סיפורים מהקופסית
מבט על החיים מגובה 30 ס\"מ (עם הבלחות של זוית אנושית)
פוסטים פופולאריים
-
והפעם משהו מעולמם של ההולכים על שתיים (ואלו שאינם הולכים עוד)
8/11/07 | 723 צפיות
-
שבת בבוקר, מאת פש (ויש בונוס: חידת קולנוע)
8/12/07 | 1776 צפיות
-
כותבים אורחים: גון
20/11/07 | 1142 צפיות
-
במיטה עם...
5/11/07 | 698 צפיות
-
מילות פתיחה
5/11/07 | 655 צפיות
-
פעוטים היינו
17/2/08 | 1514 צפיות
פוסטים אחרונים
- מלוחה (יצאתי לחפש אתונות) 10/3/08
- על הדרך 25/2/08
- פעוטים היינו 17/2/08
- והפעם, אמנות. 28/1/08
- ד"ש מפש (ושיר חדש) 16/1/08
- ואריאציות על סונטה פ(ו)שקינית 25/12/07
מלוחה (יצאתי לחפש אתונות)
"במקום לחפש אהבה ברשת, אולי עדיף חתול נוסף?" אמר המטפל שלי, בארשת מבודחת משהו, ולא יסף.
(חזרתי ברגל, דרך החוף, ימינה בגורדון עד הכיכר ואז ישר, כמעט עד הסוף) הים מביא איתו טעם מוכּר -
מליחות דקה על קצה הלשון (המקום שבו המילים נפרדות). אחרי הסופה של יום ראשון החול זרוע מזכרות אבודות:
כף ודלי, בקבוק של בירה, צנצנת ריקה של קפה שחור (על התוית: אל-ח'יאם, טירה) וזוג מגבות שנותרו מאחור.
.
|
תגובות אחרונות
-
2tsade
בתגובה על מלוחה (יצאתי לחפש אתונות)
-
jaya
בתגובה על כותבים אורחים: גון
-
חירות-נפש
בתגובה על Schlafstunde
-
חירות-נפש
בתגובה על Out of the box
-
זמן קסם
בתגובה על
-
yochi2323
בתגובה על ד"ש מפש (ושיר חדש)
תגובות (62)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תמיד טוב עוד חתול (:
מקסים
אני ללא כוכבים
כי דאגתי לככב חתולים .....
דנה
אהבתי את השיר
אהבתי
חייכתי.
צודק המטפל
לים יש תמיד משָׁב סַסְגּוֹנִי של פרשנויות והוא סוחר בנשמות, דמעות, אהבות. ופולט את מה שנטעם כבר והתעכל בו.
בשלב מסוים אתה מבין שלהחזיק גליל שמנקה את שערות החתול ונתח של דג מלוח במקרר. זה לא מה שישביע את רעבונך.
אולי תעבור לגדל עציץ.
בסוף גם יגיע הבאטלר עם המגבת על היד ויעשה את מלאכתו במיומנות ינגב, יטפח על שכם. והסומלייר ישקה. רק לפעולה הכי רשמית שקוראים לה אהבה, עוד לא הביאו מומחה.פסססס..... יש לי טונה בשביל פש וגון...
גיורא, אם מיא חזרה (מחוזקת עם חלב חם בצד), איך תתבושש?
שוב אלינו מארצות הקור. שב על חלוני הוירטואלי.
חיבקת אותי כשכוחי נטש
הזמנת לי הפוך גדול וחלש
הצחקת אותי בציטטות גשש
מצאתי בך חבר של ממש
הפסקתי לקחת ללב כל ברחש
החלטתי לפתוח דף חדש
אומר לך בקול נרגש:
אני חזרתי - עכשיו תור פש!
תיאטרון אבסורד משנות ה-50. ניסיתי להדביק כאן לינקים מויקיפדיה והתייאשתי... חפשי "יונסקו" + "קרנפים".
מה זה קרנפים?
(חושפת בערותי ברבים)
יפה...אהבתי...
הבדידות קשה.
תפתח את הלה ואת הכיס ואת ה
ותגיד בנימוס "גבירתי"
כי לא צריך לנסות.
צריך לעשות.
להרפות, לשחרר, להפסיק לחפש וזה יבוא.
לעשות רק את החשבונות שלנו ולא של אחרים, ללא ציפיות...
וזה עובד.
עובדה.
אוי, ניסיתי את זה. זה לא עבד.
הפסקתי לחפש, הפסיקו לחפש אותי.
כשתפסיק לחפש, זה יבוא מעצמו.
ותודה על פוסט נפלא.
חתול במקום אהבה ???
להחליף מיד את המטפל !!!
אני מכירה מטפלת טובה בשבילך ...
אני שכבתי על ברכי הסנדק עטוף בשמיכה.
עמדתי במילה.
היום אין לי - אבל מחר אתה מקבל אחד מהשניים המוקצבים לי.
אז תככב, קמצן.
הכורכר נעקר.
במקומו, בעיקר
בטון מנוכר.
לא הבנתם כלום - מדובר בזוג, העשוי מְגָבּוֹת (שלא לומר גבינים)
וואלה, צודק. החזרת אותנו באחת (האמת, בקושי 11:30) אל קרקע המציאות. מה זה אומר, המגבות האלה? מישהו הלך, יד ביד אני מניח עם מישהי, אל תוך השקיעה, ללא שוב? קפצו רגע לשרותים? לקנות ארטיק? ללקט צדפים?
או שמא לקח המשורר לעצמו גם כאן ליצנציה פואטיקה, ובדה מליבו דימוי רב אסוציאציות, אשר אין לו ולמציאות על גילוייה האכזריים ולא כלום?
עצוב, הזוג מגבות שנשארו מאחור.
אהבתי,
משאיר טעם של עוד...
הכניסיני, מיא, תחת כנף,
אך אל תשכחי לגלח ת'שחי,
שלא אאלץ לאטום את האף
(התגובה הולכת מדחי אל דחי).
חתול ביצים, ולא ביצות,
כך מכנים אותי בין הפחים.
בחוף הים, בין צדפים לאצות,
אביא לך ארטיק בריח פרחים.
אתה מתכוון לציור של שלונסקי
שלום רב שובךֳ, חתול הביצות
ממחוזות הדיכאון אל חלוני.
הולמת אותך הקינה בחוצות,
דק-גו ושזוף כמו צועני.
מחר נרד אל החוף שנינו יחד,
ובין קפה, מגבות ושאר גרוטאות
גלים יסערו, אך לא נדע פחד
אחרי ששרדנו ים של דמעות.
ספרי לי על זה...
גם יוסי אלפנט
"במקום לחפש אהבה ברשת,
אולי עדיף חתול נוסף?"
אפשר (כמו שאתה יודע) למצוא אהבה ברשת,
הבעיה שאז עלול לעבור בינכם חתול שחור!
ימינה בגורדון עד הכיכר
ואז ישר, כמעט עד הסוף)
הים נושא עימו טעם מוכּר
זהו ? כאן היה צריך להכניס כורכר , או שהוא כבר נעלם ?
פרוג ר"ג? גדלתי שם.
נ-ה-ד-ר! נורא נורא כיף לקרוא אותך, גיורא.
גלי
נ.ב. - חתולים רבים לאימוץ מתחבאים בחדריה של שכנתי לבניין, השולטת ביד רמה על כל חתולי המתחם (פרוג ר"ג). רק תגיד...!
קיפניס, האיש והפאסון (והקרואסון)... איש יקר.
וכן, צריך פעם לבדוק מי יותר קשוח, אלו מטירה או אלו מטירת הכרמל...
ההימור שלי... אני לא אהיה שם לראות
עזבי, חיפאים הם סבונים... אבל אדיבים
אני אחכה לך בסבלנות.
תודה, אני נותן לעצמי עוד כמה שנים לפני שאעבור לפתרונות מתנפחים.
ולי באסוציאציותיי
הזכרת את יעקב שבתאי
מודד מדרכות נוגה
שכמיהה בלבו
והים בגבו
ושיר אהבה פחיסטני
מתיילל מחצר
על מלכת אסתר
ואיך עמוק בתוך הזבל
לפעמים זהב מסתתר.
לדעתי הרבה יותר מסוכן להסתבך עם חיפאים
אז זהו, שכשאצלכם אומרים טירה מתכוונים בעצם לטירת כרמל, לא?
כך לפחות למדתי מעיון ביצירתו הקאנונית של נ.קיפניס, "תשליך".
תודה על ההמלצה והכוכב,
בדקתי ואני מעט מאוכזב -
הספר לא תורגם לעברית
והאנגלית שלי כמו של מאיר שטרית
(סתם נו, היא דווקא בסדר
אפילו היה לי בלונדון חדר).
עדיין, נראה לי שאתחיל בקטן -
סיימתי את מאיה ערד לא מזמן
ואני שוקל את פושקין לקרוא
(בתרגום של שלונסקי, איך לא)
אבל הספר כל כך עבה וכבד,
חוששני שלפני סיומו אתאבד
ואז מה יהא על חתולי הבית,
שכידוע אינם שוקלים כזית?
בתור חיפאית באמת לא כדאי להסתבך עם חבר'ה מטירה.
אז נסיון שני:
אולי עדיף חתול נוסף?
ואז ישר, כמעט עד הסוף
אחרי הסופה של יום ראשון
(על התוית: אל-ח'יאם, טירה)
זה מין כתב סתרים כזה. אולי בגימטריה יש לו משמעות...
יה, גיורא, זה פשוט מקסים.
שמעתי שזה משהו בסינפסים
במוח, שנוכח חריזה מושלמת
מרגיש תענוג ושמחה על-אמת.
כבר בפתיחת הפואמה נישאת
באוויר רוחו של ויקראם סת
ואם טרם קראת - זה אלף-בית:
השג לך מיד את The Golden Gate!
אתן לך טיזר להמתיק הגלולה,
אסגיר פה אחד מפרטי העלילה:
ביתה של אחת הדמויות הוא אכסניה
לחתול דומיננטי ושמו שארלמניה...
והשונרא הלז מחרב בלי בושה
את חיי המין של בעלי הדירה
(איכשהו זה עשה לי תחושה
שאתה תזדהה עם זה. זו צרה
אוי, אני מוכרחה ללכת. אמשיך אחר כך. השאר את הסוגריים פתוחים.
סליחה, אבל הסכם החסות עם קפה אל-ח'יאם ובניו מטירה כולל שירבוב שם העסק לכל ואריאציה של השיר.
אני עושה פה איזה ניסוי קטן:
במקום לחפש אהבה ברשת,
חזרתי ברגל דרך החוף
(המקום שבו המילים נפרדות)
וזוג מגבות שנותרו מאחור.
אין לי מושג מה מטרת הניסוי
רווח לי, הצלת את כבוד המקצוע. זאת לא יציאה שמטפל היה אומר אפילו כהלצה.
אתה יודע לנקד!! גבר שיודע לנקד עולה אצלי ישר לדרגה אלוהית. תכונה מצויינת!אבל אותך מצאתי פה.
ומה יגיד פש, שעדיין מחפש את הטוּנות שהחבאתי מאחורי הקונסרבים של התירס?
גילוי נאות: הכותב אינו מטופל (מה שעשוי, יום אחד, להתברר כקו הגנה משפטי לא רע בכלל).
יש לי עוד פיתרון עבורך, חוץ מחתול. אין שיערות, לא מקיאים לך בסלון ולא שורטים את הספות :)
חתול עדיף
אלא שחתול תמיד עלול לעבור את הגבול
מי שיוצא לחפש מלוכה מוצא אין אונות,
וברשת תופסים רק דגים (או כתבים של שוקן).
ואם אתה מחפש אתונות, כאלה יש בטונות,
אבל לא תכניס הביתה בהמה גסה שכזאת.
אתה צריך מישהי שאהב להקשיב ל"לה בוהם"
ולראות איתך "קרנפים". מתוקה.
שיר נוגה אך מחוייך, בטעם מלוח מפוכח.
אני הייתי מחליף מטפל. וראה פוסטי בעניין מה שאתה מחפש ברשת.