כותרות TheMarker >
    ';

    פרספקטיבה

    0

    רגע, לפני יום הכיפורים

    11 תגובות   יום שלישי, 18/9/18, 15:03

    אתמול ב16:30. אמא מתקשרת.
    כשאמא מתקשרת, באמצע השבוע, זה או כי היא רוצה להזכיר לי שלמישהו יש יומהולדת וצריך להתקשר אליו, או שמישהו נפטר ויש הלוויה.

    בשש בערב אני כבר ברחובות. בבית הקברות. סיפור טראגי על אהבה ללא סייג ותנאי במשך 18 שנים. אני לא בקי בפרטים, אבל לבן דודי נולדו תאומות. אחת מהן נפטרה כמה חודשים אחרי הלידה והשנייה כעבור 18 שנים, לאחר שנים של מאבקים, טיפול במשך שנים בבית בילדה שמשותקת בכל גופה ובהמשך כשמצבה הדרדר בבתי חולים סיעודיים. סיפור סזיפי על אהבה ללא תנאי, ללא תמורה. אהבה טהורה.

     

    התבוננתי בקהל שנאסף, חברים, קרובים ובני משפחה. התבוננתי מסביב במצבות האבן. מסתבר שגם בבית קברות יש "אופנות" - מצבות הבטון הפשוטות של שנות החמישים והשישים עם הכיתוב האחיד החרוט בבטון הגס, מצבות השיש שהולכות ומשתבחות בין שנות השמונים והתשעים, המצבות הייחודיות והאישיות של המילניום - סלע שמישהו הביא והניח, כיתובים אישיים, תמונות חקוקות בשיש.

    "אז פה הכל נגמר" עובר בי הרהור עצב מסוים. אדם נולד. חי. מת. והיה כלא היה.

    "אז איפה הכל התחיל?" רודף הרהור נוסף. הרי לכל מי שנקבר כאן - היו הורים, ולהם הורים, וגם להם.
    שרשרת ארוכה של מעשי ניסים והישרדות, שאם היינו יכולים לעקוב אחריה, זה היה מסע מופלא שבו אתה מבין פתאום

    שכל הענפים מתלכדים לנקודה אחת - לרגע היווצרות החיים (אדם וחוה אם אתה אדם דתי, או רגע היווצרות החיים אם אתה דרוויניסט).

    האדם שאני היום, הוא צאצא של אותו אדם מיתולוגי שאכל מהתפוח וגורש מגן עדן.

    האדם שאני היום, היה ניאנדרטל, פרימט, לטאה, דג עד להיווצרות התא החי הראשון.

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/10/18 20:19:
      הרגע שאדם מבין
        26/9/18 09:49:

      אהבתי מאוד את אנאלוגית האוקיאנוס והגלים.

      בוקר טוב גם לך.

       

      צטט: ~ ~ 2018-09-25 17:13:57

      כל תשובה מביאה מיד שאלה נוספת.

      "איך המוגבל יכול להבין את הבלתי מוגבל?" (משפט ששמעתי איפשהו)

      עוד משהו שקראתי לאחרונה - כל הקיים בעולם הוא שלוחה של הנשמה הנצחית (יש כאלה שקוראים לו אלוהים)

      אפשר לעשות אנאלוגיה של הנשמה הנצחית אל האוקיינוס - כל שלוחה נשמתית אישית או כמו גל באוקיינוס

      גם כאשר הגל מתנפץ הוא ממשיך להתקיים בתוך האוקיינוס.

      (זה מתוך הספר "כוחם של צירופי מקרים" שכתב ד"ר דיפאק צ'ופרה)

          

        25/9/18 17:13:

      כל תשובה מביאה מיד שאלה נוספת.

      "איך המוגבל יכול להבין את הבלתי מוגבל?" (משפט ששמעתי איפשהו)

      עוד משהו שקראתי לאחרונה - כל הקיים בעולם הוא שלוחה של הנשמה הנצחית (יש כאלה שקוראים לו אלוהים)

      אפשר לעשות אנאלוגיה של הנשמה הנצחית אל האוקיינוס - כל שלוחה נשמתית אישית או כמו גל באוקיינוס

      גם כאשר הגל מתנפץ הוא ממשיך להתקיים בתוך האוקיינוס.

      (זה מתוך הספר "כוחם של צירופי מקרים" שכתב ד"ר דיפאק צ'ופרה)

          

        25/9/18 15:13:

      יש לך גם קצת תשובות?

      :)

       

      צטט: ~ ~ 2018-09-25 11:31:47

      עצוב.

      מסכימה עם הפסקאות האחרונות.

      הכל קיים מאז ומתמיד - שרשרת נצחית ואינסופית של אירועים שקשורים אחד בשני.

      מעגל סגור.

      האם אי פעם ייפרץ המעגל? האם אי פעם יהיה ריק מוחלט? לאן בדיוק ייעלם הכל - האנרגיה, הרוח?

      והאם בעקבות הידיעה הזאת, קל לנו יותר לקבל את המוות?

        25/9/18 11:31:

      עצוב.

      מסכימה עם הפסקאות האחרונות.

      הכל קיים מאז ומתמיד - שרשרת נצחית ואינסופית של אירועים שקשורים אחד בשני.

      מעגל סגור.

      האם אי פעם ייפרץ המעגל? האם אי פעם יהיה ריק מוחלט? לאן בדיוק ייעלם הכל - האנרגיה, הרוח?

      והאם בעקבות הידיעה הזאת, קל לנו יותר לקבל את המוות?

        20/9/18 21:07:

       

      תודה רז.

       

      צטט: רז רזיישן 2018-09-20 20:56:53

      אני אוהב את התמימות שלך, לפני שהתחיל הפטיש (המשורר).

      תשמע, הבאת סיפור רב עוצמה,

      הטיס אותי לסיפור אחר שאני מכיר, אז נקרע לי הלב;

      שם רק חיים חדשים התגברו על הכל,

      היה...אבל התגברו.

       

        20/9/18 20:56:

      אני אוהב את התמימות שלך, לפני שהתחיל הפטיש (המשורר).

      תשמע, הבאת סיפור רב עוצמה,

      הטיס אותי לסיפור אחר שאני מכיר, אז נקרע לי הלב;

      שם רק חיים חדשים התגברו על הכל,

      היה...אבל התגברו.

       

        20/9/18 11:48:

      הקשר עם המתים נשמר דרך הלב. כל עוד זוכרים אותם ומדברים אליהם, בעיניי, הם חיים.

      מכיר כמה כאלו.

       

      את הציטוטים מדברים לא הכרתי, למה התכוון המשורר?

       

      צטט: goodyear2016 2018-09-20 09:59:37

      החיים הם מעגליים . חיים-מוות-לידה וחוזר חלילה חיים-מוות לידה כל פעם מחדש . אתה מספר פה סיפור על אהבה קשה ומכאיבה . אתה קורא לזה אהבה ללא תנאי . 18 שנה של עבודה סזיפית . התאומות המורות המדריכות יהי זכרן ברוך . הקשר נישמר עם המתים דרך מצבות הבטון . בתורה כתוב : לא תעשה לך פסל ותמונה . שמות כ ג . ולא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלהיך . דברים טז כב . מענין למה התכוון המשורר .
        20/9/18 09:59:
      החיים הם מעגליים . חיים-מוות-לידה וחוזר חלילה חיים-מוות לידה כל פעם מחדש . אתה מספר פה סיפור על אהבה קשה ומכאיבה . אתה קורא לזה אהבה ללא תנאי . 18 שנה של עבודה סזיפית . התאומות המורות המדריכות יהי זכרן ברוך . הקשר נישמר עם המתים דרך מצבות הבטון . בתורה כתוב : לא תעשה לך פסל ותמונה . שמות כ ג . ולא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלהיך . דברים טז כב . מענין למה התכוון המשורר .
        20/9/18 08:10:

      האמת שלא הכרתי ... אבל זה שיר מקסים.

       

      תודה.

       

      צטט: סיכון מחושב:) 2018-09-20 05:51:14

      משום מה הזכיר לי את השיר הזה :)

       

      https://www.youtube.com/watch?v=rf-7zTF1frM

        20/9/18 05:51:

      משום מה הזכיר לי את השיר הזה :)

       

      https://www.youtube.com/watch?v=rf-7zTF1frM

      פרופיל

      gerrillateam
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין