כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה משמעותה בעיני אכפתיות ל"שקופים" וחסרי הישע שגרים אתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות של כולם ותמיד - בעלי החיים. כאן לשם שינוי אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    יצורים חיים הם קופה רושמת

    30 תגובות   יום שישי , 14/9/18, 11:34

    ''

     

    יצורים חיים הם קופה רושמת

    הכל התחיל מזה שמישהי אהובה וקרובה סיפרה לי משהו שלא ידעתי עליה עד היום, את ה"חוויה" שלה מילדות בכיתה א'. שלחו אותה לראשונה לבית הספר מסתבר עם נעליים שהיו גדולות ממידתה (של אחות גדולה), היא הרגישה כמו בסירה, לא היה לה קל ללכת, והרגשה זו ליותה אותה כל היום.

    אז, באותו יום לא שמה לב כמה זה מרפה את ידיה ומפחית מחווית הכיתה א'. אלא ששנים רבות אחר כך לא היתה מסוגלת לשכוח זאת. בזמנים ההם לא נהגו כל יום שני וחמישי לקנות בגדים חדשים ונעלים, והיה מאד נהוג לקבל את הישנים של האחרים הגדולים, ונתנו לה נעלים ישנות של אחותה, לא חשבו בכלל לקנות חדש, גם פשוט לא היה. הילדה לעומת זאת זוכרת זאת שנים רבות, עד היום.

    אני כל הזמן מאז שסיפרו לי את זה חושבת על הילדה עם הנעליים הגדולות שהיא שוחה בהם, את ההרגשה שלה החגיגית יום ראשון בכיתה א' שמגמדות וממסכנות ומקלקלות הנעליים. ההורים לא נתנו דעת על כך ועד היום גם לא יודעים, ואלה הורים נתנו את נשמתם לילדים, ואוכל מפיהם חסכו, ממש כך. 

     ההרגשה של הילדה הזו ממשיכה להכות בי, וככל שאני חושבת אני מבינה שבעצם כל יצור חי לא רק ילד, בהיווצרותו, בקטנותו, הוא ממש קופה רושמת שאינה שוכחת ולו דבר אחד קטן. לפעמים שנים אחר כך הדבר הזה צץ וצף, וכולם מתפלאים איך הוא נזכר ומאיפה הוא הוציא את זה אחרי שנים, כשחשבו שהוא בכלל לא שם לב.
    ככה זה, קופה רושמת, שלא שוכחת לנצח, לא את הטוב ולא את הפחות טוב.

    הלב נכמר ומתכווץ בחמלה וכאב לא רק על הילדה, על יצורים חיים רבים כל כך שטבוע בהם זכרון אומלל של טראומה או סבל, מינקות, ילדות, מהעבר שאינם שוכחים, ואם זאת לא שוכחים תארו לעצמכם דברים חמורים יותר, כמו שריטה בדיסק הקשיח.

    ילד שאהוב עלי מאד עקצה אותו דברוה שהיה בן שנה. שנה, מה תינוק בן שנה זוכר?
    ככה אתם חושבים? אז תקשיבו: כשהיה בן שנתיים בלבד עשה חיסון, ועשו לו זריקה קטנה. הילדון התחיל לבכות וצעק : "דבורה דבורה" !    הא?

    Related image
    כלב שאימצתי בעבר, היה בעל עבר פלילי עשיר מאד מבחינת פגיעות פיסיות ונפשיות, והיה מועמד להמתת חסד בשל הטיימינג והפגיעות הקשות הפיסיות. הוא חולץ והגיע למרפאה וטרינרית עם טראומה, גב שבור, אגן לא במקום, שברים בשתי רגליים.....הסיפור המלא כאן.

    שנים אח"כ היה רגיש מאד לנגיעות פתאומיות ולו קלות באזור הרגיש עם הפלטינות, כשהיה ישן או רדום ונגעתי בו בפתאומי היה נבהל ונושך אותי. לקח המון זמן עד שקצת נרגע והבין שלא מתכוונים יותר לפגוע ולהכאיב לו, ולבטוח בי. 
    קופה רושמת, לא שוכחת, לא פגיעה פיסית, ויותר מזה לא פגיעה נפשית.

