לקוראי היקרים
לכל אלה שקראו על חילוקי הדעות שיש לי עם התנועה המסויימת ששולחת לי מסרים שלה ואני שולחת להם משירי "חברתי פטימה" הרי המשך לויכוח.
אם יש לכם עניין קראו והביעו דעתכם. אשמח מאד לקרוא.

אין ולו שמץ של פמיניזם בשירים שאת שולחת אלינו למייל. יש בהם, לעומת זאת, התנשאות, גזענות ופטרנליזם אינסוף.

חֲבֶרְתִּי פָטִימָה,
חָשַׁבְתְּ אוּלַי, בַּיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי
חָלִילָה וְחַס לֹא תִּהְיֶה יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל כָּךְ מַפְרִיעָה לָהֶם,
מַה יִּקְרֶה?
אֲדוֹנֵךְ יַמְשִׁיךְ לִשְׁלֹט בָּךְ,
הָרְעָלָה עַל פָּנַיִךְ תָּצִיק,
חֻמָּהּ יְשַׁגֵּעַ
וְאַתְּ תַּמְשִׁיכִי לִהְיוֹת הַשִּׁפְחָה הַחֲרוּפָה שֶׁלּוֹ.
הַאִם גּוֹרָלֵךְ יִשְׁתַּנֶּה? הַאִם תִּזְכִּי לְחַיֵּי אִשָּׁה?
לֹא!
חֲבֶרְתִּי פָטִימָה,
לָמָּה אַתְּ לוֹחֶמֶת אֶת מִלְחַמְתּוֹ שֶׁל אֲדוֹנֵךְ?

התנשאות
קובץ השירים הללו פותח במילה "חברתי" ליתר דיוק "חברתי פטימה".
עד כה ידעתי שחברה היא בעמדה ובמעמד שווה בין שני אנשים במקרה זה בין שתי נשים. חברות היא מן היחסים היותר נעלים בין בני אדם ואין בהם התנשאות אלא להיפך שוויון מושלם אחרת אין חברות. ואני פונה אל פטימה שם כללי לכל הבנות. הנשים מהעבר השני במקום הנורא בו הן נמצאות.
לתשומת לבך, בקבוצים ובזמן ברית המועצות לא קראו אדם אל אדם בשם אדון או גברת, הפניה הייתה "חבר" או "חברה". כך גם בהסתדרות, בקופת חולים וכו'. לכן אינני רואה את ההתנשאות כפי שאת כותבת שאני כך מתנשאת. על מי אני מתנשאת על חברה?
גזענות
הגזענות החלה במאה ה-19 כשיצא לאור ספר של הסופר ארתור דה גובינו בפריס "מסה על אי שוויון בין גזעי האדם". הוא חילק את האנשים לגזעים ולתת גזעים את האדם. וכך נולד הגזע העליון "הארי". האדם חולק למוצא אתני וצבע עור וכך חולק לגזעים עליונים אחד על משנהו.
בעולם המודרני של המאה ה-20 ידועה האידיאולוגיה הנאצית הגרמנית וכל מה שעשו שם מיותר לכתב כאן.
ועוד בעולמנו המודרני ידועה לשימצה ההתפתחות ל-קו קלוקס קלאן בדרום ארצות הברית.
גזען מודרני הוא גם הסקסיסט אשר ידגול בסגירת האישה בדלת אמות, יאסור עליה לקחת חלק בחיים המודרניים כגון יציאתה לעבודה ולקידומה.
אחת הדוגמאות הקשות היא הרעלה אותה חיבת ללבוש או לחבוש האישה המוסלמית כדי לא לפתות במראיה את הגבר המתבונן בה. כי הרי האישה לפי אותה דת היא רכושו של גבר כל שהוא, וגבר אחר אסורה היא להיראות לפניו. 
ונכון אני באה בשירי ומתנגדת לרעלה המרעילה את חייה של האישה המוסלמית. מי שגזען כאן זו לא אני ושירי על הרעלה המרעילה, אלא אלה הכופים על האישה המוסלמית את הרעלה המרעילה.
כאן אני מביאה את סעיף 1 לאמנה המגדירה.
איסורים על גזענות מעוגנים ב"אמנה הבינלאומית בדבר ביעורן של כל צורות האפליה הגזעית" שנוסחה ב-1966. סעיף 1 לאמנה מגדיר "גזענות" באופן הבא:
כל הבחנה, הוצאה מן הכלל, הגבלה או העדפה, המיוסדת על נימוקי גזע, צבע, ייחוס משפחתי, מוצא לאומי או אתני, שמגמתן או תוצאתן יש בהן כדי לסכל את ההכרה, ההנאה והשימוש או לפגום בהכרה, בהנאה או בשימוש על בסיס שווה של זכויות האדם וחירויות היסוד בחיים המדיניים, הכלכליים, החברתיים, התרבותיים או בכל תחום אחר בחיי הציבור. 
פטרנליזם
איפה בשירים ששלחתי לכם ראיתם פטרנליזם?
בשירים שלי יש רק הבעת כאב עמוקה שאני חשה כלפי האישה המתענה מהפטרנליזם המוסלמי כלפי האישה. ואני מקווה שכתבתי את שירי והצלחתי להביע את כאבי לנוכח העוולות אותם חווה האישה המוסלמית, אשר אין זה סוד אלא הם אומרים זאת בראש חוצות שהאישה נחותה היא מהגבר. כך גם כתוב בספר שלהם. טעית בכתובת לצערי. לא אני פטרנליסטית, אלא המוסלמי אשר זו דתו ולחם חוקו.
פמיניזם
לבסוף עם מה שהתחלת כביכול אין פמיניזם בשירי. עיוור היה רואה את הפמיניזם בשירי. הרי רק על כך כתבתי בשירי על מקומה של האישה על ניצולה על הפלייתה ועל כל המרעין בישין שהדת המוסלמית המפגרת הזו ממציאה כדי להכשיל אותה וכדי למרר את חייה של האישה. וכהני הדת הזו מרימים קול ואינם שוקטים ואומרים כל מה שהם חושבים בפה מלא. על כך אני כותבת בשירי. אם זה לא פמיניזם אז מה כן?
יכולתי עכשיו ואולי זה מתבקש לבוא ולפרש את השיר שבעקבותיו בא הויכוח. אבל אשאיר זאת לקורא הנבון אשר יקרא את הקלישאות שכתבת לעומת ההסבר ההגיוני שעניתי לך.
מקווה שתמשיכו לשלוח לי את המסרים שלכם, לפעמים יש בהם מן הנכון. כמו כן אינכם יכולים לאסור עלי כפי שכתבם, שאתם רוצים לעשות אתי הסכם בו אתם לא תשלחו לי הודעות ואני אפסיק לכתב את שירי היפים, אבל לדעתכם כפי שכתבתם אינני רוצה לחזור על דברי הבלע שלכם. 
כן אינכם יכולים לאסור עלי לכתב את שירי כפי שקורה בארצות המוסלמיות.
כן אמשיך לכתב ולפרסם בכל מקום שתהיה לי ההזדמנות לכך.
בברכה

 
ר. מיפו