזה) . המדרחוב הזה מרוצף באבנים לא ישרות ושטוחות ויורד במדרון. כרגע המסעדות ריקות מסועדים, ולנו נותר להתרשם מהמקום המיוחד. הבטחתי לעצמי להשתדל לחזור בלילה אם יהיה לי כוח.
    המשכנו משם עם כוונה להגיע אל גדת הדנובה ואולי לאיזו מרינה. טעות ניווט הביאה אותנו אומנם לגדה אך המרינה הייתה רחוקה מידי והיום חם מידי. המשכנו רגלית לאורך הנהר עד לנקודה בה אפשר היה לתפוס מונית בחזרה למלון.
    היות ואני מחפש לעצמי הרפתקאות (וצרות. אופס קפץ לו ספויילר) בחרתי לשכור זוג אופניים מהמלון (10אירו לארבעה שעות) במטרה להגיע לאגם אדה.
    הסלבים חשקו בחוף ים משלהם אך היות ואין להם מוצא לים אלא רק נהרות כבירים, הם חסמו שני צדדים של שלוחת אחד הנהרות ויצרו ממנו אגם וחוף רחצה לאורך 7 ק"מ בלב פארק ירוק.
    מקסים זה לא מילה. ראיתי תמונות באינטרנט והתלהבתי.
    לא יודע מה קרה לחוש הניווט שלי אבל בדרכי לשם התחלתי להתברבר בדרך, אחר כך פיספסתי עליה למדרכה ונמרחתי באלגנט על הכביש בפליק פלאק לאחור עם בורג צ'וקוהרה מושלם ונחיתה מושלמת על עכוזי. בעודי עצבני כאוב ומיואש, עובר אורח רכוב על אופניים שמע לאן אני רוצה להגיע ומיהר להתנדב בהובלתי לשם בעקבותיו.
    הדרך התארכה מאוד ומזל שהוא הגיע, אחרת לא הייתי מצליח לדדות אחריו. 
    אבל כאשר הגענו הבנתי כי יש שכר לעמלי.
    אלפי בני אדם נמצאו בפארק ובאגם. אולי זה סוף השבוע או מזג האוויר החם או שכל הסיבות נכונות בכל מקרה היה המוני.על השביל המקיף את האגם אפשר למצוא דוכנים קטנים של מזון ומשקאות ואפילו מלתחות ושירותים לנוחיות המתרחצים.
    אחרי כ- 2 ק"מ על השביל, לא התקשיתי לאתר מקום פנוי לי ולאופניים, וכמי שהוזהר רבות על סכנת הגניבה מיהרתי לנעול את האופניים לעצמם ואת התרמיל שלי בתוך שרשרת הננעלת במנעול קומבינציה.
    חוף הרחצה מרובד באבני חצץ חלקלקות גם על החוף וגם בתוך המים. החוף שממול נראה חולי.
    במים רוחשת פעילות ימית רבה על גלשני סאפ וסירות. שחיינים ומתקני מים לילדים. הכול מגודר לפי סוג הפעילות ימית. המים צוננים ומרעננים והאווירה הכללית נעימה ומיוחדת. אם צריך סיבה טובה להגיע לבלגרד מעבר לשופינג ואוכל הרי זה החוף המקסים הזה. אני יכול לבלות פה ימים.
    ברם טררם ברגע בו החלטתי לסוב על עקבותיי ולחזור לעיר עם סירה כלשהי התברר לחרדתי כי הנעול ננעל והסיסמה השתנתה ואי אפשר לפתוח שוב.
    טלפון מבוהל למלון לא עזר. נאמר לי לחזור עם מונית.
    אבל בעיה.
    הגלגל נעול והאופניים כבדים. מאוד כבדים.
    ....ואז התחיל גשם זלעפות.
    זה באמת לא היה נורא כי היה חם, אבל עם אופניים על הכתף, ועצבים גוברים וללכת ככה חזרה 2.5 ק"מ רק כדי לתפוס מונית זה רק הוסיף והוסיף וציפור קטנה באוזן (זאת מהזן האכזר והמעצבן שכולנו מכירים) זמזמה לי כל הזמן.
    "נכון שלא היית צריך ? נכון שעם מונית היה הרבה יותר קל ? ונכון..ונכון..ונכון ?" 
    "סעמממק" לחשתי בשפתיים חשוקות. "זה נכון אבל לא עוזר לי כרגע אז תסתמי".
    שתקה.
    נהג מונית אדיב התאמץ לפנות מקום לאופניים ובתוך דקות הצלחתי לחזור למלון תמורת סכום זניח השווה בערכו לעשרה אירו (סכום די גבוה בשביל מונית אבל כבר הייתי מוכן לשלם הרבה יותר על החילוץ).
    חשבתי לתומי כי משכיר האופניים יקבל אחריות על הציוד שלו הפגום שנמסר לי. זה לא עניין של כסף אלא של עיקרון. לדעתי לא היה מקום לחיוב. כפי שמן הסתם לא היה מחייב אותי על פאנצ'ר בצמיג (או שאולי גם על זה ?)...אז חשבתי..
     
    עליתי לחדר להתקלח ולהרגע ולהטעין את כל המצברים שהתרוקנו רק כדי שאוכל לצאת בערב שוב.
    הערב אוכל משהו אסיאתי, הרהרתי ביני לבין עצמי, אבל קודם נחזור למדרחוב מהבוקר נראה איך הוא בלילה. ואכן בלילה הרחוב הומה אדם. בכל מסעדה מופיע הרכב מוזיקלי העובר בין השולחנות והאווירה שמחה.
    ברור שכל מקום שכזה הינו מלכודת תיירים אופציונלית.
    מצאתי סניף מהיר של אוכל אסיאתי ועבור ארוחה של מנה עיקרית נדיבה וכוס בירה שילמתי את הסכום הזעום של 16 שקלים.
    אוויר הלילה הנעים שלח אותי לחזור ברגל למלון עם התעכבויות לצילומי לילה מתחייבים. 
    היה קסום.

    יום ראשון 26.8
    השכמה של עצלים. אין לנו למה למהר.
    בשעת צהריים יבואו לאסוף אותנו לאחר שנעשה צ'ק-אאוט כבר בשעה 12 בצהריים. יעני רק נשרוף זמן כדי למלא מקום לעוד זמן.
    (בנקודה זו עוד לא ידענו אפילו מה מחכה לנו בעננין הזמן).
    לאחר ארוחת בוקר נינוחה יצאתי לסופר להצטייד בפריטים אחרונים. היות ונשארו לי מעות אחרונות התלבטתי האם לבזבז את הכל או להשאיר לאחר כך. כי תמיד מתחשק איזה קפה קטן ועוגה.
    כדי להעביר את הזמן עליתי לקזינו הנמצא בקומה העליונה ונחבא מעין.
    חוש פנימי אמר לי לוותר על אופציית העוגה ולהמר. בקטנה.
    הכנסתי למכונה שטר השווה ל15 שקלים והחלתי ללחוץ על כפתור התחלת המשחק...וללחוץ... וללחוץ…שוב ושוב.
    לפתע שמתי לב כי ההימור הבסיסי שלי תפח פי 12 מערכו הראשוני. היות ואני מאמין כי רווח צריך לנצל בזמן הנכון אצתי רצתי לקופה ופדיתי את סך הזכיות שלי שהגיעו לסך 55 אירו.
    פעם ראשונה בתולדותיי שדפקתי את הבנק. גם אם זה הכי בקטנה. 
    זכיה זו צמצמה את סך הוצאותיי בבלגרד ל 45 אירו בסך הכל.
    חזרנו לבצע יציאה מסודרת ואז התבשרנו כי הטיסה חזרה תצא באיחור של שעתיים אבל האיסוף לשדה יצא בזמן.
    בשדה התעופה התבשרנו על עיכוב נוסף שנמתח לעוד שעה ורבע כך שבסופו של דבר הגענו לשדה בשעה 14:00 כדי לטוס ב 17:00 אבל לבסוף עזבנו את בלגרד בשעה 20:20 לאחר שהיינו כ – 6 שעות בהמתנה.
    ישראייר על העיכוב האיום פיצו בכריך ושתיה.
    חזרנו עייפים ומרוצים.
    סך הכול בלגרד נחמדה ונעימה למבקר אך ללא אטרקציות תיירותיות מעבר להימורים וקניות. אין פקקים ואין צפצופים ברחובות. האנשים אדיבים והנשים יפות להדהים. האוכל זול וטעים, כך שאפשר לומר שסוף שבוע כזה הינו אפשרות סבירה לעונג. מי שבוחר לצאת מהעיר לערים אחרות יזדקק מן הסתם ליותר ימים.
    בלגרד. אוגוסט 2018.
    נתראה בטיול הבא




    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      ירון הולנדר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשימה