כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של העיתונאי אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    סיפור חיו של הד"ר שמחה ולנר

    0 תגובות   יום שלישי, 18/9/18, 06:07

    ''

     ד"ר שמחה ולנר [צילום באדיבות המשפחה]

     

     

         סיפור חיו של ד"ר שמחה ולנר

    בינואר  2011 הלך לעולמו ד"ר  שמחה וֶלנֶר חוקר פיזיקה גרעינית  ומומחה  לאסטרונומיה  ומיוזמי ומובילי קורס בנושא  הלוח העברי  באוניברסיטת בר אילן -סיפור חיו 

     

    מאת:אלי אלון


    ד"ר ולנר נולד בשנת 1931 בעיר בנדין שבפולין. בנם של חנה רחל (1903–1978) וחיים יצחק ולנר (1895–1980)  אביו חיים יצחק ולנר היה תלמיד חכם גדול ואיש תנועת "הפועל המזרחי" בפולין. 

     

    בשנת 1934 עלתה המשפחה ארצה בפעם השנייה לאחר ששנים אחדות קודם לכן נאלצה לחזור לפולין בשל קשיי פרנסה בארץ.  המשפחה השתקעה ברחוב הרצל בתל אביב.

     

    אחיו הבכור של שמחה מר אלתר ולנר היה לימים עורך ועיתונאי בעיתון "הצופה" ומנכ"ל עתי"ם.

     

    שמחה למד בילדותו ב"חיידר" ובישיבה החסידית "שפת אמת" ומאוחר יותר בישיבת "היישוב החדש" בת"א. לימודיו היו בעיקרם תורניים ולכן מאוחר יותר, כשהחליט ללמוד באוניברסיטה, היה עליו להשלים את מבחני הבגרות ובמיוחד ללמוד אנגלית, אותה לא למד כלל קודם לכן.

     

     בתו חיה סילברמן מציינת כי על אף חינוכו החרדי בחר לשרת בצבא. את תחילת שירותו בצה"ל עשה בנח"ל אך לא הרגיש מסופק משירות זה ועבר לחטיבת "גבעתי" שם שירת כקצין.

     

    ''

     

    נציג חברת החשמל בוועדת ההיגוי לאנרגיה אטומית.

     

    שמחה היה אוטודידקט הוא למד לבדו חשמלאות ואחרי הצבא עבד כחשמלאי ב"מקורות" בהתקנת קו המים לאילת.בהמשך למד לתואר ראשון ושני פיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטת בר- אילאת הדוקטורט בפיזיקה גרעינית עשה בטכניון ולכן עברה המשפחה לחיפה.נושאה של עבודת הדוקטורט: "בחינת שיטות לאנליזה של ניסויים במערכות תת קריטיות וחישובי קריטיקליות בסריגי מוטות אורניום במים קלים וכבדים". 

     

    לאחר הלימודים בטכניון עבד בחברת חשמל באגף המחקר, והיה נציג חברת החשמל בוועדת ההיגוי לאנרגיה אטומית.


    תחביב עיקרי -אסטרונומיה 

     

    במשך כל השנים היה לשמחה תחביב עיקרי והוא העיסוק באסטרונומיה.שמחה  למד את נושא האסטרונמיה  בעצמו העמיק ורכש ידע רב בתחום ונחשב למומחה גדול בתחום זה

     

    כשבתו חיה ולנר -סילברמן  למדה בתיכון, הנחה אותה בעבודת גמר לבגרות בנושא: "שעוני שמש – יסודות מתמטיים וקוסמוגרפיים".העבודה נשלחה למוזיאונים ולמוסדות רלוונטיים אחרים. בעקבותיה אנשים ומוסדות שבקשו לבנות שעון שמש בארץ בקשו את עזרתו בתכנון השעון ובמקומות שונים בארץ ניתן לראות שעוני שמש ששמחה תכנן.  ביניהם: שעוני השמש במוזיאון הארץ בת"א, שעון שמש עולמי (שמראה את השעה במקומות שונים בעולם) בטיילת בת גלים בחיפה שפיסלה האמנית מרים קרולי ושעון שמש בפתח תקוה בגן לזכרו של הנער נפתלי לנצקורן הי"ד.

     

    מספרת בתו של שמחה, חיה סילברמן "השמש העסיקה את אבא   כמדען גם בזריחתה וגם בהיעלמה. הוא נסע עד קצווי עולם כדי לראות ליקויי חמה במלואם. כך צפה בליקויים  בקניה (1980), במקסיקו (1991), בהודו (1995), ברומניה (1999) ובטורקיה (2006).  הוא הגיע ליעדים מרוחקים, בתנאים קשים, ובלבד שיוכל לצפות כמדען, בתנאים האופטימליים, בליקוי מלא.

     

    יוזם החוג  ללימודי הלוח העברי באוניברסיטת בר-אילן

     

     

    עיקר עיסוקו של שמחה באסטרונומיה היה בזיקתה ללוח העברי.עם יציאתו לגימלאות,  יזם הקמת חוג ללימודי הלוח העברי באוניברסיטת בר-אילן במסגרת המחלקה למתמטיקה.

     

    הוא השקיע את כל עתותיו בהכנת תכנית ללמידת הנושא, בבניית מערכי שיעורים, בהכנת שקפים ואמצעי המחשה נוספים כדי להקל על הבנת הנושא שאינו קל כלל ועיקר. בתחילה היה מספר הלומדים בחוג קטן, אך עם הזמן צבר תלמידים רבים נוספים ושמעו יצא למרחוק. שמחה לימד את הקורס הנ"ל במשך קרוב לחמש עשרה שנה, עד לפטירתו. כיום ממשיכים סטודנטים ללמוד בחוג הנ"ל ומורי החוג נעזרים רבות בחומר שהכין. בשנים הראשונות שלאחר צאתו לגמלאות לימד חוג כזה גם במכללת אריאל.

     

     לבד מהוראתו בחוג זה עסק גם בהדרכת סטודנטים באוניברסיטת בר–אילן במסגרת המחלקה למתמטיקה בעבודותיהם לתואר שני ושלישי. תלמידים אלו התבקשו להכין עבודות גמר במדעי המחשב בנושאים אסטרונומיים, כדוגמת סימולטור מערכת השמש, לומדה אסטרונומית, חישוב נתוני הירח, תקופות בלוח העברי, תוכנה לבניית שעוני שמש, הלכות קידוש החודש לרמב"ם, ועוד נושאים רבים אחרים.  

     

    מספרת בתו חיה: "אבא ראה כחזון הקמת חוג תורה ומדע באוניברסיטת בר–אילן אשר ישלב בתוכו לימודים שונים העוסקים בנושאים תורניים ומדעיים גם יחד, כדוגמת נושאי הלוח העברי, סוגיות מתמטיות בגמרא ואחרים.

     

    שמחה יזם והוציא לפועל כנסים בנושא התכונה היהודית בקרב חבורת לומדים. שלושה כנסים קיים בשנים תשנ"ד, תשנ"ו ותשנ"ח, כולם בעיר פתח-תקווה. לאחר מכן המשיכה מסורת הכנסים שבה פתח בישיבת כרם ביבנה באמצעות המכון ללימודי קידוש החודש ע"ש דרייזין. הכנס בשנת פטירתו (השלושה-עשר במספר) יוחד לזכרו ולעילוי נשמתו.

     

     

    שמחה ולנר  ערך את הספר "יד יצחק" – קובץ מאמרים בנושאי תכונה יהודית, שיצא לאור על-ידי המכון ללימודי קידוש החודש בשנת תשס"ג.  

     

    כמו"כ פרסם מאמרים רבים בעלונים שונים בנושאי אסטרונומיה, פיוטים, בירורים הלכתיים ועוד. אוסף חלקי של מאמריו יצא כחוברת לאחר פטירתו.

     

    בשנותיו האחרונות למד באינטנסיביות ערבית,  כדי שיוכל לתרגם את ספרו של האסטרונום אלבאתני לעברית וכדי ללמוד על הנושא מכתבי הרמב"ם. לצערנו לא הספיק להשלים את המלאכה.

     

    שמחה ולנר נפטר לאחר מחלה קשה בבית חולים בלניסון בפתח תקוה והובא לקבורה בבית העלמין בכפר סמיר .

     


     


    אתר לזכרו של שמחה ולנר 


    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות