הבקר כתבתי לתכנית הרדיו מה שכרוך דברים אלו והוספתי שלושה שירים. חשבתי לנכון להביא את הדברים גם לכאן.
לעורכי מה שכרוך בקר טוב
אתמול בזמן שהדחתי כלים חשבתי אולי אשמע משהו בעניין הספרות כדי לרוות צמאוני לרוחניות. מצאתי את הכל כרוך וכולי דרוכה לקראת המשהו הרוחני שמיד יבוא לאחר החדשות הלא מעודדות. וקולותיהם הנעימים של השדרים החלו לספר לי בעניינים שמעל לכלים וחיכיתי מספר דקות שיתחיל עניין הרוח, שמעתי בינתיים את דברם והיו אלו רכילויות כמו במכלת על שכנה זו או אחרת, אלא שכאן בכרוך הייתה הרכילות על משוררת אחת, שכתבה שיר בעניין משוררת אחרת, או משוררים אחרים ואפילו לא לחשה את שמם אלא הכריזה עליהם בקולי קולות ואלה ממה שכרוך חזרו או שכך נדמה לי שחזרו על הנאמר וספרו והגדילו לפאר את אלה שלמעלה וכל הרכילות עליהם.
ולרגע חשבתי: "זה רדיו?" לא, חשבתי לי: "זו ספרות, או רכילות?"
חיכיתי עוד מספר דקות וסיימתי את עניין הכלים ובעצם אולי התחילו לדבר ספרות כי מספר ימים קדם תפשתי אותם דווקא מדברים על ספרות ואפילו התרשמתי מכך. אבל להמשיך לשמע רכילות... אולי אלך למכלת... סיימתי את עסוקי במטבח והלכתי לחדר העבודה לשחק בבבות ושם כשאני עושה אותן, עדיף אולי לעבור לקול המוסיקה ולא להמשיך בענייני רכילות.
מה עוד שאני מתלבטת בעניין השירים שלי על "חברתי פטימה". אם לא ידעתם חברתי פטימה היא קובץ גדול של שירים על פטימה, שכורכים לה את הסמרטוט הזה על ראשה לפעמים עד כלות, כמובן הראש, והיא כלואה בתוכו. ואלה השירים כמובן הם קובץ גדול מאד, אבל נשאר כולו במחבואי פיתולי החוטים הרבים אשר בראש המחשב שלי כי אין אף מו"ל או כתב עת, שיהיה לו האומץ להאיר אותם לפני הקוראים.
חשבתי, היות ואיני נסיכה בת שועים, אז זה יהיה גורלם של שירים אלה שנולדו מלבי הכואב, בעת שראו עיני את "חברתי פטימה" המסכנה הכלואה בתוך הרעלה המרעילה. היות וכך חשבתי ל למה לא להביא לפניכם מספר שירים מאלה, כדי שאולי תציצו ממה סובלות הנשים אי שם למטה . אומנם אני מצטערת מאד להפריע לשוהים במרומי האולימפוס הספרותי רכילותי, באמת לא יפה כך לעשות לאלה מלמעלה.
הנה:
לחברתי פטימה
שמרי הרעלה עלייך
חֲבֶרְתִּי פָטִימָה,
הַאִם הֵיטַבְתְּ כְּסוּתֵךְ עָלַיִךְ,
וְהָרְעָלָה
הַמַּרְעִילָה מְכַסָּה כְּבָר פָּנַיִךְ?
כַּסִּי, כַּסִּי הֵיטֵב
גּוּפֵךְ, עוֹרֵךְ הַמְּלַבֵּב,
לְבַל תֻּצַּת הָאֵשׁ
אֵי שָׁם בְּאֵזוֹר זְמָמָם
וְתוּסַת
נְחִישׁוּתָם,
הוֹי אֵיזוֹ אֵשׁ מִסָּבִיב
וְאֶת הָרְעָלָה לֹא הִצִּיתָה
חֲבָל
©כל הזכויות שמורות
ר. מיפו
רחמך, כבית חרושת לשהידים
מִתַּחַת לְלִבֵּךְ
רַחְמֵךְ
הַמְּבֹרָךְ
הֵסֵב יִעוּדוֹ
וְהָיָה לְבֵית חֲרֹשֶׁת
בע"מ
רַחְמֵךְ יִצֹּר מֵעַתָּה
אֶת הַלַּפִּידִים הַחַיִּים
אֶת הַשָּׁהִידִים
הַהוֹלְכִים
הַבּוֹעֲרִים
מְפִיצִים
אֶת הָאַהֲבָה לָעַכְבָּר
וְאַתְּ
תַּזְרִיעִי תַּהֲרִי תֵּלְדִי
בְּקֶצֶב מֻגְבָּר
תָּנִיקִי תְּגַדְּלִי תַּקְרִיבִי
וְאַתְּ
תְּחַיְּכִי לָךְ
מוּל לַהֶבֶת בְּנֵךְ הַשָּׁהִיד
הָעוֹלֶה לַשָּׁמַיִם
בְּלַהֶבֶת
הַכָּזָב
© כל הזכויות שמורות
ר. מיפו.
האומנם הגיע זמן מרידה?
עוּרִי עוּרִי, חֲבֶרְתִּי פָטִימָה,
אֲדוֹנֵךְ נָפַל שָׁדוּד
עוּרִי עוּרִי חֲבֶרְתִּי פָטִימָה,
כָּעֵת הִיא הָעֵת
כָּעֵת
רוּצִי הַגִּישִׁי לוֹ חֶשְׁבּוֹן
עַל שֶׁכָּלָא אוֹתָךְ בִּרְעָלָה
עַל שֶׁכָּלָא אוֹתָךְ בְּדֶלֶת כְּתָלִים
עַל שֶׁהִרְעִיל יָמַיִךְ בַּמִּסְתָּרִים
עַל שֶׁהֵבִיא לְפִתְחֵךְ אֵשׁ הַתֹּפֶת כָּאן בַּחַיִּים
עוּרִי עוּרִי, חֲבֵרָה,
הִגִּיעָה הָעֵת
לַמַּהְפֵּכָה!!!
© כל הזכויות שמורות
ר. מיפו
