כותרות TheMarker >
    ';
    0

    ציפיות לכריות...

    60 תגובות   יום שני, 5/11/18, 18:52

    כן, יש אמירה כזו, שמשמעותה היא שעדיף לא לצפות מאנשים,

    כי כגודל הציפייה כך עלולה להיות גודל האכזבה.

    ''

    נכון, יש בזה אמת.

     

    הדילמה היא, איזו גישה לחיים עדיפה?

     

    א. גישה של לא לצפות, שזה אומר גם באופן מסוים לא לתת אמון, לא להיחשף.

        ואז... המשמעות היא פחות סיכון לאכזבה יחד עם פחות עומק ומשמעות בקשר?

     

    או:

     

    ב. גישה של הדדיות (לא חשבונאות) שיש בה גם ציפיות, שזה דבר טבעי.

        אם את נותנת מעצמך במובנים מסוימים יש ציפייה,

        לאו דווקא לקבל חזרה באותו אופן, אלא לקבל הכרת תודה, התחשבות, יחס.

        ואז... את נותנת אמון ונחשפת,  

        והמשמעות היא שאת יותר פגיעה, יותר סיכון לאכזבה
        יחד עם יותר עומק ומשמעות בקשר.

     

    אני לא יודעת, האם אנשים נולדים עם גישה כזו או אחרת?

    או שהגישה שלהם מתפתחת  לאור האישיות שלהם וההתנסויות בחיים?

    שאלה מעניינת.

     

    ===============================================

     

    ואנקדוטה לסיום. מעניין מה דעתכם.

    סיפור שהיה כך היה,

    הייתה לי חברה, שלצורך הסיפור נקרא לה חניתה.

    חניתה הייתה במצב כלכלי ובריאותי ממש לא טוב.


    לא הייתה לה משפחה שתעזור לה.

    היא פנתה אלי בבקשה להלוואה כספית.

     

    חשתי שלא בנוח כי אני נשואה ואצטרך לשתף את בעלי בבקשה

    ושיערתי שהוא לא ממש יתלהב.

    שאלתי אותה כמה כסף? 500, 600 ש"ח?

    היא השיבה לי שלפחות 2000.

    וזה התרחש לפני 6 שנים...

     

    מתוך אמפתיה כלפיה ורצון לעזור הלוויתי לה את הכסף.

    לא החתמתי אותה על שום נייר.

    אמרתי לה שכשתוכל, תחזיר.

     

    בנוסף, אמרתי לה בשיא הכנות כי היא מעמידה אותי במצב מאוד לא נוח.

    אני לא יכולה לספר לבעלי כיון שהיא לא רוצה שאספר והוא לא יסכים.

    כלומר, בקשתה גורמת לי להסתיר ממנו דברים.

     

    אמרתי שאתן לה את ההלוואה אבל אני מבקשת ממנה שלא

    לבקש ממני שוב כסף כי היא מעמידה אותי במצב בלתי אפשרי.

     

    היא השיבה לי:

    אל תערבי אותי בעניינים שלך עם בעלך. זה שלך, זה לא ענייני.

     

    אני מצאתי את התגובה הזו מקוממת.

    איך זה לא עניינה אם היא ביקשה?

     

    מה דעתכם על התגובה הזו?

     

    אל תחשבו שאחרי מספר חודשים היא לא ביקשה ממני שוב...

    אבל הפעם הזכרתי לה מה שאמרתי בפעם הקודמת.

    מצטערת, אבל לא יכולה להיות במקום של להסתיר דברים מבעלי.

     

    מאז חלפו יותר מ- 6 שנים....

    היא החזירה לכם?

    גם לי לא.

     

    נכון, מצבה הכלכלי לא טוב. יש לה הרבה בעיות שונות.

    אבל, יחד עם זאת,

    בניית ציפורניים אחת למספר שבועות היא עושה.

    לרכוש לעצמה דברים לבית, בגדים, נעלים ועוד היא גם יכולה.

     

    הרי יכלה להצטמצם במשהו מהדברים ולהחזיר לי בתשלומים.

    סדר העדיפויות שלה הוא שונה כנראה...

     

    אני יודעת כי אם אני אלווה כסף מחברה,

    לא אתן ל- 6 שנים לחלוף בלי להחזיר שקל.

    לטעמי זה מראה על מדיניות.


    מדיניות אולי של:

    לה יש מספיק, לי אין. מה היא צריכה את ההלוואה חזרה,

    זה לא דחוף.


    ואני חושבת אחרת.

    אם לוויתי יש לי מחויבות להחזיר.

    הלוואה אינה מתנה.

    (בסוגריים, גם מתנות נתתי, אבל זאת עשיתי מרצוני החופשי).

     

    ''

     

    מעניין אותי לשמוע מה אתם חושבים על הסוגיה?

    דרג את התוכן:

      תגובות (60)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/2/19 08:55:

      צטט: אבנר.ג 2019-02-05 10:15:12

      לא הייתי מסכים לעשות מעשה בהסתר, זו מעילה באמון. לא הייתי נותן כסף אלא שואל מה חסר ועושה קניית אוכל או תשלום חשבון. הגישה של אותה אישה מראה שהיא לא באמת חברה

      החיים מורכבים ולא תמיד כל כך ברורים. לפעמים בפרספקטיבה רואים את הדברים אחרת... וגם לומדים מטעויות.

        5/2/19 10:15:
      לא הייתי מסכים לעשות מעשה בהסתר, זו מעילה באמון. לא הייתי נותן כסף אלא שואל מה חסר ועושה קניית אוכל או תשלום חשבון. הגישה של אותה אישה מראה שהיא לא באמת חברה
        30/11/18 23:29:

      צטט: Themis Θ 2018-11-30 11:25:05

      שרי, אני המומה. זה בהמשך לפוסט הקודם, אני מניחה. אכן תשובה מקוממת מאד!!! במקום להביע אמפתיה והערכה לכך שאת נכונה להתאמץ עבורה, לגייס את הכסף, ולהסתיר מבעלך, מה שגורע ממך אנרגיות ופוגם ביחסים איתו - היא "מנפנפת" אותך במן תשובה כזו?! אכן מקומם. אכן מכעיס. ואם לא די בזה, היא גם לא החזירה לך את הכסף עד עצם היום הזה? אם בדיוק היום, השבתי לך, בפוסט הקודם, שלפעמים אכן רצוי לנתק קשרים, אז כשקראתי כאן עכשיו, התחזקתי בדעתי. חד משמעית הייתי מנתקת את הקשר.

      כן.... זה קרה עוד קודם.
      כנראה לוקח לי זמן להפנים...
      שאני מאפשרת לחצות את הגבולות,
      שאני לא מתעשתת מיד ובזמן.
      ועל כך הפוסט שיעורים בחיים אותו גם קראת.

        30/11/18 11:25:
      שרי, אני המומה. זה בהמשך לפוסט הקודם, אני מניחה. אכן תשובה מקוממת מאד!!! במקום להביע אמפתיה והערכה לכך שאת נכונה להתאמץ עבורה, לגייס את הכסף, ולהסתיר מבעלך, מה שגורע ממך אנרגיות ופוגם ביחסים איתו - היא "מנפנפת" אותך במן תשובה כזו?! אכן מקומם. אכן מכעיס. ואם לא די בזה, היא גם לא החזירה לך את הכסף עד עצם היום הזה? אם בדיוק היום, השבתי לך, בפוסט הקודם, שלפעמים אכן רצוי לנתק קשרים, אז כשקראתי כאן עכשיו, התחזקתי בדעתי. חד משמעית הייתי מנתקת את הקשר.
        8/11/18 06:35:

      צטט: לואיס קרול 2018-11-07 19:58:00

      היי שרי

      הגישה  השנייה שהצגת ,לצפות להדדיות בלי חשבונאות. היא יותר הוגנת ומעשית.

      בחיים כן צריך  להעשות "הערכת מצב", זה השם  הטכני של  הסיטואציה, כי שינוי המצב  מחייב הערכה מחודשת.

      יש  כן טעם  להפריח  "בלון ניסוי" ולראות אם הצד  השני מרגיש מחוייב אלייך. לא חשבתי על הנושא בזווית כזו חיוך

      אישית בדקתי לפעמים את הרצון הטוב של ידידים ,אם הם יזכרו בקשה , או צורך, ואולי מחוייבות של סיכום.

      זה לא חייב להיות משהו גדול, אבל זהו הסימפטום. כמו בדיקת דופק על פרק היד... האם יש פולס ?

      אם הצד  השני אטום לרצון שלך/בקשה/סיכומים...   חבל על הזמן וההשקעה. ממש כמו מנייה שכדאי להזדכות עליה במחיר הכי הגיוני,לפני ששקעת עם  שני רגלייך בפנים.

          ולנקודות המוגדרות שציינת. לציון הנתון שלך שזה יעמיד אותך במצב סודות מול בעלך,אסרטיביות שלך הייתה במקום. 

      חוסר רגישותה לפגיעה בקשר משפחתי שלך, מהווה אטימות מוחלטת,של אגואיזם יצוק. דרישה אסרטיבית שלך להגיד שאת נפגעת מחוסר האיכפתיות, עם הצגת תנאי שאת האישור לבקשה את מצפה שהיא תקבל מבעלך (תציג לפניו את הבקשה,ותקבל את ברכתו) . את זה הייתי מציג כמבחן (סמוי)  עד היכן החוצפה נמצאת.  אם הייתה מקבלת על עצמה את המשימה ברצון טוב ומבין, זה סימן שיש עם מי לדבר. אם לא, זו צפירת אזהרה לסגת ולהעלם מחייה . וואלה?? איזה רעיון חכם. ממש לא חשבתי על אפשרות כזו! מסכימה איתך שזה היה הצעד הנכון לעשות אז, לפני שנים. אם במקום להסכים או לסגת היא הייתה נעלבת ממני... זה היה הסימן שצריך היה להתרחק כבר אז.

      צריך בברור להמעיט בבלוני ניסוי מסוכנים כאלו, אבל לבן אדם שיש לו  דרישות ,אבל לא מרגיש מחוייבות הדדית לפעילויות  חוזרות, יש לפעמים לבדוק  אם זה כביש דו-סיטרי.. או קונים בלבד.

          אנשים שיודעים רק לקבל, ראויים לקבל "צו הרחקה"   מהחיים שלך ,כדי לא לרוקן את רכושך ונשמתך. אותה אחת, ידעה גם לתת. אבל עזות המצח הייתה חוצפנית ולא מתחשבת בעליל.

      שמעון ~~ תודה רבה שמעון על התייחסותך המפורטת והחכמה. אהבתי שהארת לי זווית נוספת 

       

        7/11/18 19:58:

      היי שרי

      הגישה  השנייה שהצגת ,לצפות להדדיות בלי חשבונאות. היא יותר הוגנת ומעשית.

      בחיים כן צריך  להעשות "הערכת מצב", זה השם  הטכני של  הסיטואציה, כי שינוי המצב  מחייב הערכה מחודשת.

      יש  כן טעם  להפריח  "בלון ניסוי" ולראות אם הצד  השני מרגיש מחוייב אלייך. 

      אישית בדקתי לפעמים את הרצון הטוב של ידידים ,אם הם יזכרו בקשה , או צורך, ואולי מחוייבות של סיכום.

      זה לא חייב להיות משהו גדול, אבל זהו הסימפטום. כמו בדיקת דופק על פרק היד... האם יש פולס ?

      אם הצד  השני אטום לרצון שלך/בקשה/סיכומים...   חבל על הזמן וההשקעה. ממש כמו מנייה שכדאי להזדכות עליה במחיר הכי הגיוני,לפני ששקעת עם  שני רגלייך בפנים.

          ולנקודות המוגדרות שציינת. לציון הנתון שלך שזה יעמיד אותך במצב סודות מול בעלך,אסרטיביות שלך הייתה במקום. 

      חוסר רגישותה לפגיעה בקשר משפחתי שלך, מהווה אטימות מוחלטת,של אגואיזם יצוק. דרישה אסרטיבית שלך להגיד שאת נפגעת מחוסר האיכפתיות, עם הצגת תנאי שאת האישור לבקשה את מצפה שהיא תקבל מבעלך (תציג לפניו את הבקשה,ותקבל את ברכתו) . את זה הייתי מציג כמבחן (סמוי)  עד היכן החוצפה נמצאת.  אם הייתה מקבלת על עצמה את המשימה ברצון טוב ומבין, זה סימן שיש עם מי לדבר. אם לא, זו צפירת אזהרה לסגת ולהעלם מחייה . 

      צריך בברור להמעיט בבלוני ניסוי מסוכנים כאלו, אבל לבן אדם שיש לו  דרישות ,אבל לא מרגיש מחוייבות הדדית לפעילויות  חוזרות, יש לפעמים לבדוק  אם זה כביש דו-סיטרי.. או קונים בלבד.

          אנשים שיודעים רק לקבל, ראויים לקבל "צו הרחקה"   מהחיים שלך ,כדי לא לרוקן את רכושך ונשמתך.

      שמעון

        7/11/18 13:03:

      צטט: דוקטורלאה 2018-11-07 11:45:52

      העיקרון שהולם את דעתי: אם יש לי כסף חופשי רב והחבר/ה מבקשים סכום סביר (לזמן שהם מבקשים) אתן ברצון ואולי גם אצפה לכך שההלוואה לא תוחזר. אבל, וזה חל לגבי מרבית המקרים, כספי מוגבל, יש לי התחיבויות, בעלי מתנגד להלוואות, החבר/ה לא רציניים ואחראים, וגם הסכום גבוה מעבר ליכולתי, בוודאי שלא אתן. באופן כללי אני מאמינה שבין חברים, טובים ומסורים, אסור שיהיו ענייני כספים. זה עלול לקלקל את החברות. מסכימה איתך. והנה אפילו חשתי על בשרי... איש אינו יודע מה יקרה בעתיד. רצוי להימנע מסוג זה של יחסים (הלוואת כספים). אני מאמינה בסיוע מסוגים רבים ושונים, אבל לא בענייני הלוואות כספים או התחייבויות לגבי כספים. אני מדגישה שהאמור הוא לגבי חבר/ה. לגבי משפחה - יש עקרונות וכללים שונים. צודקת יקירתי.

       

        7/11/18 11:45:
      העיקרון שהולם את דעתי: אם יש לי כסף חופשי רב והחבר/ה מבקשים סכום סביר (לזמן שהם מבקשים) אתן ברצון ואולי גם אצפה לכך שההלוואה לא תוחזר. אבל, וזה חל לגבי מרבית המקרים, כספי מוגבל, יש לי התחיבויות, בעלי מתנגד להלוואות, החבר/ה לא רציניים ואחראים, וגם הסכום גבוה מעבר ליכולתי, בוודאי שלא אתן. באופן כללי אני מאמינה שבין חברים, טובים ומסורים, אסור שיהיו ענייני כספים. זה עלול לקלקל את החברות. איש אינו יודע מה יקרה בעתיד. רצוי להימנע מסוג זה של יחסים (הלוואת כספים). אני מאמינה בסיוע מסוגים רבים ושונים, אבל לא בענייני הלוואות כספים או התחייבויות לגבי כספים. אני מדגישה שהאמור הוא לגבי חבר/ה. לגבי משפחה - יש עקרונות וכללים שונים.
        6/11/18 21:53:

      צטט: remei 2018-11-06 21:49:07

      לגבי השאלה הראשונה אני נוטה לא לצפות אבל לא כל כך מצליחה אני בעד הדדיות העניין ששני צדדים כל אחד מפרש הדדיות אחרת ואז הציפיות והפגיעה מתערבבות. אני די בתנועה בין שתי הגישות. לגבי חברתך חניתה אני חושבת שהיא קצת חצופה להיות אדישה למחירים שאת משלמת כדי לתת לה לא קל להגיד לא במיוחד כשיודעים שמישהו צריך ואתה יכול לתת אבל הפגיעה והזלזול או ההוצאה על דברים שנראם מותרות לא תמיד מאפשרות נתינה, גם הלוואה זו נתינה בעיניי

      תודה מיטל לחוות הדעת. אהבתי ❤

        6/11/18 21:49:
      לגבי השאלה הראשונה אני נוטה לא לצפות אבל לא כל כך מצליחה אני בעד הדדיות העניין ששני צדדים כל אחד מפרש הדדיות אחרת ואז הציפיות והפגיעה מתערבבות. אני די בתנועה בין שתי הגישות. לגבי חברתך חניתה אני חושבת שהיא קצת חצופה להיות אדישה למחירים שאת משלמת כדי לתת לה לא קל להגיד לא במיוחד כשיודעים שמישהו צריך ואתה יכול לתת אבל הפגיעה והזלזול או ההוצאה על דברים שנראם מותרות לא תמיד מאפשרות נתינה, גם הלוואה זו נתינה בעיניי
        6/11/18 21:46:

      צטט: רונית אברהם 2018-11-06 20:27:46

      שרי יקרה,

      את טובת לב ונדיבה מאוד אם סייעת לה ועדיין את שומרת איתה על קשר למרות שהיא מבחינתה קיבלה ממך מתנה.

      שנית אני סבורה שלא כדאי להסתיר מבן הזוג. מהטעם הפשוט שאת בוודאי לא הית רוצה שיסתיר ממך.

      לגבי התגובה שלה, לא מעיד על חכמה יתרה. לדעתי, כדאי להתרחק מחברים שגורמים לנו להרגיש רע.

      תודה רונית ואת צודקת במשפט האחרון ❤

        6/11/18 21:45:

      צטט: flora2001 2018-11-06 21:21:07

      שריתוש יקרה לי מאוד ,אני מסכימה עם כל מה שכתבת. גם קראתי את הדיונים המעניינים , הכתובים מהלב ,מהראש ומהניסיון.לי קרו לא פעם מקרים בהם ,לא רק שלאחר שעזרתי הרבה ,היו כפויי טובה,אלא הציקו לי ולא רק זה. מאוד כואב,אבל כמו הפתגם שמאוד אוהבת "מה שלא שובר אותך מחשל אותך". החיים מלאים עכזבות.אז נופלים ואחר כך קמים והולכים הלאה ומתנערים מהאבק ... אמרת שהיא גם עזרה (לא כספית).האם זה לא הייתה מניפולציה כדי לנצל אותך (את מבינה למה אני מתכוונת)? ברור לי שלא הכסף עיניין אותך ,אלא ההתנהגות המזלזלת והאנוכיות שלה. לדעתי , כבוד העצמי שלה שואף לאפס.את בטח יודעת מה לעשות ,אם לנתק או לא את החברות .מחכה לפוסט ההמשך.

      יקרה שלי, ירדת לשורש העניין והבנת את העיקר... וכן, יש לי פוסט המשך בארסנל חיוך

        6/11/18 21:43:

      צטט: ברוךהלוי-סגל 2018-11-06 20:33:02

      הוצטט: ברוךהלוי-סגל 2018-11-06 09:39:54 שרי היקרה, יש ביטוי עממי שמקורו בשפה הערבית בוקרה פל מישמיש. הביטוי הזה נולד בטרם היות המקרר ובטרם היו בשימוש חומרי ריסוס נגד מזיקי פירות. בןקרה פל מישמיש משמעותו - רוצה הלוואה? תקבלי מה שתמצאי מחר במישמיש, יעני תולעים תקבלי יא קמצנית. לא הבנתי את ההקשר. שבוע טוב עם ציפיות טובות ב ה ו ק ר ה ברוך

      הבנתי... הבנתי... חיוך

        6/11/18 21:42:

      צטט: ברוךהלוי-סגל 2018-11-06 20:30:15

      שרי היקרה, 

      אם לא הבנת את ההקשר  בתשובתי אחדד:

       

      במקרים כאלה, כאשר ברור שיש לך עסק 

      עם חברה לא אמינה, המבקשת ברוב חוצפתה

      הלוואה שניה בטרם השיבה את הראשונה

      נהוג להשיב לה בשפת הרחוב "אצבע משולשת"

      ובאידיש "א-פייג".

      בערבית הוסיפו תבלין נוסף - תולעים שיהיו 

      במישמש שנקטף למחרת (בוקרה).

       

      בארסנל שלי יש לי צ'ילבה כזאת.

      עכשיו הבנתי חיוךקריצהחיוך

        6/11/18 21:40:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2018-11-06 19:58:00

      מצב מורכב. מעשית, הלוואות בעיני הן עניין בנקאי ( איני יודעת כמה היא הריבית היום, עקרונית היא צריכה להיות זניחה, אלא אם כן הבנקים שוב "מתעלקים"... פשוט כי הם יכולים). חסר סיפר לי על הלוואה כבדה שהלווה לשכן בשעתו ושלאחרונה החזיר אותה, אז יש כל מיני אנשים... בוודאי שיש כל מיני אנשים קריצה
        6/11/18 21:21:
      שריתוש יקרה לי מאוד ,אני מסכימה עם כל מה שכתבת. גם קראתי את הדיונים המעניינים , הכתובים מהלב ,מהראש ומהניסיון.לי קרו לא פעם מקרים בהם ,לא רק שלאחר שעזרתי הרבה ,היו כפויי טובה,אלא הציקו לי ולא רק זה. מאוד כואב,אבל כמו הפתגם שמאוד אוהבת "מה שלא שובר אותך מחשל אותך". החיים מלאים עכזבות.אז נופלים ואחר כך קמים והולכים הלאה ומתנערים מהאבק ... אמרת שהיא גם עזרה (לא כספית).האם זה לא הייתה מניפולציה כדי לנצל אותך (את מבינה למה אני מתכוונת)? ברור לי שלא הכסף עיניין אותך ,אלא ההתנהגות המזלזלת והאנוכיות שלה. לדעתי , כבוד העצמי שלה שואף לאפס.את בטח יודעת מה לעשות ,אם לנתק או לא את החברות .מחכה לפוסט ההמשך.
        6/11/18 20:33:
      הוצטט: ברוךהלוי-סגל 2018-11-06 09:39:54 שרי היקרה, יש ביטוי עממי שמקורו בשפה הערבית בוקרה פל מישמיש. הביטוי הזה נולד בטרם היות המקרר ובטרם היו בשימוש חומרי ריסוס נגד מזיקי פירות. בןקרה פל מישמיש משמעותו - רוצה הלוואה? תקבלי מה שתמצאי מחר במישמיש, יעני תולעים תקבלי יא קמצנית. לא הבנתי את ההקשר. שבוע טוב עם ציפיות טובות ב ה ו ק ר ה ברוךספת תגובה
        6/11/18 20:30:

      שרי היקרה, 

      אם לא הבנת את ההקשר  בתשובתי אחדד:

       

      במקרים כאלה, כאשר ברור שיש לך עסק 

      עם חברה לא אמינה, המבקשת ברוב חוצפתה

      הלוואה שניה בטרם השיבה את הראשונה

      נהוג להשיב לה בשפת הרחוב "אצבע משולשת"

      ובאידיש "א-פייג".

      בערבית הוסיפו תבלין נוסף - תולעים שיהיו 

      במישמש שנקטף למחרת (בוקרה).

       

      בארסנל שלי יש לי צ'ילבה כזאת.

        6/11/18 20:27:

      שרי יקרה,

      את טובת לב ונדיבה מאוד אם סייעת לה ועדיין את שומרת איתה על קשר למרות שהיא מבחינתה קיבלה ממך מתנה.

      שנית אני סבורה שלא כדאי להסתיר מבן הזוג. מהטעם הפשוט שאת בוודאי לא הית רוצה שיסתיר ממך.

      לגבי התגובה שלה, לא מעיד על חכמה יתרה. לדעתי, כדאי להתרחק מחברים שגורמים לנו להרגיש רע.

      מצב מורכב. מעשית, הלוואות בעיני הן עניין בנקאי ( איני יודעת כמה היא הריבית היום, עקרונית היא צריכה להיות זניחה, אלא אם כן הבנקים שוב "מתעלקים"... פשוט כי הם יכולים). חסר סיפר לי על הלוואה כבדה שהלווה לשכן בשעתו ושלאחרונה החזיר אותה, אז יש כל מיני אנשים...
        6/11/18 18:09:

      צטט: א ח א ב 2018-11-06 18:04:54

      צטט: ~ ~ 2018-11-06 10:29:29

      אני לא מלווה ולא לווה כסף (לאף אחד) - נקודה.

      אם אני מחליטה לתת אני נותנת - לא מתנה ולא הלוואה. נתינה.

      בנוגע לציפיות - למדתי לא לפתח ציפיות, רצון להדדיות קיים בהחלט, אבל ציפיות עדיף למתן ולהנמיך ככל שניתן.

      אם יש תחושה של ניצול אפשר לנתק את הקשר או להחליט להתנהל אחרת כלפי אותו אדם באופן שתחושת הניצול תתאדה.

      כל אדם פועל על פי הצרכים שלו, על פי נקודת מבטו, על פי אישיותו ועל פי הבנתו, על פי נסיבות חייו בזמן נתון.
      לדעתי, ברוב המקרים ביחסי אנוש מדובר בעיקר באינטרסים אישיים גלויים או סמויים, מודעים או בלתי מודעים.
      .

      אל תצפי שהחברה הזאת תחזיר לך את הכסף - תוכלי למדוד את החברות ביניכן, אם וכאשר תזדקקי למשהו (לאו דווקא כספי) ותפני אליה לעזרה - ותראי אם היא עד כמה היא באמת חברה.

       

      מנוסח היטב. מצד אחד נכון לעזור למי שבמצוקה. מצד שני, לעזור תחת "תנאים" ? לא מקובל. בטח כשזה מתנגש עם אמון בן הזוג או כשזה חד סיטרי. יש מי שמתבייש לבקש עזרה. יש מי שמתמחה בכך. 

      תודה אחאב ❤

        6/11/18 18:04:

      צטט: ~ ~ 2018-11-06 10:29:29

      אני לא מלווה ולא לווה כסף (לאף אחד) - נקודה.

      אם אני מחליטה לתת אני נותנת - לא מתנה ולא הלוואה. נתינה.

      בנוגע לציפיות - למדתי לא לפתח ציפיות, רצון להדדיות קיים בהחלט, אבל ציפיות עדיף למתן ולהנמיך ככל שניתן.

      אם יש תחושה של ניצול אפשר לנתק את הקשר או להחליט להתנהל אחרת כלפי אותו אדם באופן שתחושת הניצול תתאדה.

      כל אדם פועל על פי הצרכים שלו, על פי נקודת מבטו, על פי אישיותו ועל פי הבנתו, על פי נסיבות חייו בזמן נתון.
      לדעתי, ברוב המקרים ביחסי אנוש מדובר בעיקר באינטרסים אישיים גלויים או סמויים, מודעים או בלתי מודעים.
      .

      אל תצפי שהחברה הזאת תחזיר לך את הכסף - תוכלי למדוד את החברות ביניכן, אם וכאשר תזדקקי למשהו (לאו דווקא כספי) ותפני אליה לעזרה - ותראי אם היא עד כמה היא באמת חברה.

       

      מנוסח היטב. מצד אחד נכון לעזור למי שבמצוקה. מצד שני, לעזור תחת "תנאים" ? לא מקובל. בטח כשזה מתנגש עם אמון בן הזוג או כשזה חד סיטרי. יש מי שמתבייש לבקש עזרה. יש מי שמתמחה בכך. 

        6/11/18 17:43:

      צטט: bonbonyetta 2018-11-06 15:15:55

      *

      שאלה של חינוך איך האדם, יש פעמים בהם מאד מקובל לצפות לתגובה מסוימת, בין אם היא מגיעה או לא, עניין של הגינות פנימית. אז כנראה של"חניתה" אין הגינות פנימית.

       

        6/11/18 17:42:

      צטט: ד. צמרת 2018-11-06 13:57:37

      תקציר הרצאה בקורס כלכלה שעור מס' 2 "הלוואות לא מחזירים" כתבתי על כך פוסט

      עיינתי במאמר. יפה אבל זה לא ממש מתייחס לסוגיות שהעליתי כאן. תודה דודי.

        6/11/18 17:41:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד אישי 2018-11-06 13:31:14

      .

      פוסט פנטסטי מהחיים, קראתי כל מילה. תודה. תודה לפרגון חיוך

       למדתי להכיר ולהיזהר בדבר של קשה והפכפך, לכן לא נותן. אבל ברחוב כן ותמיד נותן לקבצנים. ויש מהם ובהרבה פינות כאן ברעננה המלוקקת. זה בכלל משהו אחר.

      קורה, לפעמים של אני כן נותן לאדם ובזמן שאני יודע מראש ובברור ומהכרות ש.. היות ולאיש אין כעת ועכשיו, אז גם מחר וגם בעוד חודש וגם בעוד שנה לא יהיה לו. במצב כזה ובמידה והחלטה חיובית עדיין שורה בי, אז אני כן נותן אבל עם תנאי מראש לעצמי האומר שזה כסף אבוד.. זה שונה. היא ביקשה הלוואה. אני לפני כן נתתי לה הרבה ללא שום ציפייה להחזר. יש הבדל בין נתינה מרצוני לבין בקשת הלוואה...תוך יצירת בעיה מול בעלי שלא מעניינת אותה...

      במידה ויחזיר את החוב אז זה יפה, במידה ולא יחזיר מעצמו גם זה בסדר. אבל אני בשום פנים ואופן לא מזכיר לו אפילו פעם אחת את החוב שלו. בראש שלי ומראש ויתרתי ואין בי צפיות. מלכתחילה הפעלתי מחשבה יתרה כדי להגן על עצמי מאדם שהולך ברוורס. זאת הבעיה והבושה שלו. אני לא יורד לרמה שלו כדי לקבל חזרה חוב שיש בו מחשבה של עזרא לזולת.

      ==היה אחד ברחוב מסכן שהיה מקבץ.. אבל כשאני הולך לקופת חולים אני תמיד רואה אותו מהמר בדוכן של מפעל הפייס..

      לא הזכרתי לה ולו פעם אחת במהלך השנים את ההלוואה. אני טוענת כי ראיתי שהיא מוציאה על הדברים שלה ותמיד יהיו לה ציפורניים ובגדים ועציצים ועוד ועוד דברים וזה מבחינתה חשוב יותר מלהחזיר הלוואה שהיא ביקשה.
      הזכרתי לה את זה רק עכשיו, לאחר שבאה אלי בטענות שונות שהיא נמצאת אצלי "במקום אחרון"!!! אחרי כל מה שעשיתי בשבילה.

        6/11/18 17:34:

      צטט: ש טית 2018-11-06 11:42:10

      * הפעם משטוטית :) נשיקה
        6/11/18 15:15:

      *

      שאלה של חינוך איך האדם, יש פעמים בהם מאד מקובל לצפות לתגובה מסוימת, בין אם היא מגיעה או לא, עניין של הגינות פנימית.

        6/11/18 13:57:

      תקציר הרצאה בקורס כלכלה שעור מס' 2 "הלוואות לא מחזירים" כתבתי על כך פוסט

      .

      פוסט פנטסטי מהחיים, קראתי כל מילה. תודה.

       למדתי להכיר ולהיזהר בדבר של קשה והפכפך, לכן לא נותן. אבל ברחוב כן ותמיד נותן לקבצנים. ויש מהם ובהרבה פינות כאן ברעננה המלוקקת.

      קורה, לפעמים של אני כן נותן לאדם ובזמן שאני יודע מראש ובברור ומהכרות ש.. היות ולאיש אין כעת ועכשיו, אז גם מחר וגם בעוד חודש וגם בעוד שנה לא יהיה לו. במצב כזה ובמידה והחלטה חיובית עדיין שורה בי, אז אני כן נותן אבל עם תנאי מראש לעצמי האומר שזה כסף אבוד..

      במידה ויחזיר את החוב אז זה יפה, במידה ולא יחזיר מעצמו גם זה בסדר. אבל אני בשום פנים ואופן לא מזכיר לו אפילו פעם אחת את החוב שלו. בראש שלי ומראש ויתרתי ואין בי צפיות. מלכתחילה הפעלתי מחשבה יתרה כדי להגן על עצמי מאדם שהולך ברוורס. זאת הבעיה והבושה שלו. אני לא יורד לרמה שלו כדי לקבל חזרה חוב שיש בו מחשבה של עזרא לזולת.

      ==היה אחד ברחוב מסכן שהיה מקבץ.. אבל כשאני הולך לקופת חולים אני תמיד רואה אותו מהמר בדוכן של מפעל הפייס..

        6/11/18 11:42:
      * הפעם משטוטית :)
        6/11/18 11:10:

      צטט: ~ ~ 2018-11-06 10:29:29

      אני לא מלווה ולא לווה כסף (לאף אחד) - נקודה. רעיון נהדר.

      אם אני מחליטה לתת אני נותנת - לא מתנה ולא הלוואה. נתינה. את זה אני עושה הרבה.

      בנוגע לציפיות - למדתי לא לפתח ציפיות, רצון להדדיות קיים בהחלט, אבל ציפיות עדיף למתן ולהנמיך ככל שניתן.

      אם יש תחושה של ניצול אפשר לנתק את הקשר או להחליט להתנהל אחרת כלפי אותו אדם באופן שתחושת הניצול תתאדה.

      גישה עניינית וחיובית. כל אדם פועל על פי הצרכים שלו, על פי נקודת מבטו, על פי אישיותו ועל פי הבנתו, על פי נסיבות חייו בזמן נתון. בוודאי.
      לדעתי, ברוב המקרים ביחסי אנוש מדובר בעיקר באינטרסים אישיים גלויים או סמויים, מודעים או בלתי מודעים.
      .

      אל תצפי שהחברה הזאת תחזיר לך את הכסף מההתחלה לא ממש ציפיתי... חשבתי שאולי במהלך שנים.
      ככל שהשנים חלפו הבנתי שזה לא יקרה כי תמיד יהיה לה משהו יותר חשוב עבור עצמה... 
      - תוכלי למדוד את החברות ביניכן, אם וכאשר תזדקקי למשהו (לאו דווקא כספי) ותפני אליה לעזרה - ותראי אם היא עד כמה היא באמת חברה.

      הקטע הוא לא כמה תעזור או עזרה לי בדברים שלא קשורים לכסף.
      אני עזרתי לה וגם היא לי בדברים שלא קשורים לכסף.
      העניין הוא הציפיות הלא ריאליות שלה ממני.
      אחרי כל מה שעשיתי עבורה, ועשיתי הרבה...
      יש לה טענות רבות כלפי. לטעמי היא כפויית תודה.
      והמשפט הזה שאמרה - כשביקשה הלוואה? לא הזוי? 

        6/11/18 11:05:

      צטט: ברוךהלוי-סגל 2018-11-06 09:39:54

      שרי היקרה,

       

      יש ביטוי עממי שמקורו בשפה הערבית

            בוקרה פל מישמיש.

      הביטוי הזה נולד בטרם היות המקרר

      ובטרם היו בשימוש חומרי ריסוס נגד

      מזיקי פירות.

      בןקרה פל מישמיש משמעותו - 

      רוצה הלוואה?

      תקבלי מה שתמצאי מחר במישמיש,

      יעני  תולעים תקבלי יא קמצנית.

      לא הבנתי את ההקשר.

      שבוע טוב עם ציפיות טובות

             ב ה ו ק ר ה

               ברוך

       

        6/11/18 11:04:

      צטט: debie30 2018-11-06 08:37:48

      שרי, העלית שאלה מעניינת, משהו שתופס אותנו מדי פעם.

      הדדיות - מצב אידאלי, אלא שהשנים מלמדות אותנו לא לצפות גם אם זה במחיר אמון..

      לגבי הסיפור עם החברה.

      מעניין סגנון הדיבור שלה בנושאים אחרים. לעיתים קיים סגנון בוטה, סוג של עוינות מוסווית,
      לאו דווקא כלפי, כלפי אחרים גם. דבר לא נעים.
      ברור שזה ממש לא היה כל הזמן,

      שאם כך ממזמן הייתי מתרחקת.

      לטעמי זו הייתה אמירה בוטה,שהייתה גורמת לי לתהות אם זו אכן חברה. צודקת...

      לגבי ההלוואה - אם אין ביכולתה להחזיר היא הייתה אמורה להתנצל בדרך כלשהי.

      זה לא שהיא "לא יכולה". זה סדרי עדיפויות.
      הרי במחיר בניית הציפורניים במהלך 6 שנים הייתה יכולה להחזיר פי 3....

        6/11/18 11:00:

      צטט: כמו-יוני 2018-11-06 08:25:05

      סיפור מהחיים .לדעתי מראש לא להכנס לחברות שכזו .בראיה לאחור מעניין אם הבחנת ברמזים לצדדים שלה בהתנהגות לפני ההלוואה ..כמו אחרי. אגב זו יכול להיות גם בן משפחה ואף ילד שלך...הכל עניין של אופי . נתקי קשר והיי זהירה להבא.:)הכסף אבוד בין כה וכה .

      הכסף ממש לא העיקר כאן. אין לי שום ציפייה לקבל חזרה. את זה הבנתי כבר מזמן...
      העניין הוא היחס, או בעצם חוסר היחס...

        6/11/18 10:29:

      אני לא מלווה ולא לווה כסף (לאף אחד) - נקודה.

      אם אני מחליטה לתת אני נותנת - לא מתנה ולא הלוואה. נתינה.

      בנוגע לציפיות - למדתי לא לפתח ציפיות, רצון להדדיות קיים בהחלט, אבל ציפיות עדיף למתן ולהנמיך ככל שניתן.

      אם יש תחושה של ניצול אפשר לנתק את הקשר או להחליט להתנהל אחרת כלפי אותו אדם באופן שתחושת הניצול תתאדה.

      כל אדם פועל על פי הצרכים שלו, על פי נקודת מבטו, על פי אישיותו ועל פי הבנתו, על פי נסיבות חייו בזמן נתון.
      לדעתי, ברוב המקרים ביחסי אנוש מדובר בעיקר באינטרסים אישיים גלויים או סמויים, מודעים או בלתי מודעים.
      .

      אל תצפי שהחברה הזאת תחזיר לך את הכסף - תוכלי למדוד את החברות ביניכן, אם וכאשר תזדקקי למשהו (לאו דווקא כספי) ותפני אליה לעזרה - ותראי אם היא עד כמה היא באמת חברה.

        6/11/18 09:39:

      שרי היקרה,

       

      יש ביטוי עממי שמקורו בשפה הערבית

            בוקרה פל מישמיש.

      הביטוי הזה נולד בטרם היות המקרר

      ובטרם היו בשימוש חומרי ריסוס נגד

      מזיקי פירות.

      בןקרה פל מישמיש משמעותו - 

      רוצה הלוואה?

      תקבלי מה שתמצאי מחר במישמיש,

      יעני  תולעים תקבלי יא קמצנית.

       

      שבוע טוב עם ציפיות טובות

             ב ה ו ק ר ה

               ברוך

       

        6/11/18 08:37:

      שרי, העלית שאלה מעניינת, משהו שתופס אותנו מדי פעם.

      הדדיות - מצב אידאלי, אלא שהשנים מלמדות אותנו לא לצפות גם אם זה במחיר אמון..

      לגבי הסיפור עם החברה.

      מעניין סגנון הדיבור שלה בנושאים אחרים.

      לטעמי זו הייתה אמירה בוטה,שהייתה גורמת לי לתהות אם זו אכן חברה.

      לגבי ההלוואה - אם אין ביכולתה להחזיר היא הייתה אמורה להתנצל בדרך כלשהי.

        6/11/18 08:25:
      סיפור מהחיים .לדעתי מראש לא להכנס לחברות שכזו .בראיה לאחור מעניין אם הבחנת ברמזים לצדדים שלה בהתנהגות לפני ההלוואה ..כמו אחרי. אגב זו יכול להיות גם בן משפחה ואף ילד שלך...הכל עניין של אופי . נתקי קשר והיי זהירה להבא.:)הכסף אבוד בין כה וכה .
        6/11/18 06:32:

      צטט: עמנב 2018-11-06 00:10:02

      שרי, בחכמה שבדיעבד, ברור שלא הכרת אותה מספיק, כדי לתת בה אמון כזה. זה נכון.  אני אימצתי ממישהו שם לכספים אבודים כאלה: "פיל" - פחות ירושה לילדים. כל טוב, עמוס. עמוס, הכסף לכשעצמו אינו העיקר, זו הגישה שלא חייבים להחזיר ועוד...
        6/11/18 06:31:

      צטט: צבי קירשטיין 2018-11-05 22:51:22

      אני מניח שאת לא היחידה שעוזרת לה לבזבז על מותרות בחשבון צדקה ''הלוואה וחיסכון''.

      יתכן שזה קרה גם לאחרים...חיוך

        6/11/18 06:30:

      צטט: ליריתוש 2018-11-05 22:17:13

      שרי היקרה, יש לי הרגשה שמי שהיה בגישה מסוג ב' של אמון בזולת, לא פעם טיפח במהלך החיים את הגישה מסוג א'. מצב הפוך זה קצת יותר קשה ליצור, לתחושתי ולהבנתי. ואשר לאותה חברה, צר לי לומר אבל נראה שניצול אחרים זה הקטע העיקרי אצלה ובעצם מתוך כל מה שאמרת, זו התשובה. חבל על חברות שנפגעה, אבל את יכולה להיות שלמה לחלוטין. הייתי לפני שנים רבות בסיטואציה קצת דומה, כשחברה ביקשה בבהילות כמה מאות שקלים. הלוויתי לה. לשמחתי היא הייתה בסדר גמור ובסוף החזירה, גם אם לקח זמן. אבל מאז, לאור התחושות הלא נעימות שזה גרם בדרך, שעלולות היו לקלקל, הבטחתי לעצמי לא להלוות יותר. למזלי לא הצטרכתי ומקווה שלא אצטרך. בקשר לכסף, אני סבורה שעדיף לא לערבב כסף עם חברות. אבל לא מדובר כאן רק על כסף. זה חלק קטן מהסיפור. תודה לירית 
        6/11/18 06:28:

      צטט: נעמיקה 2018-11-05 21:25:23

      צטט: kimchid 2018-11-05 21:14:44

      אם בחברה טובה עסקינן  (חניתה, במקרה זה),
      אז היא חברה, שנמצאת במצוקה בריאותית, כלכלית ,

      ולא צריך לבנות מערכת ציפיות מחברה טובה.

      זה ברור שחבר עוזר לחבר וזה תלוי במידת החברות כמובן.
      אבל לקבל תגובה כמו זו שציינת:
      "אל תערבי אותי בעניינים שלך עם בעלך. זה שלך, זה לא ענייני."

       

      ..נו באמת....זה כמו לומר, מה איכפת לי מבעלך העיקר שתתני לי מה שאני צריכה גם אם תריבי איתו.

       

      אם החברה חשובה לך מאוד, אל תנתקי את הקשר, אבל תסגרי את "מחלקת הרווחה והעזרה ההדדית" עבורה.

       

       

      גם אני כמו ידידי המכובד לעיל, מלבד החלק האחרון. אם היא חברה טובה היא לא תכפה עליך סוד שאת לא יכולה/צריכה לעמוד בו מול מישהו שהוא חשוב/משמעותי ממנה, אבל אני כבר למדתי, שאת נשמה...

      יקירתי - תודה לך מכל הלב ❤

        6/11/18 06:28:

      צטט: אביה אחת 2018-11-05 21:20:57

      שרילה אהבתי לקרוא את הפוסט הזה הייתי במצב דומה עם בן דוד מה שהיה היה - ואין מה לעשות - כמובן שאפשר להרחיב את היריעה ולתת עצות אבל ..נכוויתי אז ולכן לא אחזור על זה - תודה

      תודה אביה. אז את היית שם ומבינה...

        6/11/18 06:26:

      צטט: kimchid 2018-11-05 21:14:44

      אם בחברה טובה עסקינן  (חניתה, במקרה זה),
      אז היא חברה, שנמצאת במצוקה בריאותית, כלכלית ,

      ולא צריך לבנות מערכת ציפיות מחברה טובה.

      זה ברור שחבר עוזר לחבר וזה תלוי במידת החברות כמובן.
      אבל לקבל תגובה כמו זו שציינת:
      "אל תערבי אותי בעניינים שלך עם בעלך. זה שלך, זה לא ענייני."

       

      ..נו באמת....זה כמו לומר, מה איכפת לי מבעלך העיקר שתתני לי מה שאני צריכה גם אם תריבי איתו.

       

      אם החברה חשובה לך מאוד, אל תנתקי את הקשר, אבל תסגרי את "מחלקת הרווחה והעזרה ההדדית" עבורה.

       

      דניאל - המון תודה לתגובה המפורטת והעניינית.
      אכן האמירה הזו מאוד קוממה אותי...
      וזה לא הכל, כי לא פרטתי הכל. הבאתי על קצה המזלג.


        6/11/18 00:10:
      שרי, בחכמה שבדיעבד, ברור שלא הכרת אותה מספיק, כדי לתת בה אמון כזה. אני אימצתי ממישהו שם לכספים אבודים כאלה: "פיל" - פחות ירושה לילדים. כל טוב, עמוס.
        5/11/18 22:51:
      אני מניח שאת לא היחידה שעוזרת לה לבזבז על מותרות בחשבון צדקה ''הלוואה וחיסכון''.
        5/11/18 22:17:
      שרי היקרה, יש לי הרגשה שמי שהיה בגישה מסוג ב' של אמון בזולת, לא פעם טיפח במהלך החיים את הגישה מסוג א'. מצב הפוך זה קצת יותר קשה ליצור, לתחושתי ולהבנתי. ואשר לאותה חברה, צר לי לומר אבל נראה שניצול אחרים זה הקטע העיקרי אצלה ובעצם מתוך כל מה שאמרת, זו התשובה. חבל על חברות שנפגעה, אבל את יכולה להיות שלמה לחלוטין. הייתי לפני שנים רבות בסיטואציה קצת דומה, כשחברה ביקשה בבהילות כמה מאות שקלים. הלוויתי לה. לשמחתי היא הייתה בסדר גמור ובסוף החזירה, גם אם לקח זמן. אבל מאז, לאור התחושות הלא נעימות שזה גרם בדרך, שעלולות היו לקלקל, הבטחתי לעצמי לא להלוות יותר. למזלי לא הצטרכתי ומקווה שלא אצטרך.
        5/11/18 21:25:

      צטט: kimchid 2018-11-05 21:14:44

      אם בחברה טובה עסקינן  (חניתה, במקרה זה),
      אז היא חברה, שנמצאת במצוקה בריאותית, כלכלית ,

      ולא צריך לבנות מערכת ציפיות מחברה טובה.

      זה ברור שחבר עוזר לחבר וזה תלוי במידת החברות כמובן.
      אבל לקבל תגובה כמו זו שציינת:
      "אל תערבי אותי בעניינים שלך עם בעלך. זה שלך, זה לא ענייני."

       

      ..נו באמת....זה כמו לומר, מה איכפת לי מבעלך העיקר שתתני לי מה שאני צריכה גם אם תריבי איתו.

       

      אם החברה חשובה לך מאוד, אל תנתקי את הקשר, אבל תסגרי את "מחלקת הרווחה והעזרה ההדדית" עבורה.

       

       

      גם אני כמו ידידי המכובד לעיל, מלבד החלק האחרון. אם היא חברה טובה היא לא תכפה עליך סוד שאת לא יכולה/צריכה לעמוד בו מול מישהו שהוא חשוב/משמעותי ממנה, אבל אני כבר למדתי, שאת נשמה...

       

        5/11/18 21:20:
      שרילה אהבתי לקרוא את הפוסט הזה הייתי במצב דומה עם בן דוד מה שהיה היה - ואין מה לעשות - כמובן שאפשר להרחיב את היריעה ולתת עצות אבל ..נכוויתי אז ולכן לא אחזור על זה - תודה
        5/11/18 21:14:

      אם בחברה טובה עסקינן  (חניתה, במקרה זה),
      אז היא חברה, שנמצאת במצוקה בריאותית, כלכלית ,

      ולא צריך לבנות מערכת ציפיות מחברה טובה.

      זה ברור שחבר עוזר לחבר וזה תלוי במידת החברות כמובן.
      אבל לקבל תגובה כמו זו שציינת:
      "אל תערבי אותי בעניינים שלך עם בעלך. זה שלך, זה לא ענייני."

       

      ..נו באמת....זה כמו לומר, מה איכפת לי מבעלך העיקר שתתני לי מה שאני צריכה גם אם תריבי איתו.

       

      אם החברה חשובה לך מאוד, אל תנתקי את הקשר, אבל תסגרי את "מחלקת הרווחה והעזרה ההדדית" עבורה.

       



        5/11/18 19:57:

      צטט: * חיוש * 2018-11-05 19:42:19

      שרי'לה יקירתי נשיקה

      לגבי השאלה הראשונה אני בעניין של הדדיות, נכון - כשאני נותנת או עוזרת לא מצפה

      שישיבו לי ועושה את זה מכל הלב. אבל.... אחד גדול - כשאותו אדם נוהג בי בזילזול

      ושוכח את נתינתי הנפשית והחומרית זה יכול לערער אצלי את הרצון להמשיך ולתת

      ולהעדיף ולהתרחק כדי לא להמשיך ולהיפגע, 

      בקשר לאותה חברה שלוותה ממך כסף

      קצת קשה לי להעביר ביקורת על אחרים ........

      ממש! אבל ממש ההתנהלות שלה ממש לא מובנת לי ולא מקובלת עליי

      החל מהערה שלה על זה שתשתפי את בעלך על עניין ההלוואה

      וכלה בבקשה של כספים פעם  ( שקיבלה) ועוד פעם ללא כל כוונה להשיב לך כספים

      ובכלל צרם לי כשכתבת  שהיא מבזבזת את כספיה בבניית ציפורניים, קניית בגדים ...

      דברים אלו הם מותרות, ואפשר לוותר עליהם ולא להיקלע למצב של בקשת הלוואות.

      הזכרת לי תקופה שלי בעבר, כשנאלצתי לפרנס את ילדיי לבדי והמצב הכלכלי אצלי היה קשה

      לא רק שמימיי לא ביקשתי הלוואות, היו פעמים שסירבתי ליציאות עם חברות

      כי לא היה לי כספים עבור מסעדה, קפה ועוגה ... וכל זאת כדי שלא יידעו ולא ירגישו,

      אז אולי הפסדתי חיי חברה תוססים

      אבל תמיד שמרתי על כבודי ולא נפלתי לנטל על אף אחד אפילו לא על חברה בעלת אמצעים.

      סליחה על תגובתי הארוכה אבל הרגיש לי לכתוב

      ואני שואלת אותך ואת עצמי האם כזאת חברה אנחנו רוצות לצידנו? 

      אני בטוחה שאני יודעת מה תשובתך וחבל שאחת כזאת תערער את השקפתך לגבי האנשים

      סביבך.

      ובעניין הכסף שלא הוחזר לך - אני בטוחה שהיקום ישיב לך כפל כיפליים על טוב ליבך

      * כוכב אהבה והמון חיבוקים אוהבים

      ערב טוב תודה חיוש.
      נהפוך הוא! התגובה הארוכה המעמיקה ומהלב היא מחמאה בשבילי ❤
      האישו כאן לא שאני מצטערת על כסף שלא הוחזר...
      אלא על ההתנהגות כפויית הטובה שלה.
      ורק אוסיף ברמיזה כי... גם אחרי כל זה לא עשיתי עניין ולא התרחקתי.
      ההתרחקות באה אחרי שהוסיפה וליבתה את האש בביקורת וציפיות לא ריאליות ממנה כלפי.
      זה... בכלל נושא לפוסט נוסף חיוך



       


        5/11/18 19:52:

      צטט: ד. צמרת 2018-11-05 19:38:52

      צטט: sari10 2018-11-05 19:24:16

      צטט: ד. צמרת 2018-11-05 19:22:26

      2000 ש"ח זה הרבה כסף ביחוד לאלו שמרוויחים 4000 ש"ח לחודש. אז ראשית תאמרי תודה לאינסטינקטים שלך שסגרו את הארנק. כי בד"כ הלווה מגיע עם סיפור מזיל דמעות ומלווים לו 10,000 ואח"כ כשמגיע מועד ההחזר הוא מבקש עוד 10,000 ומבטיח שאוטוטוטוטו אמו משאירה לו את הרכוש ואז הוא יחזיר לך 30,000 ושוב הוא מגיע עם סיפור שאם תלווי לו 30,000 נוספים הוא יעשה בוחטה ויחזיר לך 100,000

      דודי... וואי וואי וואי... מופתע  אתה צינקן, לא? אבל יש גם סיפורים כאלו.

       

      זו אינה ציניות זה שיעור מס' 2 במיקרו כלכלה.

      שיעור מס' 3 במאקרו כלכלה "הלוואות לא מחזירים" כל מדינות העולם השלישי פושטות את הרגל ואינן מחזירות את ההלוואות שלקחו. יוון, איטליה, ספרד, פורטוגל, ארגנטינה, תורכיה. גם הטייקונים אצלנו למדו טוב את השיעור הזה.

      אממה האיש הקטן מחויב להחזיר את ההלוואה עד הגרוש האחרון.

      אז... יש גם אנשים שחושבים שהם כמו הטייקונים כלפי חבריהם....?

        5/11/18 19:42:

      שרי'לה יקירתי נשיקה

      לגבי השאלה הראשונה אני בעניין של הדדיות, נכון - כשאני נותנת או עוזרת לא מצפה

      שישיבו לי ועושה את זה מכל הלב. אבל.... אחד גדול - כשאותו אדם נוהג בי בזילזול

      ושוכח את נתינתי הנפשית והחומרית זה יכול לערער אצלי את הרצון להמשיך ולתת

      ולהעדיף ולהתרחק כדי לא להמשיך ולהיפגע, 

      בקשר לאותה חברה שלוותה ממך כסף

      קצת קשה לי להעביר ביקורת על אחרים ........

      ממש! אבל ממש ההתנהלות שלה ממש לא מובנת לי ולא מקובלת עליי

      החל מהערה שלה על זה שתשתפי את בעלך על עניין ההלוואה

      וכלה בבקשה של כספים פעם  ( שקיבלה) ועוד פעם ללא כל כוונה להשיב לך כספים

      ובכלל צרם לי כשכתבת  שהיא מבזבזת את כספיה בבניית ציפורניים, קניית בגדים ...

      דברים אלו הם מותרות, ואפשר לוותר עליהם ולא להיקלע למצב של בקשת הלוואות.

      הזכרת לי תקופה שלי בעבר, כשנאלצתי לפרנס את ילדיי לבדי והמצב הכלכלי אצלי היה קשה

      לא רק שמימיי לא ביקשתי הלוואות, היו פעמים שסירבתי ליציאות עם חברות

      כי לא היה לי כספים עבור מסעדה, קפה ועוגה ... וכל זאת כדי שלא יידעו ולא ירגישו,

      אז אולי הפסדתי חיי חברה תוססים

      אבל תמיד שמרתי על כבודי ולא נפלתי לנטל על אף אחד אפילו לא על חברה בעלת אמצעים.

      סליחה על תגובתי הארוכה אבל הרגיש לי לכתוב

      ואני שואלת אותך ואת עצמי האם כזאת חברה אנחנו רוצות לצידנו? 

      אני בטוחה שאני יודעת מה תשובתך וחבל שאחת כזאת תערער את השקפתך לגבי האנשים

      סביבך.

      ובעניין הכסף שלא הוחזר לך - אני בטוחה שהיקום ישיב לך כפל כיפליים על טוב ליבך

      * כוכב אהבה והמון חיבוקים אוהבים

      ערב טוב



       


        5/11/18 19:38:

      צטט: sari10 2018-11-05 19:24:16

      צטט: ד. צמרת 2018-11-05 19:22:26

      2000 ש"ח זה הרבה כסף ביחוד לאלו שמרוויחים 4000 ש"ח לחודש. אז ראשית תאמרי תודה לאינסטינקטים שלך שסגרו את הארנק. כי בד"כ הלווה מגיע עם סיפור מזיל דמעות ומלווים לו 10,000 ואח"כ כשמגיע מועד ההחזר הוא מבקש עוד 10,000 ומבטיח שאוטוטוטוטו אמו משאירה לו את הרכוש ואז הוא יחזיר לך 30,000 ושוב הוא מגיע עם סיפור שאם תלווי לו 30,000 נוספים הוא יעשה בוחטה ויחזיר לך 100,000

      דודי... וואי וואי וואי... מופתע  אתה צינקן, לא? אבל יש גם סיפורים כאלו.

       

      זו אינה ציניות זה שיעור מס' 2 במיקרו כלכלה.

      שיעור מס' 3 במאקרו כלכלה "הלוואות לא מחזירים" כל מדינות העולם השלישי פושטות את הרגל ואינן מחזירות את ההלוואות שלקחו. יוון, איטליה, ספרד, פורטוגל, ארגנטינה, תורכיה. גם הטייקונים אצלנו למדו טוב את השיעור הזה.

      אממה האיש הקטן מחויב להחזיר את ההלוואה עד הגרוש האחרון.

        5/11/18 19:37:

      צטט: תכשיט 2018-11-05 19:30:12

      שומר נפשו ירחק מאנשים נצלנים שלא עושים לך טוב... ואי אפשר לא לפתח ציפיות כשאתה נותן... ולכן מסכימה איתך לגמרי..:))

      תודה רחלי ❤ אז... יש לנו נקודת השקה. קשה שלא לתת, קשה שלא להתאכזב, ו... צריך להפיק לקחים כלשהם, לא?

        5/11/18 19:30:
      שומר נפשו ירחק מאנשים נצלנים שלא עושים לך טוב... ואי אפשר לא לפתח ציפיות כשאתה נותן... ולכן מסכימה איתך לגמרי..:))
        5/11/18 19:24:

      צטט: ד. צמרת 2018-11-05 19:22:26

      2000 ש"ח זה הרבה כסף ביחוד לאלו שמרוויחים 4000 ש"ח לחודש. אז ראשית תאמרי תודה לאינסטינקטים שלך שסגרו את הארנק. כי בד"כ הלווה מגיע עם סיפור מזיל דמעות ומלווים לו 10,000 ואח"כ כשמגיע מועד ההחזר הוא מבקש עוד 10,000 ומבטיח שאוטוטוטוטו אמו משאירה לו את הרכוש ואז הוא יחזיר לך 30,000 ושוב הוא מגיע עם סיפור שאם תלווי לו 30,000 נוספים הוא יעשה בוחטה ויחזיר לך 100,000

      דודי... וואי וואי וואי... מופתע  אתה צינקן, לא? אבל יש גם סיפורים כאלו.

        5/11/18 19:24:

      צטט: שטוטית 2018-11-05 19:17:52

      לי אין כבר ציפיות אבל יש לי ציפות לכריות :)

       

      הלוואה צריך להחזיר.

      כשנתתי דאגתי שיוחזר

      אבל לא נותנת יותר הלוואות.

       

      לכל מילה שאת כותבת בפוסט הזה אני מסכימה

      תודה שטוטית. שמחה לשמוע את דעתך ושאת חושבת כמוני ❤

      מייד אשוב עם כוכבית מבלוג השירה המושבת

      כי לא ניתן לככב אותו משתמש ב-24 שעות חיוך

       

      נשיקהנשיקהנשיקה

        5/11/18 19:22:
      2000 ש"ח זה הרבה כסף ביחוד לאלו שמרוויחים 4000 ש"ח לחודש. אז ראשית תאמרי תודה לאינסטינקטים שלך שסגרו את הארנק. כי בד"כ הלווה מגיע עם סיפור מזיל דמעות ומלווים לו 10,000 ואח"כ כשמגיע מועד ההחזר הוא מבקש עוד 10,000 ומבטיח שאוטוטוטוטו אמו משאירה לו את הרכוש ואז הוא יחזיר לך 30,000 ושוב הוא מגיע עם סיפור שאם תלווי לו 30,000 נוספים הוא יעשה בוחטה ויחזיר לך 100,000
        5/11/18 19:17:

      לי אין כבר ציפיות אבל יש לי ציפות לכריות :)

       

      הלוואה צריך להחזיר.

      כשנתתי דאגתי שיוחזר

      אבל לא נותנת יותר הלוואות.

       

      לכל מילה שאת כותבת בפוסט הזה אני מסכימה

       

      מייד אשוב עם כוכבית מבלוג השירה המושבת

      כי לא ניתן לככב אותו משתמש ב-24 שעות חיוך

       

      נשיקהנשיקהנשיקה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      sari10
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין