''כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ'' נסוב על ''מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה'' כפשוטו, זה מובן, אתה טוען מי אתה שתעמוד לפני פרעה? אני אהיה עמך, אתה לא לבד!

אבל מה קשור ''וְזֶה לְּךָ הָאוֹת, כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ, בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם, תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה'' ?

איך תשובתו של הקב''ה, ש'בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את ה-אלו... על ההר הזה' עונה לטענת משה רבנו 'וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִמִּצְרָיִם?' שזה בעצם 'מי אני שאוציא את בני ישראל ממצרים' ?

אלא, ידע הקב''ה שמשה עונה מתוך ענווה גדולה, כמו שהעידה עליו התורה, ''וְהָאִישׁ מֹשֶׁה, עָנָו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה''(במדבר יב - ג), ומכיוון שהוא רואה עצמו הכי קטן והכי נמוך בעם ישראל, על כן הוא אינו ראוי לעמוד לפני פרעה ולא להוציא את בני ישראל ממצרים.

על כך ענה לו הקב''ה, ''בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם, תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה'' - ''וְזֶה לְּךָ הָאוֹת, כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ'', סימן מסור בידך ש'אהיה עמך' מחמת שאני משרה שכינתי על המתנהגים בענווה ושפלות רוח, תלמד זאת, מנתינת התורה דווקא על 'ההר הזה' - הר סיני הנמוך מכל ההרים, מזה אתה למד שהקב''ה משרה שכינתו על העניו ושפל ברך ועל כן, דווקא בשל ענוותנוך תזכה להשראת שכינתי עליך 'ואהיה עמך' לעמוד מול פרעה ולהוציא את בני ישראל ממצרים.

וכמו שנאמר בישעיהו (נז - טו): ''כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים''.

ודורשת הגמרא (סוטה ה.) ''אני את דכא'' ופירש רש''י: ''אני מרכין שכינתי אצלו'' - שהקב''ה משרה שכינתו על אדם המתנהג בענווה ושפלות ברך.

וממשיכה הגמרא ומוכיחה שהקב''ה משרה שכינתו על העניו, ''שהרי הקב''ה הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני'' - מהעובדה שהר סיני הנמוך נבחר מכל ההרים ודווקא עליו ירד הקב''ה ונתן תורה לעם ישראל, אנו למדים שהקב''ה משרה שכינתו על העניו.

שבת ברוכה לכולם