כותרות TheMarker >
    ';

    מה בין מסחר, ניהול השקעות ומשפט מנק' מבט רב זוויתית.

    נסיוני בענף הפיננסים וניהול ההשקעות והעיסוק בתחום מן ההיבט המשפטי כעו\"ד , מעניקה לי נקודת מבט מעניינת על הנעשה בשוק ההון "מבפנים" וגם "מבחוץ" .

    בבלוג תוכלו לקרא על מסחר בני"ע ,ניהול וייעוץ השקעות ומגוון היבטים מקצועיים ומשפטיים הנוגעים לתחום הניהול הפיננסי. אמנם בלוג משפטי אך לא רק.

    משרדי מתמחה בין היתר בייצוג תובעים ונתבעים בהליכים משפטיים מול בנקים ומוסדות פיננסיים תוך התמחות בנושאים הנוגעים לפעילות בתחום ניירות ערך ,שוק ההון ,תיקי השקעות וייעוץ בנקאי ופיננסי . כמו כן המשרד עוסק בנושאים מסחריים ובמתן ייעוץ משפטי ורגולטורי לחברות פיננסים ומיזמים בתחום המסחר וההשקעות.


    מגדל המוזיאון ,בית הפרקליטים ,ברקוביץ' 4 ,תל אביב.
    טל. 03-6935310 dant@tsuk-law.com

    0

    רוצים למנוע הונאות פיננסיות ? תגישו כתבי אישום והרבה

    0 תגובות   יום שישי , 12/10/18, 13:49

    אחד הנושאים המטרידים הנובעים מן הטיפול (או היעדר הטיפול) של רשויות אכיפת החוק במקרי הונאה פיננסית "מרובי נפגעים", הוא הקלות הבלתי נסבלת בה חברות שמפרות את החוק ומבצעות מעילות בכספי משקיעים, חומקות תחת הרדאר של הרשויות; בזמן שבמקביל, בעלי השליטה "מוסרים" את החברות לידי מפרקים שמונו ע"י בתי המשפט – בדר"כ לאחר שקופת החברה מרוקנת מכספי משקיעיה – ו"יוצאים" ללא פגע.

     

    ביותר מדי מקרים שהתרחשו בשנים האחרונות, הועלמו, חוסלו או פשוט נגנבו עשרות מיליונים מכספי משקיעים בחברות פיננסיות, זירות סוחר ופורקס, מבלי שהאחראים להיעלמות הכספים יעמדו לדין על מעשיהם. במקביל, פה ושם ישנם מקרים בהם המעילה המיוחסת הייתה גדולה במיוחד (למשל עניין קרן קלע), ו/או שהמעילה זכתה להד תקשורתי גדול (למשל עניין יוטרייד ואביב טלמור); או אז העניין טופל ברמה הפלילית מתוך כוונה להגיש כתבי אישום.

     

    הניסיון הוכיח על כל מקרה בודד המגיע לכדי כתב אישום, ישנם מספר לא מבוטל של מקרים בהם בוצעו מעשים דומים או אף זהים, מבלי שהעניין מקבל את הטיפול הפלילי הנדרש.

     

    כך לדוגמה, עניין יוטרייד, במסגרתו נגזלו עשרות מיליונים, מצוי כעת לפני הגשת כתב אישום חמור (כך פורסם); אך במקביל, חברות אחרות כגון חברת הפורקס וואן הירושלמית, לא זכו "לטיפול" או התייחסות דומה של גופי האכיפה המומחים היינו הרשות לני"ע והפרקליטות הכלכלית; וזאת למרות שלכאורה, בוצעו אותם מעשים בדיוק ואף חמורים יותר (טענות לעבירות ניהול השקעות ללא רישיון ועברות על חוקי ני"ע).

     

    "הקריסה" האחרונה של חברת הפורקס אי ג'י אינווסטק טכנולוגיות (אינווסטק גלובל), במסגרתה שוב מונה מפרק זמני – מבלי שהנושא נחקר כיאות ברשות לני"ע אלא "הושאר" לטיפול משטרתי – היא דוגמה מובהקת לכך שפעילות האכיפה הכלכלית הנה חלקית ובלתי מספקת ואינה מייצרת הרתעה. "השארת" הטיפול בפרשה זו ואחרות למשטרה, אינה מהווה פתרון כלל אלא יותר סוג של התנערות שכן למשטרה אין את הכלים והמומחיות לטפל ולאכוף עבירות הנוגעות לחוקי ניירות ערך.

     

    עיון בהסכמי ההתקשרות של אינווסטק גלובל ובחינת אופן פעולתה מביא למסקנה (לכאורה) כי החברה ומנהליה ניהלו את כספי לקוחותיהן ללא רישיון בדומה לאופן בו פעלה יוטרייד. בשני המקרים "חוסלו" עשרות מיליונים מכספי הציבור, משפחות רבות אבדו את חסכונותיהן, וחיים שלמים נהרסו. בשני המקרים נראה שלכאורה הופר החוק; ובשני המקרים נראה כי בעלי השליטה יצאו ללא פגע – מלבד חילוט נכסים בהיקף זניח להיקף החובות.

     

    הדבר המטריד הוא שעל פניו לא ניתן לזהות "חוקיות" או שיטתיות בנוגע לגורלם של חברות ובעלי שליטה הפועלים באופנים דומים או אף זהים. מדוע רוב החברות ובעלי השליטה, שניהלו השקעות בניגוד לחוק וגזלו כספי ציבור, לא יועמדו לדין בזמן שמספר מצומצם כן יעמוד בפני הסיכון לשבת מאחורי סורג ובריח?

     

    נראה כי אין לכך כל הסבר הגיוני; התוצאה הנה אקראית לחלוטין; וכפי הנראה תלויה במזלם הטוב של אותם חברות ובעלי שליטה ובנסיבות אקראיות אחרות כגון הגוף המטפל (משטרה או רשות ני"ע), ובאיזה מחוז הוגשו התלונות.

     

    מצב דברים זה בו למעשה מתנהל בפועל סוג של "אכיפה בררנית", הנו מצב לא רצוי שלא זו בלבד שאינו משיג את התוצאה הרצויה והיא הרתעה מפני מעשי מרמה, אלא שהוא משיג את ההפך בדמות תמריץ לרמאים לבצע את זממם.

     

    אם הרמאי יודע כי הסיכוי שישלם מחיר אמיתי על מעשיו אינו גבוה מבחינה סטטיסטית, סביר להניח שדבר לא ירתיע אותו מפני ביצוע המרמה שכן הפיתוי והקלות המדהימה בה ניתן לבצע מרמה פיננסית שלכאורה הנה מתוחכמת, הנו רב.

     

    אם הרמאי יודע כי בביצוע המרמה תוך הברחת נכסים למקומות עלומים, יישאר באמתחתו סכום כסף גדול , גם לאחר שיעביר את נכסיו "הגלויים" לידי מפרק החברה, הרי שיש לרמאי תמריץ רב לבצע את המרמה מתוך ידיעה כי הסיכון שיאלץ לשלם מחיר משמעותי על מעשיו, אינו גבוה.

     

    המסקנה היא כי ללא אכיפה חסרת פשרות וגישה של "אפס סלחנות" לרמאים, לא ניתן יהיה להגשים את אחד המטרות העיקריות של האכיפה הפלילית  שהיא הרתעת הציבור מפני מעשים דומים; והתמריץ לביצוע מעשי מרמה כלכלית ילך ויגדל.

     

    לדעתי, אין כל תועלת באכיפה "בררנית" ומוטב שהרשויות יפנימו זאת וישנו את הגישה הקיימת תוך חיזוק מנגנוני האכיפה ותוך הקמת גוף נפרד שכל תפקידו יהיה במניעה ובאכיפה כנגד גופים פיננסיים הפועלים מחוץ לחוק.

     

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה