כותרות TheMarker >
    ';
    0

    על הפגנת הנשים נגד אלימות

    6 תגובות   יום רביעי, 5/12/18, 12:45

    ההפגנות של הנשים אתמול, נגד אלימות גברים ורצח העלו אצלי מספר מחשבות.

     

    כ"ניצול גירושים" תמיד נחשבתי כתומך נלהב של מאבק הגברים.  שמעתי על

    תלונות שוא, ואף חוויתי אחת בעצמי, שמטרתה היתה לגזול ממני הסדרי ראיה.

    הרגשתי את חוסר האונים של גבר כאשר הוא יכול להיות מואשם בלא עוול, כאשר

    הרשות להאשים נתונה, והמערכת קבעה שאין יכולת למצות את הדין גם כשמוכח

    שזאת האשמת שווא.

     

    השתתפתי במאבק הגברים להורות שווה. ראיתי את הצד של הגברים, צד פגיע

    והרבה פעמים חסר הגנה, בעוד לנשים עשרות אירגונים ותמיכה נרחבת.

     

    רק אחרי שנים רבות הצלחתי להסתכל אחורה על מה שאני עשיתי. על הדרך שנישואי

    התדרדרו. רק בדיעבד, הצלחתי לקחת על עצמי את האחריות ולהבין מה קרה.

    אינני מצטער על הגירושים, כנראה של היינו מתאימים. היינו יחד 12 שנים, וכנראה

    שזה מיצא את עצמו, הצער הוא על על הצורה שבה גרמתי לגירושים, ועל הקושי

    שנוצר בקשר עם הבן, לו וגם לי.

     

    לא, אינני איש אלים. לא באתי לספר על גבר מכה. ואינני דוגל בכך שאלימות היא

    רק נחלתם של גברים, פגשתי גם נשים שידעו לשלוח יד בתנופה אלי. אני גם לא

    אוהב את ההגדרות של "אלימות נפשית", "אלימות רגשית", "אלימות כלכלית" וכולי.

    בעיני קיצוניות, כל חריגה מרצונותיה של אישה הינה אלימות. אולם ההרגשה הזאת, 

    שאתה הגבר, שאתה לא יכול לוותר, שאתה אומר את המילה האחרונה, ושמילים

    קשות מותרות, הינה גם סוג של מטרד, אי שם בסביבה של אלימות.

     

    לא הייתי בעל שתלטן. כשגרושתי אמרה שהיא בבית מספר 1, לא הגבתי. אם מספר 1

    דואג לבית, לילד, למכונית. אז היא יכולה להיות מספר 1, או כל המספרים הראשוניים ,

    או הזוגיים וכולי. אבל רק כל עוד זה היה נוח לי. כשהיתה

    איזה אי הסכמה, הפעלתי את ה"הומור" שלי. בדיעבד, הומור ציני שמטרתו לפגוע, 

    לנקום בפגיעה באגו שלי,

    הומור שלא מתחשב ברגישויות ומרשה להתבטא בצורה שהאומר לא היה

    נהנה לשמוע בעצמו. חשבתי שזה משעשע כשקראתי לה "מאדונה" כשם הזמרת הנערצת

    עליה והבהרתי שזה בגלל שהיא

    "אשת מדון", או "אישתי היקרה", כי היא "מבזבזת כסף על קניות". והיא, שבאה מתרבות

    אחרת, לא ראתה שום הומור כאן.

     

    אני לא אומר כאן שתמיד ניתן להכיל. אני לא טוען שהתנהגותה היתה מושלמת, אבל אני

    רואה, בדיעבד, את חוסר היכולת להכיל, לוותר, לנטרל את האגו, את ההרגשה שבגלל

    שאני גבר, דברים חייבים לעבוד איך שאני רוצה. רק שנים רבות אחרי זה, בקשר שלי עם

    בני, פתאום הבנתי, שגם שם, העובדה שאני מבוגר ומנוסה יותר, אינה מקנה לי את

    את החוכמה והצדק האינסופיים, ותגובות ציניות "מן המותן" יכולות רק להרוס.

     

    אני בהחלט תומך במטרותיה של הפגנת הנשים אתמול. אני לא חסיד של אירגוני נשים

    שרואים לנגד עיניהם רק את הצד של האשה, בדומה לנקודת המבט של גברים כמה

    עשרות שנים קודם. אנחנו חיים בעולם משתנה במהירות, ומעמד הנשים עולה יותר

    ויותר בהרבה תחומים. אני חושב שעלינו, הגברים, ללמוד איך להפנים זאת, ולקבל.

    ולדעת לבוא לזוגיות החדשה מתוך שוויון, ולא לשים את האגו שלנו לפני הכל.

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/12/18 21:12:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2018-12-08 12:09:30

      תודה על דבריך הגלויים ועל הדיון (גם אני לא דוגמא טובה. התחתנתי מוקדם מדי והחכמתי מאוחר מדי, איני מתחרטת למרות שהשנים הטובות היו מועטות). לדעתי הפגנת הנשים מוצדקת, משום שלא מקשיבים לנשים בסיכון, המשטרע אינה עושה דבר, ובכלל, לפי ניסיוני ולעניות דעתי, בעצם, לנשים הנשואות לגברים אלימים יש סיכוי קטן לשרוד בשלווה. יש יותר מדי גופים שנשכרים מהעניין, ביניהם עורכי ועורכות דין, יועצים שונים ומשונים ומי לא. תעשייה -לשמה. ועוד הערה, נכון שיש נשים אלימות. אבל הסיכוי שאשה ממוצעת תהרוג את בעלה קטן מאד בכלל, ואילו הסיכוי שבעל יחסל את אשתו - למרבה הצער- אינו קטן... (המניע נעוץ בנבכי הנפש האפילה, הפסיכולוגית מלני קליין - תלמידת פרויד - הצליחה להאיר את התעלומה הנוגעת לרגש ה"בעלות" -"בעלנות" הגברי.

       

       

       

      מעניין אם יעשו משהו אחרי ההפגנות. ראיתי את תגובות נתניהו, כאילו שמע על משהו חדש

      שמעולם לא עלה בדעתו...

        8/12/18 21:02:

      צטט: goodyear2016 2018-12-08 10:38:12

      לא ציפיתי לראות בהפגנת הנשים כל כך הרבה נשים מתוסכלות , כועסות , ממורמרות על גברים ובניי זוגן . לכם הגברים זה אומר דרשני ! כנגד רציחות נשים אין באמת מה לעשות . וסטטיסטית כ- 24 נשים נרצחות מידי שנה בשנה . מה שכן ניתן לעשות . זה לתת "מיקלטים וקיצבאות" לנשים וילדים שמאויימים על ידי בן הזוג ואבי המשפחה . עוד ועוד מיקלטים . "אין מענה עירוני ממשלתי לנשים שרוצות וצריכות לברוח !" ובאשר אליך דורון , אפילו עם בהמוזה לא הצלחת לחיות בזוגיות ארוכת ימים . באשר לציניות הפוגענית שלך , אדם לא יכול לשנות את טבעו , באם תמצא אהבה מכילה , היא תקבל אותך כפי שאתה , עם הציניות הפוגענית .

       

      תודה על תגובתך בושמת.

       

      רק תיקון קל, "בהמוזה" זאת ישות בדיונית גרוטסקית שאני המצאתי, מבוססת

      באופן חלקי ביותר על חוויות שהיה לי עם מישהי באופן עיסקי ולא באופן זוגי.

      הדמות אינה מיצגת במציאות באופן אמיתי והוגן אף  אישה שהיה לי איתה איזה מערכת יחסים :-)

       

      תודה על דבריך הגלויים ועל הדיון (גם אני לא דוגמא טובה. התחתנתי מוקדם מדי והחכמתי מאוחר מדי, איני מתחרטת למרות שהשנים הטובות היו מועטות). לדעתי הפגנת הנשים מוצדקת, משום שלא מקשיבים לנשים בסיכון, המשטרע אינה עושה דבר, ובכלל, לפי ניסיוני ולעניות דעתי, בעצם, לנשים הנשואות לגברים אלימים יש סיכוי קטן לשרוד בשלווה. יש יותר מדי גופים שנשכרים מהעניין, ביניהם עורכי ועורכות דין, יועצים שונים ומשונים ומי לא. תעשייה -לשמה. ועוד הערה, נכון שיש נשים אלימות. אבל הסיכוי שאשה ממוצעת תהרוג את בעלה קטן מאד בכלל, ואילו הסיכוי שבעל יחסל את אשתו - למרבה הצער- אינו קטן... (המניע נעוץ בנבכי הנפש האפילה, הפסיכולוגית מלני קליין - תלמידת פרויד - הצליחה להאיר את התעלומה הנוגעת לרגש ה"בעלות" -"בעלנות" הגברי.
        8/12/18 10:38:
      לא ציפיתי לראות בהפגנת הנשים כל כך הרבה נשים מתוסכלות , כועסות , ממורמרות על גברים ובניי זוגן . לכם הגברים זה אומר דרשני ! כנגד רציחות נשים אין באמת מה לעשות . וסטטיסטית כ- 24 נשים נרצחות מידי שנה בשנה . מה שכן ניתן לעשות . זה לתת "מיקלטים וקיצבאות" לנשים וילדים שמאויימים על ידי בן הזוג ואבי המשפחה . עוד ועוד מיקלטים . "אין מענה עירוני ממשלתי לנשים שרוצות וצריכות לברוח !" ובאשר אליך דורון , אפילו עם בהמוזה לא הצלחת לחיות בזוגיות ארוכת ימים . באשר לציניות הפוגענית שלך , אדם לא יכול לשנות את טבעו , באם תמצא אהבה מכילה , היא תקבל אותך כפי שאתה , עם הציניות הפוגענית .
        6/12/18 20:09:

      צטט: ד. צמרת 2018-12-06 17:07:35

      יש לי רעיון, הקמת סדנא לחתנים חילונים (לחתנים חריידים יש סדנא אצל הרבי מוטי אלון). בסדנא אתה תהיה המדריך הראשי ותכשיר עוד מדריכים. אין ספק שזה יקטין את מספר הגירושים האימפולסיבים. כמדומני 30% מהמתגרשים מתגרשים תוך 6 חודשים מהנישואין עוד 30% תוך שלוש שנים בד"כ באשמת הגבר ועוד 30% בתוך 20 שנה. 10% מתגרשים לאחר שיוצאים לגימלאות.

       

       

      אגב לגבי דתיים. כשהתגרשתי, הייתי בסוף שנות ה30 שלי. מה לא עשיתי כדי למצוא

      דייט? אינטרנט, קבוצות (כמו הקפה!), חברים שהכירו לי. 

      אני רואה עכשיו קולגה דתי שהתגרש זה עתה. תוך שניות הוא הכיר מישהי והתחיל לצאת

      איתה. אחרי שזה נגמר מישהי מיד "התחילה איתו".

      יכול להיות שיש כאן גם אלמנט של גוזמה, אבל המהירות שדברים קורים אצלו ממש

      מרשימה (אני לא מדבר על סקס כאן). שאלתי אותו איך זה קורא?

      "סעודת שבת" הוא אמר לי, "אצלנו הדתיים יודעים לתקתק עניינים".

      נו, נכון יש לנו מה ללמוד?

        6/12/18 17:07:
      יש לי רעיון, הקמת סדנא לחתנים חילונים (לחתנים חריידים יש סדנא אצל הרבי מוטי אלון). בסדנא אתה תהיה המדריך הראשי ותכשיר עוד מדריכים. אין ספק שזה יקטין את מספר הגירושים האימפולסיבים. כמדומני 30% מהמתגרשים מתגרשים תוך 6 חודשים מהנישואין עוד 30% תוך שלוש שנים בד"כ באשמת הגבר ועוד 30% בתוך 20 שנה. 10% מתגרשים לאחר שיוצאים לגימלאות.

      ארכיון

      פרופיל

      דורון אנ_פל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין