מעבר לקשת

לפני שבועות מספר, הציע לי נהג מונית נוסף להשתין עליו, הפעם בעבור 50₪.

ניסים מהקסטל אף טען, כי בבורסה אפשר להשיג מציצה ב-30₪ בלבד כי המחיר לא

השתנה כבר איזה עשר שנים בגלל המיתון (!).

בימים שלאחר הנסיעה, עלו בי רגשות קונפליקטואליים עזים והתחבטתי עם עצמי בשאלות

קשות. מדוע רק 50₪? האם אכן זהו המחיר הסטנדרטי?

מדוע בכלל הציע לי, אם אינני נושאת באופן כלשהו את ההבטחה לזרימה איתנה וכזו

הראויה לפיצוי מכובד יותר ממחיר נסיעה חד-כיוונית רמת השרונה? ושמא עלי בכלל

להיפגע מכך שאני מעוררת את אותה ערגה רטובה בנהגי מוניות רבים כל כך? 

האם יש משהו בהבעת פני המרמז על כך שאו-טו-טו בורח לי?

סוגיה זו ערערה את בטחוני קלות וחשבתי לעצמי שאולי הייתי צריכה לנצל את ההזדמנות

שנפלה בחיכי, לאלתר מיצג אומנותי פמיניסטי ובאמת להשתין עליו. להשתין עליו בקשת.

קושיות בעלות משקל חברתי נכבד העיקו עלי.

האם כלל יכולה בחורה "להשתין בקשת", אפילו בעידנינו הפסיאודו-מתקדם?

הכיצד תוכל אף הנאורה שבנאורות לשמור על פסון ולהתעלם מן הנחלים המתפתלים סביב

נעליה, (שלא לדבר על מגפים מז'אמש - בהן אפילו את העקב לא  ניתן לרכוש ב-50₪) והרי

כבר הופך האירוע לטראומטי, מלוכלך ומזוכיסטי'  ולזה ליידיז, הלוא אנו כבר רגילות. 

אני מגיעה למסקנה כי יהיה זה כמעט בלתי אפשרי להשתין בקשת בגאון וכמובן שבסטייל,

לחוש העצמה נשית מהחוויה, וגם למנוע חבלה כמעט בלתי נמנעת בנעליי. לא בלי אימון מקדים כלשהו. "תרבות או ביולוגיה?", אני תוהה ביני לבין עצמי."תרבות או ביולוגיה?".

השמועה מספרת כי המודעות, ממש כמו פיפי -  משחררת.

"הגיע הזמן לשוויון", אני חושבת לעצמי נרגשת, "!We Can Do It".

בחיפושי אחר תשובות  אני נתקלת באתר אינטרנט בשם  www.restrooms.org המנוהל

בידי אחות מקצועית בשם דניס דקר. דניס מתעניינת ברפואה, סוציולוגיה וארכיטקטורה.

שלושה תחומים שאיחודם הוליד תשוקה חדשה ובלתי צפויה  - בתי שימוש!

בין השאר, כולל האתר הוראות פרקטיות וענייניות להשתנה נשית בקשת. השורה התחתונה: זה כמו ללמוד לשרוק. "יש ללמוד כיצד לשלוט בשפתיים בכדי להשיג תוצאות אופטימאליות"!

בכלל, בלי כל קשר לנהגי מוניות שובבים, עבור נשים - מעלה ההשתנה מחוץ לתחומי

 הבית את הצורך בטכניקה חדשה, מלבד אילו המסורתיות העומדות לרשותנו.

האינפורמציה ברשת מסתכמת בזאת: לרחף או לשבת - זו השאלה.

אך הריחוף מצריך את קיבוצם של שרירי הירכיים, מה שגורם לשלפוחית שלא לגמרי באה

על סיפוקה, משמע - דלקת פוטנציאלית. (הפיצוי על ריחוף - תחת מוצק לאחר 3000

עד 3500 השתנות פומביות). באם נפסלת אופציית הריחוף, ניתן כמובן לשבת על האסלה, אך גם זה דורש חוסן נפשי בלתי נלאה, או לסירוגין - עבר בכלא או קיבוץ.

ביום חמישי אני יוצאת לבר השכונתי. בשליש השליש, איי אקסיוז מייסלף אנד גו טו דה

ליידיס רום. אני מגלה כי מעבר לקשת, ההשתנה בעמידה אינה דבר של מה בכך.

גופי שכמו כמה להתרוקן לפני דקות מספר, כמו בוגד בי.

"תרבות או ביולוגיה?" אני מסננת לעצמי וקולטת את השתקפותי על דלת תא השירותים.

כל עניין העמידה לא כל כך הולם אותי. אני גם מבינה כעת מדוע המליץ האתר לבצע את

הניסיונות הראשונים להשתין בקשת  - בבית, באמבטיה.

אוסיף רק, שמעתה אהיה סלחנית יותר כלפי גברים בעלי נטייה שבעבר הייתה גוררת פסילה

מיידית מצדי. אני מבינה כי אפקט הממטרה יכול לחול על אף מירב הכוונות והרצון הטוב,

לפגוע במטרה או ברדיוס הכללי שלה.

אני שוב מוצאת את עצמי באתר.

 "!Practice! Practice! Practice" מייעצת אמילי, אחת הגולשות ב-Restrooms.org :

"תחליטי ששוב לעולם לא תשתיני בישיבה! גם עם אין לך כוח ובא לך לשבת!

את חייבת להתאמן ולחזור על הפעולה מאות (אבל מאות!) פעמים!".

אני מחליטה שבימים הקרובים אשתה הרבה מים.

והרבה בירה.

האתר יקר ללבי בזמנים טעונים אילו מאחר ורוב חברי מסתייגים מן הנושא.

הבנים פשוט נגעלים. ידידי הטוב תקע בי מבטים חשודים במשך ערב שלם אחרי שהעליתי

את הנושא. אחרים פשוט תפשו תחת ("...למה שמשהי בכלל תרצה לעשות את זה?","...זו

זעקה לעזרה בלה בלה בלה...", וכד'). זה כמובן מאוד מצער, מכיוון שהם אילו שבאמת יכלו

לתת לי טיפים מועילים ולקדם אותי במטרתי הנעלה ליצור עולם שוויוני יותר.

בכל זאת, אני מתעקשת ומחליטה להיעזר בכלים שכבר יש ברשותי כדי לרדת לעומקו של עניין.

בתיכון למדתי במגמת צילום.

האיבר הזכרי, אני פתאום מבינה, הוא כמו מצלמת פוקט פשוטה - את פשוט מכוונת ולוחצת.

האיבר הנשי לאומת זאת, הוא יותר כמו מצלמת ניקון או מינולטה. יש לכוון מכלול שלם של

צ'ופצ'יקים בכדי להשיג תוצאה ממוקדת.

גבריאלה, מבקרת נוספת באתר, משתפת את הגולשים בהתנסותה האישית בהשתנה

בקשת: "אני עומדת ברגליים פסוקות (במקביל לכתפיים), כאשר תחתוני ומכנסיי מופשלים,

מטה את גבי לאחור ולוחצת חזק עם תחילת ולקראת סוף ההשתנה - כדי ליצור זרם רב

עצמה ולמנוע טפטוף" (!).

אפרנטלי ליידיז, היכולת לכוון ולשלוט בעצמת הזרם, תלויה בשרירי הירכיים ובשרירי ה-קגל,

(הרי הם שרירי הכוס בשבילך יקירה). ישתבח שמו, שריריי, שרירי פלדה הם, מאחר ואני

דואגת לאימון סדיר של שרירים אילו.

בשבועות הקרובים משתפרות יכולותיי בהדרגה ואני נאבקת ברצוני העז להדגים את אשר

למדתי בפני קהל.

הוראות להשתנה בקשת מהאתר  Restrooms.org :

• רחצי ונגבי ידיך
• סדרי בגדייך באופן בו איברייך האסטרטגיים חשופים.
• ***(מכנסיים מופשלים כמעה, חצאית מורמת, תחתוני תחרה הצדה)
• הפרידי שפתותייך בעזרת עצבת האינדקס, כאשר שאר האצבעות מכווצות לאגרוף.
• *** (מתחילות יכולות  בשתי ידיים!)   
• הרימי האגן וכווני לזווית הרצויה.
• פשפשי.
• רחצי ונגבי ידייך!

תרמת את חלקך למהפכה! כעת פנקי את עצמך בזוג נעליים!