כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של העיתונאי אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    סיפורו של בית קפה "סבוי" בחולון

    1 תגובות   יום רביעי, 17/10/18, 21:53
    ''
    חולון 1949 [צילום: אלדן/לע"מ
           בית קפה "סבוי" בחולון

     


     

    בית קפה "סבוי" ששכן בפינת הרחובות חנקין וסוקולוב בחולון, היה מרכז חיי הלילה והבילוי של חולון בתקופת המנדט הבריטי ובשנות המדינה הראשונות ''ב-1940 נערכה בו הישיבה הראשונה של מועצת חולון בה הוחלט על איחוד חמש שכונות העיר הראשונות

    ▪  ▪  ▪
    מאת:אלי אלון

    בית הקפה סבוי, אחד מבתי הקפה המיתולוגיים של העיר חולון נבנה בשנות ה-30 של המאה העשרים בשכונת אגרובנק בחולון ביוזמת חברת "אַגְרוֹבַּנְק (בנק לחקלאות ולבניין לא"י)", שיזמה ובנתה את השכונה בשיתוף החברה ההסתדרותית "שיכון עובדים". הרעיון מאחרי הקמתו להשוות לשכונה אגרובנק שהייתה שכונה בורגנית משהו, מראה וחזות אירופית. 

    בית הקפה נפתח ב-1935 ונמכר לשלמה וזהבה רובינשטיין שהיו קודם לכן בעלי בית קפה קטן ברחוב לילנבלום בתל אביב. לא עבר זמן רב ובית הקפה סבוי הפך לאחד ממרכזי חיי החברה והתרבות בשכונת "אגרובנק". ותיקי העיר חולון מספרים בזיכרונותיהם כי ליד בית הקפה פעלה תזמורת ג'אז משובחת. על ריצפת ריקודים מעץ רקדו עד אור הבוקר ריקודי טנגו ובמיוחד הצטיין בית הקפה בנשפים מיוחדים בפורים, בחנוכה, בפסח, בשבועות ובליל סילבסטר. 

    ישיבת איחוד השכונות בקפה "סבוי" 

    ביום שני 8 ביולי 1940 נערכה בבית הקפה ישיבה חגיגית בה הוחלט על איחוד חמשת שכונות העיר הראשונות של חולון: גרין, מולדת, אגרובנק, קריית עבודה ושכונת-עם. בישיבה זו הוכרז רשמית על איחוד חמשת שכונות אלה לרשות מקומית אחת - חולון. הייתה זו למעשה הישיבה הרשמית הראשונה של מועצת חולון בה הוכרזה רשמית הקמת חולון. 

    הישיבה החגיגית הראשונה של המועצה התקיימה בהשתתפות כ-200 איש ובניהם סגן מושל מחוז לוד הבריטי גרימווד, קצין המחוז היהודי י. קופרמן, מירנבורג מראשי אגרובנק, מייסדי השכונות, ונציגי המוסדות. פתח את הישיבה ד"ר קוגל, בנאום שבו שיבח את הכוחות הבריטים ה"נלחמים במלחמה למען החופש והצדק" (מלחמת העולם השנייה הייתה אז בעיצומה). אורחת הכבוד הייתה גולדה מאירסון (מאיר), לימים ראשת ממשלת ישראל (1974-1969), שנשאה דברי ברכה בשם הוועד הפועל של ההסתדרות. כן השתתף בישיבה ונשא דברי ברכה אליהו קרואזה מנהל בית הספר מקווה ישראל. 

    המועצה הראשונה שנבחרה כללה את: ד"ר חיים קוגל (נשיא המועצה), יהודה חובארה, שלמה לבקוביץ, חיים שטיין, בן ציון שנקר, משה לכטמן, שמעון סליטרניק, משה סנטו, אלכסנדר ספיבאקוב, ד"ר יצחק שינין ומרדכי שנקר. 

    בית הקפה "סבוי" לא היה בית קפה סתם, הוא היווה נקודת ציון ומיקום מרכזי בחולון. כך למשל, כשבני נוער בסביבה רצו להיפגש בניהם קבעו להיפגש "ליד סבוי". במודעות שהתפרסמו בעיתונות דאז כשרצו לציין מיקום של חנות, בית עסק או כתובת באזור שכונת בית הקפה, הוסיפו לא פעם מעבר לכתובת את המילים "ליד קפה סבוי" או ליד "בית קפה סבוי", שכן המקום היה כאמור מרכזי בעיר מוכר וידוע לכל תושבי חולון ואף מחוצה לה. 

    התפרעות חילי הצבא הבריטי בקפה סבוי וסביבתו 

    בעקבות פריצת אנשי לח"י ב-6 בפברואר 1946 למחנה צבאי בריטי בשכונת אגרובנק לא רחוק מבית קפה סבוי, למטרת גניבת נשק ולאחר שהרגו חיל מהגדוד האפריקני של בני שבט הבאוסטו וקצין בריטי ששירתו במחנה, החלו עוד באותו לילה התפרעות של חיילים בריטים ובראשם חיילי הגדוד האפריקני שהחלו לתקוף, לירות ולדקור תושבים בשכונת אגרובנק וירו לעבר הבתים.כתוצאה מהתפרעות החילים "הכושים" נהרגו שלושה תושבי חולון: בן ציון שנקר, אליהו יודאיוב ושמואל פרלמן, בין השאר תקפו החילים הבריטים וחיילי הגדוד האפריקני אזרחים שישבו בבית הקפה סבוי ובסביבתו. נער שהיה בסמוך לבית הקפה נדקר ונפצע. מנהלת בית הקפה זהבה רובינשטיין סיפרה לעיתונאים כי המתפרעים גרמו נזקים לבית הקפה הנאמדים ב-2,500 לא"י. 

    בית הקפה סבוי פעל לא רק כבית קפה רגיל. פעל במסגרתו גן אירועים בו נערכו אירועים שונים. בעיתונות הישנה משנות ה-40 אני קורא ידיעה כי ביום רביעי 12 בנובמבר 1947 נערך בגן אירועים של קפה סבוי "כינוס ארצי של ועדי עובדים והפעילים ברשויות המקומיות". בידיעה נוספת בשנים מאוחרות יותר המתפרסמת בעיתונות דאז אני קורא כי ביום 2 ביוני 1960 נערך באולם בית הקפה "טקס הנהג הזהיר בחסות ראש העיר חולון פנחס איילון". כמו-כן נערכו במקום אירועים משפחתיים ועוד. 

    סופו של בית הקפה 

    ב-1961 נהרס מבנה בית קפה סבוי ובמקומו נבנו בית מגורים וחנויות. שם בית הקפה הונצח בקולנוע סבוי שנפתח בשנת 1967 בפסז' סבוי ברחוב סוקולוב פינת חנקין. בשנת 1992 בית הקולנוע נסגר סופית כמו עשרות רבות בתי קולנוע ברחבי הארץ שנסגרו בגלל מיעוט צופים ואי כדאיות כלכלית. 

    במקום בו שכן בית קפה הוצב שלט מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת, בשיתוף עיריית חולון ומשרד התרבות והספורט המספר סיפורו .

     

    ''

    חולון 1949

    בית קפה "סבוי" בחולוןבית קפה "סבוי" ששכן בפינת הרחובות חנקין וסוקולוב בחולון, היה מרכז חיי הלילה והבילוי של חולון בתקופת המנדט הבריטי ובשנות המדינה הראשונות '' ב-1940 נערכה בו הישיבה הראשונה של מועצת חולון בה הוחלט על איחוד חמש שכונות העיר הראשונותאלי אלון   |   לסיפור המלא

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/10/18 22:44:
      כחולונית לשעבר, שפקדה את קולנוע סבוי פעמים רבות.. נהנתי מאד לקרוא.

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות