כותרות TheMarker >
    ';

    על הכל וכדורגל

    חומרים אישיים, תרבות ישראלית, הייטק וכדורגל.
    המציאות ומה שהיא יכולה היתה ליהיות.

    ארכיון

    0

    איזה "כיף" לחזור בטיסה מאילת.

    2 תגובות   יום שלישי, 20/11/18, 18:01

    כמה זמן אורכת טיסה מאילת לנמל תעופה בן גוריון.

    הטייס אמר 32 דקות.

     

    הטיסה הייתה צריכה להמריא ב 9:55 בלילה. אחר כך אמרו שיש עיכוב והיא תצא ב 10:20.

    יצאנו ב 9:00 מהמלון.

    נהג המונית היה נחמד.

    כמה דקות ואנחנו כבר בשדה התעופה.

     

    הבדיקות הביטחוניות  וקבלת כרטיס עליה למטוס לקחו דקות ספורות.

     

    בדוכן החברה קבלתי רמז ראשון שבזמן אמת לא הבנתי.

    הפקידה בדוכן ה check-in  שאלה אותי אם אני רוצה לטוס לשדה דב ולא ללוד.

    האוטו שלי חונה בחניון טרמינל 1 בלוד. למה שארצה לטוס לשדה דב ?

    ההצעה לא הייתה רלוונטית עבורי אבל היה בה מסר. כאילו הפקידה אמרה לי :"אתה עומד לחוות חוויה שתרצה לשכוח ואני מנסה להציל אותך"

     

    ירדנו לאולם הנוסעים.

    בדרך  עצרנו לקנות משהו לאכול.

    "אפשר כריך ?"

    "מה תרצה ?" שואל אותי הבחור ומתכוון שאני אבחר כריך מתוך  כעשרה כריכים זהים של גבינה בולגרית ורוטב פסטו שנותרו.

    חיה הסתפקה בעגיה.

     

    הגענו לאולם הנוסעים.

    חברנו לטיסה, יותר מנוסה, אומר תנסו להיות רגועים, הלילה עוד ארוך ולחץ לא יעזור.

     

    חברתנו גולשת באינטרנט באתר ההמראות שם כבר מצוין אחור של עוד חצי שעה והסיווג "לא סופי".

     

    לנוסעים לא מודיעים דבר כי האיחור הזה הוא רק ההתחלה, אין להם מושג מתי הטיסה תצא כי המטוס המיועד לנו, עדיין לא המריא מלוד. המילים "לא סופי" הרבה יותר חשובות מהשעה.

    בינתיים שתי המראות אחרות לשדה דב ולוד מקטינות את הצפיפות באולם הנוסעים.

    אנחנו המטוס האחרון שיוצא מאילת.

    אנשים בוחנים את האולם, חשש קל: "האם כולם יכנסו למטוס?"

     

    ב 10:50 היו שתי הודעות משמחות. אחת שאפשר לקבל תלושים לשתייה ועוגייה.  ההודעה השנייה הרבה יותר מעודדת: "המטוס שלנו המריא מלוד"

     

    בחצות כבר ישבנו במטוס.

    באמת , על מה אני מקטר, רק שעתיים איחור.

     

    בסוף חלומות מתגשמים, המטוס המריא ושלושים ושתיים דקות אחרי ההמראה נחת. איזה יעילות, באוטו נוסעים ארבע שעות.

     

    בטיסה התברר לי שהנחיתה בטרמינל 3. האוטו מחכה בחניון של טרמינל 1, משם המראנו. אין מה לדאוג יש קו אוטובוס.

     

    עשר דקות מהנחיתה עד הירידה מהמטוס, עוד כמה דקות נסיעה לטרמינל לקבלת המזוודות.

    אני מחפש את החיובי אז אציין שהמשלוח הראשון של המזוודות הגיע תוך עשר דקות.  המשלוח ה"זריז" לא עזר לנו, כי המזוודות שלנו הגיע במשלוח השני לו חכינו עשרים דקות נוספות.

    הנהלת שדה התעופה יודעת כנראה שלכל המזוודות יש גלגלים ולכן יש רק עגלה אחת לרפואה.

     

    המפגש עם המזוודות היה מרגש ומכאן הליכה של כמה דקות לתחנות האוטובוסים.

    אין הסברים, אין שילוט מספיק, אך העסק עובד לא רע.

    חיכינו קצת בתור לאוטובוס הלא נכון ואחר כך  מצאנו את התחנה לטרמינל 1. היו גם כמה נוסעים שברגע האחרון , ירדו מהאוטובוס שלנו כי היו צריכים את ההסעה לחניון לטווח רחוק.

    האוטובוס מתחיל להתקדם. יש לו מסך עם הסברים ואז אני שם לב ,שהשעה בשחור על גבי האפור של המסך היא 01:35 לפנות בוקר. השלושים ושתיים דקות קצת התארכו.

    כמה דקות נסיעה ואנחנו בטרמינל 1. עוברים את הכביש לחניון.

     

    משלמים במכונה. למי שמתעניין 160 ₪, כנראה 40 ₪ ליממה. עולים במעלית לקומה שלוש. נפרדים מהחברים.

    מניעים את האוטו נוסעים הביתה.

    כשהגענו הביתה השעה הייתה 02:40.

     

    להזכירכם משך הטיסה, מאילת לשדה התעופה לוד, שלושים ושתיים דקות.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/11/18 10:39:
      לפחות יש היבט חיובי לטיסה ולא לנסיעה במכונית: לא נסעת מאילת הביתה דרך כביש 90 המאוד מסוכן...
      שוין ... יש נטו ויש ברוטו. וב"תכלס" - היה שווה?