כותרות TheMarker >
    ';

    טאו ולרינה והאבן הגדולה שעמדה בדרך הביתה.

    4 תגובות   יום שני, 24/12/18, 12:03

    טאו עמד בצד מיגרש המישחקים הוא היה איש גבוה ודק, מכונס בתוך עצמו משקפיים עיטרו את פרצופו ומבטו היה מרוחק, עמד מהורהר כשלפתע הרגיש ביד קטנה מושכת במעילו.

    איש. אמר קול ילדי מתוק. איש..

    מבטו כמו חזר ממרחקים והוא הביט בפלא הקטן הזה שעמד במבט מובך, ממש לידו.

    כן, הוא שאל בפליאה, תמהה מה לילדה הקטנה הזו ולו ומדוע ניגשה אליו.

    תוכל לעזור לי, היא שאלה.

    הוא חייך נבוך מול תמימותה פגיעותה ויופיה הילדי רווי הטוהר והתום.

    היה משהו עקשני בקולה  המתוק, שעמד על כך שישמע, לא מוותר.

    הייתה פה אבן גדולה מאוד שהפריעה לי בדרך, היא אמרה, רציתי להזיז אותה, ניסיתי וניסיתי שוב ולא הצלחתי. זה הכעיס אותי מאוד היא חסמה לי את הדרך הביתה, ניגשתי לילדים האחרים הם ניסו לעזור לי אבל לא הצליחו וכשלא הצליחו לעגו לי שאני רוצה להזיז אבן גדולה כל כך ושאני קטנה מידי ושלא אצליח, שאלך כבר הבייתה ואפסיק לקשקש...  אתה חושב שתוכל לעזור לי?

    העקשנות התמימה בקולה שוב גרמה לו לחייך. הוא הסתכל בה במבט ארוך תוהה ומבולבל לא מבין בדיוק לאיזה מצב הוא ניקלע.. לא... לא הבנתי הוא אמר..

    היא חייכה ומיד התחילה לצחוק צחוק שהיה בו מנגינה, גם אבא שלי ככה היא אמרה.. כשדברים לא ברורים לו הוא נראה בדיוק כך.

    אז תבוא?

    ידה הקטנה נישלחה אל עבר כף ידו הגדולה ניצמדת אליה בחוזקה, מכוונת אותו לאבן. הם התקדמו ביחד בשתיקה. הוא ניסה לבחון מסביב מי יכולים להיות הוריה של הילדה הקטנה המלאכית הזו, אבל אף מבוגר לא נראה באופק.

    מיספר דקות חלפו בשתיקה על שלפתע היא אמרה בקול רם צלול והחלטי  - הגענו! התישבה בלאות מתוקה על האבן והתבוננה בו.

    זה, זה. היא אמרה.

    הוא התבונן בה, אח"כ באבן, אחר אמר בקול רך ושקט, אני טאו. מי את? 

    ולרינה, היא אמרה בשקט וחייכה.

    וההורים שלך, הוא שאל, איפה הם? 

    רחוק, היא אמרה. רחוק מאוד. הוא לא יכל להבין מנימת קולה למה כוונתה. האם היא מבוהלת, מפוחדת, מבולבלת, עצובה?

    ולמה חשוב לך כל כך להזיז את האבן הוא שאל בחיוך, בעומק ליבו החל להרגיש רגשות חיבה ליצור הקטן.

    היא מפריעה לי, היא אמרה, מובילה אותו בידה, היא חוסמת לי את השביל והבית שלי שם הצביע על מקום לא מוגדר במרחק.

    ישובה על האבן הרימה עינה אליו ושאלה:

    תגיד לי היא אמרה בהיסוס - גם למבוגרים זה קורה... שהם לא יכולים לעבור? שהם לא יכולים להגיע למקום שלהם... לבית שלהם....

    רגע ארוך הוא התבונן ביצור הקטן והפלאי הזה שהיה הראשון שהצליח לגעת בליבו שהיה כבוי שנים רבות כל כך, בת צחוק מהולה בעצב ריחפה על פניו. הוא התיישב לצידה על האבן, מבטו עצוב וכבוי אך נקודות אור קטנות כאילו ריצדו על פניו.

    כן, הוא אמר לה. לגמרי, אמת.

    וגם מבוגרים מבקשים מחברים לעזור להם..

    תלוי הוא אמר.. לא תמיד הם מוצאים.. ולפעמים הם מוצאים... וזה משמח אבל גם ביחד הם לא ממש מצליחים.. ואז כל אחד חוזר לבית שלו.. ולפעמים הם אומרים אחד לשני בדיוק מה שהחברים שלך אמרו לך... מה הקטע שלך עם האבן.. פשוט תלך הביתה.. אבל אתה לא יכול, כי האבן הזו חוסמת  את הדרך.. ואז לא יכולים להמשיך ביגלל האבן, לא יכולים להגיע הביתה... רק שזה לא בדיוק אותו בית  ולא בדיוק אותה אבן..שאת מדברת עליו... הוא חייך בעצב

    למה אתה מתכוון 'לא אותו בית'... לא אותה אבן תוכל להסביר... היא שאלה בשקט בסקרנות..

    לא משנה זה מסובך, הוא אמר

    תסביר לי... ביקשה, בבקשה...  קולה גרם לו לחייך, 

    הוא הסתכל עליה ילדה קטנה אחת שגרמה לו לחייך ולהרגיש רגש של אהבה נקיה שמזמן כל כך לא זכה להרגיש.

    בית... זה מקום... הוא התחיל לנסות להסביר.. חיפש את המילים, מסיבה כלשהי היה חשוב לו להסביר לה, 

    בית זה מקום ששם אתה מרגיש הכי טוב עם עצמך הכי בטוח, הכי אהוב, מרגיש שאתה יכול לעשות בדיוק מה שאתה אוהב לעשות מה שמשמח אותך וזה יהיה בסדר גמור..

    אה... היא אמרה, והוא יכל לראות שהיא שוקעת במחשבות. עצב החל לחלחל לעינה.

    הבית שלי לא כזה, היא אמרה בשקט.

    גם שלי עדיין לו.. אמר לה בעצב.

    הם ישבו אחד ליד השני איש גדול וילדה קטנה, קרוב כדי להתנחם מהקרבה האנושית שיש בה בערה וחום. 

    גם אם תזיז את האבן היא אמרה.. אני אגיע הביתה אבל לא לבית שאתה דיברת עליו..

    את יודעת הוא אמר, גופו הארוך השרוכי רכן לעברה. את האבן הגדולה שלי, שנמצאת בדרך שלי, שלעיתים היא נמצאת קרוב קרוב ללב, אני לא מצליח להזיז. 

    אבל אתה איש, היא אמרה, ויש לך כוח, אז איך זה יכול להיות? היא הסתכלה עליו ועיניה הגדולות סקרו את פניו לאורך ורוחב, כולה תהיה.

    הוא לקח אותה בידיו וברכות הוריד אותה מהאבן. התכופף ובאיטיות וכבדות הזיז את האבן הצידה. בשמחה קפצה ישר לתוך זרועתיו ..

    ידעתי ! ידעתי שתצליח! היא החלה לרקוד סביבו  חיבקה אותו חיבוק ילדי חזק רווי באהבה ואמת ואמרה בצהלה להתראות טאו.. אני בטוחה שניפגש שוב.

    הוא חייך אליה מנפנף לה בידו בעודה מתרחקת.. חום נעים של שמחה ואהבה פשט בליבו, תחושה של רוך ושמחה ומתיקות ששנים ארוכות כל כך לא הרגיש עד שהתקשה אפילו ליזכור את הגוון הזה העדין הזה של התחושה. 

    לפתע שמע את עצמו לוחש.. כאילו היה זה ליבו מדבר אליו, גם האבן שלי הכבדה לעייפה זזה במעט, ולרינה.

    משהו במתיקות עיניה וטוהר ליבה איפשר לו לפתע מיזה שנים רבות  לצעוד עוד צעד אחד בדרך הארוכה הביתה.

     

     

    * מוקדש לחברי היקר והאהוב שמעון שניפטר באפריל האחרון ממחלת הסרטן. ביחד לרגעים מיספר הינו ולרינה וטאו. תודה שמעון שאיפשרת לי לחוות רגשות שחשבתי שלעולם לא אחזור להרגיש. תודה שבעדינות בתום ובטוהר הזזת במעט את האבן הכבדה שרבצה על ליבי. תודה שראית והיית ושבאת יחד איתי להזיז את האבן. תודה ששמעת את קולי. וקולך שהיה כל כך חזק ברור ונקי באמת, לא יישכח יותר לעולם. באהבה גדולה. יהי זיכרך ברוך.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/12/18 18:30:

      תודה לך יקרה 3>

       

        28/12/18 11:17:

      יעל יקירתי נשיקה

      ריגשת אותי עד דמעות

      תודה מעומק הלב

        24/12/18 12:32:

      צטט: * חיוש * 2018-12-24 12:19:12

      חיה יקרה, אישה אהובה ומרגשת

      אף על פי שלא ראיתך מימי, אני מרגישה

      קירבה כל כך גדולה אליך דרך מילותיך

      תודה על מילותייך המנחמות האוהבות והעוטופת החום אנושי נעים ויקר כל כך

      באהבה, יעל

       

       

        24/12/18 12:19:

      יעל יקירתי נשיקה

      הסיפור שלך ריגש אותי כל כך

      המסר והתובנה במילים ובין השורות כל כך עוצמתית

      יהי זיכרו של חברך היקר שמעון ברוך לעד

      המילים שלך המוקדשות לו ריגשו אותי עד דמעות

      הזיז במעט את האבן הכבדה שרבצה על ליבך

      וזכה לחותם וכס מלכות בחדרי ליבך

      אשרך שזכית בחבר נפש ואחרי לכתו הוא ימשיך להפיץ את אורו בליבך

      * כוכב אהבה וחיבוק אוהב ממני

       

       

      תגובות אחרונות

      פרופיל

      יעל..
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין