כותרות TheMarker >
    ';
    0

    לפעמים זה עצוב, לפעמים זה כואב - וצריך להמשיך הלאה

    62 תגובות   יום שישי , 19/10/18, 14:59

    קורה, בוודאי לכל אחד מאיתנו, במהלך החיים,

    שאנחנו סופגים אכזבה עמוקה וכאב לב ממישהו.

     

    זה יכול להיות במצבים שונים,

    יש שבעבודה מישהו בגד בך בצורה מכוערת,

    יש אבא שהטריד מינית את הבת שלו,

    יש בן זוג שהתאכזר אליך (אלימות, בגידה)

    יש שקרוב משפחה מדרגה ראשונה

    הגיש נגדך תביעה משפטית מנקמנות לא מוצדקת וחוסר שפיות.

    ויש עוד המון המון מצבים.

     

    זה כואב במיוחד כשזה מגיע בצורה הרסנית

    ממישהו קרוב במיוחד וללא הצדקה.

     

    ואז...

    אנשים שונים מגיבים שונה.

    ברור שבהתחלה יש הלם ראשוני ושוק.

    זה יכול לבוא לידי ביטוי בתגובה של כעס,

    ברגשות מעורבים של כאב, צער תדהמה,

    בהדחקה - לנפנף את הכל הצידה,

    בחרדה, דיכאון, מתח ובעיות שינה.

     

    יש אנשים שמתחפרים בתוך המצב.

    כלומר, עסוקים במחשבות אובססיביות בנושא.

    עסוקים ומדברים על כך, מתכננים נקמה, לא שוכחים.

    לא מניחים לעניין ואז זה מכלה אותם מבפנים במשך שנים.

     

     

    יש אנשים שלאחר השוק הראשוני,

    מחליטים על אופן התנהלות במצב שהתרחש

    ו... ממשיכים הלאה בחיים שלהם.

     

    אני מעדיפה את הדרך השנייה חיוך


    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (62)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/11/18 17:45:

      צטט: barir 2018-11-02 13:18:15

      צטט: sari10 2018-10-21 12:17:26

      צטט: barir 2018-10-21 07:52:26

      גם אני בוחרת בדרך השניה.. אחרי עצירה, התנערות ובחירה בדרך המיטיבה עם עצמי. אני כאן אם את רוצה עידוד...♥

      תודה רבה לך ❤ את מתוקה ❤❤

      באהבה רבה♥ ~~~~~ ❤

       

        2/11/18 13:18:

      צטט: sari10 2018-10-21 12:17:26

      צטט: barir 2018-10-21 07:52:26

      גם אני בוחרת בדרך השניה.. אחרי עצירה, התנערות ובחירה בדרך המיטיבה עם עצמי. אני כאן אם את רוצה עידוד...♥

      תודה רבה לך ❤ את מתוקה ❤❤

      באהבה רבה♥

        1/11/18 15:15:

      צטט: רונית אברהם 2018-11-01 11:39:20

      אוהבת את הגישה שלך. תודה חיוך
      הלוואי שאפשר היה ללמד את זה.

      בהחלט ברשימת המיומנויות הנדרשות לכל אחד. 

      מה שנקרא - כישורי חיים. 

      בהחלט... וזה לא פשוט.

        1/11/18 11:39:

      אוהבת את הגישה שלך.
      הלוואי שאפשר היה ללמד את זה.

      בהחלט ברשימת המיומנויות הנדרשות לכל אחד. 

      מה שנקרא - כישורי חיים. 

        30/10/18 21:12:

      צטט: kimchid 2018-10-30 19:45:15

      איפוק ואיזון....ולהביט קדימה עם מחשבות חיוביות בהחלט בכיוון הנכון...

       

        30/10/18 19:45:
      איפוק ואיזון....ולהביט קדימה עם מחשבות חיוביות
        28/10/18 15:06:

      צטט: Themis Θ 2018-10-28 14:12:43

      זה כי את אופטימית ומדהימה!! :) תמיד אעדיף את הדרך השנייה, כל עוד כוחותיי הפיזיים והנפשיים מאפשרית זאת:)

      תודה מיכלי נשיקה

        28/10/18 14:12:
      זה כי את אופטימית ומדהימה!! :) תמיד אעדיף את הדרך השנייה, כל עוד כוחותיי הפיזיים והנפשיים מאפשרית זאת:)
        28/10/18 06:05:

      צטט: דו-קוטבי 2018-10-27 19:24:49

      גם אני מעדיף את הדרך השניה שרי יקרה. מאחל לך שבוע נהדר! תודה רבה ❤
        27/10/18 19:24:
      גם אני מעדיף את הדרך השניה שרי יקרה. מאחל לך שבוע נהדר!
        24/10/18 13:16:

      ארז... תודה לתגובה החמה ❤

        24/10/18 10:13:

      הי שרי :)

      יש אנשים שמבזבזים חיים שלמים על מריבות וסכסוכים.... ובסוף כלום... ברור שעדיף לדפדף הלאה.... אבל לפעמים הרגש חזק....  מוח נפתח לב נסגר.... ולהיפך :) 

       

      ''

        24/10/18 07:30:

      צטט: bonbonyetta 2018-10-23 20:19:25

      *

       

      בהחלט, צודקת, גם אני מעדיפה את השניה.

      אבל עלי להיות כנה ולפחות במקרה אחד במיים שלי חמור ודוחה במיוחד אינני יכולה וגם אינני רוצה לשכוח ולסלוח.

      שאר הדברים אם זה פגיעה בי, כבר שכחתי, אם זו פגיעה ביקרים שלי, לעולם לא אשכח ולעולם אבקש להשיב גמול.

      תודה לשיתוף. לסלוח לדעתי לא הכרחי, תלוי במקרה.
      לשכוח? או לא להתעסק במחשבות תכופות בעניין?
      רצוי מאוד עבורנו, לבריאות הנפשית שלנו.

        23/10/18 20:19:

      *

       

      בהחלט, צודקת, גם אני מעדיפה את השניה.

      אבל עלי להיות כנה ולפחות במקרה אחד במיים שלי חמור ודוחה במיוחד אינני יכולה וגם אינני רוצה לשכוח ולסלוח.

      שאר הדברים אם זה פגיעה בי, כבר שכחתי, אם זו פגיעה ביקרים שלי, לעולם לא אשכח ולעולם אבקש להשיב גמול.

        23/10/18 16:37:

      צטט: היא ולא אחרת 2018-10-23 13:04:01

      הדרך שלי להתמודדות, לכשאני מתאוששת מההלם הראשוני, מעלה בי שאלה, האם לגופו של עניין יש לי את הזכות להתאכזב (היכן אני ממוקמת ומהו אופיים של היחסים. האם עבותים עד כדי שאפתח ואעמיס עליהם צפייה ואכזבה) לרוב, מוצאת כי התשובה- לא. מנפנפת מתוכי את הרגשות העכורים שעלו וממשיכה כרגיל. כשהתשובה- כן, מניחה לעצמי לעבור בין כל שלבי הפיוס וההחלמה. שישנם קשרים שאינם ניתנים להתרה כלאחר יד. וכדי שאוכל לסלוח ולצמוח מכך הלאה. מאותם מתי מתי מעט מהם התאכזבתי אנושות, אעדיף להישמר ולרחק לי בשקט, שלמדתי כי עץ שצמח עקום איננו מתיישר. מקווה שהכל בטוב וזו איננה רשומת תיעוד. חיבוקים חמים חמודתי❤

      תודה מתוקה ❤ גישה בריאה יש לך. התגעגעתי... 
      לפעמים עדיף להתנתק ולהתרחק גם מאנשים הכי קרובים אם הם פגעו בך בדרך שחצתה את כל הקווים האדומים...

        23/10/18 13:04:
      הדרך שלי להתמודדות, לכשאני מתאוששת מההלם הראשוני, מעלה בי שאלה, האם לגופו של עניין יש לי את הזכות להתאכזב (היכן אני ממוקמת ומהו אופיים של היחסים. האם עבותים עד כדי שאפתח ואעמיס עליהם צפייה ואכזבה) לרוב, מוצאת כי התשובה- לא. מנפנפת מתוכי את הרגשות העכורים שעלו וממשיכה כרגיל. כשהתשובה- כן, מניחה לעצמי לעבור בין כל שלבי הפיוס וההחלמה. שישנם קשרים שאינם ניתנים להתרה כלאחר יד. וכדי שאוכל לסלוח ולצמוח מכך הלאה. מאותם מתי מתי מעט מהם התאכזבתי אנושות, אעדיף להישמר ולרחק לי בשקט, שלמדתי כי עץ שצמח עקום איננו מתיישר. מקווה שהכל בטוב וזו איננה רשומת תיעוד. חיבוקים חמים חמודתי❤
        22/10/18 14:38:

      צטט: ברוךהלוי-סגל 2018-10-22 14:33:30

      צטט: sari10 2018-10-19 17:20:33

      צטט: ברוךהלוי-סגל 2018-10-19 15:54:07

      שרי היקרה, 

       

      אני מעדיף להמשיך עד הברוך הבא.

      ככה התרגלתי ללכת בין הטיפות 

      ובין החטיפות . פעם חטיפה מילד

      ופעם חטיפה מהמורה, פעם חטיפה

      משכן ערבי ופעם חטיפה משכן יהודי.

      לא יודע להבחין בין לאומני ובין פלילי.

      ברוך זה ברוך והוא תמיד מכאיב.

      מרגוע יש במשפחה נטולת הברוכים

      ועתירת האהבה. 

      ברוך... מצטערת אבל לא ממש ירדתי לסוף דעתך.

      שבת מבורכת לך וליקיריך

       


               ב ה ו ק ר ה,

                   ברוך תודה להתייחסות ולאיחולים 

       

      שרי היקרה, 

      אולי לא ירדת לסוף דעתי בגלל האיות הזהה של שמי ושל הברוך באידיש, שמשמעותו - משבר, מלחמה, התכתשות וכל תרחיש אלים שהיו מנת חלקי ומנת דורי החל ממאורעות 1936 שבה גונן עלי אבי , המשך בהתנדבותו של אבי לצבא הבריטי ב-1939, נפילתו של אבי בשבי בכרתים, מותו של אבי בשבי הגרמני לקראת סוף מלחמת העולם השניה , 1948 מלחמת השחרור ואני לוחם בן 16. כל התחמושת שכוונה אליי בוזבזה לשווא, 1950-1952 צנחן, ולא אמנה את שאר המלחמות שנמשכות עד עצם היום הזה. אם אני חי ונושם עד גיל 86,5  ניסים  יאמרו חבריי חובשי הכיפות. ניפלאות אומר אני. לא מאמין בניסים . מאמין בניפלאות, והן אכן מתרחשות בארץ  המובטחת והמאובטחת. בינתיים שמח וטוב לבב בחיק המשפחה ובחיק האישה , בלי להצטדק בפני הצלפים העקומים שפיקששו את ראשי. 

         מקווה שירדת לסוף דעתי. 

             שבןע טוב ומבורך לך וליקיריך,

                  ב ה ו ק ר ה , 

                     ב ר  ו ך

       

      ה ב נ ת י  חיוך
      לא היה לך רגע דל....

        22/10/18 14:33:

      צטט: sari10 2018-10-19 17:20:33

      צטט: ברוךהלוי-סגל 2018-10-19 15:54:07

      שרי היקרה, 

       

      אני מעדיף להמשיך עד הברוך הבא.

      ככה התרגלתי ללכת בין הטיפות 

      ובין החטיפות . פעם חטיפה מילד

      ופעם חטיפה מהמורה, פעם חטיפה

      משכן ערבי ופעם חטיפה משכן יהודי.

      לא יודע להבחין בין לאומני ובין פלילי.

      ברוך זה ברוך והוא תמיד מכאיב.

      מרגוע יש במשפחה נטולת הברוכים

      ועתירת האהבה. 

      ברוך... מצטערת אבל לא ממש ירדתי לסוף דעתך.

      שבת מבורכת לך וליקיריך

       


               ב ה ו ק ר ה,

                   ברוך תודה להתייחסות ולאיחולים 

       

      שרי היקרה, 

      אולי לא ירדת לסוף דעתי בגלל האיות הזהה של שמי ושל הברוך באידיש, שמשמעותו - משבר, מלחמה, התכתשות וכל תרחיש אלים שהיו מנת חלקי ומנת דורי החל ממאורעות 1936 שבה גונן עלי אבי , המשך בהתנדבותו של אבי לצבא הבריטי ב-1939, נפילתו של אבי בשבי בכרתים, מותו של אבי בשבי הגרמני לקראת סוף מלחמת העולם השניה , 1948 מלחמת השחרור ואני לוחם בן 16. כל התחמושת שכוונה אליי בוזבזה לשווא, 1950-1952 צנחן, ולא אמנה את שאר המלחמות שנמשכות עד עצם היום הזה. אם אני חי ונושם עד גיל 86,5  ניסים  יאמרו חבריי חובשי הכיפות. ניפלאות אומר אני. לא מאמין בניסים . מאמין בניפלאות, והן אכן מתרחשות בארץ  המובטחת והמאובטחת. בינתיים שמח וטוב לבב בחיק המשפחה ובחיק האישה , בלי להצטדק בפני הצלפים העקומים שפיקששו את ראשי. 

         מקווה שירדת לסוף דעתי. 

             שבןע טוב ומבורך לך וליקיריך,

                  ב ה ו ק ר ה , 

                     ב ר  ו ך

       

        22/10/18 05:54:

      צטט: לואיס קרול 2018-10-22 03:30:27

      כדי להצליח  צריך  פשוט להגביר את קצב הכשלונות.

      כישלון זו תוצאה טיבעית של מצב חדש ולא מוכר.

      אם תרצי ...זה  החיבור בין שתי הצלחות.

      נכון ,אנשים לפעמים מכזיבים, אבל זה שיעור מצויין להכרתם, ולדעת לבחור טוב יותר, ותיאום ציפיות

      הכעס והעלבון מ"בגידת" מישהו ,בוודאי טיבעית, ובריאה. 

      אבל ההחלטה אם להישאר על הרגשה זו, או להתקדם ולקבל את האירוע כשיעור בחיים....היא החלטה שלך.

      זה פשוט רוטב, שהחושים צריכים להגיד לך...לזרוק את המנה... ולבשל יותר טוב.

      למי שאין כשלונות, פשוט אין סיכונים, וללא סיכנונים איןהצלחות של ממש

      NO PAIN NO GAIN

      ''

      שמעון- תודה לתגובה המקסימה! ❤ גישה חיובית במיטבה!! אני בעד.
      נכון שלעיתים הדרך מכאיבה מאוד וממש לא קלה, אבל מה שנבחר
      לעשות בהמשך נתון לבחירתנו.

        22/10/18 03:30:

      כדי להצליח  צריך  פשוט להגביר את קצב הכשלונות.

      כישלון זו תוצאה טיבעית של מצב חדש ולא מוכר.

      אם תרצי ...זה  החיבור בין שתי הצלחות.

      נכון ,אנשים לפעמים מכזיבים, אבל זה שיעור מצויין להכרתם, ולדעת לבחור טוב יותר, ותיאום ציפיות

      הכעס והעלבון מ"בגידת" מישהו ,בוודאי טיבעית, ובריאה. 

      אבל ההחלטה אם להישאר על הרגשה זו, או להתקדם ולקבל את האירוע כשיעור בחיים....היא החלטה שלך.

      זה פשוט רוטב, שהחושים צריכים להגיד לך...לזרוק את המנה... ולבשל יותר טוב.

      למי שאין כשלונות, פשוט אין סיכונים, וללא סיכנונים איןהצלחות של ממש

      NO PAIN NO GAIN

      ''

        21/10/18 14:54:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד אישי 2018-10-21 14:18:52

      .

      ''

        אתמול 10:57:
      מדודי נאג'י למדתי כי הזמן מרפא את כל הפצעים. אבל אין סליחה למעשי אלימות, יש להשיב לבריונים בשפה שהם מבינים.
      .

      סרי שלום.

      העלית מקבץ נושאים מעניין המכסה טריטוריות רבות. הכל קיים.

      שכונה. יש גם מקרים שאי אפשר לסלוח. אבל מתוך הבנה שהשכן הוא עבריין, פסיכופת אלים, חסר תקנה, אז צריך לבוא לקראתו, ולמרות הצער מתעלים ומוותרים.. גדולתו של האדם היא לדעת להבליג.

      אבל כאשר הנבל חוזר על עצמו האלימה ושוב מרים ידיים. כאן נגמר הסיפור..

      זה לא שונה מאישה מוכה או מבוגר או צעיר או ילד מוכה.

      לדעתי כלפי אדם אלים צריך להגיב כפי שטען דודי בתגובתו למעלה.

      אגב. יש כאן גם בנות שגרות בשכונה ומבליגות...............

      תודה רבה להתייחסות.  (ואגב - שרי ב- ש ולא ב- ס)

        21/10/18 14:52:

      צטט: בדולח. 2018-10-21 12:39:56

      צטט: sari10 2018-10-21 12:18:30

      צטט: בדולח. 2018-10-21 08:58:34

      החיים צופנים בתוכם אכזבות, ומי שיידע להכיר בכך לא יופתע כשזה ינחת עליו. ואם באים בידיעה כזו, אז גם אם האכזבה היא כואבת יודעים להתמודד איתה בצורה הנכונה.

      זה נכון. אבל לפעמים נוחתת עליך "מכה" שלא היה ניתן לצפות לה ע"י אדם שפוי...

      לכן אני אומר תמיד "לעולם אל תאמרו לא יכול להיות, כי הכל יכול לקרות. ואם תחשבו כך אולי תטעו אבל פחות". וזה נאמרת מנסיון שנצבר בימי חלדי. לכן גם המכה הבאה מהבלתי צפוי , היא בעצם מכה צפויה. לפיכך, תני לאותה מכה בלתי צפויה, לחלוף כגל עכור שהיה ואיננו. נכון שכמו בוץ הנזרק נשאר כתם, וכך ישאר הכאב, אך כאבים דרכם להימוג בחלוף הימים. אני משתדלת. לא שזה קל... אבל הכל אפשרי וגם זמן יעשה את שלו.

       

      .

      ''

        אתמול 10:57:
      מדודי נאג'י למדתי כי הזמן מרפא את כל הפצעים. אבל אין סליחה למעשי אלימות, יש להשיב לבריונים בשפה שהם מבינים.
      .

      סרי שלום.

      העלית מקבץ נושאים מעניין המכסה טריטוריות רבות. הכל קיים.

      שכונה. יש גם מקרים שאי אפשר לסלוח. אבל מתוך הבנה שהשכן הוא עבריין, פסיכופת אלים, חסר תקנה, אז צריך לבוא לקראתו, ולמרות הצער מתעלים ומוותרים.. גדולתו של האדם היא לדעת להבליג.

      אבל כאשר הנבל חוזר על עצמו האלימה ושוב מרים ידיים. כאן נגמר הסיפור..

      זה לא שונה מאישה מוכה או מבוגר או צעיר או ילד מוכה.

      לדעתי כלפי אדם אלים צריך להגיב כפי שטען דודי בתגובתו למעלה.

      אגב. יש כאן גם בנות שגרות בשכונה ומבליגות...............

        21/10/18 12:39:

      צטט: sari10 2018-10-21 12:18:30

      צטט: בדולח. 2018-10-21 08:58:34

      החיים צופנים בתוכם אכזבות, ומי שיידע להכיר בכך לא יופתע כשזה ינחת עליו. ואם באים בידיעה כזו, אז גם אם האכזבה היא כואבת יודעים להתמודד איתה בצורה הנכונה.

      זה נכון. אבל לפעמים נוחתת עליך "מכה" שלא היה ניתן לצפות לה ע"י אדם שפוי...

      לכן אני אומר תמיד "לעולם אל תאמרו לא יכול להיות, כי הכל יכול לקרות. ואם תחשבו כך אולי תטעו אבל פחות". וזה נאמרת מנסיון שנצבר בימי חלדי. לכן גם המכה הבאה מהבלתי צפוי , היא בעצם מכה צפויה. לפיכך, תני לאותה מכה בלתי צפויה, לחלוף כגל עכור שהיה ואיננו. נכון שכמו בוץ הנזרק נשאר כתם, וכך ישאר הכאב, אך כאבים דרכם להימוג בחלוף הימים.

        21/10/18 12:18:

      צטט: אהובהקליין 2018-10-21 09:14:00

       שרי היקרה.

      נשיקה

       בחכמה את נוהגת בבחירתך בדרך השנייה.

      הרי החיים הם לא שחור ולבן, ישנם ימים טובים וישנם ימים  טובים פחות - למעשה אני מדמה את החיים לים:

       יש ימים שהים שקט ורגוע, יש ימים- שהוא רוגש ויש ימים שהוא סוער ושלא נדע גם  יתכן משהו מזעזע כמו צונאמי.

       על החיים אמר יעקב אבינו [ששבע לא מעט מרורים בחייו ]:

       

       "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם". 

      [בראשית מ"ז, ט]


      המשך שבוע טוב ומאיר- מבורך בברכות וישועות כטל השמים.


       בברכה

       אהובה. תודה ❤ אהובה לאיכפתיות ולתגובה המושקעת ❤

       

        21/10/18 12:18:

      צטט: בדולח. 2018-10-21 08:58:34

      החיים צופנים בתוכם אכזבות, ומי שיידע להכיר בכך לא יופתע כשזה ינחת עליו. ואם באים בידיעה כזו, אז גם אם האכזבה היא כואבת יודעים להתמודד איתה בצורה הנכונה.

      זה נכון. אבל לפעמים נוחתת עליך "מכה" שלא היה ניתן לצפות לה ע"י אדם שפוי...

      לכן לא לחינם אמרו "עדיף להיות מן הנעלבים ואינם עולבים".

        21/10/18 12:17:

      צטט: barir 2018-10-21 07:52:26

      גם אני בוחרת בדרך השניה.. אחרי עצירה, התנערות ובחירה בדרך המיטיבה עם עצמי. אני כאן אם את רוצה עידוד...♥

      תודה רבה לך ❤ את מתוקה ❤❤

        21/10/18 12:15:

      צטט: remei 2018-10-21 00:19:17

      האופציה השניה עדיפה אבל לא תמיד אפשרי לבחור בה או לוקח זמן עד שעוברים דרכה

      אמת ❤

        21/10/18 09:14:

       שרי היקרה.

      נשיקה

       בחכמה את נוהגת בבחירתך בדרך השנייה.

      הרי החיים הם לא שחור ולבן, ישנם ימים טובים וישנם ימים  טובים פחות - למעשה אני מדמה את החיים לים:

       יש ימים שהים שקט ורגוע, יש ימים- שהוא רוגש ויש ימים שהוא סוער ושלא נדע גם  יתכן משהו מזעזע כמו צונאמי.

       על החיים אמר יעקב אבינו [ששבע לא מעט מרורים בחייו ]:

       

       "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם". 

      [בראשית מ"ז, ט]


      המשך שבוע טוב ומאיר- מבורך בברכות וישועות כטל השמים.


       בברכה

       אהובה.

        21/10/18 08:58:

      החיים צופנים בתוכם אכזבות, ומי שיידע להכיר בכך לא יופתע כשזה ינחת עליו. ואם באים בידיעה כזו, אז גם אם האכזבה היא כואבת יודעים להתמודד איתה בצורה הנכונה.

       

      לכן לא לחינם אמרו "עדיף להיות מן הנעלבים ואינם עולבים".

        21/10/18 07:52:
      גם אני בוחרת בדרך השניה.. אחרי עצירה, התנערות ובחירה בדרך המיטיבה עם עצמי. אני כאן אם את רוצה עידוד...♥
        21/10/18 00:19:
      האופציה השניה עדיפה אבל לא תמיד אפשרי לבחור בה או לוקח זמן עד שעוברים דרכה
        20/10/18 18:47:

      צטט: תכשיט 2018-10-20 16:49:35

      לא פשוא ולא קל... אמת. במיוחד במקרים קיצוניים. ההתמודדות היא החשובה  נכון מאוד. וצריך המון כוח להמשיך הלאה.... אמת לאמיתה...  חיבוק חם... תודה רחלי!!! ❤

       

        20/10/18 18:45:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2018-10-20 15:46:02

      אכן, לפעמים קשה "לשחרר". אני משחררת לרוב - די מהר, עוברת הלאה. אומרים שאני "פריירית". אז אומרים...

      מבינה. זה יותר בריא לעצמנו לנהוג ככה. רק שזה לא לגמרי בשליטתנו. חושבת שהתגובה שלנו תלויה במבנה האישיות והאופי. מי שלא ניחן ביכולת שחרור צריך לעשות עבודה עצמית בעניין.

        20/10/18 18:45:

      צטט: ד. צמרת 2018-10-20 10:57:08

      מדודי נאג'י למדתי כי הזמן מרפא את כל הפצעים. אבל אין סליחה למעשי אלימות, יש להשיב לבריונים בשפה שהם מבינים.

      מסכימה.

        20/10/18 18:44:

      צטט: סיגל ש. 2018-10-20 10:06:26

      אני כמוך, אפשר לשקוע קצת, להחלים ולהתרומם, החיים יפים למרות הכל...❤ נשיקה
        20/10/18 16:49:
      לא פשוא ולא קל... ההתמודדות היא החשובה וצריך המון כוח להמשיך הלאה.... חיבוק חם...
      אכן, לפעמים קשה "לשחרר". אני משחררת לרוב - די מהר, עוברת הלאה. אומרים שאני "פריירית". אז אומרים...
        20/10/18 10:57:
      מדודי נאג'י למדתי כי הזמן מרפא את כל הפצעים. אבל אין סליחה למעשי אלימות, יש להשיב לבריונים בשפה שהם מבינים.
        20/10/18 10:06:
      אני כמוך, אפשר לשקוע קצת, להחלים ולהתרומם, החיים יפים למרות הכל...❤
        20/10/18 08:57:

      צטט: א ח א ב 2018-10-20 08:20:50

      אם נרצה או לא נרצה, החיים נמשכים. ומה עושים עם אותו אדם שפגע בך ? מי שמצליח לסלוח ....זוכה.

      לא חושבת שאפשר לעשות הכללה גורפת בעניין הסליחה. תלוי במה ובמי מדובר.
      אבל לעבור הלאה? הכי חשוב. To let go

        20/10/18 08:56:

      צטט: flora2001 2018-10-19 23:47:07

      הדרך השנייה הכי טובה 

      ''

      יקירה - תודה לפרחים, לרגישות ולמי שאת ❤

        20/10/18 08:54:

      צטט: שטוטית 2018-10-19 21:44:45

      הנטיה שלי לפעמים להתעכב, לחטט ולחפור במצב שקרה

       

      אבל בהחלט הכי נכון זו הדרך השנייה כפי שאת כותבת שרי יקרה.

      שמחה שכתבת את הפוסט הזה עם התובנות

      זה יעזור לי מאוד בכמה מצבים.

      מבינה לגמרי. קל להגיד אבל לא תמיד קל כל כך ליישם...
      לוקח את הזמן. לכל אחד הזמן שלוקח לו...

      שבת שלום ותודה

       

      נשיקהנשיקהנשיקה ~~~~~~~~~~~~ 

        20/10/18 08:20:
      אם נרצה או לא נרצה, החיים נמשכים. ומה עושים עם אותו אדם שפגע בך ? מי שמצליח לסלוח ....זוכה.
        19/10/18 23:47:

      הדרך השנייה הכי טובה 

      ''

        19/10/18 21:44:

      הנטיה שלי לפעמים להתעכב, לחטט ולחפור במצב שקרה

       

      אבל בהחלט הכי נכון זו הדרך השנייה כפי שאת כותבת שרי יקרה.

      שמחה שכתבת את הפוסט הזה עם התובנות

      זה יעזור לי מאוד בכמה מצבים.

       

      שבת שלום ותודה

       

      נשיקהנשיקהנשיקה

        19/10/18 19:03:

      צטט: לנהזקס0 2018-10-19 18:25:33

      למחול זה לשחרר. קשה לסלוח באותו הרגע שפוגעים ומאכזבים אבל הזמן עוזר במטלה הזו. שכן, אחרת, נרקבים ונפצעים מהטינה בפנים. איתך בדרך שבחרת! תודה ילנה. לא תמיד מתאפשר לסלוח, אבל להניח הצידה ולהמשיך הלאה רצוי.

       

        19/10/18 19:00:

      צטט: עמנב 2018-10-19 18:02:40

      שרי, בין שורותייך מסתתר כאב רב. אני מאמץ את מסקנתך - "ממשיכים הלאה". זה דורש תעצומות נפש, אך זו לדעתי הדרך הנכונה. שבת שלום ובשורות טובות, עמוס. תודה מקרב לב עמוס ❤
        19/10/18 18:25:
      למחול זה לשחרר. קשה לסלוח באותו הרגע שפוגעים ומאכזבים אבל הזמן עוזר במטלה הזו. שכן, אחרת, נרקבים ונפצעים מהטינה בפנים. איתך בדרך שבחרת!
        19/10/18 18:02:
      שרי, בין שורותייך מסתתר כאב רב. אני מאמץ את מסקנתך - "ממשיכים הלאה". זה דורש תעצומות נפש, אך זו לדעתי הדרך הנכונה. שבת שלום ובשורות טובות, עמוס.
        19/10/18 17:30:

      צטט: debie30 2018-10-19 16:45:21

      שרי, אתמול קראתי מאמר מעניין על "סליחה"
      ציטוט מאותו מאמר:
      חלק חשוב בתהליך הסליחה הוא ההשלמה עם עצמי, עם האופן שבו התמודדתי עם מה שקרה ועם האופן שבו הושפעתי מכך.


      תהליך הסליחה הפנימית מאפשר הרחבת התפיסות ופתיחות לקראת דרכים חדשות להשיג משהו מהדברים שאנחנו מבקשים.

      אני חושבת שקשה לסלוח אם האדם הפוגע עשה דבר קיצוני נוראי
      ובנוסף אינו מבקש סליחה...

      מצד שני כשיש משבר אמון, הכעס הוא מעין חומת מגן כדי לא להיפגע שוב מאותו אדם. כמובן שהחיים ממשיכים אבל תוך שמירת מרחק ממי שפגע

      אני בעד לשמור מרחק ממי שפגע בי. במיוחד אם הפגיעה קשה,
      בזדון, מתוך רוע לב או קנאה וללא בקשת סליחה.
      יחד עם זאת צריך "להמשיך הלאה" ולא להיות תקועים בכעס/עלבון/כאב.
      רצוי לשחרר.

      סופשבוע נעים ורגוע ~~ תודה דבי. גם לך ❤

        19/10/18 17:23:

      צטט: ~ ~ 2018-10-19 16:12:20

      כל חיי התאכזבתי

      היו פעמים שהדחקתי

      היו פעמים שתכננתי נקמה

      היו פעמים שמצאתי דרך מיד לפגוע בחזרה

      היו פעמים שהצלחתי לסלוח

      ולבסוף למדתי שאם זה אפשרי, הטוב ביותר זה להמשיך הלאה ולהיראות אדיש, גם אם בפנים לוקח זמן להתרפא.

      את יודעת, מישהו קרוב לי אמר לי שאין לו ציפיות.
      כל אחד כמעט בעיניו אינו ראוי לאמון עד שיוכיח שכן.
      אצלי זה הפוך, אני נותנת אמון עד שיוכיחו לי ההיפך...
      הוא אמר לי שבדרך שלו יש הרבה פחות אכזבות. אבל לא השתכנעתי חיוך
      ותודה לך לתגובה האישית. אהבתי ❤

        19/10/18 17:20:

      צטט: ברוךהלוי-סגל 2018-10-19 15:54:07

      שרי היקרה, 

       

      אני מעדיף להמשיך עד הברוך הבא.

      ככה התרגלתי ללכת בין הטיפות 

      ובין החטיפות . פעם חטיפה מילד

      ופעם חטיפה מהמורה, פעם חטיפה

      משכן ערבי ופעם חטיפה משכן יהודי.

      לא יודע להבחין בין לאומני ובין פלילי.

      ברוך זה ברוך והוא תמיד מכאיב.

      מרגוע יש במשפחה נטולת הברוכים

      ועתירת האהבה. 

      ברוך... מצטערת אבל לא ממש ירדתי לסוף דעתך.

      שבת מבורכת לך וליקיריך

               ב ה ו ק ר ה,

                   ברוך תודה להתייחסות ולאיחולים 

       

       

        19/10/18 16:45:

      שרי, אתמול קראתי מאמר מעניין על "סליחה"
      ציטוט מאותו מאמר:
      חלק חשוב בתהליך הסליחה הוא ההשלמה עם עצמי, עם האופן שבו התמודדתי עם מה שקרה ועם האופן שבו הושפעתי מכך.


      תהליך הסליחה הפנימית מאפשר הרחבת התפיסות ופתיחות לקראת דרכים חדשות להשיג משהו מהדברים שאנחנו מבקשים.

       

      מצד שני כשיש משבר אמון, הכעס הוא מעין חומת מגן כדי לא להיפגע שוב מאותו אדם.כמובן שהחיים ממשיכים אבל תוך שמירת מרחק ממי שפגע

       

      סופשבוע נעים ורגוע

        19/10/18 16:31:

      צטט: אביה אחת 2018-10-19 15:49:54

      שרילה ברור שיש אכזבות - גם בחיים האמיתיים - גם באלו הוירטואלים החברתיים ואני פשוט כמו נחל....פשוט זורמת - לא ששוכחת - תודה שהעלית את הפוסט החשוב הזה סופש מחבק ונפלא נשיקה
        19/10/18 16:31:

      צטט: דוקטורלאה 2018-10-19 15:19:40

      הנושא עוסק באופי של האדם. לאחר שנקבע אופי זה, תהיה התגובה של הפרט בהתאם לאופי במצבים שונים הדורשים התייחסות. בוודאי. זה סוביקטיבי. כל אחד מרגיש, מנתח, חושב ומגיב בדרכו.
      האופי הקבוע יכול לסייע בידי הפרט להתמודד עם האירועים הנקרים בדרכו, ויכול, להפריע לו להשלים עם נושאים מסויימים שהוא נחשף אליהם. אמת. כמובן שחיי האדם נקבעים לפי אופי זה. כך נראה אנשים שאננים ורגועים, מסבירי פנים, ולעומתם נפגוש אנשים שאינם רגועים, מרבים להתמרמר ולקונן על מר גורלם. אנשים שונים יגיבו שונה לאותה סיטואציה.
      אנחנו נוהגים לאחל לזולת חיים טובים, אבל בחלק הזה של האופי האיחולים אינם ברי תוקף. כל אדם מעצב את אופיו ופועל על פיו. אפילו דוגמאות משפחתיות אינן תמיד בעלות השפעה, על הפרט. יש אנשים שגדלים לסביבה תומכת ואוהבת ויש שגדלים ישר לסביבה קשה ולא מסבירת פנים. כל אחד רגיל לשגרת חיים שונה, מפתח ציפיות שונות ומידת רגישותו שונה. יחד עם זאת, יש דברים שיהיה קונצנזוס ביחס אליהם. דוגמא של בעל מכה או אבא אונס, לא חושבת שיש מישהו שלא תהיה לזה השפעה עליו... 

       

        19/10/18 16:12:

      כל חיי התאכזבתי

      היו פעמים שהדחקתי

      היו פעמים שתכננתי נקמה

      היו פעמים שמצאתי דרך מיד לפגוע בחזרה

      היו פעמים שהצלחתי לסלוח

      ולבסוף למדתי שאם זה אפשרי, הטוב ביותר זה להמשיך הלאה ולהיראות אדיש, גם אם בפנים לוקח זמן להתרפא.

        19/10/18 15:54:

      שרי היקרה, 

       

      אני מעדיף להמשיך עד הברוך הבא.

      ככה התרגלתי ללכת בין הטיפות 

      ובין החטיפות . פעם חטיפה מילד

      ופעם חטיפה מהמורה, פעם חטיפה

      משכן ערבי ופעם חטיפה משכן יהודי.

      לא יודע להבחין בין לאומני ובין פלילי.

      ברוך זה ברוך והוא תמיד מכאיב.

      מרגוע יש במשפחה נטולת הברוכים

      ועתירת האהבה. 

       

      שבת מבורכת לך וליקיריך

               ב ה ו ק ר ה,

                   ברוך

       

        19/10/18 15:49:
      שרילה ברור שיש אכזבות - גם בחיים האמיתיים - גם באלו הוירטואלים החברתיים ואני פשוט כמו נחל....פשוט זורמת - לא ששוכחת - תודה שהעלית את הפוסט החשוב הזה סופש מחבק ונפלא
        19/10/18 15:19:
      הנושא עוסק באופי של האדם. לאחר שנקבע אופי זה, תהיה התגובה של הפרט בהתאם לאופי במצבים שונים הדורשים התייחסות. האופי הקבוע יכול לסייע בידי הפרט להתמודד עם האירועים הנקרים בדרכו, ויכול, להפריע לו להשלים עם נושאים מסויימים שהוא נחשף אליהם. כמובן שחיי האדם נקבעים לפי אופי זה. כך נראה אנשים שאננים ורגועים, מסבירי פנים, ולעומתם נפגוש אנשים שאינם רגועים, מרבים להתמרמר ולקונן על מר גורלם. אנחנו נוהגים לאחל לזולת חיים טובים, אבל בחלק הזה של האופי האיחולים אינם ברי תוקף. כל אדם מעצב את אופיו ופועל על פיו. אפילו דוגמאות משפחתיות אינן תמיד בעלות השפעה, על הפרט.
        19/10/18 15:19:

      צטט: * חיוש * 2018-10-19 15:12:07

      שרי'לה יקרה לי נשיקה

      אנחנו ניפגעים קשה בנפש כשאלו הקרובים אלינו  פוגעים בנו

      יש משפט כזה " שמור אותי מאוהביי ומשונאיי אשמר בעצמי " אמת...

      גם אם זה קשה מאוד צריך לבחור בדרך השנייה זאת שממשיכים הלאה

      לדחוק את יצר הנקמנות והכעס כי אלו רק מושכים אותנו לחוסר שקט ושלווה

      כמה קשה לסלוח...... לסלוח לא חייבים, תלוי בעצם העניין. אבל לשים בצד ולהמשיך - ללא ספק.

      אני בטוחה שהיקום משיב לכל אחד כגמולו

      ואני משאירה את עניין העונשים ליקום. קארמה...

      * כוכב אהבה וחיבוקים אוהבים

      שבת טובה ובשורות טובות יקירה תודה מותק. נשיקה

        19/10/18 15:12:

      שרי'לה יקרה לי נשיקה

      אנחנו ניפגעים קשה בנפש כשאלו הקרובים אלינו  פוגעים בנו

      יש משפט כזה " שמור אותי מאוהביי ומשונאיי אשמר בעצמי "

      גם אם זה קשה מאוד צריך לבחור בדרך השנייה זאת שממשיכים הלאה

      לדחוק את יצר הנקמנות והכעס כי אלו רק מושכים אותנו לחוסר שקט ושלווה

      כמה קשה לסלוח......

      אני בטוחה שהיקום משיב לכל אחד כגמולו

      ואני משאירה את עניין העונשים ליקום.

      * כוכב אהבה וחיבוקים אוהבים

      שבת טובה ובשורות טובות יקירה

      ארכיון

      פרופיל

      sari10
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין