כותרות TheMarker >
    ';

    הסטירה השבועית

    כאן? נכון לעכשיו - רק סאטירות הנוגעות לאקטואליה, פוליטיקה, אנשים וחברה, מצחיקות וכואבות... ולכל אחד הזכות לצחוק, לכעוס ולהגיב.
    מעבר לזה (חייבות המילים להאמר) :בבלוג הזה כל הזכויות שמורות לרחלי בן-צור (C) וכמובן, אין לשכפל, להעתיק, לצלם,לאחסן במאגר מידע וגו' אלא ברשותה המפורשת......אבל מותר לצחוק :-)

    0

    הזמנתם אמבולנס? / סאטירה מאת רחלי בן-צור

    8 תגובות   יום ראשון, 7/10/18, 23:45

    הקדמות :

     

    לוחמים בהודעה על הוראות הפתיחה באש: "אובדי עצות. נאלצים להלחם עם המחבלים בידיים". הודעה מדאיגה ומכעיסה ששלחו לוחמים הלילה (חמישי) לבועז גולן בתכנית ״האולפן הפתוח״ בערוץ 20 חושפת את המצב הקשה בו נתונים כוחותינו.

    בהודעה, כתבו הלוחמים: "אנחנו משרתים ביו"ש, המצב פה בלתי נסבל. אסור לנו להגיב לכלום. אנחנו סופגים אבנים ובקת"בים כל יום… מלא לוחמים נאלצו לקבל טיפול רפואי. מבקשים מאיתנו לא לפרסם את זה…אנחנו נאלצים להלחם איתם בידיים כשהם ממש קרובים לגופנו, בשנייה אחת מחבל עלול לדקור אותנו. אנחנו אובדי עצות ולא רוצים להדאיג את ההורים שלנו".

    ליעם גולן. חדשות 0404.  27/09/2018 23:42  

    https://www.0404.co.il/?p=255107

     

    על פי הדיווח בחדשות 2, בנט תהה "מדוע לא לירות בכל מי שיורה נשק אווירי לעבר היישובים שלנו וגם לעבר החוליות? אין כל מניעה משפטית. למה לירות ליד ולא בהן? מדובר במחבלים לכל דבר". הרמטכ"ל השיב, "אני לא חושב שלירות בנערים וילדים שלפעמים הם אלה שמשגרים את הבלונים והעפיפונים זה נכון".

    https://www.inn.co.il/News/News.aspx/377973

     

     

    ''

     מחבלים מעזה פורצים את גדר הגבול.


    הזמנתם אמבולנס? / סאטירה מאת רחלי בן-צור 

     

    המנחה :  כאן רדיו גלי צה"ל. ערב טוב לכל המאזינים. השעה שש וחמש דקות, ואתם מאזינים לתחנת השידור של צבא ההגנה לישראל. אנו בתוכנית "סוגיות של אתיקה בהתמודדות עם מחבלים". יושב עמנו אלוף ש., מוכן ומזומן לענות לשאלותיכם החיילים. ועתה נעלה מאזין על הקו. שלום לך חייל. מה שמך?


    החייל :  ערב טוב שמי סמל אביעד כהן. אני משרת בגדוד...


    המנחה : אביעד. צר לי לקטוע אותך אך אני מבקש בלי פרטים מזהים, בבקשה.


    החייל : בסדר. אני נמצא על הגבול בעוטף. ברצוני לשאול את אלוף ש. :  אם אני נמצא בעמדה ביחד עם החברים שלי, ואנו רואים 100 מ' לפנינו שמונה מחבלים שחותכים את הגדר. מה עלינו לעשות?


    אלוף ש. : נשאלת השאלה האם הם חמושים.


    החייל : שניה. אני בודק. לא. נראה שהם לא חמושים, אנו רואים רוגטקות, סכינים ובקת"בים.


    אלוף ש. : אין בזה סכנה. הם בסך הכל ילדים המבקשים קצת פעילות. אנו לא יורים בילדים. יש לכם פרחים במקרה?


    החייל : למה פרחים?


    אלוף ש. : כדי להעניק לילדים הללו קצת חוויות טובות.


    החייל : אבל כבוד האלוף. לא נראה שהם רוצים להתפייס. הם הרחיבו את הפירצה בגדר ורצים לכיוון שלנו. עכשיו הם זורקים רימונים לכיוון שלנו. מה נעשה?


    אלוף ש. : יש לכם רימונים? תזרקו עליהם בחזרה....


    החייל : מעולה. תודה.


    אלוף ש. : אולי לא הבנת. התכוונתי לפירות הרימון. לפייס את רוחם.


    החייל : לא. זה אין לנו.


    אלוף ש. : אז אם כך תשבו בשקט. לא להגיב. תדמיינו שאתם שטיח.


    החייל (לוחש) : אנו יושבים בשקט, אבל הם משתוללים בחוץ. עכשיו הם הציתו את השדה של קיבוץ...


    המנחה: אביעד. אני מבקש בשנית בלי פרטים מזהים, בבקשה!


    החייל : טוב. הם שורפים את השדה.


    אלוף ש. : התקשרתם למכבי האש?


    החייל : ניסינו. הם לא עונים.


    אלוף ש. : נורא! כבר אי אפשר לסמוך על מכבי האש שיעשו את העבודה שלהם...


    החייל : עכשיו הם מרוקנים את מחסן התחמושת של הגדוד ושמים הכל על הג'יפ הצבאי שגנבו.


    אלוף ש. : ניסיתם 100 לדווח על הגניבה למשטרה?


    החייל : הם אמרו שזו בעייה של הצבא. לא שלהם.


    אלוף ש. : איזו חוצפה! מנסים ללמד אותנו מה עלינו לעשות.


    החייל : עכשיו הם דוהרים עם הג'יפ לתצפית תוך קריאות "אללה ואכבר". הם זורקים לשם בקת"בים...


    אלוף ש. : אביעד. הרשה לי בבקשה. בקת"בים זה לא נשק, ומכיוון שאינם חמושים – אנו לא נירה בילדים שמשתעשעים קצת במשחקי מלחמה. אגב, יש חיילים בתצפית?


    החייל : כן. חייל אחד. שמו ישראל מגן-צבא.


    המנחה : אביעד. פעם אחרונה! בלי פרטים מזהים, בבקשה.


    החייל : טוב. אבל הם שורפים את התצפית! אנו לא שומעים יותר את ישראל. מה עושים?


    אלוף ש. : אוי ואבוי. צבא מגן ישראל כנראה פצוע קשה.  טילפנתם להזמין אמבולנס?


     

    C וכל הזכויות שמורות לחייל.

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/10/18 08:05:
      על ידי ההקצנה, רחלי, את מחדדת את הבעיות. נקווה שהן ייפתרו במסגרת צה"ל ולא בתקשורת ובבלוגים. שבוע טוב, עמוס.
        11/10/18 18:53:

      רחלי יקרה לי נשיקה

      כתבת סאטירה שנונה וצובטת בנשמה

      עצוב כל כך חוסר האונים של החיילים

      ליבי ליבי גם על האימהות שחוששות לחיי ילדיהם המשרתים בשטחי עימות

      * כוכב אהבה וחיבוקים אוהבים

      סופ"ש נהדר יקירה

        11/10/18 01:10:
      סאטירה עצובה :(
        11/10/18 00:18:
      עצוב. והסטירה לא רחוקה מהמציאות. לא יורים אמנם פרחים מהקנה כמו שכתבת אלא כדורי ספוג.. ועל המרמרה השתלטו עם רובי צבע! כנראה שבשלב הבא, ירו על האוייב כדורי פררו רושה.
        9/10/18 00:53:
      עצוב :(

      .

      מסכנים, "אתמול" בסך הכל הם היו ילדים, חבל.

      מי ייתן ויחזרו בשלום הבייתה.

        8/10/18 09:50:

      כנראה צריך לשנות את המדיניות והגישה.

        8/10/18 09:23:
      התוצאות באתר המדובר אכן נראות כפי שמופיע בסאטירה, זו שאינה מצחיקה, אבל כואבת מאד. הצד השני יודע היטב מה הם המעשים ומבצעיהם שלא יפעילו את הכוחות הלוחמים הסדירים, ויעניקו להם הצלחה במעשיהם. מדובר בילדים, נשים, צעירים ואמצעי לחימה דומים לצעצועים. כל הנ״ל גורמים נזק כבד, וכובלים את ידי הלוחמים. בעולם מתפרסמות ידיעות על הנעשה בגבול, והן מעוררות צחוק ואולי גם תמיהה. על הסובלים והלוחמים - איש אינו חושב.

      ארכיון

      פרופיל

      רחלי בן-צור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין