בדרך רמז כל הפרשה תרמוז עניין האדם, וכמו שהתחילו לומר בה רבותינו ז"ל -- ויצא יעקב -- היא הנפש בצאתה מעולם העליון. ונקרא יעקב על שם יצר הרע הכרוך בעקביו ואומרו מבאר שבע, מקום שממנו יצאו הנשמות, יקרא באר מים חיים, ושבע ירמוז אל שבועת ה' אשר תשבע הנפש בצאתה שלא תעבור על כל דבר תורה. באומרו וילך חרנה -- שצריך להתנהג עד לכתו מהעולם הזה, בתפילה לבורא עולם, שיהיה עימו תמיד.

יעקב עוזב את ביתו החם, הקדוש והרוחני ויוצא לארץ אחרת. והוא יוצא מהיותו איש תם יושב אוהלים והופך להיות איש שדה. יש כאן מצב של ירידה רוחנית משום שאזור חרן הוא מרכז של עבודת אלילים, אבל זה בדיוק מה שיעקב צריך.

מתוך הקשיים הוא צריך להתחשל ולהצליח.

אברהם מסמל -- את שפע המים בבאר, יצחק מסמל -- את הבאר, ואילו יעקב -- בפרשה שלנו מגולל ומסיר את האבן הגדולה, המסמלת שליליות, שחוסמת את פתח הבאר של רועי הצאן - "ויהי כאשר ראה יעקב את רחל... ויגל את האבן מעל פי הבאר".

ניתן לראות בסיפורו של יעקב את סיפורו של העם היהודי שנמצא בגלות, גורם לסביבתו ברכה ושפע כלכלי, אך חווה קשיים, מורדות ועליות ולבסוף חוזר לארץ ישראל.

המלאכים העולים ויורדים בחלומו של יעקב הם סמל לעליות ולמורדות בעולם שלנו.

למרות הקשיים שעובר יעקב, לבן מרמה אותו, נותן לו את לאה במקום את רחל, הוא עובד קשה, אבל הוא נשאר תמיד ישר, ובסוף הוא מנצח.

יעקב מחבר בין הגשמיות לרוחניות, והדבר מתבטא בין שתי נשותיו, רחל ולאה.

שבת ברוכה, לכולם.

=================

בתמונה === סיכה מרשימה, שעשוייה באמטיסט === (אחלמה) מגולף, יהלום וזהב.

אחלמה === אחת מאבני החושן ששובצו באפוד הכהן הגדול, צבעהּ סגול בהיר. במקור השם הלועזי אמטיסט ביוונית עתיקה: "א" = לא ו"מתוסטוס" = שיכור או מורעל, והוא נובע מן האמונה כי יש באבן משום הגנה מפני שכרות. אמונה זו רווחה גם ביוון הקדומה וגם ברומא, ואנשיהן ענדו את האבן על צווארם או שתו מגביעי אחלמה כדי להימנע משכרות. גם השם העברי אחלמה מיחס לאבן סגולות ריפוי.

השם אחלמה מופיע כבר במקרא, וכפי הנראה מדובר באותה אחלמה שהיא אחת מאבני החושן.

בשפה העברית נקראת האמטיסט – אחלמה, יש דעות של כמה חכמים על פרוש השם אבל מקובל שמקור המילה בעברית הוא מהמילה חלום, כי הייתה אמונה שהאבן גורמת לחזיונות ולחלומות. עוד במאה ה- 12 התייחס ר’ אברהם אבן עזרא למקור השם ומצא כי בשפה הערבית השורש – אל-חלמה – אף הוא בא מלשון חלום. לעומתם, רבינו בחיי, שהחי במאה ה- 14, סבור שמקור השם הוא מלשון החלמה וחוזק.