    ואיך אתם חושבים מרגישים כלבים ובעלי חיים שנוטשים אותם? יש לכם שמץ של מושג מה הם מרגישים? את הכאב הקיים בהם גם אחרי שנים? 
    דוגמא אחת על קצה המזלג היא שחורי
    ''

    Heartbreaking Moment Pit Bull Realized She Had Been Abandoned in a Shelter is a

    Lesson for all Pet Parents (VIDEO)

     

     

    ''


     

    כל יצור חי, גם אם הוא קטן, תינוק, קולט יותר ממה שאנו משערים, גם למי שאיננו רגילים להתייחס אליו כאל כזה ומתייחסים אליו יותר כאל רכוש (בעלי חיים אקזוטיים) או אוכל (פרה, כבשה) יש להם רגשות, זכרונות, רצונות, והם מבחינה זו כמו דיסק קשיח בדיוק כמו בן אדם.

    הם אינם מבינים תמיד את השפה שלנו, אך מבינים את הטון, ולפעמים מבינים גם בלי מילים, חייהם הרגשיים מפותחים יותר ממה שאנו יודעים וחושבים, ולא צריך את כל "המדענים" או "המחקרים" הללו כדי לדעת זאת (מחקר מגלה שלגמל זכרון טוב מחשב האדם למשל). 

    תזכרו את זה אם אתם שוקלים לנטוש בעל חיים שגר אתכם שנים רבות, או למצוא לו בית אחר, או רואים בעל חיים במצוקה. הם זוכרים מי עזר להם ומזהים מי אוהב אותם בדיוק כמו תינוק שמחייך אליך כשאתה מדבר ומחייך אליו, הם גם יודעים לאהוב בחזרה ויודעים להראות זאת.

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (30)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/9/18 22:36:

      צטט: א ח א ב 2018-09-16 14:22:01

      לפני מספר חדשים הופיעה בביתנו כלבה חדשה. כבר יש לנו כלבה בת 12.

      סנדי החמודה, אוהבת כלבים ואנשים ופינוקים. הכלבה החדשה הגיעה יחד עם חברתו של הבן הגדול, שעברה לגור אצלנו בבית.

      כלבה חמודה, קצת אהבלה אבל....נושכת!!!

      נושכת ובהפתעה. לא מאיימת, לא נוהמת, לא נובחת. 

      ברחוב, בבית, פשוט נלחצת ונושכת. כלבים ואנשים ומשפחה. 

      הכלבה די גדולה, 35 קילו. 

      יכולה בקלות לחסל ילד או כלב, או אדם מבוגר. 

      גם פדיחות וגם לא נעים ואפילו...מסוכן. 

      שני מאלפים דיברו איתה, נתנו לנו עצות חכמות, יוק!!

      איך אפשר להתמודד עם סכנה מהלכת כזו? 

      תמיד היו לי כלבים. אף פעם לא נשכו. 

      נשיכה ראשונה, שניה שלישית........בפעם העשירית החלטנו פשוט להעיף אותה מהבית. 

       

      ערב לפני ההרחקה, שלחתי הודעה לבונבונייטה, עם סיפור המעשה. 

      תוך כמה דקות הגיעה תשובה מרגיעה, עם הנחיות מפורטות, מה לעשות ואיך להתמודד. 

      מהבית יוצאת רק עם זמם. אם באים אורחים , מראש שמים זמם ומכניסים אותה לחדר נעול. אחרי שמתרגלת לנוכחות אפשר לשחרר והכל טוב. 

      תודות  לבונבונייטה.  הכלבה אתנו, (גם החברה של הבן), עדיין מסוכנת אבל משתפרת והולכת. 

      חתימה טובה..

      Image result for ‫פרח‬‎

       

      ריגשת אותי, תודה.

      זה שהיא אתכם, עם המשפחה המורחבת שלה, זה השכר שלי.

      שינוי הרגלים לבעל חיים אינו נעשה בבת אחת, לאט לאט. גם הוא כמונו עם רגשות והרגלים,

      ונשיכה אחת התגובות שמביעות פחד.

      בטוחה שאהבה וסבלנות יפתרו את כל הבעיות. בסה"כ היא כלבה טובה ורגישה, זה העניין.

      בהצלחה לכולם.

       

      ואתה ומשפחתך למעשה דוגמא למי שמחפש פתרונות, לא מיסב את הראש לבעיות, ומוכן

      עם קצת תשומת לב ומחשבה ואהבה לפתור אותן.

        20/9/18 22:30:

      צטט: אתי לובלסקי 2018-09-16 02:31:49

      אכן, כך זה וכל כך לא נעים. יפה המטאפורה לקופה רושמת. אני הייתי מוסיפה גם חותם או חותמת. ועל זה צריך לעשות עבודה פנימית ולנבור כדי לרפא ולתקן.

      Image result for ‫שלושת הקופים‬‎

       

      ועדיין יש מי שסבורים שהכל בסדר, שתמיד כך היה (כאילו זה סיבה ותירוץ להכשיר עוולות), ומיסבים את הראש גם כדי לא לראות שום דבר

        19/9/18 20:13:

      צטט: אמיר ניצן 2018-09-15 23:33:49

      עצוב. שנה טובה לך ולכל בעלי החיים.

       

      תודה

      שנה טובה לכל דרי הכדור הזה

       

       

       


      לא סולחת על פגיעה בחסרי ישע


      ''

      אודליה כהן, פעילה למען בעלי חיים: "בעלי החיים מתחננים על נפשם אבל אף אחד לא שומע אותם, אז החלטתי לשמש כקול שלהם למקרה שחשבתם לבקש מהם סליחה, אבל אני לא סולחת בשמם. אני לא סולחת על הפרדת צאצאים מהאמהות שלהם, לא סולחת על קיטום מקורים, קטיעת איברים, גריסה, שחיטה, חשמול, עיוות גנטי, הזנחה והתעללות של יצורים חסרי ישע".


        19/9/18 20:11:

      צטט: esty.d 2018-09-15 20:30:22

      אכן כך, חוויות משמעותיות נצרבות בנפש.
      כואב הסיפור על הילדה הקטנה בנעליים הגדולות מדי וגם על בעלי חיים שננטשים. 
      חשוב ונכון להביא את הדברים למודעות ותודה על שאת עושה כך.

       

      ''

       

      תודה

        19/9/18 20:10:

      צטט: Themis Θ 2018-09-15 19:19:39

      המזל הוא שגם בני אדם ואפילו בעלי חיים יכולים לשחרר את הכאב והעצב. יש לכך לא מעט טכניקות.
      הואיל ורשמת את הפוסט הזה בדיוק בבזמנים של בין כסה לעשור, לפני יום כיפור הבא עלינו לטובה, חשוב לזכור, שאחת הטכניקות החזקות הן סליחה. סליחה לאנשים אחרים וסליחה לעצמנו. גמר חתימה טובה!

      Image result for ‫לא סולחת, כפרות‬‎

      אני יכולה ומוכנה לסלוח לאנשים אם וכשפגעו בי, אך ממש ובשום אופן לא מוכנה וגם אין לי הזכות ולא לי לסלוח למי שפגעו באחרים חסרי ישע באטימות וברשעות. לכאלה אינני סולחת מסיבות אלה ובכלל.

        19/9/18 20:06:

      צטט: איציק אביב 2018-09-15 17:14:59

      נוגע ללב הסיפור על הנעליים.

       

      Image result for little girl with big shoes

      כשסיפרו לי את זה הלב שלי התכווץ

        19/9/18 20:01:

      צטט: flora2001 2018-09-15 14:46:40

      שני הסיפורים שלך כמו עם הנעליים ,עם עקיצת הדבורה הכלבים ,ועוד,מרגשים ומפתיעים ,כמו גם הידע שלך לגבי הרגש של אלה שלא מדברים. בן אדם שממש אוהב כלב ,לא עוזר אותו. שנה טובה וגמר חתימה טובה בן אדם יקר !

      Image result for abandoned dog

      תודה יקרה,

      וחשוב לא פחות :

      בן אדם עם מינימום רגש אחריות, מעבר לאהבה, עומד במחויבות שלקח על עצמו.

        18/9/18 19:59:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2018-09-15 13:36:38

      יפה אמרת. (נדמה לי שאנו מדחיקים לא מעט...;ןטוב שכך. קוראת כרגע חומר על הזיכרון ושת"פ בין... עצים)ץ

      Image result for ‫תורשה‬‎

      גם זה מעניין מאד, את מוזמנת אח"כ לכתוב לנו תקציר על זה, אבל לא בלינק וכמה שורות, פוסט ממשי עם מידע ומעבר לכך, אשמח.

        18/9/18 19:56:

      צטט: קלועת צמה 2018-09-15 13:09:53

      יש ידיעות שטבועות בנו ובכל יצור חי - אלה האינסטיקנטים איתם נולדים. המטרה - הישרדות. דוגמה טובה היא צבי הים הקטנים, הבוקעים מן הביצים ומיד נעים לעבר הים. ישנן ידיעות שאנו רוכשים במהלך החיים. אלה שנלמדות בנו בגיל צעיר, נטבעות בנו עמוק. בכולנו, בני אדם וכל שאר בעלי החיים, ואת הבאת דוגמאות לכך.

      Image result for ‫תורשה‬‎

      לא תמיד אפשר לקרוא להן ידיעות, ידע, לפעמים זה הרבה מעבר לזה.  לפעמים אנו נולדים עם זה כמידע שמועבר מההורים בירושה, לפעמים זה קיים אצלנו בפני עצמו צרוב בנו בדיסק הקשיח, ללא קשר והשפעה מאף אחד, גם זה בהחלט קיים,

       

        18/9/18 14:13:

      צטט: * חיוש * 2018-09-15 12:19:07

      בונבוניטה יקרה לי נשיקה

      הבאת לנו סיפור נוגע ללב  על חברתך האהובה ועל כלבך האהוב שאימצת

      הסירטון והתמונות  מרגשות וכל תמונה שווה אלפי מילים

      גם אני חושבת כמוך כל יצור שנשמה באפו כל חוויה טובה או פחות

      נירשמת אצלו בזיכרון

      לא פעם הזיכרון הזה עוזר במסע הישרדות

      תודה שהבאת לנוהרשומה מעוררת מחשבה וצורך להפנים

      * כוכב אהבה והמון חיבוקים אוהבים את ליבך הגדול

      שבת טובה 

      Image result for hug

      תודה יקרה.

      מי שלבו צר ואינו מרבה להפעילו מטבע הדברים יש בו מעט מקום גם להכיל זכרונות , פחות מקום לחיים באשר הם. כי איזה חיים אלה ללא אהבה?  אהבה באשר היא?

       

        18/9/18 14:09:

      צטט: ~ ~ 2018-09-15 07:19:07

      כל יצור הוא ספוג של חוויות מרגע היווצרותו ועד מותו

      יש טוענים שהחוויות הללו נשארות עמו גם לאחר מותו.

      במיוחד כואב על בעלי חיים שתלויים בנו - ואנו אשמים בטראומות ובסבל שלהם.

      גמר חתימה טובה.

      Image result for hug

      אכן. הם יצורים טהורים שלא אשמים בכל הרע שגורם להם האדם, ובסבל שלהם.

      הגיע הזמן שנפסיק לגרום להם סבל. יהיה הרבה הרבה פחות מה לבקש סליחה.

        17/9/18 13:52:

      צטט: דוקטורלאה 2018-09-14 16:50:36

      הזיכרון קיים ומפעם במוח הזוכר, אבל לעתים הוא משנה צורה ואופן, מה שנשאר הוא הכאב שליווה את הזיכרון השלילי.
      לא תמיד, לפעמים המוח זוכר היטב כל פרט, את המראה, השתלשלות העניין, הכל. זה נכון אבל שמה שנשאר חזק הכי הרבה זה הכאב והרגש שאותו מאורע עורר.
      כאב זה יכול לשרוד שנים. אנחנו זוכרים דברי מורים שהתעללו בנו בינקותנו, וכל זאת לאחר שעברו שנים רבות...דבריך בקטע זה חייבים להזהיר אנשים שיבדקו הייטב את דבריהם ומעשיהם כי השפעתם יכולה להיות קשה וממושכת. ובינתיים - גמר חתימה טובה!
      אלה יכולים להיות לאו דווקא מורים אלא אנשים שתפקידם היה שונה חיינו, גם בוסים בעבודה, רופאים, ואנשים שעברו בחיים שלנו. 
      אני חושבת שאם הכאב והרגש מתעוררים במלוא עוצמתם זה עלול להיות קשה, אבל מצד שני הכל יוצא והמשא קל יותר, יתרון עצום.

       

      שנה טובה וחתימה טובה, בפנים ובחוץ, לנו ולכל היושבים על הכדור הזה.

        16/9/18 20:18:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד אישי 2018-09-14 12:38:30

      .

      גם קופה רושמת במכולת לא שוכחת חוב.

      אבל אפשר כי "לא רואים אז גם לא יודעים".

      למה...??? כי לא רוצים.

      Image result for ‫כפרות‬‎

      זה עושה את החיים קשים, גורם לך לחשוב, גורם לשנות הרגלים, חיים, בשביל מה צריך את כל זה? אז מסובבים ת'ראש וזהו....הרבה יותר קל.

      מקסימום אחכי זה מבקשים סליחה ביום כיפור וזהו.

      ככה לא?

      לא, לא ככה, תחשבו. גם בתורה כתוב שהמקום סולח על חטאים שבין אדם לחברו, לא על חטאים שבין אדם ליצורים חיים אחרים, או בין אדם למקום.

      לא ככה.

        16/9/18 14:22:

      לפני מספר חדשים הופיעה בביתנו כלבה חדשה. כבר יש לנו כלבה בת 12.

      סנדי החמודה, אוהבת כלבים ואנשים ופינוקים. הכלבה החדשה הגיעה יחד עם חברתו של הבן הגדול, שעברה לגור אצלנו בבית.

      כלבה חמודה, קצת אהבלה אבל....נושכת!!!

      נושכת ובהפתעה. לא מאיימת, לא נוהמת, לא נובחת. 

      ברחוב, בבית, פשוט נלחצת ונושכת. כלבים ואנשים ומשפחה. 

      הכלבה די גדולה, 35 קילו. 

      יכולה בקלות לחסל ילד או כלב, או אדם מבוגר. 

      גם פדיחות וגם לא נעים ואפילו...מסוכן. 

      שני מאלפים דיברו איתה, נתנו לנו עצות חכמות, יוק!!

      איך אפשר להתמודד עם סכנה מהלכת כזו? 

      תמיד היו לי כלבים. אף פעם לא נשכו. 

      נשיכה ראשונה, שניה שלישית........בפעם העשירית החלטנו פשוט להעיף אותה מהבית. 

       

      ערב לפני ההרחקה, שלחתי הודעה לבונבונייטה, עם סיפור המעשה. 

      תוך כמה דקות הגיעה תשובה מרגיעה, עם הנחיות מפורטות, מה לעשות ואיך להתמודד. 

      מהבית יוצאת רק עם זמם. אם באים אורחים , מראש שמים זמם ומכניסים אותה לחדר נעול. אחרי שמתרגלת לנוכחות אפשר לשחרר והכל טוב. 

      תודות  לבונבונייטה.  הכלבה אתנו, (גם החברה של הבן), עדיין מסוכנת אבל משתפרת והולכת. 

      חתימה טובה..

        16/9/18 14:08:

      צטט: רז רזיישן 2018-09-14 12:15:14

      לי יש תכונה נהדרת - שכחה.

      כל שמתרחש אצלי אני זוכר לכל היותר 3 ימים, עד שנשטף בזרם ההתרחשויות.

      Image result for ‫סליחה‬‎

      תודה יקירי שהגבת ראשון, מעריכה את זה, וחייכתי למקרא תגובתך, אלא שהיא בניגוד לחתולין לרוח הפוסט ולרוח הארוע והזמן לכבודו הוא נכתב, כיפורים.

      עדיין אוהבת אותה מאד.

      הזכרון אצלי אין לו כללים, אני יכולה לשכוח משהו לפני כמה דקות ולזכור משהו לפני כמה ימים וההפיך.

      אני גם לא מאמינה בלחטוא שוב ושוב כל הזמן ואח"כ לבקש סליחה בכיפור, הרעיון והעקרון הזה זר לי ואינני מאמינה או מקבלת אותו.

        16/9/18 12:42:
      בול ליום כיפור. דברים חכמים ומעוררי מחשבה
        16/9/18 02:31:
      אכן, כך זה וכל כך לא נעים. יפה המטאפורה לקופה רושמת. אני הייתי מוסיפה גם חותם או חותמת. ועל זה צריך לעשות עבודה פנימית ולנבור כדי לרפא ולתקן.
        15/9/18 23:33:
      עצוב. שנה טובה לך ולכל בעלי החיים.
        15/9/18 21:30:
      נוגע ופוצע. וכל כך נכון.
        15/9/18 20:30:

      אכן כך, חוויות משמעותיות נצרבות בנפש.
      כואב הסיפור על הילדה הקטנה בנעליים הגדולות מדי וגם על בעלי חיים שננטשים. 
      חשוב ונכון להביא את הדברים למודעות ותודה על שאת עושה כך.

        15/9/18 19:19:

      המזל הוא שגם בני אדם ואפילו בעלי חיים יכולים לשחרר את הכאב והעצב. יש לכך לא מעט טכניקות.
      הואיל ורשמת את הפוסט הזה בדיוק בבזמנים של בין כסה לעשור, לפני יום כיפור הבא עלינו לטובה, חשוב לזכור, שאחת הטכניקות החזקות הן סליחה. סליחה לאנשים אחרים וסליחה לעצמנו. גמר חתימה טובה!

        15/9/18 17:14:
      נוגע ללב הסיפור על הנעליים.
        15/9/18 14:46:
      שני הסיפורים שלך כמו עם הנעליים ,עם עקיצת הדבורה הכלבים ,ועוד,מרגשים ומפתיעים ,כמו גם הידע שלך לגבי הרגש של אלה שלא מדברים. בן אדם שממש אוהב כלב ,לא עוזר אותו. שנה טובה וגמר חתימה טובה בן אדם יקר !
      יפה אמרת. (נדמה לי שאנו מדחיקים לא מעט...;ןטוב שכך. קוראת כרגע חומר על הזיכרון ושת"פ בין... עצים)ץ
        15/9/18 13:09:
      יש ידיעות שטבועות בנו ובכל יצור חי - אלה האינסטיקנטים איתם נולדים. המטרה - הישרדות. דוגמה טובה היא צבי הים הקטנים, הבוקעים מן הביצים ומיד נעים לעבר הים. ישנן ידיעות שאנו רוכשים במהלך החיים. אלה שנלמדות בנו בגיל צעיר, נטבעות בנו עמוק. בכולנו, בני אדם וכל שאר בעלי החיים, ואת הבאת דוגמאות לכך.
        15/9/18 12:19:

      בונבוניטה יקרה לי נשיקה

      הבאת לנו סיפור נוגע ללב  על חברתך האהובה ועל כלבך האהוב שאימצת

      הסירטון והתמונות  מרגשות וכל תמונה שווה אלפי מילים

      גם אני חושבת כמוך כל יצור שנשמה באפו כל חוויה טובה או פחות

      נירשמת אצלו בזיכרון

      לא פעם הזיכרון הזה עוזר במסע הישרדות

      תודה שהבאת לנוהרשומה מעוררת מחשבה וצורך להפנים

      * כוכב אהבה והמון חיבוקים אוהבים את ליבך הגדול

      שבת טובה 

        15/9/18 07:19:

      כל יצור הוא ספוג של חוויות מרגע היווצרותו ועד מותו

      יש טוענים שהחוויות הללו נשארות עמו גם לאחר מותו.

      במיוחד כואב על בעלי חיים שתלויים בנו - ואנו אשמים בטראומות ובסבל שלהם.

      גמר חתימה טובה.

        14/9/18 16:50:
      הזיכרון קיים ומפעם במוח הזוכר, אבל לעתים הוא משנה צורה ואופן, מה שנשאר הוא הכאב שליווה את הזיכרון השלילי. כאב זה יכול לשרוד שנים. אנחנו זוכרים דברי מורים שהתעללו בנו בינקותנו, וכל זאת לאחר שעברו שנים רבות...דבריך בקטע זה חייבים להזהיר אנשים שיבדקו הייטב את דבריהם ומעשיהם כי השפעתם יכולה להיות קשה וממושכת. ובינתיים - גמר חתימה טובה!

      .

      גם קופה רושמת במכולת לא שוכחת חוב.

      אבל אפשר כי "לא רואים אז גם לא יודעים".

      למה...??? כי לא רוצים.

        14/9/18 12:15:

      לי יש תכונה נהדרת - שכחה.

      כל שמתרחש אצלי אני זוכר לכל היותר 3 ימים, עד שנשטף בזרם ההתרחשויות.

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין