כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    כיתה א' מוכנה לקרב

    8 תגובות   יום שבת, 3/11/18, 09:18

    זיכרונות אמנון בקר - רגע לפני שאתה שוכח. 


    סיפר- אמנון בקר. הקלידו ערכו והגיהו - ניצן ריבלין פלדמן, דינה לוין, יאיר יריב, איימי בן אסולי

    "לפני שאתה שוכח כל הרשימות"

     

     

     מזמן לא היה איזה שיר מפעם. וזה מה שהייתם שרים כשהיית בתנועה המאוחדת כשהיית בן 14. המילים של השיר  (בטח רוסי) היו מתקופת המהפכה ברוסיה. מי כתב? סביר שאברהם שלונסקי.

     

    מילים: לא ידוע
    לחן: עממי רוסי


    טוֹב, מַה טּוֹב שֶׁבָּאתָ,
    כְּכוֹכָב הוֹפַעְתָּ,
    וּמַדֶּיךָ חֲמוּצִים מִדָּם.
    כְּעֵץ בָּא בְּשַׁלֶּכֶת
    גַּם אֲנִי הוֹלֶכֶת
    לְלַוּוֹת אוֹתְךָ בִּקְרַב נָקָם.

    הַשָּׁמַיִם מַעְלָה
    אֲדֻמִּים כַּוֶּרֶד,
    וְדִגְלֵנוּ בַּד נוֹטֵף דָּמִים.
    קֹר וְאֹפֶל לַיְלָה
    וּסְעָרַת הַמֶּרֶד
    כָּכָה אָנוּ שְׁנֵינוּ צוֹעֲדִים.

     

     

    ''

     

     

    שוב אתה בעסקי זיכרונות שלך, זיכרונות שנופלים עליך מאיפה שאתה לא יודע למה. בסופ"ש האחרון, בתכנית הרדיו של מושיק תימור, שמעת, כרגיל, את הארכיאולוג מאיר בן דב. הבחורצ'יק הזה שופך בלי סוף ארועים ומעיין הסיפורת הזיכרונית שלו לעולם לא נגמר.   פתאום הוא סיפר שבתחילת דרכו בצבא הוא השתתף בקורס מ"כים במחנה טירה ליד חיפה. בליל שבת אחד ארגן מפקד הקורס מן ערב תרבות ובידור והביא להראות לחבר'ה מהפנט אחד, שמו יגר, שהפליא לעשות לתדהמת הנוכחים. 

    שם המפקד של מאיר בן דב היה אשר אוליניק. השם הזה הקפיץ אותך ב-12:30 בלילה. לך באופן אישי לא היה דבר אישי עם האיש הזה. אבל קצת דווקא כן היה.

    יש עליו הרבה באינטרנט ומשום מה בא לך להוסיף כמה דברים שאין באינטרנט.

    אתה נתקלת, לראשונה, באשר אוליניק במסגרת קורס המ"כים של הגדנ"ע ב-1948 וזה כשעוד היית ב"הגנה", בכפר הנטוש סאלמה.

    היו שם שתי מחלקות, האחת של גדנ"עים שכבר עובדים במקום ללמוד והשנייה של תלמידי גימנסיות עירוניות למיניהן.

    אתה זוכר שכבר שם עשו את אשר אוליניק מפקד של כל מיני. הבחור היה גבוה, חזק מאוד ונראה ממש טוב יחד עם אף הנשר שלו ובכלל הקרין סמכות בלי להתאמץ יותר מדי.

    זמן קצר לפני הגיוס לנח"ל, הצטרף אשר אוליניק לעדה שלך בתנועה המאוחדת והגיע יחד עם כולכם למחנה 80. אתה לא זוכר אם הגיע בכלל לקיבוץ מעין ברוך (מקום ההכשרה שלכם) או שישר סומן להיות ב"אחוזים".

    האחוזים זה בני אדם  שמחלקת ההכשרה הייתה מחוייבת להפריש לנח"ל לקורסים שונים, קצונה, חובשוּת, חבלה וכאלה.

    ''

    מתישהו הוא התחבר לאחת מבנות ההכשרה, יעל נמיר, זאת שהאבא שלה מרדכי נמיר, שהיה ראש עיריית תל אביב, מזכיר ההסתדרות וציר ישראל ברוסיה.

    אחרי שהוא ויעל עזבו את מעיין ברוך פנה אשר אוליניק ללמוד בטכניון. אחרי שהתחתן עם יעל, ירדו שניהם, יחד עם עוד משפחה מההכשרה ומהטכניון, יגאל ומרים לוין והתיישבו באילת. אז, ב-1954 זאת היתה חלוציות לשמה.

    נדמה לך שאשר אוליניק עבד במכרות תמנע, לא בטוח. לאחר כמה שנים חזרה משפחת אוליניק לתל אביב. הפעם האחרונה בה פגשת בשניהם הייתה בחתונה של בתם של שלומית ורפי וייזר (אודותיהם כבר כתבת) חתונה שהפכה להיות כנס של הכשרת מעיין ברוך.

    ועכשיו בחזרה לקורס מכי"ם של הגדנ"ע בכפר הנטוש סאלמה. אתה זוכר שבסיום הקורס נתנו החניכים תצוגה של מה שעליו התאמנו במשך שישה שבועות. המחלקה שלך הדגימה יכולות של החניכים על מתקן גדול של ספורט שימושי (הליכת זיקית על גשר חבלים). המחלקה השנייה, היותר מיוחסים, הדגימה מלחמה של ממש כולל הסוואה, פזצט"א וירי חי. אתה זוכר מצויין איך בסופו של הקטע התייצב אשר אוליניק לפני קהל המוזמנים לטקס והודיע בקולו הסמכותי: 

    "כיתה א' מוכנה לקרב".

    אשר אוליניק נפטר ב-2001 אבל אתה זוכר לו את המעמד ההוא בקורס מכי"ם כאילו שזה קורה עכשיו. כך מנפלאות הזיכרון שנופל עליך מאיפה שאתה לא יודע למה.

    ואם כבר אודות אשתו של אשר אוליניק, יעל, אז גם לה יש מקום במרחב הזיכרונות שלך. מה זה מקום של כבוד? כבוד גדול. 

    היא למדה אתך בבית החינוך בצפון שם ברחוב פרדיננד לסל פינת ברנשטיין, ככה עד כיתה ג' או ד' .

    ביחד אתך שמעה את המורה שושנה קרסנר קוראת את ספורי טרזן לקראת סוף יום הלימודים ובטח גם ראתה את המורה משה ברקאי משתולל כמו משוגע כשנדמה לו שמזלזלים במה שהוא מלמד.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/11/18 23:35:

      אחאב חברי היקר נשיקה

      תודה שהבאת לנו עוד מזיכרונותיו של אביך היקר

      נהנתי לקרוא - איזו נוסטלגיה ועבורי פיסת היסטוריה מעניינת

      הציורים מלאי חיות וצבעוניים ממש כמו הצייר (-: ( אביך)

      * כוכב אהבה וד"ש חמה לאביך היקר ובריאות טובה

        4/11/18 22:26:
      תודה.... שבוע טוב.
        4/11/18 18:37:

      *

       

      יש אנשים ש"כתוב עליהם הרבה באינטנט" ואתה זוכר, ולפעמים יש אנשים ש"לא כתוב עליהם הרבה במיוחד" ואותם אתה זוכר חזק חזק.

        4/11/18 17:38:
      איננו זוכרים את השיר הזה שהושר בתנועה המאוחדת, אבל נהניתי לקרוא את הנאמר. וזה העיקר, נכון?
        4/11/18 13:06:
      יש בין מעט קנאה בחיים הצבעוניים של אביך ובזכרונו הבלתי רגיל
        3/11/18 21:21:
      מעניין כיצד אנשים זוכרים שמות מלפני50-60 שנה. אני מגלה מדי יום חברים חדשים. כולם אומרים לי שלום ואיני זוכר מאיפה? אז אני עונה להם כך:" היינו ביחד בג'וערה בקורס מאי 62?"
        3/11/18 11:17:
        3/11/18 10:59:

      זיכרונות מההיסטוריה של מדינת ישראל

      הוריי גם היו בהכשרה (אמי בקיבוץ בית אלפא, אבי בקיבוץ גינוסר).

      ציורים יפים

      שבת שלום

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין