אתמול הקשבתי לתכנית על הכרוך.
שתי מגישות התכנית יצאו מגדרן והתמוססו כאשר ראיינו את המשוררת זוכת פרס עמיתי. אחת המגישות ספרה על שיר של המשוררת אותו היא זוכרת משנות התשעים המאוחרות אשר פורסם בחוברת "חדרם" הידועה בהתרוממותה רבת המשמעות כלומר על שמירת פרסומי על של שירה לא כל זב חוטם יכול היה לפרסם בחוברת זו והנה המשוררת זכתה שיפרסמו את שירה שם ומכאן המשיכה המראיינת לקלס ולשבח את אותו השיר שדבר על אופס... בעצם מה היה השיר מה כל כך מצא חן בעיני המראיינת באותו שיר מופלא אני מנסה להיזכר מה זה היה? היה לו תכן? אכן היה אבל מה היה מה קרה לזיכרון שלי? ואולי הזיכרון שלי בדרך כלל טוב רגע אנסה להזכר לחשוב חזק על מה היה השיר הנפלא בעיני המראיינת.... משהו על מלים אולי משהו על חלוף של מה? לא זוכרת לא זה לא היה זה אז למה אין לי שמץ של זיכרון מהשיר הן הקריאו אותו ודברו עליו כל כך הרבה והתרגשו... ואולי הבעיה היא לא בי והזיכרון שלי אלא בשיר שלא היה לו מה לומר כלומר מאותם שירים שמנסים לדבר פילוסופיה לתפוס משהו והקורא לא מבין מה זה אבל מתבייש להודות שאיננו מבין והכל נמרח נעלם לאחר רגע מאז נקרא השיר כי לא היה לו בעצם מה לומר וכך ולכן היא גם קבלה את הפרס והכסף בעקבותיו כי הרי בימינו אלה הם השירים המועדפים על ידי יודעי הדבר אלו למשל משורר היה כותב על הסבל של אותם חסרי בית בכיכר שרוצים לפנות אותם ממקומם מי מיודעי הדבר היה בכלל מסתכל על השירים שירים מהסוג הזה לדעת היודעים הם שירי בוסר הם כלומר משורר המעיז לכתוב על כאלה עניינים חברתיים עדין לא הגיע לבשלות פנימית לדעת יודעי הדבר החשוב הוא שיהיה השיר יפה בעיניהם כאשר המשורר קודם כל מספר מדבר על עצמו מדבר על דברים ברומו של העולם היפה שמי שברא אותו הו כן יש לכתב הרבה על הבורא לא חשוב שהיצירה של הבורא לוקה בכל כך הרבה חסר עד שהיה עליו לברוא גם את האדם כדי שיתקן את מה שהבורא עצמו לא ברא נכון. ויש לעטוף את השיר לדעת יודעי הדבר במילים שאינן אומרות דבר יחד כמשפט ואחרי הקריאה הכל נמרח ונשכח כפי שקרה לי שאינני יכולה להיזכר על מה כתבה המשוררת זוכת הפרס. וחשוב הוי מאד חשוב להציב את המילים שיחד אין להן משמעות אבל הילד מהספור איננו כאן ולכן אנחנו מתביישים לומר שאיננו מבינים ואלו היה הילד שאומר למלך שהוא עירום וכאן אין תוכן אולי הדברים היו נראים אחרת. והכי חשוב או סתם חשוב שהמילים תיצורנה ארכיטקטורה. זה חשוב מאד והמראיינות הדגישו שהמשוררת מביאה שיר ארכיטקטוני. וזה יפה בעיניהן עכשיו אני מבינה הצורה חשובה לא התכן ויכל שלא יהיה תכן רק מצבור מלים והמראיינת תתרגש מאד מהמצבור...
יכולתי לספר עוד ועוד על המראיינות והמשוררת המהוללה על ידן ואיך המשוררת שאלה אותן שאלה פשוטה "שעון מה אומר לכן שעון" והן המרואיינות פקפקו מאד ולא רצו להיראות כנראה כמי שאינן מבינות דבר והיססו עד שהמשוררת גערה בהן "נו מה אומר שעון" שאלה כל כך פשוטה ואחת מהן העיזה לומר בהיסוס ז.מ.ן... הו יופי... וכך הלאה
יש לי חברה ששואלת אותי לאחר שאני מספרת על אכזבות כאלה לאחר שאני שומעת תכניות מאכזבות כאלה: "אז למה את מקשיבה לשטויות?" ואני רוצה לענות ומתביישת כי תמיד אני חושבת אולי אולי תהיה פעם תכנית מעניינת אולי אולי זה יהיה כמו...
אהה שכחתי משהו חשוב המשוררת המהוללת התחילה ללמד בסדנא של הוצאה לאור דווקא טובה אבל איך שהו נגררה וכן שם בסדנא מן הסתם תלמד את הנשים לכתב כדרכה כאלו אפשר ללמד את האדם להיות משורר ותהיינה לנו עוד משוררות שרק הן והמראיינת מבינות על מה מדבר או מספר שירן ....
|
