כמנהלת אני לא אוהבת הפתעות. קורה שאנחנו לא מגיעים לתוצאה מיטבית; קורה שאדם שנמצאים עימו בקשר לא מרוצים מהאינטראקציה; קורה שילדינו לא שבעי רצון מבקשותינו ודרישותינו מהם. אך נודה על האמת, זה חלק ממשחק החיים. חלק מחינוך ילדים, חלק מסיכונים שאנחנו לוקחים, חלק ממשא ומתן עם הסובבים אותנו. אך בהקשר המקצועי העסקי והארגוני, הפתעות לא אמורות להתרחש. המהלכים שלנו אמורים להיות מתוכננים, והתוצאות בהתאם. מותר לקחת סיכונים, ובין אם הצלחנו או לא, אנחנו לא אמורים להיות מופתעים מידי, כי זה חלק מניהול הסיכון. כאשר אנחנו מופתעים, סימן שלא פעלנו נכון. סימן שלא לקחנו בחשבון משהו שהיינו אמורים לחשוב עליו. הפתעה, היא הכלי המשמעותי ביותר ל...למידה.
ההפתעה עוזרת לנו בתהליך הלמידה בשני שלבים: באותה מידה, הפתעה מסייעת לנו תוך כדי תהליך הלמידה. כאשר אנו מתחקרים אירוע או פעילות, אנו מוצפים במידע וידע. העולם אינסופי, כמות הפעולות ותיאורי המצב הקשורים בכל דבר המתרחש, אף היא אינסופית. ושוב, ההפתעה היא שנחלצת לעזרתנו. מיקוד בפעולות, בהקשרים ובמצבים שהפתיעו אותנו, היא המפתח ללמידה. ברירת עובדות אלו, תוך התעלמות מהאחרות, היא המאפשרת לנו באופן מהיר (יעיל) ומקדם (מועיל) את תהליך הלמידה.
אז נכון שבנושאים שאינם קשורים במחוות רגשיות, כדאי לתכנן ולא להיות מופתעים. |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה