כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    תאטרון פלטפורמא

    0 תגובות   יום שישי , 30/11/18, 00:06

    ''
    29.11.18 המופע "שתי ברירות" (תאטרון פלטפורמא) בחדרה

     

    ישנם אנשים שמדברים וישנם המעדיפים לעשות במלאכה. ישנם כאלה המצביעים נגד חוקים חברתיים חשובים רק בגלל שיקוליהם האנוכיים המתועבים וישנם העושים במלאכה, הפועלים למען הזולת במטרה לקדמו ולהעצימו. ישנם אנשים אכזריים שלא אכפת להם מזולתם וישנם המקדישים את חייהם למען הטבת תנאי מחייתו של הזולת.

    למי אתן משתייכות?

     

    דנה דבורין וקרן כהן ישראלי יסדו בשנת 2015 את עמותת פלטפורמא – עמותה הנותנת במה לנשים נפגעות אלימות במודל ראשון מסוגו בארץ של תאטרון חברתי. בעוד שבממשלה ובכנסת מכשילים חוקים שיכולים לסייע לחלשים, בועטים בהחלטות שהתקבלו לגבי תקציבים למען פרויקטים חברתיים ומצפצפים על העם בריש גלי מן המקפצה – קמו שתי הנשים הללו והקימו עמותה שפועלת ועושה ומעצימה.

     

    הערב, הן הגיעו אלינו, לחדרה, והביאו לנו את המופע "שתי ברירות", המורכב מסיפוריהן של הנשים המשתתפות בו. האולם היה מלא מפה לפה, ברובו נשים בגילי, כאלה שכבר ראו וחוו דבר או שניים בחייהן. הדמעות זרמו ללא יכולת לעצרן, גם לא היה רצון לעשות כן. היה כואב, היה מרגש, היה קשה. לולא סופר לנו מראש שזה פרויקט מיוחד שהנשים המשתתפות בו מספרות על הבמה את סיפוריהן האישיים, לא היינו מבחינות בכך. הן עמדו על הבמה כשחקניות מקצועיות ממש, לעילא ולעילא. הן מדהימות, חזקות, גיבורות ובעיקר – כשרוניות ביותר. הקהל היה שבוי בקסמן.

     

    בכניסה, הציבה ויצ"ו שולחן ועליו נרות זכרון עם שמות הנרצחות השנה. עד כה, 23. אני מקוה שלא עוד!

     

    ''

     

    במשפט אחד:

    כשראש הממשלה מבקר במעון לנשים ומתפלא שהן בכלל קיימות ומתעלם מהעובדה שתקציבים שיועדו למיגור תופעת האלימות בתוך המשפחה נעלמו, כשפרסומות מהסוג הנחות שוטפות לנו את הראש – איך אפשר להתפלא אחר כך שיש אלימות כלפי נשים?

     

    טקסטים מהלב באתר תאטרון פלטפורמא

     

    מתוך המופע:

     

    קיבלתי פרחים היום / פאולט קלי

     

    קיבלתי פרחים היום.

    זה לא יום הולדתי או יום מיוחד אחר,

    אתמול בלילה זה היה הויכוח הראשון שלנו והוא אמר לי

    דברים אכזריים שמאוד פגעו בי.

    אני יודעת שהוא מצטער ולא התכוון לומר את הדברים שאמר,

    כי הוא שלח לי פרחים היום.

     

    קיבלתי פרחים היום.

    זה לא היה יום נישואי או יום מיוחד אחר.

    אתמול בלילה הוא הדף אותי לקיר וניסה לחנוק אותי.

    זה היה ממש סיוט, אבל... כשהתעוררתי בבוקר,

    הרגשתי שהכל עבר.

     

    קיבלתי פרחים היום.

    זה לא היה יום האם או יום מיוחד אחר.

    אתמול בלילה הוא הכה אותי שוב, וזה היה הרבה יותר גרוע.

    מכל הפעמים האחרות.

    אם אני אעזוב אותו, מה אעשה?? איך אדאג לילדים?

    איך אסתדר כלכלית?

    אני פוחדת ממנו, אבל אני יותר מדי תלויה בו כדי לעזוב אותו.

    אבל... הוא כנראה מצטער, כי הוא שלח לי פרחים היום.

     

    קיבלתי פרחים היום.

    היום היה יום מיוחד,

    זה היה יום ההלוויה שלי,

    אתמול בלילה הוא לבסוף רצח אותי.

    לוא רק היו לי האומץ והכוח לעזוב אותו.

    יכולתי לפנות למישהו, אך לא פניתי לעזרה.

    אז קיבלתי פרחים היום – בפעם האחרונה.

     

    השורה האחרונה לא השאירה אף עין יבשה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      קול ברלין מקציר