כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של העיתונאי אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    רשמי סיור בכפר חב"ד וסיפורו ההיסטורי

    0 תגובות   יום רביעי, 10/10/18, 20:55

     

    תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏‏שמיים‏, ‏‏עץ‏, ‏צמח‏‏‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏

     

     

     

                סיפורו של כפר חב"ד

     

    היסטוריה בכפַר-חַבַּ"ד ישובם של חסידי חב"ד מהגדולים בכפרי ישראל השוכן בין בית דגן לצריפין: בפעם הראשונה מאז הוקם ב1949 נקבעו שמות לרחובותיו וכיכרותיו . בכתבה זו רשמי סיור בכפר חב"ד וסיפורו ההיסטורי של הכפר. 

     

    מאת:אלי אלון

     


    כפר חב"ד - ישוב כפרי חרדי המשמש מרכז חסידי חב"ד בארץ, הוא מהגדולים בכפרי ישראל. שטחו כ-2,500 דונם ומספר תושביו חצה, כך מספרים לי, את ה-7,000. הוא שוכן לא רחוק מצריפין, כ-5 ק"מ ממערב לנמל התעופה בן-גוריון לצד כביש תל אביב רמלה. לא מכבר נעשתה היסטוריה בכפר זה: לאחר קרוב ל-70 שנה מאז הוקם ב-1949. הוחלט ל"עשות סדר" ולקבוע שמות רשמיים ושילוט מסודר לרחובות וכיכרות כפר חב"ד כדי להקל על איתור כתובות ומקומות בכפר הגדול והמתפתח. 

    סיירתי בימים אלה בכפר חב"ד בשכונותיו וברחובותיו. רוב רובם של בתי הכפר הם מה שקרוי בתים פרטיים צמודי קרקע, בני קומה-שתיים. הכפר הוא בהגדרתו מושב עובדים, שהוא אגודה שיתופית, והוא מנוהל על-ידי ועד שנבחר בבחירות דמוקרטיות על-ידי התושבים. הוועד אחראי על הרכוש המשותף של האגודה ועל קבלת חברים חדשים למגורים בכפר. הכפר משתייך למועצה האזורית שדות דן (עד לא מכבר נקראה מועצה אזורית עמק לוד). משרדי המועצה האזורית והנהלתה שוכנים במרכז הכפר. מאחר שכפר חב"ד הוא הגדול במספר תושביו באופן משמעותי מבין יישובי המועצה האזורית מספר נציגיו במליאת המועצה האזורית הוא הגדול ביותר מבין יישובי המועצה. על-פי אתר הבית של המועצה האזורית שדות דן, יש לכפר חב"ד כיום 6 נציגים במליאת המועצה האזורית. 

    הגם שהוקם כמושב חקלאי, נותרו בכפר חב"ד מספר מועט של תושבים העוסקים בחקלאות. בעבר היו בשטחיו מטעים ופרדסי תפוזים רחבי ידיים, לולים ורפתות. כיום נותר מהם מעט, זכר לימים עברו. רבים מתושבי הכפר עובדים מחוץ לכפר, ורבים מהתושבים עוסקים במקצועות חופשיים או במסחר או פיננסים. בהחלט ניתן להגדיר את הכפר, במידה מסוימת, ישוב חרדי בורגני. 

    המסייר בכפר חש היטב באווירת ורוח חסידות חב"ד. במרחבי הכפר במקומות ציבוריים וגם בחצרות בתי תושבים, תלויות מודעות וכרזות בנושאי גאולה בנוסח "היכונו לביאת המשיח" וכיוצא באלו. במרכז הכפר שלט גדול ובולט ועליו תמונתו של "הרבי" ולידו הכיתוב הבא: "ומכפר חב"ד יפוצו מעיינות החסידות". במקומות ציבוריים כמו הסופרמרקט המרכזי בכפר, ומשרדי ועד הכפר, יכול אתה לשמוע לאורך שעות היום מוזיקה חסידית וניגוני חב"ד. 

    "בית מנחם" 

    במרכז הכפר שוכן בית הכנסת "בית מנחם", על שם האדמו"ר מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון. מנהיגה הנערץ של חסידות חב"ד, על גגו מתנוססת באותיות ענק הכתובת: "הנה הנה מלך המשיח". בית הכנסת "בית מנחם" מהווה מרכז קהילתי תורני מרכזי בכפר. לאורך שעות היום מתקיימות בו תפילות. באים להתפלל בו חסידי חב"ד ואורחים גם מחוץ לכפר. בית הכנסת "בית מנחם" מזכיר במידה רבה את בית הכנסת "איצקוביץ'" בבני ברק שגם אותו פוקדים מתפללים לאורך רוב שעות היום. 

    בבית הכנסת "בית מנחם" ורחבתו נערך באורח מסורתי מדי שנה במוצאי שמחת תורה, אירוע "הקפות שניות המוניות" ששמעו יצא למרחוק. האירוע זכה בעבר לסיקור תקשורתי נרחב והשתתפו בו אלפים ובהם ראשי המדינה, שרים חברי כנסת ואלופי צה"ל. כמו-כן נערכות במקום מדי שנה התוועדויות חסידיות מרכזיות בהשתתפות אישי ציבור ואורחים, ובניהן אירוע חגיגות "חג הגאולה" בי"ט בכסלו לציון יום שחרורו של רבי שניאור זלמן מלאדי מיסד חסידות חב"ד מהכלא הרוסי. בנוסף לבית הכנסת "בית מנחם" יש בכפר עוד לפחות 10 בתי כנסת ומניני תפילה ובהם: בית הכנסת "המרכזי", בית הכנסת "נחום יצחק", בית הכנסת 770, רשב"י - שערי אליהו ועוד. 

    העתק "בית הרבי" 770 בכפר חב"ד 

    על גבעה במרכז כפר חב"ד ניצב מבנה מרשים בין 4-3 קומות, חריג בנוף הסביבה. זהו העתק מדויק של בית הכנסת ובית המדרש של הרבי מליובאוויטש-'770' שבברוקלין בניו-יורק. בשנת תשמ"ה (1985) הורה במהלך התוועדות חסידית האדמו"ר מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון לחסידיו בישראל, לבנות בכפר חב"ד העתק של "בית אגודת חסידי חב"ד" בברוקלין. המטרה היא, כפי שהתבטא הרבי, "שבית זה ישמש תחליף עבור מי שבנסיבות שונות לא יוכל להגיע ל'770' שבניו-יורק". 

    החסידים ניגשו במרץ ליישם בקשת הרבי, ותוך פחות משנה ניצב על גבעה במרכז כפר חב"ד, בניין הדומה בצורתו ל-'770' שבארה"ב. חנוכת הבניין הייתה בט"ו בתמוז תשמ"ו (1986). הבניין משמש מטה לכמה ממוסדותיה של חב"ד בישראל. ובהם אגודת חסידי חב"ד. סביב "בנין הרבי" 770 בכפר חב"ד נחנך ב-2016 פארק רחב ידיים, שהוקם על-ידי קק"ל, בשיתוף המועצה האזורית שדות דן (עמק לוד). הפארק כולל מדשאות, ספסלים מוצלים, שבילי הליכה ומסלולי אופניים. 

     

    תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏שמיים‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏


    שמות לרחובות וכיכרות הכפר 

    מאז הקמתו של הכפר ב-1949 מלפני קרוב ל-70 שנה, עד לפני פחות משנה היו רחובות כפַר-חַבַּ"ד, ללא שמות וללא כל שילוט מסודר. בעוד התושבים המקומיים התרגלו למצב והצליחו פחות או יותר לאתר כתובות ומקומות בכפר, הדבר הקשה על תושבים מבחוץ ועל נותני שירות, כמו טכנאים, ספקים, מובילים וכיוצא באלה לאתר מקומות וכתובות בכפר. היו אף מקרים שהדבר היה כרוך בפיקוח נפש ממש שכן שירותי הצלה התקשו לא פעם להגיע לבתי תושבים בכפר בהעדר כתובת ברורה לבית. בסוף 2015 קיבל ועד הכפר החלטה נדירה, יהיו שיאמרו "היסטורית", לפייה יינתנו שמות לרחובות ולכיכרות. הוקמה ועדת שמות מורכבת מראשי ותיקי הכפר ומאחרים שהוטל עליה לקבוע את השמות. הוועדה ישבה ודנה וקבעה כ-45 שמות רחובות ו-5 שמות של כיכרות. יצוין כי כל השמות הם "שמות קדושים". הקשורים לחסידות. אפילו הנשיא זלמן שז"ר שתרם כה רבות ליסוד ופיתוח כפר חב"ד לא זכה לרחוב על שמו בכפר. 

    בשנה האחרונה הוחל בהצבת שלטי הרחובות החדשים. השלטים הם בצבע ירוק זוהר, הכיתוב עליהם הוא בצבע לבן. בחלק העליון של השלט שם הרחוב בעברית מנוקד. מתחתיו השם באנגלית ומתחת לשם באנגלית הסבר קצר במילים ספורות אודות שם הרחוב ומקורו. בצד ימין של כל שלטי הרחוב יש שירטוט מפת ארץ ישראל השלמה, עם חצים לכל הכיוונים. שאלתי חסיד חב"ד המעורה בענייני הכפר, לפשר החיצים של שעל שירטוט המפה. לדבריו באים החיצים לסמל את סיסמתה של התנועה 'ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה". 

    חלק משמות הרחובות באים להנציח את אדמו"רי כפר חב"ד וראשי החסידות לדורותיהם. הרחוב הראשי של הכפר המוליך בין הכניסה הדרומית הראשית שלו (כביש תל אביב רמלה) למרכז הכפר-נקרא רח' הרבי מליובאוויטש ע"ש האדמו" (הנשיא) השביעי של חסידות חב"ד הרב מנחם מנדל שניאורסון. הרחוב המוליך מהכניסה הצפונית של הכפר אל מרכזו נקרא רח' "האדמו"ר האמצעי "- הנשיא השני של חב"ד. רחובות נוספים על שם אדמו"רי חב"ד בכפר הם: אדמו"ר "הצמח צדק" - הנשיא השלישי של חב"ד, אדמו"ר מהר"ש - הנשיא הרביעי של חב"ד. אדמו"ר הרש"ב -הנשיא החמישי של חב"ד, אדמו"ר זקן- רבי שניאור זלמן מלאדי מיסד חסידות חב"ד, אדמו"ר הריי"צ - הנשיא השישי של חב"ד. פרט מעניין: על שלט הרחוב "הרבי מליובאוויטש לא מופיע תאריך לידה או פטירה לעומת שאר שלטי רחובות אדמו"רי חב"ד שבהם מופיעים תאריכי לידה ופטירה. בין שמות הרחובות החדשים בכפר חב"ד רחוב הבעל שם טוב מייסד החסידות ורח' "המגיד ממזריטש" - רבי דב בֶּער תלמידו של הבעל שם טוב ויורשו בהנהגת תנועת החסידות. רח' מעלה 770, רחוב "צעירי חב"ד". 

    כן נקבעו על-ידי ועדת השמות בכפר, רחובות על שם בני משפחתו של הרבי מלובאביץ'; רח' דרך חנה על שם אמו של הרבי מליובאוויטש, רח' רבי לוי יצחק ע"ש אביו של "הרבי" ורחוב חיה מושקא ע"ש רעייתו. שמות רחובות נוספים שקבעה ועדת השמות הם רח' הרב שניאור זלמן גורליק שהיה רבה הראשון של כפר חב"ד ונהרג בשנות ה-70 בתאונת דרכים, רח' נחום טרבניק ורח' הרב מרדכי שמואל אשכנזי אף הם כיהנו בתפקיד רב הכפר. 

    חלק ניכר משמות הרחובות שקבעה ועדת השמות בכפר חב"ד הם ע"ש  ספרים ,חיבורים, ליקוטי שיחות אדמו"רים,  ומפעלים וארגונים  שקשורים לחסידות ולחסידות חב"ד  בפרט . הנה כמה מהם: רח' הגאולה- תכלית הבריאה בקרוב ממש. רח' השליחות-מפעל השליחות שחולל הרבי מליובאוויטש. רח' "תורת שמואל"-מאמרי חסידות אדמו"ר מהר"ש.  רח' "צעירי חב"ד", רח' "תורת מנחם" ,רח' "אגרות קודש", רח' "ליקוטי שיחות" רח' "דרך מצוותיך" ,רח' "ספר התניא" ,רח' תורת חיים, רח' "אמרי בינה", רחוב "חנוך לנער", רח' "עטרת האש"- רח' "דבר מלכות" – חוברת ובה לקט משיחותיו של הרבי. מקור השם הוא ממדור בשבועון כפר חב"ד בו הובאו מידי שבוע שיחות ואגרות .רח' "תורת שלום" ,חוברת  הכוללת שיחות שנאמרו על ידי האדמו"ר  הרש"ב בזמני התוועדויות בחגי ומועדי השנה. רח' "תורת מנחם", רח' "אגרות קודש", ע"ש סדרת ספרים ובהם מכתבים נבחרים מתוך מכתביו של האדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון לכלל ולפרט .רח' "ליקוטי שיחות",- סדרת ספרים המלקטת את שיחותיו של האדמו"ר, הרב מנחם מנדל שניאורסון, ומסודרת לפי חגי ישראל ופרשיות השבוע. רח' "דרך מצוותיך" ,רח' "ספר התניא" ,רח' תורת חיים,רח' "אמרי בינה",  רחוב "חנוך לנער"-קונטרס של האדמו"ר הרש"ב. רח' "עטרת ראש", רח' "ספר הזיכרונות", רח' ליקוטי דברים. רח' לוח היום יום -חוברת בו פתגמים מתורת החסידות. רחי שערי תשובה   רחוב לימוד החסידות רחוב "באתי לגני". רחוב אור התורה רחוב עץ החיים עטרת האש דרך החיים  שערי אורה  רח' דידן נצח.



    כמו-כן נקבעו שמות של 5 כיכרות במרחבי כפר חב"ד - כולן על שם מבצעים שמזוהים או קשורים עם החסידות: מבצע חינוך, מבצע נרות שבת קודש, מבצע תורה, מבצע תפילין, מבצע צדקה. 

     

    תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏‏‏שמיים‏, ‏צמח‏‏, ‏‏עץ‏, ‏פעילויות בחוץ‏‏‏ ו‏טבע‏‏‏


    היסטוריה - תולדות הכפר 

    כפר חב"ד נוסד על-ידי כ-75 משפחות קבוצת חסידי חב"ד פליטי רוסיה שהצליחו לשרוד את השואה ולעלות ארצה. הם התיישבו במאי 1949 בשטח הכפר הערבי סאפריה שננטש על-ידי תושביו הערביים במלחמת העצמאות. המתיישבים הראשונים, מספרים בזיכרונותיהם כי הגיעו לכפר הנטוש ספרייה באישון לילה במשאיות עם מטלטליהם ישר מהמעברה. סמוך למועד העלייה לקרקע שלח למתיישבים אדמו"ר חב"ד רבי יוסף יצחק שניאורסון מכתב עידוד וכן ספר תורה. טקס העלייה על הקרקע התקיים ביום חמישי 9 יוני 1949 במעמד שר החינוך זלמן שזר שהיה ידיד גדול לתנועת חב"ד ולכפר חב"ד, נציג הסוכנות לוי אשכול, שר הדתות הרב יהודה לייב מימון, שר הפנים משה שפירא הרב איסר יהודה אונטרמן והרב שלמה יוסף זווין. 

    באגרת ברכה ששלח יו"ר הכנסת יוסף שפרינצק למתיישבים החדשים הוא כותב: "יבורך השלב החדש בדרכם של אנשי חב"ד גואלי דם קדושי חברון נאמני בעל התניא בהצמחת חיים עבריים חדשים בכפר ספריה". לטקס העלייה לקרקע הגיע שמריהו גור אריה חתנו של אדמו"ר חב"ד רבי יוסף יצחק שניאורסון ששימש כסוג של מתווך נציג האדמור. בימים הראשונים עלו לקרקע כ-40 משפחות ובהמשך הצטרפו אליהם עוד למעלה מ-20 משפחות שהגיעו ממחנות העקורים. עד לבניית בתי קבע שיפצו המתיישבים את הבתים הערבים - החורבות שהותירו התושבים הערבים הנמלטים מכפר ספרייה והתגוררו בהם. השנים הראשונות קשות למתיישבים שרובם עסקו לפרנסתם בחקלאות. 

    השנתיים הראשונות היו שחונות - שנות בצורת. תנאי המגורים בבתים הערביים הרעועים היו קשים. השדות היו מרחוקים מהבתים. אולם מתיישבי חב"ד גילו נחישות והתמדה ולא נשברו. אט אט החלו להבנות בכפר בתי קבע. היו אלה בתים חד קומיים שנבנו על עמודי בטון בגובה 4-3 מטרים לערך עם גגות רעפים. חלק לא קטן מבתים אלה נותרו עד היום. כמו-כן ניתן לראות בכמה מקומות בכפר חב"ד ובעיקר בדרומו שרידי מבנים מהכפר הערבי ששכן פה. בכמה מקומות בכפר ניתן לראות ריכוזי שיחי צבר (סבארס), גם הם כנראה שריד לכפר הערבי ספרייה ששכן פה עד 1948. 

    לצד קבוצת חסידי חב"ד שהתיישבו בסאפריה, התיישבה בחלק מבתי הכפר הנטוש סאפריה קבוצת עולים מהונגריה וצ'כוסלובקיה אנשי "הפועל המזרחי". זמן קצר לאחר מכן עזבו רוב חברי הקבוצה ליישוב הסמוך צפריה. 

    בשנותיו הראשונות נקרא כפר חב"ד מושב שפריר. בשנת 1955 נענתה ועדת השמות הממשלתית לפניית תושבי המקום להחליף שם הישוב וקבעה כי שמו יהיה מעתה "כפר חב"ד". ראשי התיבות של חסידות חב"ד - חכמה בינה דעת. לאחר פטירת, אדמו"ר חב"ד רבי יוסף יצחק שניאורסון, המשיך חתנו, האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מלובאביץ' לעודד את פיתוח הכפר ואת רוח תושביו. 

    רצח המדריך והתלמידים ב"בי"ס למלאכה וחקלאות" 

    ב-1956 פקד את כפר חב"ד אסון כבד שזעזע את הישוב כולו. שלושה מחבלי פדאיון שהסתננו ככל הנראה ממצריים והגיעו אולי דרך ירדן נכנסו ביום רביעי, 11.4.1956 בשעה 8 בערב לחדר תפילה של בית הספר "למלאכה ולחקלאות כפר חב"ד", בשעה שהתלמידים היו בעיצומה של תפילת "שמונה עשרה" - תפילת מעריב, וירו לכל עבר. מהירי נרצחו המדריך שמחה זלברשטרום בן 24 וארבעה תלמידים: ניסים עסיס, בן 13, משה פרץ, שלמה מזרחי ואלברט אדרי. כעבור מספר ימים מת מפצעיו תלמיד נוסף בשם עמוס אוזן (עוזון) הרופאים קטעו את שני רגליו בניסיון להציל את חייו אולם למרבה הצער הוא מת זמן קצר לאחר מכן. 

    כן נפצעו תלמידים נוספים. צילומי סידורי תפילה המוכתמים בדם הופצו בארץ ובעולם וגרמו להלם ולזעזוע רב. כשבוע לאחר הרצח, ביום ה-19 באפריל 1956, ערכו תושבי כפר חב"ד ההמומים יום וצום ותפילה לזכר הנרצחים. בסיום היום התכנסו תושבי כפד חב"ד לעילוי זכרם של הנרצחים והתפללו להחלמת הפצועים. היו תושבים בכפר חב"ד שביקשו והביעו רצונם לעזוב את הכפר בעקבות הרצח המזעזע. הרבי מליובאוויטש מיהר לשגר לתושבים הכואבים מכתבי עידוד וחיזוק. לכפר הגיעו ימים ספורים לאחר הרצח רבנים ואישי ציבור כדי לעודד ולחזק ובהם הרבנים הראשים לישראל דאז הרבנים יצחק הרצוג ויצחק ניסים. 

    ביום השלושים לרצח נערכה בכפר חב"ד עצרת זיכרון לנרצחים וטקס הנחת אבן פינה לבית ספר חדש בכפר למקצועות דפוס "יד החמישה" על שם ולזכרם של הנרצחים באסון הנורא. בטקס השתתפו שרים וחברי כנסת מכל הקשת הפוליטית ובנים ח"כ מנחם בגין. את אבן הפינה הניחו אמו של המדריך שמחה זילברשטרום ואימותיהם של הילדים שנרצחו. כעבור כשלוש שנים באוקטובר 1959 נחנך רשמית בית ספר למקצועות הדפוס "יד החמישה" על שם ולזכר הנרצחים באסון הנורא. 
    תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏‏‏צמח‏, ‏שמיים‏‏, ‏‏עץ‏, ‏פעילויות בחוץ‏‏‏ ו‏טבע‏‏‏
    מבקרים רבים בכפר ובהם אישי ציבור 

    את כפר חב"ד פקדו לאורך שנותיה מבקרים ואורחים רבים ובהם קבוצות בתי ספר שבאו לכפר לראות ולחוות אפיית מצות שמורות. בין הבאים לבקר בכפר אישים רבי מעלה ובהם נשיאים ראשי ממשלות שרים אלופי צה"ל. לכפר חב"ד הייתה מערכת קשרים טובה עם מוסדות השלטון בארץ ו"דלת פתוחה" לראשי השלטון לא מעט בזכות הנשיא זלמן שז"ר שמוצא משפחתו מחסידות חב"ד ואוהד נלהב של חב"ד. בהקשר לכך, יש לציין את הרב שלמה מיידנצ'יק שהיה במשך שנים רבות מראשי הנהגת הכפר והיה בעל קשרים אישיים עם ראשי המדינה. ביום שני 21 בינואר 1957 היה אורח בכפר, הצייר הנודע "מוישה" סגל הידוע יותר בשמו מארק שאגל. הוא סייר באתרים שונים בכפר בבית ספר החקלאי ובבית ספר לנגרות. בארוחת צהריים שנערכה לכבודו, נאם הרב י. דיסקין מרבני המקום ש"איחל למר שאגל לחזור למקורות כבן לאב שהיה חסיד חב"ד". 
    תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏‏‏בית‏, ‏שמיים‏‏, ‏‏עץ‏, ‏צמח‏‏‏ ו‏פעילויות בחוץ‏‏‏
    פרשת תוחלת - בשנות ה-70 סופח לכפר חב"ד שטח הישוב תוחלת ששכן ממערב לכפר (היכן שכיום ניצב בניין המועצה האזורית שדות דן) ובו התגוררו משנות ה-50 בעיקר יוצאי תימן. אנשי חב"ד טענו כי תוחלת הוא ניסיון פלישה לא-חוקי, על משבצת קרקע שנועדה מלכתחילה לכפר חב"ד ודרשו לספח אליהם את שטח תוחלת. בין שני הישובים שרק כביש הפריד בניהם פרצו על-רקע זה סכסוכים ומריבות ואף הגיעו הדברים לא פעם לתגרות ידיים. בתחילת שנות ה-70 החליטה הממשלה לפנות את הישוב תוחלת ולספח שטחיו לכפר חב"ד. תושבי תוחלת נעקרו מיישובם ופונו לישוב אזור שליד חולון ולישובים נוספים אחרים. 

    תחנת רכבת כפר חב"ד 

    בפאתיו הצפונים של כפר חב"ד בסמוך למושב צפריה נושקת לנחל שפירים שוכנת תחנת הרכבת כפר חב"ד שמשרתת את תושבי הכפר ויישובי האזור. ראשיתה למעשה עוד בתקופת המנדט הבריטי כאשר במקום הייתה נקודה מוסכמת לעצירת הרכבת לצורך העלאת והורדת נוסעים, ללא רציף או מבנה כלשהו, שנקראה "סאפארייה" על שם הכפר הערבי ששכן במקום. לאחר קום המדינה בשנת 1952 שונה שם התחנה לתחנת כפר חב"ד. במקום הוקם רציף עץ קצר באורך של כמה עשרות מטרים, עם סככה קטנה מפח. בהמשך הוקמו בתחנת כפר חב"ד תחנה ורציף מתקדם יותר. ולפני שנים ספורות הוקמה תחנה חדשה ומודרנית. 

    מול תחנת הרכבת כפר חב"ד שוכנת משחטת עופות ומפעלים נוספים.
    כתבה נוספת על כתבה זו 

     

    ''

    בית הרבי 770 בכפר חב"ד

     

    רשמי סיור בכפר חב"ד וסיפורו ההיסטורי כפר חב"ד נוסד על-ידי כ-75 משפחות קבוצת חסידי חב"ד פליטי רוסיה שהצליחו לשרוד את השואה ולעלות ארצה '' הם התיישבו במאי 1949 בשטח הכפר הערבי סאפריה שננטש על-ידי תושביו הערביים במלחמת העצמאותאלי אלון   |   לסיפור המלא

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות