כותרות TheMarker >
    ';

    ימים אחרים

    בבלוג זה נעסוק בעיניינים אקטואלים אך גם בנושאים שונים ומגוונים שאינם על סדר היום.

    חייו ומותו של נח קליגר

    1 תגובות   יום שישי , 14/12/18, 02:11

    ביום חמישי האחרון (18\12\13) הלך לעולמו העיתונאי ניצול השואה נח קליגר.

    בן -92 היה במותו.

    הוא הותיר אחריו אישה בשם ז'קלין ,ושתי בנות מנישואיה הראשונים של רעייתו(כאשר הבת הצעירה כתבת הצרכנות של "ידיעות אחרונות" איריס ליפשיץ קליגר אומצה על-ידו,כאשר הייתה בת 4. לכן היא וילדיה נושאים את שמו.)

    ארונו יוצב ביום ראשון הקרוב (18\12\16) בבית ידיעות אחרונות שבראשון-לציון בין השעות: 13:00-11:00 ,ולאחר מכן הוא ייקבר בשעה 14:30 בבית הקברות שבמושב קדימה.

                                  ביוגרפיה

    קליגר נולד בשנת 1926 בשם נורברט קליגר בעיר שטרסבורג שבצרפת, וגדל והתחנך בלוקסמבורג ובלגיה.

    אביו ברנארד קליגר היה עיתונאי וסופר ,ואילו אמו תקלה-אסתר איבישיץ' הייתה עקרת-בית.

    הוא אהב בצעירותו לשחות ולרוץ ריצות קצרות.


                      השפעת השואה על נח קליגר

    תחת הכיבוש הגרמני בבלגיה, היה פעיל בתור בלדר במחתרת הבלגית ובתא מחתרתי של תנועות הנוער הציוניות.

    כאשר תפקידו היה להעביר ילדים מבלגיה לצרפת ,ומצרפת לשווייץ באמצעות שיתוף פעולה עם מבריחים מקצועיים שעמדו בגבולות הארצות.

    קליגר צויד במסמכים מזויפים כנער בלגי נוצרי  העונה לשם ג׳וזף פלס, יליד בריסל.

    מכיוון שקליגר דיבר צרפתית שוטפת  בניב בלגי וגם פלמית, ומכיוון שנהג לנסוע על אופניים, הוא לא עורר מעולם חשד כלשהו בסריקות הרבות שערכו הגרמנים.

    למרות שנקט אמצעי זהירות, הוא נעצר בחודש אוקטובר  1942 על ידי הגסטפו, ונשלח למחנה מעבר בעיר מכלן שבבלגיה , ובתאריך ה-15 בינואר 1943 הוא נשלח למחנה ההשמדה אושוויץ.

    בלילה שבין התאריכים 18-17 בינואר 1945 יצא קליגר עם שרידי מחנות אושוויץ לצעדת המוות שבסיומה הגיע למחנה דורה-מיטלבאו, שליד העיר הגרמנית נורדהאוזן, שם הועסק קליגר בייצור טילים.

     בתאריך ה-4 באפריל  1945 יצא קליגר שוב לצעדה שנמשכה עשרה ימים עד למחנה ראונסבריק בו שוחרר בתאריך ה-29 באפריל 1945.

    מיד עם שובו לצרפת ובלגיה הוא פגש את הוריו, שנשלחו גם הם לאושוויץ, אך למקומות שונים, והתנדב כפעיל בארגון הבריחה של המוסד לעלייה ב'.

    חשוב לציין בהקשר זה, כי קליגר נחשב לאחד היחידים ששרד את אושוויץ עם משפחתו.

    אחיו הבוגר, הרב יונתן קליגר, נשלח על ידי האב לישיבה באנגליה בשנת 1935 ,וכך הוא ניצל מציפורני הנאצים.

                                  העלייה לארץ-ישראל

    עם תום מלחמת העולם השנייה מחליט קליגר לעלות לארץ-ישראל.

    בתחילה היה מפקד מחנה קאיול ב׳, אחד ממחנות המעבר למעפילים שהיה ממוקם ליד העיר הצרפתית מארסיי, וביולי 1947 עלה קליגר על האניה  "פרזידנט וורפילד" (שהייתה ידועה בשם "אקסודוס").

    רב־החובל  של הספינה יצחק (אייק) אהרונוביץ' ,  ומפקד המבצע מטעם  פלוגות הים יוסי הראל הם אלו שקיבלו את פניו של קליגר הצעיר .

     הוא היה ממפקדי הקרב בלב ים נגד חיילי הקומנדו הימי של הבריטים ששלטו אז בארץ-ישראל.

    כאשר הספינה עגנה בחיפה הבריטים העלו את קליגר לאחת משלוש  אניות הכלא עליהן הועמסו אלפי המעפילים בדרך למחנות המעצר בקפריסין.

    האניות,ששומותיהן היו  אושן ויגר, ראנימיד פארק ואמפייר רייוול הפליגו בחזרה לצרפת, אך המעפילים סירבו לרדת מהן.

    הבריטים, תחת לחץ התקשורת, דעת הקהל ומדינות רבות ברחבי העולם, הסכימו להוציא את המעפילים מצרפת אבל הובילו אותם למחנות הסגר בגרמניה.

    בסופו של דבר עלה קליגר לישראל, לקח חלק במלחמת השחרור , שעם תום סיומה הוא השתכן בעיר העברית הראשונה (הלא היא תל-אביב).

     

                                          קריירה מקצועית

    בשנת 1953 שימש קליגר כתב בישראל של עיתון הספורט הצרפתי "לאקיפ", וכן הוא כתב בירחון העולמי הנחשב "פראנס פוטבול" . 

    הוא הצטרף למערכת העיתון "ידיעות אחרונות" בשנת 1957 ושימש בין-השאר עורך מוסף הספורט, עורך חדשות חוץ בדסק החדשות וכתב.

    הוא כתב טורי דעה עד יומו האחרון.

    כך, למשל, טור הדעה האחרון שלו פורסם ביום שלישי האחרון (18\12\11).

    קליגר נחשב למומחה לתולדות השואה ומלחמת העולם השנייה.

    הוא פרסם ברבות השנים  אלפי כתבות בנושא זה, וכן,הוא סיקר בהרחבה  את משפטי אייכמן ודמיאניוק בישראל, כמו גם את משפט פושעי אושוויץ בפרנקפורט ופושעי מיידנק וטרבלינקה בדיסלדורף. לאורך השנים עמד בראש עשרות משלחות של ישראלים למחנות ההשמדה באירופה, והרצה מסביב לעולם על נושאים הקשורים לשואה.

    כך, למשל, בשנת 2016 הוזמן קליגר לנאום בעצרת הכללית של האו"ם במסגרת הטקס הרשמי לציון יום השואה הבינלאומי, כמי ששרד את התופת באושוויץ והפך לסמל ישראלי לזיכרון השואה והנצחת הקרבנות.

    במסגרת תפקידיו השונים,ביקר קליגר בעשרות מדינות בעולם, והפך לשגריר בפועל כאשר לישראל לא היו קשרים דיפלומטים רבים.

    כך, למשל, בשנת 1986 הוא אף היה אחד משלושת הישראלים הראשונים שביקרו במלזיה וייצג שם את ישראל. 

                               התרומה לתחום הספורט

    לבד זאת, קליגר פעל רבות בתחום הספורט :

    כך,למשל, הוא כיהן במשך 18 שנה  כיושב ראש מחלקת הכדורסל של מכבי תל אביב (בין השנים: 1969-1951), ובמשך שלושים שנה לא-רצוף (בין השנים: 2000-1970) שימש קליגר בהפסקות שונות כיושב ראש האגודה ומחלקת הכדורסל של מכבי רמת גן.

    במשך כ-20 שנה שימש כיו“ר ועדת התקשורת של פיב"א, ההתאחדות העולמית לכדורסל, וכן כנשיא איגוד עיתונאי הכדורסל בהתאחדות העולמית של עיתונאי הספורט.

    קליגר היה חבר היכל התהילה של פיב"א, ועד לאחרונה שימש כנציג הישראלי בבחירת כדור הזהב של הפראנס פוטבול. את קולו האחרון העניק לחלוץ נבחרת צרפת ופריס סאן-ז'רמן קיליאן אמבפה.

    בשנת 2015 נבחר קליגר להיכל התהילה של פיב"א, ובכך נהיה הישראלי הראשון שזכה לכך (עד בחירתו של מיקי ברקוביץ' באוגוסט 2017).

                             פרסים שקיבל קליגר על עבודתו העיתונאית

    נח קליגר  זכה בפרס זיו ובמספר פרסים ומדליות מטעם ארגוני הלוחמים בגרמנים וניצולי השואה. 

    בשנת 1990 התקבל קליגר בעיר לוס-אנג'לס  להיכל התהילה של הספורט היהודי העולמי כמתאגרף במחנה ההשמדה אושוויץ וכעיתונאי בכיר בישראל.

    בשנת 2008 זכה קליגר בפרס מיוחד מטעם הוועד האולימפי הישראלי  על מפעל חיים.

    בשנת 2011  זכה קליגר בפרס על מפעל חיים מטעם ארגון "בני-ברית" ובפרס על מפעל חיים מטעם אגודת העיתונאים בישראל. 

    כמו כן, הוענק לו עיטור לגיון הכבוד הצרפתי בדרגת אביר,זהו העיטור הגבוה ביותר הניתן על ידי צרפת.

    בשנת 2015 קיבל מאוניברסיטת חיפה תואר דוקטור לפילוסופיה לשם כבוד.

    בשנת 2017 זכה קליגר בתואר "יקיר העיר רמת-גן".

                        הספרים שכתב קליגר

    נח קליגר כתב בחייו שלושה ספרים:

    1: "שתיים-עשרה לחמניות לארוחת בוקר" שראה אור בשנת 1995 בו סיפר קליגר על עבודתו במחנות הריכוז השונים.

    2: "כדורסל זה לא רק משחק" שראה אור בשנת 1997 המהווה מעין אוסף של סיפורים הנוגעים לתקופת עבודתו בכדורסל הישראלי והעולמי.

    3: "אלה תולדות נח" שראה אור בשנת 2010 שהיה ספרו האוטוביוגרפי של נח קליגר.

                            נסיבות מותו של נח קליגר

    בשנתיים האחרונות סבל קליגר מאי-ספיקת לב ,ולכן בתו איריס ליפשיץ נסעה לרומא כדי למצוא לו תרופה מצילת חיים.

    הוא אושפז לפני מספר שבועות בבית-החולים התל-אביבי "איכילוב" .




    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/12/18 14:26:
      יהי זכרו ברוך.

      ארכיון

      פרופיל

      יואב 16
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין