כותרות TheMarker >
    ';

    הסטירה השבועית

    כאן? נכון לעכשיו - רק סאטירות הנוגעות לאקטואליה, פוליטיקה, אנשים וחברה, מצחיקות וכואבות... ולכל אחד הזכות לצחוק, לכעוס ולהגיב.
    מעבר לזה (חייבות המילים להאמר) :בבלוג הזה כל הזכויות שמורות לרחלי בן-צור (C) וכמובן, אין לשכפל, להעתיק, לצלם,לאחסן במאגר מידע וגו' אלא ברשותה המפורשת......אבל מותר לצחוק :-)

    0

    מכופף הזקופים / סאטירה מאת רחלי בן צור

    11 תגובות   יום שני, 22/10/18, 22:43

    הקדמה :

    'כשאני רוצה להיות ממש בהלם, אני קורא פסיקות של בית המשפט העליון בישראל... ונוכח שבית המשפט שלי לא כזה גרוע אחרי הכל". (אנטונין גרגורי סקאליה, שופט בית המשפט העליון בארה"ב 1986 – 2016).

     

     

     

    ''

    אנטונין גרגורי סקאליה 1936-2016

     

    מכופף הזקופים / סאטירה מאת רחלי בן-צור

     

    בטח יצא לכם להכיר את האיש עם הגיבנת. אדם נחמד.  במאי האחרון מלאו לו 70. שיבה זרקה בשיערו. חריצי פניו מעידים את כל אשר עבר בחייו. ברם, על גבו מתנוססת גיבנת, ונדמה שהגיבנת מכבידה עליו כי הוא מתהלך שפוף. כמעט מחקה את האות רי"ש. כשהוא מצליח להרים את ראשו רואים שעיניו מעוננות.

     

    יום אחד קשרתי עמו שיחה ושאלתי אותו אם מאז ומתמיד היה מגובנן.

    - "בכלל לא", ענה וסיפר לי שעד לפני עשרים ושלוש שנים היה זקוף. נכון. זה היה די מזמן, אבל הוא עוד זוכר את הימים הזקופים ההם.  הוא התהלך בגו ישר וקומתו הזקופה האצילה עוצמה  לנוכחותו וחן באיבריו.

    אך ב-1995 כשרוחו הייתה פזורה עליו, הגיחה משום מקום אותה גיבנת, קפצה על גבו ותפסה שם אחיזה ומאז אינה מרפה.

    ולא רק זאת, אלא שמיום ליום הולכת הגיבנת ומתגבהת. תופסת שליטה יותר ויותר על גבו ומשעבדת את כולו.

     

    הצעתי לו להוריד אותה בניתוח אבל הוא הסביר שמומחים גורסים שאם יוריד אותה, ימות ביחד איתה ולכן אין ברירה אלא שיחיה עמה בשלום.

    הצעתי שיעשה מדי יום תרגילים ליישור הגב, והוא אמר שכשניסה להתיישר קמעה ולשאת עיניו אל השמים, הכאיבה הגיבנת והכריחה אותו לכוף גוו ולהשפיל מבט לאדמה כמו אמרה : "חוליגן! מי אתה בכלל? אני החשובה ואתה מאום בעיניי!".

     

    וזו היתה הנקודה שבה הבנתי :

    יש מי שזוקף הכפופים ויש מי שמכופף הזקופים!

     

     

    C וכל הזכויות שמורות לזוקף הכפופים.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/11/18 12:02:
      חדה כתמיד. והפרשנות לקורא.
      תחי הענווה!

      .

      בפועל ובשונה לדעת האדם הנאור בטבע אין יפה לא יפה, צודק לא צודק או ביקורתיות. הטבע לא צריך את זה. אנו האדם המצאנו לעצמנו כלי עזר מילות עזר מנחות, מודבקות, מקבעות, מגבילות ויחודיות לממלכת האדם.

      מסכים עם הדעה שכל מה שעשה הטבע, הבורא, הוא יפה.

        27/10/18 21:20:

      *   

       

      הסאטירה שלך חייכה אותי, כתובה היטב.

        26/10/18 20:36:

      רחלי יקרה לי נשיקה

      תודה על עוד סאטירה שנונה פרי עטך

      ועוד דבר: בדרך כלל ה"גיבן" לא יכול ל"ראות" את הגיבנת

      אבל היטב הוא יודע שהיא שם (-:

      * כוכב אהבה וחיבוקים אוהבים

      שבת נהדרת

        24/10/18 17:31:
      מערכת המשפט בכל אתר בעולם, נושאת עליה חטוטרת. לכל דין והחלטות דין יש מתנגדים המשמיצים את הנעשה. נוכחתי בדבר זה בפועל בהיותי במערכת המשפטית (בשרות צבאי). לא זכורה לי החלטה שיפטית שכולם סמכו ידיהם עליה. אגב, גם באמנות, למשל, יש הערכות מכל הסוגים לגבי יצירה אחת. במחשבה נוספת אולי מצב זה הוא טעם החיים..
        23/10/18 23:22:

      רחלי היקרה חיוך

       

      יפה, כתבת!


       יישר כוח!

       בברכה

       אהובה.

        23/10/18 22:46:

      רחלי היקרה, 

      משה מנדלסון, הפילוסוף היהודי מאבות דור ההשכלה במאה ה-18, היה גיבן. הייתה לו חטוטרת מלפנים ומאחור.

      בכינוס של אנשי רוח יהודים נשא נאום חוצב להבות ופתח במילים אלו:  "כל מה שיצר הבורא הוא יפה"

      קם אחד מאנשי הרוח  ושאל:  "מר מנדלסון, האם גם אתה יפה?

      מנדלסון לא התבלבל והשיב לו מיניה וביה: "אני כגיבן עשוי יפה"

       

      שבוע טוג ומבורך לך וליקיריך

              ב ה ו ק ר ה,

                  ב ר ו ך

        23/10/18 08:54:

      תודה על הסאטירה

        23/10/18 00:18:

      בית משפט העליון בישראל זו סאטירה בלי צורך לכתוב על זה סאטירה.

      או כפי שאת כותבת רחלי יקרה:

      יש מי שזוקף הכפופים ויש מי שמכופף הזקופים.

      צריך לצבוט אותנו. שנתעורר. החלום הרע הזה הוא מציאות.

      ארכיון

      פרופיל

      רחלי בן-צור
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין