כותרות TheMarker >
    ';

    עיתונאי אזרחי

    יומן אישי של ד"ר מיכאל מירו, עיתונאי אזרחי שחוקר את החברה האזרחית למעלה משלושים שנה.
    © כל הזכויות בבלוג הזה שמורות למחבר, מיכאל מירו.

    דמוקרטיה עירונית / ד"ר מיכאל מירו

    0 תגובות   יום שישי , 9/11/18, 01:08

    ולפני הכל הגשנו עתירה לבית במשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים עתירה לברור חוקיות ההתמודדות של משה לאון בסיבוב שני לראשות עיריית ירושלים. כשאני אומר אנחנו הכוונה לפעיל החברתי עזי נגר ולעורך הדין ד"ר אורי הופרט. אנחנו פועלים מתוך רצון לשפר את המנהל הציבורי.


    ולגופו של עניין, הבחירות לרשויות המקומיות מתנהלות על פי חוקים שקבעה הכנסת. על פי החוק אנחנו הבוחרים מחויבים להצביע בשני פתקים האחד צהוב לראש הרשות והאחר לבן לרשימה. הכלל של הבחירות הוא שראש רשות חייב לעמוד גם בראש רשימה שהוא מוביל. הוא לא יכול לרוץ בלי רשימה שהוא חלק ממנה. אלא שכאן בדיוק נכנסו המחוקקים בכנסת ובראו את הסעיף הבעייתי, בעייתי מאוד, 9ב. על פי סעיף זה מועמד לראשות העיר שקיבל יותר מ 40% וסיעתו לא עברה את אחוז החסימה יקבל מקום נוסף מעבר למקובל כחבר מועצה. הסעיף הזה סותר את העיקרון הבסיסי שראש רשות שאין לא סיעה לא יכול לשמש ראש סיעה. הסיבה לכך שמהרגע שאין לו עם בחירתו רוב טבעי, הוא יהיה נתון במשך למש שנים ללחצים סקטוריאליים שאינם משרתים את כלל הציבור.


    בעקבות בחירות 2008 התברר לאנשי משרד מבקר המדינה שהתופעה של ראש עיר נבחר ללא סיעה נבחרת לא מבוטלת. ב 2008 היו 28 מקרים כאלה וב 2013 היו 55 מקרים. מבקר המדינה כינה את הרשימות של ראשי הערים הללו רשימות פיקטיביות. זאת בעקבות הדפוס הקבוע של רשימות דלות בוחרים ולצידן סיעות שמזוהות לחלוטין עם ראש העיר שהצליחו בבחירות בהתאמה להצלחת המועמד. מכאן התבררה התמונה במלואה, שבדרך זו הצליחו ראשי רשויות "להרוויח" עוד מקום במועצה בחסות סעיף 9ב.


    בעתירתנו שבנו והתראנו על מצב לא סביר שבו המועמד משה לאון לא הגיע לאחוז החסימה באופן אישי ולפיכך הוא מתמודד בסיבוב שני והרשימה שהוא הוביל "יד" גם היא לא עברה את אחוז החסימה ולא תכנס למועצת העיר. הלכה ולמעשה משה ליאון כשל בשני המבחנים הנדרשים לבחירה, החוק מאפשר לו באופן אישי לרוץ בסיבוב שני אך אין לו רשימה במועצה. במילים אחרות אם הוא יבחר כי אז הוא יהיה ראש סיעת יחיד מלאכותית שתפעל בהתאם לרצון הסיעות החרדיות שתמכו בו במאה אחוזים בסיבוב הראשון. כעת יש שני כיווני פרשנות:

    1) משה לאון "סגר" עם סיעות חרדיות שהוא יעמוד בראשן אך כדי להרוויח קול הוא יריץ רשימה פיקטיבית שלא תעבור את אחוז החסימה ולא תפגע במפלגה החרדית אלא להפך תרוויח את הקול הנוסף שיקבל על פי סעיף 9ב.

    2) משה ליאון הקים את הרשימה "יד", כדי שתהיה סיעה מובילה בעירייה ולא הצליח במשימה ולפיכך נדרש לסעיף 9ב כדי למזער את הנזק.


    שתי האפשרויות האלה חוטאות לעקרון הדמוקרטי ולרצון כלל הבוחרים. סעיף 9ב עמד בפני השופט בבית המשפט המחוזי אך הוא הדף אותו בחזרה אל השדה הפוליטי, אל הכנסת. הוא בחר שלא להכריע בסוגיה, למרות שבשבתו כבית דין מנהלי שבו ניתן לערער על מהלכים לא תקינים בבחירות. לא אכנס לביקורת על המהלך השיפוטי, אך כן אביע את תהייתי, כיצד זה שופט שאמור לדון בסוגיות של פרשנות על לשון החוק, ויתר כך במהירות ונאחז באפשרות השנייה הקלה, לדחות את העתירה מבלי לרדת לשורש העניין, כל זאת במקום לתרום את חלקו הצנוע במתן משוב לרשות המחוקקת.


    בשורה התחתונה בימים שנותרו עד לסיבוב השני מתמודדים שני מועמדים האחד שעומד בראש סיעה שבה שבעה חברים והאחר מועמד נטול סיעה, שניהם מנסים לשריין שותפים כדי להבטיח ניצחון, אך מה שברור הוא שהמועמד חסר הסיעה חשוף ללחצים וסחיטות של שותפים קואליציוניים.


    סעיף בחוק שמאפשר קומבינות חוקיות באחד מהעצבים הרגישים של הדמוקרטיה, תהליך הבחירות, הוא סעיף פסול מכל וכל. זהו סעיף בעייתי בפני עצמו ובוודאי בעייתי כשרק ארבעים אחוזים מבעלי זכות הבחירה משתתפים בבחירות.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      עיתונאי אזרחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין