מהתחלה.
Will I live tomorrow?
Well, I just can't say.
But I know for sure
I don't live today.
(Jimi Hendrix)
פוסטים פופולאריים
-
סנט ולנטיין לבד - אין דבר יותר בודד מזה.
14/2/08 | 688 צפיות
-
מותג של משקפיים
29/1/08 | 980 צפיות
-
עיר מקלט
25/2/08 | 1003 צפיות
-
מקום לאונן
15/2/08 | 1294 צפיות
-
איך נפרדים?
13/6/08 | 731 צפיות
-
לעילא מן כל שירתא
5/2/08 | 676 צפיות
פוסטים אחרונים
- חלוצה 5/8/09
- חי 9/10/08
- משקפיים חדשים 3/10/08
- יוני 2008: שש שנים. 20/6/08
- איך נפרדים? 13/6/08
- אמא 5/6/08
איזו הקלה!
בתמונה: מתייה ריקאר, האדם המאושר ביותר עלי אדמות.
הו, בייבי, איזו הקלה! אוח, איזו אנחת רווחה! אפשר להתיישב בכורסה ולנוח, סוף סוף. זה התגלה: אושר הוא עניין של גנטיקה! מתברר, מדווחים לנו המדענים, שמחצית מהגורמים לאושר הם תכונות אופי גנטיות. על כן, הרדיפה אחר האושר היא חסרת סיכוי: או שיש לך את זה, או שאין. ובכן, בשורה: יש אישור להפסיק לחתור לאושר, תודה לאל.* "זה בהחלט מפתיע", אומר טים בייטס, חוקר מאוניברסיטת אדינבורו, שניהל את המחקר. סליחה, פרופסור בייטס? מפתיע? לא אותי, בכל אופן. טיפוסים כמוני חשו את זה מזמן: לא חשוב מה, לעולם לא נהיה מאושרים. לעומת זאת יש כאלה, שאנו מתבוננים בהם בתימהון: ממה האידיוט הזה מאושר כל כך? לפי תוצאות המחקר, אנשים שהינם חברותיים, פעילים, יציבים, חרוצים ומצפוניים, נוטים יותר לאושר. ובכן: לא רק הקלה נותן המחקר הזה, אלא גם גאווה מסוימת. _____________________________________ *בהכרזת העצמאות של ארצות הברית, 1776, כתוב: "כל בני האדם נבראו שווים, ובוראם העניק להם זכויות שאין ליטול מהם, ביניהן: חתירה לאושר." הבורא הזה, זו לא פעם ראשונה שהוא עושה מאיתנו צחוק. http://news.walla.co.il/?w=/2/1246148 http://brainimaging.waisman.wisc.edu/press/National_Geographic.March%202005.pdf |
תגובות אחרונות
-
mydora
בתגובה על מותג של משקפיים
-
midori
בתגובה על מקום לאונן
-
*עדינה*
בתגובה על חי
-
נדיר
בתגובה על קיימברידג'
-
רותאינסוף
בתגובה על משקפיים חדשים
-
2t-tut
בתגובה על הוספיס
תגובות (30)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
... שוב האמריקאים לא הבינו מה בורא עולם העניק להם...
או ש.. הזכות לחתור ולחתור ולחתור (כדור הארץ הוא עגול, אפשר לחתור עד לנקודת המוצא).
ולי, משום מה, המתייה ריקאר
• •
•
•
לא נראה מאושר כלל ועיקר
הכוכבית- שם מצאתי את פינת האושר שלי בפוסט הזה
חייכתי.
ליטל
וכל שנשאר להוסיף זה ציטוט משירו של פול סיימון
Slip slidin’ away
Slip slidin’ away
You know the nearer your destination
The more you’re slip slidin’ away
זה היה הכוכב ה-50
בכסף מונופול תמיד הפסדתי (וגם בכסף אמיתי),
כאן אני עושה תיקון.
באמת הקלה, בייב, אני שמחה שירשתי ואני מורישה גנים טובים.
וכמו שפעם אמרו לנו, במילים הכי פשוטות: תמצא תעסוקה, צא מזה.
כיכבתי, שיהיה לי יותר קל.
נשיקות
בכוח את מוציאה אותי מהקונכיה?
טוב...
בכל אופן נדמה לי שכתבתי משהו על סיבובים סביב ארגז חול ונדמה לי שזה היה קשור לחתול שמסתובב סביב זנבו.
בכל אופן באיזשהו שלב גם אני לא ידעתי מה אני אומרת...
המחשבה חמקמקה כמו האושר.
הזדהותך גורמת לי אושר... אופס התפלק לי.
לא מתעלמת. דפקא ודפקא.
עדיף להיות צעיר וגם בריא וגם עשיר, מאשר זקן וגם חולה וגם עני.
כן, תמיד היה ברור שהנטייה לאושר היא דבר מולד, בדיוק כמו הנטייה לדיכאון או להשמנה.... אבל יש פה קצת "ביצה ותרנגולת" - האם הם מאושרים יותר כי הם חברותיים, פעילים, יציבים, חרוצים או אולי בגלל שהם כאלה יציבים
הם חברותיים ופעילים וכתוצאה מכך מאושרים.
כמו המחקר שנעשה על הקשר בין מראה צעיר ורענן לסקס...
כך או כך, ברור שעדיף להיות פעיל, יציב ומאושר
הפוסט הזה נכתב מנימי נפשי ..
איזו הזדהות ..
כמה טוב לי עכשיו ..אפילו מאושרת אני (
)
מותר לי ..לא להיות מאושרת ..ולא לנסות להתנצל על כך .
המילה היתה 'אמא!!!!', אבל לא סגורה על זה.
(אני בחוסר פוקוס מטורף בימים האחרונים. את יכולה להתעלם)
אלוהים הזה - לכל מקום הוא נדחף...
מעניין איך נראית תמונת המוח של האדם המאושר.
(תמונה של האמא הפולניה שלו לא נמצא שם )
רקמות המוח מרוחות בריבת חלב ,
ובגלידה תות-וניל.
זיקוקי דינור מתפרצים אחת לשבע דקות
חברים באים והולכים
ומשאירים קופסאות קטנות מוזהבות
עם זכרונות מאהבות ישנות וטובות.
תאמינו לי , לא צריך הרבה כדי להיות מאושר.
אלוהים , לאן את לוקחת אותי עם הפוסטים שלך??????
קבלי כוכב מאושר
איזו?
בעיני החוקרים הללו, אושר הוא מצב נפשי,
שיכול להיות תוצאה של דרך חיים.
המצב הנפשי הזה קשור למצב-מוח, שאותו הם מדדו.
האושר זו דרך חיים, לא מטרה
(הייתי חייבת להוסיף)
כשהייתי בגן עירוני, היה ארגז חול עגול במרכזו.
כשיצאנו לחצר, הייתי רצה סביבו בשביל להוציא מרץ
ושמתי לב שככל שאני רצה מהר יותר, הגוף שלי נוטה יותר פנימה.
זה העסיק אותי, והייתי בודקת כמה עמוק אפשר להטות את הגוף ואיזו מהירות נדרשת.
בדיקה חוויתית, כן? לא מדעית.
טוב, לא אהבתי בובות.
וזה עוד כלום לעומת העובדה שכשזחלתי, הייתי טועמת אדמה ממקומות שונים (אהבתי במיוחד את החומה)
ומאיזה גובה לזרוק צב בשביל שיתנפץ
ואיזו מילה תשתיק סוף סוף את אחי המרגיז
"הרודף אחר הכבוד, הכבוד בורח ממנו."
זה דומה? זה שונה?
ואני קראתי פעם מחקר שהאושר טמון בזנב החתול....
--------------------------------------------------------------------------------------
חתול זקן ראה יום אחד חתלתול הרודף אחרי זנבו, בטירוף ובלי הפסק יום ולילה. שאל החתול הזקן את החתלתול " תגיד לי , למה אתה רודף כל היום אחרי הזנב שלך?"
ענה החתלתול : " קראתי מחקר ובו נכתב שבזנב שלי טמון האושר שלי, לכן החלטתי לתפוס אותו בכדי להיות מאושר".
שתק מעט החתול הזקן ואח"כ אמר:
"כן, גם אני קראתי בזמנו את המחקר הזה וגם אני רדפתי אחרי הזנב שלי כל היום,
אבל אז יום אחד ,שמתי לב שאם מפסיק לרדוף אחרי הזנב שלי,
הוא הולך אחרי לכל מקום...
וואלה
לרגע הרגשתי צביטה של אושר
מישהו דומה לי מישהו חושב כמוני
איזה אושר
אנחנו באותה סירה
אולי אפילו אכלנו מאותו מסטינג של אסוציאציות משותפות
פעם
כשהיינו צעירים יותר
וחלמנו חלומות דומים
חלומות על איך יום אחד נהיה במקום שאנחנו רוצים ונהיה מאושרים.....
אז האם אני מאושר?
איני יודע
אבל בחלוף השנים למדתי למצוא יותר ויותר רגעים מאושרים
ולמדתי איך להתענג עליהם בלי נקיפות מצפון
האם זה מעט?
בעיני זה הרבה מאוד
החוקרים האלה קבעו לעצמם מהו אושר ומיהו מאושר,
ועל סמך קביעה זו ניהלו את המחקר.
באמת לא נשמע פוקח עיניים במיוחד, מה?
אבל מאחר שהם דיברו על מילת הקסם האופנתית הזו - "אושר" -
הם עשו לעצמם מה-זה כותרות...
חוקרים מאוניברסיטת וויסקונסין חיברו לו מה שחיברו למוח,
וגילו שם כל מיני זרמים וגלים כאלה ואחרים.
לדבריהם, אלה הם אותות וסימנים, המעידים על כך שהוא מאושר.
ואיך יודעים שעל כך מעידים האותות והסימנים האלה?
אה! זה בדיוק העניין.
אגב, האיש הוא לא בדיוק נזיר אופייני: ספר המתכונים שלו לאושר נמכר בכל מקום, והוא גם טיפס מעלה-מעלה בסולם העסקנות של הדלאי-למה והגיע להיות עוזרו האישי. עליו ועל אביו נכתב הספר שתורגם לעברית, "הנזיר והפילוסוף".
במה תלוי האושר?
הוא תלוי??
(נשמע לא טוב)
יש לזה כמה תשובות, בערך כמספרי האנשים עלי אדמות,
היום אני מחייכת,
פעמיים כי טוב,
זה עושה לי את זה
:)
אז זה הזוכה הגדול בתחרות הראליטי הגדולה מכולן : "נולד להיות מאושר"?
כמה SMS הוא קיבל בערב הגמר של התחרות?
מתביישת. מאוד נורא מתביישת
(ישבתי עכשיו שעות בפינה וחשבתי על איך התנהגתי)
וגם אני אף פעם לא קניתי אושר בעטיפת צלופן.
הנאה מלאה יש לי מלשבת במרפסת שלי, לצפות בנוף-יוון שלי, חתולה, מוזיקה טובה, ספר.
אם אפשר שיחה עם חבר/ה טוב/ה.
או כשאני יוצרת משהו.
או כשאני מפנטזת.
או כשיש הבנה.
או כמו עכשיו, כשאני הולכת לישון משו טוב טוב...
לא מאושרת היום??
ככה באים אליי לבלוג??
לא מתביישת??
המחקר הזה כמובן מחורר כמו מסננת ואין בו שום ערך של ממש.
אבל מה, הדיבורים הבלתי פוסקים על אושר,
די נמאס לי מהם.
מישהו מוכר למישהו לוקש רציני כאן.
לא רוצה שיניים בוהקות עם שקיות ממותגות,
לא רוצה גלימה כתומה עם קרחת.
חאלס, תנו לחיות.
קפה שכונתי על הבוקר, יין עם חברים בערב, ספר טוב בין לבין, חיבוק של הילדה, זהו.
קודם כל מאוד אהבתי מה שכתבת. שאפו על העצבנבנות.
וזה מזכיר לי שקראתי בעיתון שהחוקרים גילו אחרי מחקר מקיף שאדם מאוהב לא מתנהג בהיגיון. כאילו, דה!
למה לא שאלתם אותי, הייתי מגלה לכם. או כל אדם שהיה אי פעם מאוהב.
עכשיו, בנוגע למחקר הנוכחי, איפשהו תמיד חשדתי שהגן היהודי לוקה בחסר בעניין האושר. זה לא מתישב עלינו טוב האושר. אנחנו טובים יותר בבכי.
ודרך אגב איך יודעים מה בא קודם? נטיה לאושר או פעילות חברתית ויציבות?
ועוד לא הגדרנו מה הוא אושר ומה סתם סיפוק או הנאה.
ובקיצור לא מאושרת מי יודע מה היום...