כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    ג'מוסין

    9 תגובות   יום שבת, 6/10/18, 11:11

    זיכרונות אמנון בקר - רגע לפני שאתה שוכח. 


    סיפר- אמנון בקר. הקלידו ערכו והגיהו - ניצן ריבלין פלדמן, דינה לוין, יאיר יריב, איימי בן אסולי


    "לפני שאתה שוכח כל הרשימות"

     

     

    אוצר הזיכרונות שצצים במוחך "באופן טבעי" (זאת אומרת לא ברור למה ומה פתאום) הולך ואוזל.

    מה פתאום נהיה מקור בלתי נדלה למה שמתחבא בתהום הנשייה?

    הרדיו.

    פתאום אתה שומע אייטם כלשהו ושם מדברים על איזה מקום או אירוע או שערורייה ששכחת בכלל. אז לפני שלושה לילות ראיין אחד השדרים הפופולריים  ז'וז'ו, אשה אחת. 

    היא עדיין מתגוררת במקום עוד יותר מפורסם מן המפורסמות, מקום שקוראים לו עד היום "גבעת עמל ב". פעם קראו לו "ג'מוסין", כלומר המקום בו מגדלים ג'מוסים. 

    אז מה? פעם כבר כתבת על המקום הזה. איפה? אולי במאגר "הקלנועיוּת החמורית". גבעת עמל של היום היא מוקד של עשרות שנים של אין סוף בתי משפט, שחיתות, הזנחה נפשעת של המוסדות ועוד קללות כמה שאתם רוצים. הגבעת עמל הזאת, נמצאת איפה שהיום מגדלי אקירוב וגם איפה שיצחק תשובה רוצה לבנות עוד איזה מגדלי תשובה, עם דירות של 400 מ"ר, העיקר שיוציא את העיניים למי שגר במגדלי אקירוב, המתנוססים על גבעת עמל א' ממערב לדרך נמיר. 

    ''

    אבל עכשיו אתה לא בזה.

    מה ואיפה היה בכלל ג'מוסין? הכפר הבדואי הקטן הזה היה בעזאזל החמישי של תל אביב הבינונית, רחוק מכל מקום וששום בן אדם נורמלי לא היה חושב לקנות שם מגרשים ובטח שלא לגור שם או לבנות שם בנינים. היום זה ממוקם בקצה הדרומי של שיכון בבלי, איפה שעכשו גימנסיה "תיכון חדש".

    המקום נקרא ג'מוסין מפני שתושביו המעטים של הכפר הבדואי הזה גידלו ג'מוסים על שפת נחל הירקון.

    מי שלא יודע: ג'מוס זה מין תאו שאוהב לרבוץ במים ובבוץ, עוד מתקופת התנ"ך. בהמה כשרה. אומרים שחלב הנקבה זה משהו בריא במיוחד.

    בפלשתינה א"י חיו הרבה ג'מוסים בעמק החולה וגם בירקון עד קום המדינה.

    האמת? ג'מוסין לא היה לבד בעזאזל החמישי של תל אביב ההיא. כמה מאות מטרים מערבה משם, הייתה שכונה של רחוב אחד עם בתים של פועלים יהודים.

    אחד מהם היה שמו "קוֹרַח"  שהייתה לו שם גם חנות מכולת קטנה וגם סניף דואר של פלשתינה. אל השכונה הזאת היו נוסעים באוטובוס מספר 14 אולי פעמיים ביום  וזה הכל. בקצה השכונה היו עוד כמה בתים בני קומה אחת. לבתים האלה קראו "שכונת המעביר". דרומה לשכונה הזאת היה מבנה ענק שקראו לו "בית חולים הירקון".

    זה היה בית חולים צבאי בריטי. בית החולים נסגר ב-1953. שימש אחרי זה כקונסרבטוריון או בית ספר ונהרס בשנת 2008. 

    עוד נקודת יישוב בסביבה הזאת היתה סמינר הקיבוצים בגלגולו הראשון, שניים או שלושה בתים בני קומתיים עם המון  חדרים קטנים בשביל הקיבוצניקים הצנועים שבאו ללמוד איך להיות מורים וגננות.

    ''

    אולם הכפר ג'מוסין נחשב כרחוק מאד גם מכל אלה.

    גבולות השטח הגדול שהיה סביבו היו בית המטבחיים של תל אביב במערב, הכפר הגרמני שׂרונה מדרום, "גבעת נפוליאון" שברמת גן ונחל הירקון מצפון.

    אתה זוכר מצוין שבסביבות הכביש שקישר בין תל אביב לרמת גן (היום רחוב ז'בוטינסקי) היו מכרות כורכר גדולים, כורכר ששימש לבנייה בכל האזור במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20. בתוך המכרות האלה הייתם מתאמנים בגדנ"ע.

    באמצע מלחמת העצמאות נותר הכפר ג'מוסין נטוש לגמרי. היה שם מבנה אחד גדול, אולי של איזה שיך, וסביבו הרבה חושות וסתם חצרות ששימשו בעיקר כמכלאות עדרים.

    אתה זוכר שבגדנ"ע הייתם מגיעים לשם ומתאמנים בנשק אמיתי, למשל תת מקלע פיני ואפילו ב"טומיגן". אז גם התקרב תורכם להצטרף למלחמה כלוחמים.

    היית אז בן 16, יליד 1932.  את ילידי 1931 כבר גייסו למלחמה. 

    החיים שלך היו יכולים להיות משהו אחר לגמרי אם זה היה קורה.

    ובחזרה לג'מוסין  – תוך כדי המלחמה בין יפו לת"א נמלטו מקו הגבול אלפי אנשים שבתיהם היו בקו האש. הם מילאו כל פינה אפשרית ברחבי ת"א, בחדרי מדרגות, בכניסה לבתים ובמחסנים ריקים.

    כמה מאות מהם מצאו את הכפר הבדואי הקטן ג'מוסין , שהתרוקן מתושביו הערבים שנמלטו והתיישבו בו באורח זמני. ה"אורח הזמני" הזה נמשך עד היום.

    רוב המתיישבים ההם כבר נפטרו ומי שגר שם היום הם צאצאיהם.

    ''

    אחת המשימות החשובות באמת שמלאת כמגוייס לגדנ"ע ("ארגון ההגנה" גדוד 9) הייתה עריכת מפקד אוכלוסין. עם הכרזת המדינה התברר שאף אחד לא יודע כמה נפשות יש פה באמת וגם לא היו מסמכי זיהוי תקפים ומעודכנים חוץ מקצת פספורטים ומה שהאנגלים חילקו בתור identity cards.

    היו אולי רשימות כלשהן בעיריות ובמועצות המקומיות אבל זה עדיין היה ברדק גדול. לא ברור לך עד עכשיו איך הצליחו לחלק פנקסי מזון וכו'.

    אז הממשלה הזמנית החליטה על מפקד אוכלוסין מסודר והקץ לברדק.

    כזכור הוכרז עוצר לכמה שעות בכל המדינה וכולם אולצו לשבת בבית ולחכות שיבואו לפקוד אותם.

    ופה זה חלקך האישי בתולדות ג'מוסין וגבעת עמל. אותך שלחה הממשלה דרך הגדנ"ע לבצע שם את המפקד. אתה זוכר איך דפקת על כל דלת וישבת עם כל בני הבית, נתת להם מספר זהות, רשמת מעט מפרטיהם, השארת שם פתק גדול ורשמי מטעם הממשלה. עם הפתק הזה הם היו אמורים לקבל תעודת זהות מתישהו איפשהו.

    אתה זוכר את המבוכה והחשש ממה שאתה רושם שם במפקד והיו כמה תושבים שבכלל לא הסכימו להשתתף במפקד. גם עליהם אתה דיווחת למפקדת הגדנ"ע, זאת ששלחה אותך לשם.

    זה בשבילך ג'מוסין, המקום שתוך זמן קצר משווה אפס נהיה שווה  מיליארדים.

    ועל כך נאמר:

    אין דבר כזה שאין דבר כזה.      

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      זה נכון מאוד, שורת המחץ.. אין דבר כזה שאין דבר כזה(:
        10/10/18 22:44:
      ג'מוסין - למדתי ונהניתי.
        8/10/18 21:47:

       נהניתי לקרוא על השליחות המעניינת שהוטלה על אביך היקר -כבחור צעיר- באותם ימים.

       ועל כל המקומות  המוזכרים באותה תקופה.

       וכמובן שהיצירות צבעוניות ויפות.

       חודש טוב

       ובשורות טובות.

       

       בברכה

       אהובה.

        8/10/18 09:41:
      כילידת תל-אביב, זכורים לי כל עלילות הדברים על המקומות שהזכרת. דובר בהם הרבה. חסרי הבית, שברחו מיפו וגבול יפו-תל-אביב, קיוו שיהיה להם מקום אלטרנטיבי לגור, הם פקדו גם את האתר הזה. כילדה, שמעתי את הורי וקרובי מדברים על המקום הזה.
        7/10/18 20:52:

      וואו, ממש מרתק.

      זה נקרא גם לעשות היסטוריה.

      כל הכבוד לאבא שלך ולכם המתעדים על הסיפורים הנדירים הללו, לעניות דעתי, שווה להוציא גם כספר.

      מרתק, כבר אמרנו?

        7/10/18 13:36:
      גבעת עמל מוכרת לי כמקום שנעשה עוול גדול לתושביו. היה מרתק לקרוא על הלפני כן.
        6/10/18 17:55:

      אחאב חברי היקר נשיקה

      היה לי מאוד מרתק לקרוא עוד מזיכרונותיו של אביך היקר

      מגניב ומרשים העניין שבזמנו נתנו לנער בן 16 לערוך מפקד אוכלוסין

      ולתת לתושבים מספר זהות.

      בכלל מרתק לקרוא על מה שהיה כאן בארץ בטרם היוולדי

      וכמו תמיד עונג לצפות בציורים שצייר

      תודה ששיתפת אותנו * כוכב אהבה וד"ש חמה לאביך היקר

      בריאות טובה לכולכם וימי חול טובים

      ( כמה טוב לחזור לשיגרה)

        6/10/18 12:54:

      הכל אפשרי.

      ציורים יפים וזיכרונות מרתקים

      שבת שלום.

      אכן- אין.

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין