כותרות TheMarker >
    ';

    רווית ביקורות קולנוע

    בלוג ביקורות סרטים וקולנוע.

    0

    רומן אסור

    3 תגובות   יום שבת, 3/11/18, 00:38

    טוב, אז בגלל שכולם מדברים על זה, וגם לי כרגיל יש מה להגיד, הנה ה2 שקל שלי על רצח תאיר ראדה, רומן זדורוב ושאר המעורבים;

     

    ''

     

    הקדמה (למי שלא יודע אם יש כאלה;) - תאיר ראדה נרצחה ב2006, ילדה בת 12, חמודה ומקסימה שפשוט רוטשה בשירותי בית הספר היסודי בה למדה. היא גרה בקצרין, והרצח עורר הדים ורעש רב בכל רחבי הארץ; ילדים פחדו להגיע לבית הספר, העניין שלא ברור מי הרוצח היה סערה עצומה, והמשטרה הציבה לעצמה דדליין - זה אפילו לא משנה איך, הם חייבים להשיג את הרוצח.

     

    כשאתה רוצה להשיג משהו מהר אתה פועל בכל האמצעים. המשטרה מצאה חשוד, שתגידו מה שתגידו, הוא החשוד האידיאלי; אדם מבוגר, מאיים. עולה חדש. דובר רוסית. סכינאי חובב שידוע בחיבתו לקרב ולחפצים חדים. מצאו אצלו באינטרנט תמונות של בנות עירומות; טענת המשטרה הייתה שמדובר בקטינות, אך מסתבר שמדובר בנערות בוגרות, שזה הרי כל כך חשוד שגבר הטרוסקסואל נמשך לנקבות עירומות עם מראה נערי! בהמשך הואשם בבית המשפט לגזר דין של מאסרי עולם נגררים אחד אחרי השני. המדינה שקטה, ההורים של ראדה היו מרוצים, אבל משהו מוזר קרה בהמשך.

     

    הרבה לפני שהתקשורת והטלווזיה עשו שינוי מכולל במקרה הזה, העם כבר הרגיש שמשהו חשוד. הוקמו קבוצות בפייסבוק. נעשו הפגנות. אנשים דיברו, והעלו קונספירציות, ואמרו שזה לא כל כך סביר שרומן זדורוב יקום ביום רגיל, ללא עבר פסיכיאטרי או כרימינולוגי שיאפשר סבירות גבוהה שהוא יעשה דבר כזה. אבל אני הייתי תמיד סקפטי; כמו הרבה אנשים לפני שיצאה הסדרה ''צל של אמת'', אני הנחתי שמדובר פשוט באדם שרצח מתוך תסכול, והעם כהרגלו מוחה ברגליים באמונה שזה לא הוא. בסדר. עוד אחד. הכל טוב.

     

    אבל אמרתי שנבדוק את השטח. אז בא המשפט ערעור האחרון של רומן, וחודשים ספורים לאחריו יצאה הסדרה שכולם דיברו עליה, ''צל של אמת'', הסדרה שבזכותה רוב הארץ שינתה עמדה בנושא המדובר. אני הייתי בכיתה י''ב, כל השכבה סערה בנושא, והיה חבר אחד שותף לי שלא התעניין יותר מידי, ובכדי להשתלב התפלחנו לחדר המחשבים וראינו יום אחרי יום את כל ארבעת הפרקים. שם, משהו במחשבה שלי השתנה.

     

    אתם מבינים, הסיפור הזה, של תאיר ראדה, הוא לא סיפור סתמי. הוא לא עוד עלילת דם מפתה שאנשים אוהבים לפתח תיאוריות והנחות לגביה. הסיפור הזה, מיום ליום, מובהר לי כאחד מהסממנים לגבי החוק והמדיניות לפיה אנו חיים. הסיפור הזה, עם כל האמיתות או השקרים שבו, מכיל כל כך הרבה נתונים מתסכלים שגורמים לי להניח הנחות אפלות וקשות על המציאות בה אנו חיים.

     

    אז חקרתי את השטח. מרגע לרגע הבעתי יותר ויותר עניין, וכמו הרבה מאוד אנשים, התחלתי לחרוש את האינטרנט. זה התחיל בלראות את ''רק תאיר יודעת'', הסרט הראשון שהטיל ספק בנושא. המשיך במחקר בפייסבוק אחר העובדות. חיפוש דעות שונות. כל דבר שהראו לי גרם לי להטיל ספק, והספק גרם לי לחשוב, 'נו, בוא נבדוק את הנושא'. קראתי את ממצאי המשפט. קראתי את הפוסטים של החברות של תאיר בפייסבוק. חיפשתי את א''ק, מצאתי את הדמות המדוברת. חיפשתי גם את א''ח. מצאתי אינספור פרצופים, ואנשים, וכמובן - עוד ועוד ממצאים לגבי אנשים חדשים שאולי הם הרוצחים. יש כל כך הרבה אפשרויות, אתם אפילו לא מאמינים עד כמה. 

     

    אז החקירה שלי, בכפייתיות המוזרה ההיא, גרמה לי לחשוב המון. היא בעיקר גרמה לי לחשוב למה זה כל כך חשוב לי, ומה בעצם הסיפור הזה מסמן בשבילי. נתחיל בממצא הראשון שאני לא אחדש לכם לגביו כלום אבל חשוב לי להבהיר אותו;

     

    רומן זדורוב לא רצח את תאיר ראדה. זה חתום. זה נעול. זה לא נתון לשום וויכוח, או ספקולציה. אין בכך שום אמת ואני לא צריך להוכיח לכם את זה, כי הסדרה ''צל של אמת'' עושה את זה מספיק טוב בשבילי. רומן הוא עולה חדש מרוסיה, שבא לעבוד, ויתכן שסבל מבדידות איומה וזרות עקב לקות בשפה. הוא עבד במסגרת עבודות הבית של בית הספר, והיה לו כנראה מאוד קשה להשתלב. ההנחה הזו שבאמצעותה האשימו אותו ברצח היא קלאסית; אם זה לא הוא, אין הרבה אפשרויות, לא?

     

    אבל מעבר לכך שבעיני האישיות זה לא רומן, אני לא חושב שיש מישהו שיכול בכלל להיות בטוח שזה רומן בעולם הזה. ''צל של אמת'', הסדרה המעולה של יותם גנדלמן וארי פינס, מעלה את כל המחדלי חקירה שהועלו במקרה רומן; נתחיל מכך שרומן עבר התעללות אינסופית במהלך החקירה שלו. שעות על גבי שעות של ישיבה עם חוקרים, העירו אותו באמצע הלילה, ובשלב השיא כמובן שכולנו מכירים - החוקרים אמרו לו שיש להם ממצאים ברורים שהוא רצח, ושאם הוא לא יודה, הדבר היחידי שיקרה זה שיחמירו איתו בעונשו.

     

    את מה שקרה בהמשך כולכם מכירים; רומן נכנס לתסכול רב, עקב חוסר השינה והלחץ המרובה. מרוב חוסר שינה ולחץ מרובה רומן מספר לשותפו לתא (סוכן משטרה סמוי) שהוא מרגיש שהוא משתגע, ושלמעשה, הוא חושב שאפילו ישנו סיכוי שהוא רצח את תאיר והוא פשוט לא זוכר את זה. התוצאה של חוסר שינה ועבירה לגבול הפסיכוזה היא שכיחה וטבעית; אדם ללא שינה, כמובן שכשנתון בתנאי לחץ, לאט לאט מאבד את הקשר הטבעי עם המציאות והדמיון מתערבב. בנוסף, אדם שמואשם יום אחרי יום ואף מאויים שהוא רוצח, זה אפילו לא משנה אם הוא עשה את זה או לא; הסיכויים שלו לחשוב אחרת הם כל כך קטנים. ההודאה באשמה נהפכת למגננה, והרדף אחר הצדק נעשה סבל יותר גדול מאשר ההודאה עצמה. לעזאזל, אני חושב שלא קיים אדם שלא היה מודה ברצח אחרי מה שעשו לרומן הזה. אני כל כך מעריך את זה שהוא משך את זה כל כך הרבה זמן.

     

    הצפייה בתחקירי רומן המתמשכים הם מופע כואב של התעללות גרידא. לרוב כל המחקרים זה נורא פשוט; החוקרים אומרים לרומן מה להגיד, ואם הוא לא יגיד, הוא ייכלא לאלתר. שיקרו לו לאורך כל הדרך; אמרו לו שמצאו את הדם של תאיר על מכנסיו (לא קרה), אמרו לו שאשתו רוצה להתגרש (שקר), אמרו לו שהוא ייכלא לכל החיים (שקר), אמרו לו שהוא רוצח נתעב, אדם רע, חולה נפש, ועוד ועוד דברים מאשימים ומביכים שפשוט גרמו לו לסבול. חקירה אמתית של עובדות ונתונים לא הייתה שם, ואתם מוזמנים לבדוק.

     

    מעבר למחדלי חקירה מוסריים ואתיים, דבר אחד מרתק שפשוט הוכיח לי משמעותית שזה לא הוא הוא נושא האונס. תאיר לא נאנסה, אבל רומן לא ידע את זה. אז לאורך כל החקירה, בגלל שרומן יודע את רגישות החברה לנושא של אונס, וההנחה הראשונית היא שאם ילדה נרצחה היא כנראה נאנסה לפני, לאחר ההודאה רומן עסק בדבר אחד - להצהיר שהוא לא אנס את תאיר. הוא מצהיר שוב ושוב שהיא לא נאנסה על ידו, ושאם היא נאנסה זה היה לפני, ושלא היה מגע מיני, וכו' וכו'. רוצח שבאמת רצח יודע שהאונס לא רלוונטי, ולא ימצא טעם לאחר ההודאה בכלל לנסות ולהבהיר שהוא לא אנס, אבל רומן לא רצח, ומעבר לכך, הוא אפילו למזלו לא ראה חדשות. ההצהרה שלו בנושא האונס היא ההוכחה הקלאסית שלא מדובר ברוצח, אלא באדם שמנסה ללכת על ה'האשמה' הכי דלה שאפשר. 

     

    בואו נצחק קצת;

     

    ''

     

    https://www.youtube.com/watch?v=1v6hyf4XWw0

     

    (אם לא עובד - לצפייה לחץ כאן )

     

    כולם מכירים את זה, זהו, זה די ברור, רוב הארץ בטוחה שרומן זדורוב לא רצח. אבל צריך להבהיר דברים, לא? אז נמשיך ונסיים עם החלק הכי חשוב, השחזור. המשטרה עשתה טעות ענקית בשחזור, כשלמעשה התעסקה בלהבהיר לרומן דבר לא נכון - שהוא רצח את תאיר בשירותי הקומה השנייה, בזמן שהרצח התבצע בכלל בקומת הביניים בין הראשונה לשנייה. רומן פועל לפי הנחיית החוקרים לעלות לקומה השנייה בביה''ס, והחוקרים עוצרים אותו, בודקים לו את האזיקונים, ולאט לאט מובילים אותו למקום בו באמת התבצע הרצח. אפשר לשמוע את הנשימות הכבדות של רומן; אלו לא נשימות של חרדה מהתקרבות לזירת הרצח, אלו נשימות של ''פאק, טעיתי, רק שזה לא יעלה לי בהתעללות נוספת''. אדם שהודה והולך לשחזור מטבעו, כנראה שלא יהיה בחרדה ויתנשף עקב הקלת המתח, או שיתנשף ויתמלא חרדה הרבה לפני שמגיע לזירה. החרדה הזו היא חרדה של פחד מטעות שתוביל התעללות, וזה מובן מאליו מבחינתי.

     

    צפו:

     

    ''

     

    https://www.youtube.com/watch?v=2UDvGn49CxI

    (אם לא עובד לחץ כאן לצפייה)

     

    אוקיי, אז רומן לא רצח. אז מה! את מי זה מעניין בכלל! כולם יודעים את זה! מה אתה רוצה להגיד בזה?!

     

    מה אני רוצה להגיד בזה? אתם שואלים? גם אתם רוצחים. אולי לא היום, אבל מחר, או מחרתיים, אדם עם מדים יכול להיכנס לבית שלכם ולהאשים אתכם ברצח. הוא ייקח אתכם, יחקור אתכם, יענה אתכם, ככה, לפתע, ללא שום הכנה מוקדמת. אבל זה לא יקרה לכם, הא?! אין סיכוי שמישהו יקח אנשים תמימים ופשוטים כמוכם ויכניס אותם לתא או לחקירה, הסבירות שהיא תקרה אפסית!

     

    ברור, הרי כולנו חמודים ופשוטים, כמו עמוס ברנס, חגי פליסיאן, אל עביד, ועוד הרבה אנשים שאי אפשר לדעת לגביהם. אלו פשוט אלו שהיה להם את המזל שיהיה מי שידאג להוכיח את ההוכחות הקטנות האלה, ברי מזל שהיה להם דרך להוכיח שזה לא הם. גם זדורוב, עם כל כאבי על מצבו, הוא בר מזל בכך שיש אנשים שדואגים להוכיח את חפותו. שום דבר לא יכפה על הצער שהוא עובר, אבל כן יוכל לצאת לאהבת העם ולזיכוי שאולי ימלא בו קצת אושר.

     

    אבל יש אנשים שאתם לא יודעים עליהם, וגם אני, שיושבים שם. סתם. לא היה להם מי שידבר בשמם. אין להם הוכחות שיזכו אותם מהאשמות. אין להם אנשים שידברו בשבילם, וגם אם כן, הם לא חזקים מספיק בשביל לעורר סערה. האנשים האלה, מחר, יכולים להיות אתם. הם יכולים להיות אני. זה נשמע לכם משפטים קלישאתיים וססמאות שקל להגיד; אבל תחשבו על המחיר שאתם משלמים בלקיחת הסיכון בלתת למציאות הזו להתמשך.

     

    המשטרה במקרה זדורוב נחשפת על כל צדדיה. יודעים מה, אפילו אם אתם לא רוצים לדעת אם זדורוב רצח או לא, החקירה שלו, היא הדרך בה יחקרו אתכם, אם אי פעם מישהו יאשים אתכם ברצח מסיבה משוגעת כלשהי. זו הדרך בה חוקרים בישראל. זה נראה שהאמת לא מעניינת, ומה שמעניין, זה להוציא את האדם אשם. 

     

    צפו בחקירה בנושא אחר לגמרי; 

     

    ''

     

    https://www.youtube.com/watch?v=JwYcxmZARHo

     

    (לחץ כאן לצפייה)

     

    מזעזע, הא? 
    אבל תנסו שנייה להתעלם מהזעזוע והברוטאליות, ותראו את השיטת חקירה. תעקבו אחרי הפרטים.

     

    עכשיו תראו חקירה נוספת;

    ''

     

    https://www.youtube.com/watch?v=4jnXgaOXy0c

     

    (קישור לצפייה)

     

    עדין הפעם - חקירה בימ''ר תל אביב, ואתם יודעים איך זה, תל אביבים הם הכי עדינים.

     

    ותנסו לחשוב שוב על שיטת החקירה. אתם רואים מה הולך פה?

     

    זה מאוד פשוט - *אין* שיטת חקירה.

     

    ככה זה עובד. אתם מבינים? אתם רואים את מה שאני רואה? כל מקרה שאני נחשף אליו, כל עוד אנחנו בעידן שבכלל מאפשר להחשף למידע המביך הזה, מראה בהצהרתיות מוחלטת - החוקרים לא חוקרים, הם מאשימים. זה המשותף לכל מה שראיתם עכשיו. חוקר בא לנאשם ואומר לו - חמוד, אתה אשם. או שתודה, או שתסבול. זו הגישה. בעדינות או בזעם, בשפה יפה או באיומים, זה אפילו לא משנה - ככה זה עובד. לא איסוף ראיות. לא חיפוש אמת. לא גישוש ובלשנות שהולכת ומנסה לאתר את הנקודות, חיבור בין נקודות, משהו - בואו נגיד שדיוויד פינצ'ר היה מאוד מתקשה לעשות סרטים על הסיפורים בישראל, כי בישראל לא חוקרים מעשיות רצח. בישראל מוצאים אשמים, וגורמים להם גם להודות שהם כאלה.

     

    אז  זה כל מה שרציתי להגיד. המקרה של רומן זדורוב הוא מקרה שצריך להדאיג כל אזרח. כל אדם. כל מי שרוצה להיות מוגן במדינה שלו, וכשהוא מרגיש בסכנה כלשהי, הוא חושב או תוהה להתקשר למס' 100, וכאן, שחור על גבי לבן, אתם רואים איך זה עובד. וזה לא רק ברצח. זה גם באונס, התעללות. סחר בסמים. גניבה. העלמת מ''ס. יש כאלה שמואשמים והם באמת אשמים, אבל כשאתם רואים את שיטת החקירה, האופן בו חוקרים אנשים בישראל, האופן בו דברים מתנהלים פה, זה פשוט וקל להגיד את זה - אין לכם על מי לסמוך. אין מי שיגן עליכם. אין מי שילחם על הצדק שלכם. אין, פשוט אין. זה מאפיה, זה חבורה מאוגדת שהמטרה שלה היא למצוא אנשים לשים בתאים ולהשתיק את העיר שמחפשת חשודים. 

     

    פשוט לקום ולהבין שאתה חי במדינה בה כנראה אין מי שיגן עליך.

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      לדאבוני, ועל אף שצלחתי רק כמחצית מאמרך, אני חוששת שאתה צודק. אפשרות מצמררת ביותר (ולצערי, נשענת על ידע באשר למקרים אחרים, פחות חמורים אבל מדאיגים).
        4/11/18 21:21:
      כל ההתנהלות של החוקרים, בלשון המעטה "לא אחד מרגעיה היפים של המשטרה" ואני גם מסכים שזה משליך עלינו כחברה לא בדיוק רודפת צדק ואפס סובלנות כלפי; אחר, הזר, מגדרי, שונה בזהותו המינית. בקיצור רב, זו חברה שמתלכדת (ליכוד) ומתגזענת בנחת.
        3/11/18 12:16:

      יופי של פוסט.
      עצוב מאוד שככה המשטרה מתנהלת.
      ואכן שמעתי שיש הרבה מקרים בהם אנשים
      חפים מפשע נעצרים בטעות ועוברים 7 מדורי גיהנום
      בהם הרוב נשברים ומודים במה שלא עשו.
      מי שאין לו כסף לעו"ד מהשורה הראשונה
      ומקבל סניגור ציבורי?
      הלך עליו...

      ארכיון