כותרות TheMarker >
    ';

    כותב בקפה, רשומון

    יומן. לא בלוג...
    ובו רשומות. לא פוסטים...

    ארכיון

    0

    בואנה ויסטה..., אדיוס

    7 תגובות   יום שלישי, 30/10/18, 21:33

     

    ''

    איברהים פרר ואומרה פורטונדו, Quizas Quizas Quizas    

     

    בשנת 1999 יצא לאקרנים סרטו התיעודי של וים וינדרס: “בואנה ויסטה סושיאל קלאב".

    הסרט מתאר את מאמציהם של וינדרס וחברו הוותיק ריי קודר (אליו גם הצטרף בנו, ג'ואקים) לאחד כמה מגדולי המוזיקה של קובה למפגש משותף אשר בתורו הביא למסע הופעות קצר: 2 הופעות באמסטרדם שהתקיימו באפריל 1988 והופעה אחת ביולי של אותה השנה באולם קרנגי הול, ניו-יורק.

    סרטו של וינדרס זכה לשבחים והופץ בכול העולם. הוא זכה בפרס האוסקר בשנת 2000 בקטגוריית "הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר".


    האלבום שיצא בעקבות הסרט כולל את כול השירים שהופיעו בסרט, אולם בהקלטות אולפן.

    השיר Chan Chan (עליו כתבתי רשומה נפרדת) בביצוע נפלא של הזמר איברהים פרר, פותח את אלבום הפסקול של הסרט הבלתי-נשכח.


    פרר, שהיה זמר נערץ בקובה (לפני עליית קסטרו לשלטון...) נעלם בתהום הנשייה של עולם המוזיקה הקובני ולו לא הסרט שביים וינדרס, ספק אם היו נזכרים בו...


    אל סט ההקלטות הראשון שצולם לסרט, סירב פרר להגיע. הוא טען שהוא לא יכול להפסיד יום פרנסה שלם. הוא עבד כמצחצח-נעליים ברחובות הוואנה...

    ריי קודר הבטיח לשלם לו על אותו היום וכך הגיע פרר אל האולפן כשהוא מספיק לפתוח את יום עבודתו בצחצוח נעליים. על חולצתו הלבנה היו כמה כתמי צבע שחור..., וכך הוא גם מופיע בצילום עטיפת האלבום.

    בשיא הצלחתו היה איברהים פרר צנוע ונחבא אל הכלים. ראו עד כמה צנוע היה האיש, כך הוא מספר על אותו מפגש ראשון: “הגעתי במחשבה שאהיה זמר מלווה...”.


    על צניעותו של פרר מעידה הגברת הראשונה של המוזיקה הקובנית, אומרה פורטונדו.

    “...הוא פשוט לא ידע להידחף ולהיאבק על מקומו", היא מספרת.

    בסרט מצולם דואט נפלא אותו מבצעים השניים, Dos Gardenias (שני שושנים) והוא מופיע באלבום בגירסת אולפן. אבל בסרט, כמו רק בסרט, אפשר להבחין עד כמה מתענגים השניים על שירתם המשותפת.


    איברהים פרר מת בשנת 2005. בן 77 היה במותו.


    בשנת 2017 יצא לאקרנים סרט דוקומונטרי נוסף על אותה החבורה, “בואנה ויסטה סושיאל קלאב: אדיוס".

    הסרט (אותו ביימה: לוסי ווקר) חוזר אל אותן הנפשות הפועלות של הסרט הראשון.

    מובן שחלק מהמשתתפים המקוריים כבר אינם עוד בחיים, בהם כאמור איברהים פרר.

    שנתיים לפני מותו של פרר הלכו לעולמם רובן גונזאלס וקומפאי סגונדו (שהיה בן 100 במותו). אגב, שניהם קבורים בבית-הקברות "קולון" שבהוואנה.

    אנקדוטה, עצובה-משהו:

    תיירת שביקרה בבית-הקברות מצאה אך בקושי את קבריהם של פרר וגונזלס, אפילו עובד וותיק במקום כמעט ולא יכול היה לעזור לה, אלמלא התעקשה.

    היא מספרת שהשניים קבורים בשורה ארוכה של קברים עשויים בטון והם דומים זה לזה ורק לוחית מתכת קטנה מציינת את שמם.

    ככה זה, אמר לה העובד שם, אין כסף לבנות עבורם מונומנט ייחודי וגם..., אינך מקורב לשלטון...

    אגב,

    חודשים ספורים לפני מותו עוכב פרר בשדה-התעופה ניוארק. הסיבה: חשד שיעסוק ב“פעילות חתרנית קומוניסטית"..., כאילו ימי האימים של ג'וזף מקארתי ורוברט קנדי טרם חלפו...

    לבסוף שוחרר פרר בערבות. הוא לא לקח ללב, בהתאם לאופיו העדין..., הוא ביקר בניו-יורק והסתובב ברחובותיה ונעץ מבטים כשל ילד בגורדי-השחקים ובחלונות-הראווה, שמח עד אין קץ.


    בסרט החדש פוגשת לוסי ווקר הבמאית במוזיקאים הנפלאים שהחיו את הקריירה שלהם בעקבות הסרט הראשון. חלקם הוציאו אלבומים חדשים ובהם חומרים ישנים כחדשים והם ממשיכים להופיע עד היום. נוגעים ללב הם אותם רגעים בהם הם מדברים בערגה על חבריהם

    שכבר לא כאן.


    סרטה של לוסי ווקר התקבל לפסטיבל סאנדנס של שנת 2017 להקרנת הבכורה בארה"ב.

    ואז..., קרה דבר מדהים:

    שעות ספורות לפני ההקרנה המוזיקאים הקשישים (רובם מעל גיל 70...) הטילו וטו על "גירסת הבמאית". לטענתם יש בסרט יותר מדי אמירות פוליטיות והם אינם מעוניינים שיהיה עיסוק במצבם הבריאותי.

    בעבודת עריכה מהירה הוצאו הסצינות הנ"ל מתוך הסרט שלולא כן הוא לא היה מוצג כלל. לוסי ווקר טענה שהעריכה בוצעה ללא ידיעתה והיא למדה על כך רק בדיעבד.
    ואולי...,

    אולי בשל כך לא זכה הסרט לאותה הצלחה לה זכה קודמו, 2 עשורים קודם לכן.

    אלה שיצא להם לצפות ב"גירסת הבמאית" טוענים שדווקא לסרט המלא נוסף חן בלתי-רגיל ומידה עצומה של אנושיות בדיוק בשל אותם החלקים שנגרעו ממנו...


    לכותרת רשומה זאת בחרתי דווקא שיר שאינו מופיע בסרט.

    זהו אחד השירים המפורסמים ביותר של המוזיקה הלטינית Quizas Quizas Quizas (מילים ולחן, אוסוולדו פררס) ואותו מבצעים דואט איברהים פרר ואומרה פורטונדו (מלווה אותם על הפסנתר, רוברטו פונסקה).


    אומרה פורטונדו היא כיום בת 86. היא ממשיכה להופיע.

     

        

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/11/18 12:53:

      אוף אני נרדמת ולא מצאתי שום דבר אינטליגנטי כדי להגיד. אז אני אגיב פעם אחרת.

      תודה, פורטונדו אכן פורטונטה (ברת מזל...) משום מה אהבתי את הפס קול המוזיקלי ואת הסרט - פחות.
        2/11/18 00:51:
      מעניין מאד, בועז. השיר מוכר מאד, אך לא הכרתי את הביצוע הזה. מתברר, כפי שהתברר עם פרנק סינטרה, אזנבור ואחרים, שהגיל לא צריך להשפיע על ההופעה בשירה. שבת שלום, עמוס.
        1/11/18 22:30:
      הצניעות והפשטות שלו, נוגעים ללב.
        1/11/18 08:24:
      שיר נדיר, וסיפור מיוחד
        31/10/18 21:08:
      פוסט מזכיר נשכחות...:))
        31/10/18 19:04:

      *

       

      וואי לי זוכרת את השיר הזה מאז שהייתי ילדה קטנה.

      איזה מוזיקה נפלאה

      תודה

      פרופיל

      ~בועז22~
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשומות שרשמתי