כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    ביקורת רמי בליטנטל להצגת בלוז לחופש הגדול

    0 תגובות   יום חמישי, 27/12/18, 10:18

    צטט: ב.רם 2018-12-27 00:08:52

    "בלוז לחופש הגדול".

    סמינר הקיבוצים, בשבוע הזה והבא.

    רוצו (כי איזה תיאטרון רפרטוארי יאמץ לחיקו דוקרן לצרת התרבות?)

     

    הצגת המחאה (כנגד הסרט הנבואי?) "בלוז לחופש הגדול".

    ההצגה טובה בעייני. המוסיקה, המשחק, השירה, הבימוי, התנועה, עיצוב הבמה, תפאורה ותאורה.

    מרגע הפתיחה, ה"שיער" באוויר.

    ההצגה שמעלים תלמידי "סמינר הקיבוצים" היא עיבודו של הבמאי, תום ווליניץ (תודה!) לסרט הביכורים של היוצרים דורון נשר ורנן שור, אשר נכתב בימי מלחמת שלום הגליל (לימים, מלחמת לבנון הראשונה) ויצא לאקרנים בימי האינתיפאדה (לימים, הראשונה). העלילה עוסקת בהתחלות רבות ובראשוניות. יחסים, מלחמות, מוות ועימותים שונים.

    מתוך חוויות נעורים ורצון לערער על הנרטיב, המוסכמות והאתוס הלאומי, יצרו השניים סרט, "בלוז לחופש הגדול". בלוז, עצוב, עצוב, עצוב, על חופש שאיננו ולא בכדי, נקרא "גדול". החופש לבחור, החופש ליצור, חופש הביטוי, החופש מהקבוצה והחופש להיות שונה. בלוז ונהי, על חופש שכולו לו יהי.

    צפיתי בסרט עם יציאתו לאקרנים, בשנת 1987, כחייל (ולא בכתה לי ילדה). צה"ל שקוע בלבנון ובשטחים, מכה ומוכה. סופרים חללים. ראש הממשלה שלי, יצחק שמיר, לשעבר מפקד הלח"י, לא הגיש את הלחי השנייה. הסרט עסק במלחמת ההתשה, זו שלא ממש למדנו עליה. זו, שבין מלחמת ששת הימים, המזקירה הלאומית, למלחמת יום הכיפורים, הזכורה לי כתלמיד כיתה א', טראומה עקובה מדם, שהסתיימה בניצחון גדול ומיגור האויב.

    אנו אורחים על הרצף ונותנים בו שמות למקטעים מדומים. מלחמה אחת נמשכת, אנו קוטעים למלחמות, מבצעים, סבבים ועוד שמות ממכבסת המילים. אנו קוטעים מהזמן ימים ושנים, אולי כדי שנוכל לקבוע להפגש, בשש, אחרי המלחמה. אולי כדי להמיר כל דבר לנתון. למספר. למשל, במקום לכאוב משפחה, נספור, 15 הרוגים בחודש, בכל חודש, מחודשי מלחמת ההתשה. זה בממוצע, הרוג אחד בכל יומיים, כולל בשבתות. הסטטיסטיקה עובדת ללא הפסקה.

    אפשר שהמחזה הזה, "בלוז לחופש הגדול", הוא מחאה כנגד הסרט ויוצריו, כמו קורא לנו לקום, לעשות, לשנות.

    דמות המספר בסרט הוא מרגו. מר גו. מר ומריר. במאי, שאחרי התיכון ילמד קולנוע וישהה תקופה בחו"ל, טרם ישוב לארץ. גו, מר גו. הראשון ללכת, אגב, הוא ג'ו. מרגו, מאידך, הולך למקום אחר. דורון נשר, הכותב, למד קולנוע, היה לבמאי סרטים ופרסומות רבות וחי במשך שנים בלוס אנג'לס, בטרם היה לתושב חוזר. זאת קרה לאחר כתיבת התסריט (נבואי?)

    שחר סגל, ששיחק את מרגו בסרט, היה לבמאי פרסומות מבוקש (ויקר).

    ועוד בין יוצרי הסרט רנן שור, שנמנע מבימוי סרט במשך כשלושה עשורים ופנה לנהל בית ספר לקולנוע. יואב צפיר, במאי תעשיית פיזור הדעת (בידור) של ערוץ 2.

    אפשר שיוצרי ההצגה ביקשו לומר ליוצרי הסרט, התקרנפתם? קיימתם את נבואת הסרט. ואלינו, הצופים, קוראים יוצרי ההצגה - קומו!

    הסרט "בלוז לחופש הגדול" היווה, אולי, מכה קלה בכנף. ההצגה, כך נראה, מבקשת להיות משק כנפי הפרפר, שיתרום חלקו להיווצרות הצונאמי. זו קריאה אחרונה לשער העלייה...

    יום עצוב לשמאל הראדיקלי הישראלי. השמאל הנלעג בשטיפות המוח הימניות והפאשיסטיות ועדיין, לא נדרס על ידי טנק בכיכר טיין-אן-מן, לא נורה על ידי שוטרים בכיכר תאחריר, לא הבעיר את השאנז אליזה. השמאל הישראלי צועד באפודים צהובים, על המדרכה, עם תרסיס צבע לא רעיל, על בסיס מים. כשחוסם כביש למשך מספר דקות, מצייר קו נוסף בחגורה. התרגשות. אקטיביזם.

    השמאל הישראלי הראדיקלי, תקין פוליטי. כיאה במדינה מתוקנת.

    אז לשירת התקווה, הקהל מתבקש להתעורר

    ולצאת.

    תודה נוספת מיוחדת, לעמרי דגן, פוסט טראומה משירותו הצבאי, שהיה על הניהול המוסיקלי ובכלל זה הלחנת שירו של גידי רוזנטל, משורר, תלמידה של נולה צ'ילטון, סטודנט, שנהרג במלחמת יום כיפור והוא בן 23.

     

     

    רק בן 20 / גידי רוזנטל

     

    לא תמכתי בחברים נופלים

    ולא שמעתי בכי אמהות

    לא הרחתי ריח חללים

    ולא ראיתי עוד זרועות קטועות

    אך חייתי עשרים שנה

    על פני האדמה הזאת

    זה היה טוב, ורוצה להמשיך

    פשוט להמשיך לחיות.

     

    אני שוכב במיטה וחולם חלומות אסורים

    כמה נפלא

    אני הולך בין המון אנשים ברחובות מוארים

    כמה נפלא

    אני הולך ברחובות חשוכים ומזמר לי שירים

    כמה נפלא

    וחושב – אני רק בן 20, אני רק בן 20.

     

    אם אחייה עד גיל שמונים

    יש לי עוד שישים שנה

    אפשר לחנוך עשרים נינים

    ולבנות עוד מדינה

    אני מאוהב,אבל היא לא אוהבת אותי.

    כמה עצוב

    אני מפוזר ושוכח את כל הדברים

    כמה עצוב

    פשוט להמשיך לחיות

    יש אנשים שמתים כשהם עוד צעירים

    כמה עצוב

    ומה שמעיק ביותר על עמקי נשמתי

    כמה עצוב

    תראו - אני כבר בן עשרים, אני כבר בן עשרים

     

    אבל

    אם אחיה עד גיל שמונים

    יש לי עוד שישים שנה

    אפשר לחנוך עשרים נינים

    ולבנות עוד מדינה.

     

    יש אנשים הנופלים כשהם עוד צעירים

    כמה טפשי

    לא במיטה, אלא דווקא מאש כדורים

    כמה טפשי

    למען הורים שחייהם יהיו מרים

    כמה טפשי

    מתים כשהם רק בני 20, כשהם רק בני 20

    אבל אני

    לא תמכתי בחברים נופלים

    ולא שמעתי בכי אמהות

     

     

    לא הרחתי ריח חללים

    ולא ראיתי עוד זרועות קטועות

    אך חייתי עשרים שנה

    על פני האדמה הזאת

    זה היה טוב, ורוצה להמשיך

    פשוט להמשיך לחיות.

     

     

    ''

     

    תסריט מקורי: דורון נשר ורנן שור.

    עיבוד ובימוי: תום ווליניץ.

    עיצוב תפאורה: שובל שלוי.

    עיצוב תלבושות: שירן לוי.

    ניהול מוסיקלי, הנחייה קולית, הלחנה ועיבודים: עמרי דגן.

    עיצוב תנועה: גל סבו.

    עיצוב תאורה: אמיר קסטרו.

    דרמטורגיה: רועי מליח רשף.

    חונכת עיצוב תפאורה ותלבושות: לילי בן נחשון.

    עוזרי במאי: נמרוד דנישמן, סיון ליפשיץ, עדי גורל.

    ניהול ייצור: מירי רואה, רותם ברקאי.

    שחקנים יוצרים:

    עידן מי רון, גיא כהן שלו, ניר חסדאי, איתמר ארגמן (נפלא כאהר'לה, השמאל הרדיקלי, האקטיביסט. המשל של השמאל של היום), נועה גנדלמן, הגר בר חווה (שרה מקסים), צליל חלף, סתיו מגן, דורון לוי.

    על הבמה ליוו בנגינה: יובל סטולפר (גיטרה בס), יותם היבש (גיטרה), קורן עמר (תופים).

     

    דמותו של ג'ו צוויליך, מבוססת על גידי רוזנטל, אחיו של רוביק רוזנטל ובערב לזכרו, "חברים מדברים עם גידי", השתתפו בוגרי החוג לתיאטרון של אוניברסיטת ת"א ותלמידיה של נולה צ'ילטון, איציקויינגרטן (לימים, ראש בית הספר לאמנויות הבמה בסמינר הקיבוצים), דליק ווליניץ (אביו של תום, במאי ההצגה).

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל