כותרות TheMarker >
    ';

    Animatorit

    אנימטורית.
    אנימציה ולא רק.

    ארכיון

    ווס אנדרסון, ואן גוך והגדה מוזיקלית: המלצות לפסטיבל האנימציה בירושלים

    0 תגובות   יום חמישי, 25/10/18, 22:01

    כמה מסרטי האנימציה החשובים של השנה האחרונה יוקרנו בפסטיבל AniNation שיתקיים בירושלים. מהסרט המדובר על ואן גוך ועד הסרט הפולני שהגיע הישר מפסטיבל קאן - אנחנו כאן עם ההמלצות.

     

    פסטיבל AniNation, הפסטיבל הבינלאומי לסרטי אנימציה בירושלים, יפתח מחר (ד') בפעם השלישית. במשך ארבעה ימים יוקרנו כמה מסרטי האנימציה המדוברים של השנה האחרונה, כמו גם יצירות חדשות שטרם הוקרנו בישראל - חלקם אף במחיר מיוחד של עשרה שקלים לסרט. הנה כמה המלצות לסרטים המיועדים לקהל הבוגר, שהם לא רק אתגר ויזואלי אלא גם יצירות מרגשות וטובות.   
     
    איך עושים אנימציה בשמן?


    שש שנים לקח ליצור את "לאהוב את וינסנט", סרט אנימציה שמספר את סיפורו של הצייר וינסנט ואן גוך. הסרט מורכב מ-65 אלף ציורים עליהם עבדו 125 אנימטורים, וכל ציור עשוי בצבעי שמן על קנבס - בדיוק כמו עבודותיו של הצייר המפורסם.  

     

    ''

     

    הסרט לא משוטט מציור לציור כפי שאולי ניתן היה לשער, אלא משתמש בשפה של ואן גוך כדי לתאר את ימיו האחרונים. אלא שגם כאן יש הפתעה: עלילת הסרט מתרחשת כשנה לאחר מותו של הצייר, והצופים מצטרפים לחקירה מה עלה בגורלו, בין היתר מתוך מכתביו לאשתו.

     

    מי שהגתה את הרעיון לסרט היא הבמאית דרותה קובלייה, אנימטורית בעצמה החובבת ציורי שמן, שהתגעגעה לטכניקת הציור המסורתית. אליה הצטרף מאוחר יותר הבמאי יו וולשמן, שיגיע להתארח בפטסיבל עצמו. זוהי לא הפעם הראשונה שסרט אנימציה מבוצע בצבעי שמן, רק שמרבית סרטי האנימציה שהשתמשו בטכניקה זו עשו זאת על זכוכית (למשל "הזקן והים" של אלכסנדר פטרוב, זוכה פרס האוסקר). פה, כל פריים בסרט צוייר על בד מתוח בגודל מלא ושולב עם סצנות אמיתיות עם שחקנים.  

     

    ''

     

    מדובר כאמור בפרויקט מורכב וגדול, שבוצע בשלושה אולפנים ובשתי מדינות במקביל. הסרט יצא לאקרנים באופן מסחרי לפני כשנה, אבל למי שפספס זו הזדמנות מצוינת לצפות בו על מסך גדול.  

     

    ההפתעה הגדולה

     

    אחד הסרטים המפתיעים לטובה בפסטיבל הוא "עוד יום בחיים", שכבר הוקרן בפסטיבל קאן ובפסטיבל אנסי היוקרתי לסרטי אנימציה. הסרט מבוסס על סיפורו האמיתי של רישארד קפוצ'נסקי, סופר ועיתונאי פולני שהגיע לאנגולה בשנת 1975 כדי לדווח על ה-MPLA, התנועה העממית לשחרור אנגולה. כמו עיתונאי גונזו אמיתי, הוא שהה עם הפעילים תוך כדי סכנת החיים שריחפה מעליו.  

     

    ''

     

    "עוד יום בחיים" לא תמיד שומר על קו ריאליסיטי והוא משלב בתוכו חיזיונות ודימיונות - שהם הרגעים הכי יפים ועוצמתיים בסרט. כך למשל, באחת הסצנות קפוצי'נסקי פוגש באיש שמוטל על רצפת משאית ומבקש שיצלמו אותו. קפוצ'ינסקי מסכים, אבל לא לפני שהוא נאנח ואומר, "כולם מבקשים שאצלם אותם", כלומר, כולם רוצים שמישהו יזכור אותם גם אם הם כבר לא בחיים. כאשר הוא מצלם את האיש במשאית, דמויות שונות מחליפות אותו ורק הרקע נשאר. בכך הסרט גם עוסק בתפקידו האתי של העיתונאי ובשאלות שנלוות למקצוע, בהן קפוצ'ינסקי לא מפסיק להרהר.

     

    ''

     

    לוקח זמן להיכנס לסרט אבל הסבלנות משתלמת. "עוד יום בחיים" מזכיר בצבעוניות ובעיצוב שלו את הקומיקס Watchman ובמהלך הצפייה אי אפשר שלא לחשוב גם על "ואלס עם באשיר", במיוחד כאשר קפוצי'נסקי נכנס לאזורי לחימה.

     

    וירוס ממכר

     

    כבר בשניות הראשונות של הסרט ברור ש"וירוס טרופי" של סנטיאגו קאיסדו הוא יצירה למבוגרים בלבד. עלילתו מבוססת על נובלה גרפית מאת פאוור פאולה (Power Paola) והוא מבוסס על סיפורה האמיתי של המחברת, שהחלה את דרכה בעולם כוירוס טרופי.

     

    לא, זהו לא סרט אסונות העוסק במחלה מדבקת וקטלנית, אלא ניסוח של הרופא שטיפל באימה של פאולה בזמן שהייתה בהריון, אף שהיא עברה ניתוח לקשירת חצוצרות. האבחנה שלו לעובר הלא רצוי - וירוס טרופי.

     

     

    ''

     

     

    אם לא היה מדובר בסיפור אמיתי, העלילה הייתה יכולה בקלות להתברג במדף המלודרמות דוברות הספרדית. פאולה גדלה בבית עם שתי אחיות גדולות שממררות את חייה, אב כומר ואימא שקוראת עתידות בדומינו.  

     

    זהו בעצם סיפור התבגרותן של שלוש האחיות, וגם אם לעיתים הוא סובל בחוסר אחידות טכנית (הסרט משתמש בסגנונות אנימציה שונים), הצפייה מתגמלת ומדובר בסרט ביכורים מורכב ומעניין. 

     

    על האנימציה של "אי הכלבים"

     

    מאחר וכבר נכתב רבות על סרטו האחרון של ווס אנדרסון "אי הכלבים" (בקצרה, מומלץ בחום!), נתייחס דווקא לאנימציה הייחודית שבו.

     

    אנדרסון רצה ליצור סרט שירגיש כאילו הוא נעשה ביד ולכן הוא בחר בטכניקת הסטופמושן (איתה הוא גם השתמש בסרט "מר שועל המהולל"). אנשי הצוות עבדו עם אלף בובות שונות, 500 של כלבים ו-500 של אנשים. כדי לאפשר אנימציה עם כמה שיותר פרטים, חלק מהבובות נבנו במספר גדלים. בנוסף כלבים אמיתיים הובאו לאולפנים בלונדון, שם האנימטורים התבוננו בהם ותיעדו כיצד הם מבצעים פעולות שונות - בדיוק כמו בימים הראשונים של אולפני דיסני. במידה וטרם יצא לכם לראות את הסרט הנהדר הזה על מסך גדול, זו ההזדמנות שלכם.  

     

    ''

     

    קצת מזוכיזם

     

    ב-2009 היוצרת האמריקנית נינה פליי שיגעה את כל האנימטורים עם סרטה המצוין "סיטה שרה בלוז", שזכה לביקורות נהדרות. לכן סרטה החדש "סדר מזוכיסטי" עורר ציפיות מיוחדות, במיוחד לאור העובדה שמדובר במיוזקל על ההגדה של פסח.

     

    בסרט משלבת פליי הקלטות אמיתיות של אביה, אותו היא הופכת לסוג של אלוהים שמספר את סיפור האגדה. קשה להתייחס לסרט הזה כאל מקשה אחת מאחר והקטעים בו לגמרי אחידים ברמתם ולעיתים נופלים לדידקטיות. ובכל זאת מומלץ לצפות בו - גם בגלל היוצרת המסקרנת שעומדת מאחוריו וגם בגלל הקטעים האבסטרקטיים הנהדרים שבו.

     

    ''

     

    ועוד המלצות קצרצרות

     

    בנוסף לסרטים הארוכים אפשר למצוא בפסטיבל אסופות של סרטים קצרים מתוך שניים מהפסטיבלים החשובים בעולם לאנימציה - אנסי ושטוטגארט. בנוסף תהיה הקרנת "אסיף", שמרכזת סרטים ישראלים חדשים באנימציה מהשנה האחרונה. מומלץ גם להגיע למפגש עם האנימטור מאורו קארארו שיגיע כאורח הפסטיבל עם סרטיו הקצרים והמרתקים ויזואלית. בנוסף תתקיים גם הקרנה של "בילבי", סרט חדש שביים לירון טופז, ישראלי שעובד בדרימוורקס, שעדיין לא יצא רשמית.

     

     

    =======
    פורסם במקור ב-YNET בתאריך 23.10.18

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      talotan
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      סינמסקופ - יאיר רוה

      זאב זאב

      אמנון וינר