כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Flower Power

    אני וגם לעיתים מלחמתי בדימויים ובקלישאות.
    מדי פעם אכתוב ביקורות בגוֹנזוֹאִית ואעלה ציטוטים נבחרים למען הקוּלטוּרה.

    0

    גמילה מכדורים נגד דיכאון 2

    16 תגובות   יום רביעי, 17/10/18, 12:27

    לפני שנה החלטתי להיגמל מכדורים נגד דיכאון מסוג Cymbalta מ"ג 60 אותם נטלתי 3 שנים, כתבתי על זה כאן, ובכן הגמילה לא צלחה. לאחר הסבל הפיזי הקשה הגעתי לשלב בו הייתי נקייה לגמרי ואז הגיע החלק היותר קשה עליו לא קראתי בפורומים השונים, החלק שכל התופעות בגינן התחלתי ליטול את התרופה, חוזרות. המחשבות הכפייתיות, הטורדניות שאינן מפסיקות להלום במח ולא מדובר על אם שכחתי את הגז דולק או לא שילמתי חשמל, דברים הרבה יותר גרועים, פלאשים מן העבר, חרדות, פחדים. אפילו נפלתי פיזית, דבר שלא אופייני לי בכלל. הסנדל שלי הסתבך במשהו ופתאום מצאתי את עצמי מרוחה על מעבר חצייה מדממת מן השפה ואישה אחת מציעה לי מים. הקטע הוא שהייתי בדרך לרופא משפחה, הוא אפילו לא קם ממקומו רק אמרתי לי לחטא את המקום עם החומרים שהיו אצלו בחדר. האחיות, בחדר אחיות, קראו לכירורגית לראות מה יש לי ושלחו אותי למיון, אף אחת לא חיטאה לי את הפצע שהמשיך לדמם או אמרה לי מילה טובה, הן כעסו למה הפרתי את שגרת יומן.

    אחרי הנפילה החלטתי לחזור לתרופות, אבל לא לסימבלתה, כי הגמילה הפיזית ממנה היא אחת הקשות. ביחד עם הרופאה ניסיתי תרופות אחרות, אחת היתה מצויינת אבל גרמה לי לגרדת איומה, השנייה גרמה לי להרגיש כל-כך רע כמו בחודשי הריון ראשונים, לא היה לי כח להסתגל אליה אז חזרתי לסימבלתה.

    מיד הרגשתי טוב והכל חזר לשגרה שלו. עכשיו אחרי יותר משנה, אחרי החגים, אחרי שסיימתי כל מיני פרוקייטים אני מנסה שוב, בינתיים ירדתי ל-30 מ"ג כבר לפני 9 חודשים ועכשיו אני ב-15 מ"ג, בשבוע הבא אתחיל לקחת יום-כן ויומיים-לא למשך שבועיים ואחרי זה לתהום הגדולה.

    נראה איך יהיה הפעם. בפעם שעברה נעזרתי בדיקור שמאד עזר לי, עכשיו אני מנסה תזונה מאקרוביוטית, משתדלת לאכול לפי העקרונות פחות או יותר, משתדלת לעשות כל יום הליכה מאומצת כדי להזיע. עם בחילות ושלשולים אני יכולה להתמודד, עברתי הריונות קשים יותר, מה שקשה זה הגירודים. אני נזכרת בנרקומנים שהיו מתגרדים, בשכונה ולובשים רק מכנסי התעמלות קלים או טרנינג ואוכלים ארטיקים. טוב, אני לא נגמלת מהירואין, אבל מדי פעם מקשיבה לשירים מהסרט "טריינספוטינג", מנסה לקחת את העניין בהומור. החלק הקשה עדיין מחכה לי.

    יש לי קלונקס וכדורי שינה בשביל הלילות ונקווה לטוב. כתבתי את כל זה כאן לטובת אנשים שמחפשים חומר בגוגל, יש כל מיני פורומים אבל הם לא נצפים טוב בטלפון והממשק כאן יותר מסודר. מצאתי גם ארגון שמקיים קבוצות תמיכה, כנראה בתשלום והרצאות אבל בגדול הנגמלים מכדורים נגד דיכאון בודדים במערכת, אין שום תמיכה מסודרת מקופות החולים או בתי-חולים, להיפך, מעודדים אנשים לצרוך כמה שיותר כדורים כאלה על מנת לתפקד ביום יום ולא להיות אובדנים. יש נסיונות התאבדות שלא הכי מצליחים ואז הנטל על המערכת כבד אם הופכים לנכים.

    היה נחמד אם היתה קבוצת תמיכה מטעם קופת חולים, כמו שיש קבוצת תמיכה לחולי סוכרת, רק להיפגש ולהחליף חוויות, להמליץ על כל מיני פתרונות ולהרגיש פחות לבד במאבק.

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/12/19 14:43:
      רפואה שלמה וגמילה מהירה נטולת מאבקים ומערבולות
        22/10/18 08:30:

      צטט: remei 2018-10-21 20:52:59

      בהצלחה בהגעה לתחושת איזון. שווה לשאול על קבוצה בקופת חולים או במרפאות לבריאות הנפש בקהילה, אני השתתפתי באחת לפני מספר שנים לא יודעת אם היתה קב' ניסיונית אמנם לא טופלתי תרופתית אבל חלק מהמשתתפים כן, וזוכרת שהיו גם שיחות על הרצון להפסיק את התלות בתרופות

       

      תודה רבה. לפני שנה התקשרתי לבריאות הנפש באיכילוב, שם יש קבוצות תמיכה אמרו לי שזמן ההמתנה הוא שנה. חשבתי לעצמי, תוך שנה אני כבר נגמלת מהתרופות, מתחילה לעשות ספורט, תזונה נכונה, מגשימה את כל הפוטנציאל שלי שדחיתי וכו'... והנה עברה לה שנה. 

      אבל אתקשר לשם שוב, אולי הוסיפו קבוצות או משהו כזה.

        21/10/18 20:52:
      בהצלחה בהגעה לתחושת איזון. שווה לשאול על קבוצה בקופת חולים או במרפאות לבריאות הנפש בקהילה, אני השתתפתי באחת לפני מספר שנים לא יודעת אם היתה קב' ניסיונית אמנם לא טופלתי תרופתית אבל חלק מהמשתתפים כן, וזוכרת שהיו גם שיחות על הרצון להפסיק את התלות בתרופות
        20/10/18 22:22:
      תודה יקירה, מקווה להצליח הפעם ואם לא אלך לרופא פרטי להתייעצות, אחפש מישהו מומחה.
        20/10/18 19:10:

      צטט: אם החיטה 2018-10-19 23:57:27

      צטט: sari10 2018-10-19 20:04:32

      צטט: אם החיטה 2018-10-17 17:53:13

      אין תרופה ללא תופעות לוואי ואני מעדיפה לא לקחת אנטיביוטיקה אם אפשר. ציפרלקס זה כמו פרוזאק, סימבלתה היא של אותו יצרן של פרוזק. הן גורמות ועוד איך להתמכרות ולתלות. אני מבינה מדבריך שלא התנסית בתרופות נגד דיכאון ומן הגמילה מהם. יתר על כן, לפסיכיאטרים בקופת חולים יש ידע חלקי שמבוסס על הרצאות וכנסים, הם רושמים את התרופה ולא עושים שום מעקב אחרי המטופל, לא לומדים מן המקרה. זה לא כזה פשוט, התרופות האלה הן לא אקמול, לא אנטיביוטיקה, לא קלונקס ולא כדורי שינה. הן לא עוזרות אלא מוחקות, את פשוט לא מרגישה כלום, עטופה בבועה. אני הולכת ברחוב עכשיו והכל נראה חדש, כמו בפעם הראשונה שהרכבתי עדשות מגע, העולם קיים פתאום.

      אני מבינה את הבעיה. אבל,,, אנחנו גם "מכורים" למים ולאוכל... לא?
      אני רואה תרופה אנטי דיכאונית כמו מים למי שסובל מדיכאון.

      כי חיים בדיכאון הם לא חיים.
      אם תימצא תרופה שמאזנת אותך, ללא תופעות לוואי, מה מפריע לך לקחת אותה ולא להפסיק?
      כשיש בעיה ביוכימית במוח, היא לא תיפתר מעצמה.
      אולי כדאי להחליף רופא?

      אם יש תרופה מתאימה שתאזן את הבעיה, לא מבינה את ההתנגדות שלך במילה "התמכרות".
      אם לא מצאו לך תרופה ללא תופעות לוואי וללא תחושה שאת "בתוך בועה"
      אולי צריך להמשיך לנסות תרופה אחרת.
      יש מגוון תרופות לטיפול בבעיה. רוב הסיכויים שיוכלו להתאים לך משהו.
      נכון, צריך סבלנות ולא אומרת שזה קל או פשוט, אבל שווה.
      ההחלטה "להיגמל" מתרופות אנטי דכאוניות יכולה להיות הרסנית.
      את עצמך ציינת את ה"מחיר" שאת משלמת כשאת לא מטופלת.

       

      אני מבינה למה את מתכוונת, בהחלט יש מי שחייב לקחת תרופה כזאת, כמו מי שזקוק אינסולין או נגד לחץ דם כל החיים. בעיות נפשיות הן לא רק חוסר-איזון כימי במח, זה מה שיצרניות התרופות אומרות, לא דקארט ולא אלי לילי ופייזר יודעים היכן שוכנת הנפש. דבר שני, אני לא סובלת מדיכאון אלא מחרדות ומחשבות טורדניות. אין בדיוק תרופה פר הפרעה ואין כל-כך מגוון, יש מגוון יצרניות של אותן תרופות כי זה עסק מאד רווחי. בנוסף, התרופה אולי משנה משהו במח אבל מתפרקת בכבד ועוברת דרך הכליות ויש גם לזה השלכות.

      את צודקת בהחלט שמי שמשתמש בתרופות נגד דיכאון הוא לא "מכור", במובן של מכור לסמים לא חוקיים. 

      כתבתי בפוסט הקודם על תופעות לוואי נוספות כמו איבוד כל תשוקה מינית ותחושה בגוף, אצל גברים היא גורמת לאין אונות, עליתי 17 ק"ג שזה מאד מסוכן וגם גורם לכאבי גב. כל התופעות האלה לא ייחודיות לי, במיוחד העלייה במשקל.

      אני מרגישה שיש לי עדיין כח להילחם בשדים ומנסה, אם לא אצליח אחזור לתרופות, אבל מקווה שלא.

      גם אם מדובר בחרדות ו- OCD ולא בדיכאון, עדיין יש תרופות.
      בד"כ מצליחים למצוא משהו שיעזור ללא תופעות או מינימום תופעות לוואי.
      אולי הרופא לא מספיק מקצועי?
      בכל מקרה אני מאחלת לך בהצלחה ❤

        19/10/18 23:57:

      צטט: n1free 2018-10-19 20:27:49

      חיבוק. מאחלת לך הצלחה ובריאות.

       

      תודה יקירה, מקווה שהפעם אצליח ולא אאכזב

        19/10/18 23:57:

      צטט: sari10 2018-10-19 20:04:32

      צטט: אם החיטה 2018-10-17 17:53:13

      אין תרופה ללא תופעות לוואי ואני מעדיפה לא לקחת אנטיביוטיקה אם אפשר. ציפרלקס זה כמו פרוזאק, סימבלתה היא של אותו יצרן של פרוזק. הן גורמות ועוד איך להתמכרות ולתלות. אני מבינה מדבריך שלא התנסית בתרופות נגד דיכאון ומן הגמילה מהם. יתר על כן, לפסיכיאטרים בקופת חולים יש ידע חלקי שמבוסס על הרצאות וכנסים, הם רושמים את התרופה ולא עושים שום מעקב אחרי המטופל, לא לומדים מן המקרה. זה לא כזה פשוט, התרופות האלה הן לא אקמול, לא אנטיביוטיקה, לא קלונקס ולא כדורי שינה. הן לא עוזרות אלא מוחקות, את פשוט לא מרגישה כלום, עטופה בבועה. אני הולכת ברחוב עכשיו והכל נראה חדש, כמו בפעם הראשונה שהרכבתי עדשות מגע, העולם קיים פתאום.

      אני מבינה את הבעיה. אבל,,, אנחנו גם "מכורים" למים ולאוכל... לא?
      אני רואה תרופה אנטי דיכאונית כמו מים למי שסובל מדיכאון.

      כי חיים בדיכאון הם לא חיים.
      אם תימצא תרופה שמאזנת אותך, ללא תופעות לוואי, מה מפריע לך לקחת אותה ולא להפסיק?
      כשיש בעיה ביוכימית במוח, היא לא תיפתר מעצמה.
      אולי כדאי להחליף רופא?

      אם יש תרופה מתאימה שתאזן את הבעיה, לא מבינה את ההתנגדות שלך במילה "התמכרות".
      אם לא מצאו לך תרופה ללא תופעות לוואי וללא תחושה שאת "בתוך בועה"
      אולי צריך להמשיך לנסות תרופה אחרת.
      יש מגוון תרופות לטיפול בבעיה. רוב הסיכויים שיוכלו להתאים לך משהו.
      נכון, צריך סבלנות ולא אומרת שזה קל או פשוט, אבל שווה.
      ההחלטה "להיגמל" מתרופות אנטי דכאוניות יכולה להיות הרסנית.
      את עצמך ציינת את ה"מחיר" שאת משלמת כשאת לא מטופלת.

       

      אני מבינה למה את מתכוונת, בהחלט יש מי שחייב לקחת תרופה כזאת, כמו מי שזקוק אינסולין או נגד לחץ דם כל החיים. בעיות נפשיות הן לא רק חוסר-איזון כימי במח, זה מה שיצרניות התרופות אומרות, לא דקארט ולא אלי לילי ופייזר יודעים היכן שוכנת הנפש. דבר שני, אני לא סובלת מדיכאון אלא מחרדות ומחשבות טורדניות. אין בדיוק תרופה פר הפרעה ואין כל-כך מגוון, יש מגוון יצרניות של אותן תרופות כי זה עסק מאד רווחי. בנוסף, התרופה אולי משנה משהו במח אבל מתפרקת בכבד ועוברת דרך הכליות ויש גם לזה השלכות.

      את צודקת בהחלט שמי שמשתמש בתרופות נגד דיכאון הוא לא "מכור", במובן של מכור לסמים לא חוקיים. 

      כתבתי בפוסט הקודם על תופעות לוואי נוספות כמו איבוד כל תשוקה מינית ותחושה בגוף, אצל גברים היא גורמת לאין אונות, עליתי 17 ק"ג שזה מאד מסוכן וגם גורם לכאבי גב. כל התופעות האלה לא ייחודיות לי, במיוחד העלייה במשקל.

      אני מרגישה שיש לי עדיין כח להילחם בשדים ומנסה, אם לא אצליח אחזור לתרופות, אבל מקווה שלא.

        19/10/18 20:27:
      חיבוק. מאחלת לך הצלחה ובריאות.
        19/10/18 20:04:

      צטט: אם החיטה 2018-10-17 17:53:13

      אין תרופה ללא תופעות לוואי ואני מעדיפה לא לקחת אנטיביוטיקה אם אפשר. ציפרלקס זה כמו פרוזאק, סימבלתה היא של אותו יצרן של פרוזק. הן גורמות ועוד איך להתמכרות ולתלות. אני מבינה מדבריך שלא התנסית בתרופות נגד דיכאון ומן הגמילה מהם. יתר על כן, לפסיכיאטרים בקופת חולים יש ידע חלקי שמבוסס על הרצאות וכנסים, הם רושמים את התרופה ולא עושים שום מעקב אחרי המטופל, לא לומדים מן המקרה. זה לא כזה פשוט, התרופות האלה הן לא אקמול, לא אנטיביוטיקה, לא קלונקס ולא כדורי שינה. הן לא עוזרות אלא מוחקות, את פשוט לא מרגישה כלום, עטופה בבועה. אני הולכת ברחוב עכשיו והכל נראה חדש, כמו בפעם הראשונה שהרכבתי עדשות מגע, העולם קיים פתאום.

      אני מבינה את הבעיה. אבל,,, אנחנו גם "מכורים" למים ולאוכל... לא?
      אני רואה תרופה אנטי דיכאונית כמו מים למי שסובל מדיכאון.

      כי חיים בדיכאון הם לא חיים.
      אם תימצא תרופה שמאזנת אותך, ללא תופעות לוואי, מה מפריע לך לקחת אותה ולא להפסיק?
      כשיש בעיה ביוכימית במוח, היא לא תיפתר מעצמה.
      אולי כדאי להחליף רופא?

      אם יש תרופה מתאימה שתאזן את הבעיה, לא מבינה את ההתנגדות שלך במילה "התמכרות".
      אם לא מצאו לך תרופה ללא תופעות לוואי וללא תחושה שאת "בתוך בועה"
      אולי צריך להמשיך לנסות תרופה אחרת.
      יש מגוון תרופות לטיפול בבעיה. רוב הסיכויים שיוכלו להתאים לך משהו.
      נכון, צריך סבלנות ולא אומרת שזה קל או פשוט, אבל שווה.
      ההחלטה "להיגמל" מתרופות אנטי דכאוניות יכולה להיות הרסנית.
      את עצמך ציינת את ה"מחיר" שאת משלמת כשאת לא מטופלת.

        19/10/18 18:52:

      צטט: עמנב 2018-10-19 18:30:30

      קבוצת תמיכה היא רעיון מצויין. לא צריך להמתין להיענות המערכת הרפואית, אפשר להתארגן באופן עצמאי, תוך ניצול הרשתות החברתיות. בהצלחה ושבת שלום, עמוס.

       

      תודה רבה, אולי אעשה צעד כזה כשיהיה לי יותר כח. 

        19/10/18 18:30:
      קבוצת תמיכה היא רעיון מצויין. לא צריך להמתין להיענות המערכת הרפואית, אפשר להתארגן באופן עצמאי, תוך ניצול הרשתות החברתיות. בהצלחה ושבת שלום, עמוס.
        17/10/18 21:52:

      צטט: shimenben 2018-10-17 19:45:26

      גמילה ממשהו זה "לא להיט" מאחל לך שתמצא קבוצת תמיכה כזאת, ולו בגלל שהגמילה היא תהליך רגשי.

       

      כן, זר לא יבין...

        17/10/18 19:45:
      גמילה ממשהו זה "לא להיט" מאחל לך שתמצא קבוצת תמיכה כזאת, ולו בגלל שהגמילה היא תהליך רגשי.
        17/10/18 17:53:
      אין תרופה ללא תופעות לוואי ואני מעדיפה לא לקחת אנטיביוטיקה אם אפשר. ציפרלקס זה כמו פרוזאק, סימבלתה היא של אותו יצרן של פרוזק. הן גורמות ועוד איך להתמכרות ולתלות. אני מבינה מדבריך שלא התנסית בתרופות נגד דיכאון ומן הגמילה מהם. יתר על כן, לפסיכיאטרים בקופת חולים יש ידע חלקי שמבוסס על הרצאות וכנסים, הם רושמים את התרופה ולא עושים שום מעקב אחרי המטופל, לא לומדים מן המקרה. זה לא כזה פשוט, התרופות האלה הן לא אקמול, לא אנטיביוטיקה, לא קלונקס ולא כדורי שינה. הן לא עוזרות אלא מוחקות, את פשוט לא מרגישה כלום, עטופה בבועה. אני הולכת ברחוב עכשיו והכל נראה חדש, כמו בפעם הראשונה שהרכבתי עדשות מגע, העולם קיים פתאום.
        17/10/18 17:29:

      אפרופו... דווקא קלונקס וכדורי שינה גורמים להתמכרות,

      אם לוקחים אותם על בסיס קבוע תקופה ארוכה.
      תרופות מסוג SSRI לא.

        17/10/18 17:29:

      אני לא מבינה משהו.
      אם את מוצאת תרופה שכן עוזרת לך,
      ללא תופעות לוואי,
      מה הבעיה לקחת אותה?
      זה עניין ביוכימי במוח.
      אם יש תרופה שעוזרת למה להתנגד?

      יש ציפרלקס, יש פרוזאק ועוד כל מיני.

      זה כמו לומר אני לא אקח אנטיביוטיקה ושהגוף יסתדר בעצמו...

      פרופיל

      אם החיטה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין