כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ציורי תנ"ך/ מאת: אהובה קליין.(c)

    ציורים המשמשים מדרשי תמונה לפסוקים בתנ"ך-
    הטכניקה: שמן על בד.
    שירה מקראית.
    * הציורים מוגנים בזכות יוצרים ואין להשתמש בהם בכל דרך שהיא.

    ציורי תנ"ך/ משה,ציפורה ובניו בדרך למצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)

    33 תגובות   יום שישי , 28/12/18, 06:04

    Biblical paintings

    Moshe, Zipporah and his sons on their way to Egypt

    "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-אִשְׁתּוֹ וְאֶת-בָּנָיו, וַיַּרְכִּבֵם עַל-הַחֲמֹר, וַיָּשָׁב, אַרְצָה מִצְרָיִם; וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-מַטֵּה הָאֱלֹהִים, בְּיָדוֹ."

     [שמות ד, כ]

    ''

     

    ציורי תנ"ך/ משה,ציפורה ובניו בדרך למצרים/ ציירה: אהובה קליין (c)[ שמן על בד]

     

    משה שב למצרים

    שיר מאת: אהובה קליין©

     

    משה שב למצרים

    כמלאך פורש  כנפיים

    לַכֹּל זְמָן - עֵת

    התנאים בשלו כעת.

     

    האיום הוסר מעל ראשו

    רוח השליחות מפעמת בליבו

    מסירות נפש בוערת בקרבו

    תפילות ובקשות  על לשונו.

     

    פוסע בין חולות וסלעים

    אוחז בימינו -מַטֵּה הָאֱלֹקים

    לצד אשתו ובניו הרוכבים

    על חמור  מדורות קודמים.

    הערה: השיר  בהשראת פרשת שמות- [חומש שמות]

     הרעיון מאחורי היצירה והשיר:

     

    פרשת שמות- רמז לגאולה העתידית- כיצד? 

     מאמר מאת: אהובה קליין

     פרשת שמות- היא הפרשה הראשונה הפותחת את חומש שמות ומתארת את משה  מתחילת דרכו  ועלייתו ההדרגתית- לקראת מנהיגות ברוכה וגדושה במעשים וציוויים- ובשליחות מופלאה ונשגבה  מאת ה':

    וכך התורה מתארת את שובו של משה אל מצרים יחד עם ציפורה אשתו וילדיו:

    "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה בְּמִדְיָן, לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם:  כִּי-מֵתוּ, כָּל-הָאֲנָשִׁים, הַמְבַקְשִׁים, אֶת-נַפְשֶׁךָ. וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-אִשְׁתּוֹ וְאֶת-בָּנָיו, וַיַּרְכִּבֵם עַל-הַחֲמֹר, וַיָּשָׁב, אַרְצָה מִצְרָיִם; וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-מַטֵּה הָאֱלֹהִים, בְּיָדוֹ.  וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה, בְּלֶכְתְּךָ לָשׁוּב מִצְרַיְמָה, רְאֵה כָּל-הַמֹּפְתִים אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בְיָדֶךָ וַעֲשִׂיתָם לִפְנֵי פַרְעֹה; וַאֲנִי אֲחַזֵּק אֶת-לִבּוֹ, וְלֹא יְשַׁלַּח אֶת-הָעָם.  וְאָמַרְתָּ, אֶל-פַּרְעֹה:  כֹּה אָמַר יְהוָה, בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל.  וָאֹמַר אֵלֶיךָ, שַׁלַּח אֶת-בְּנִי וְיַעַבְדֵנִי, וַתְּמָאֵן, לְשַׁלְּחוֹ--הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג, אֶת-בִּנְךָ בְּכֹרֶךָ.  וַיְהִי בַדֶּרֶךְ, בַּמָּלוֹן; וַיִּפְגְּשֵׁהוּ יְהוָה, וַיְבַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ.  וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר, וַתִּכְרֹת אֶת-עָרְלַת בְּנָהּ, וַתַּגַּע, לְרַגְלָיו; וַתֹּאמֶר, כִּי חֲתַן-דָּמִים אַתָּה לִי.  וַיִּרֶף, מִמֶּנּוּ; אָז, אָמְרָה, חֲתַן דָּמִים, לַמּוּלֹת".

     [שמות ד, י"ט-כ"ו]

    השאלות הן:

    א] מדוע הגיע העת לשובו של משה למצרים?

    ב] באיזה אופן  שב משה למצרים?

    ג] מה הטעם לרצון ה' להרוג את משה בדרך לשליחותו החשובה?

     תשובות.

    משה שב מצרימה.

     

    ''    

     

     

    ציורי תנ"ך / הכניסה למצרים- יעקב וכל פמלייתו מגיעים למצרים/ ציירה: אהובה קליין(c)


        

    העלאת תמונות    

    ציורי תנ"ך/ בני ישראל עבדים במצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

    ''    

    ציורי תנ"ך/ פרעה  מלך מצרים- המלך החדש, ציירה: אהובה קליין (c)

        


    רש"י מסביר: הרי משה גדל במצרים, אך כאשר ראה שני  עברים נצים הוא   ברח ממצרים- למדיין, כפי שמתואר :

    "וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּגְדַּל מֹשֶׁה וַיֵּצֵא אֶל-אֶחָיו, וַיַּרְא, בְּסִבְלֹתָם; וַיַּרְא אִישׁ מִצְרִי, מַכֶּה אִישׁ-עִבְרִי מֵאֶחָיו.  וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ; וַיַּךְ, אֶת-הַמִּצְרִי, וַיִּטְמְנֵהוּ, בַּחוֹל.  וַיֵּצֵא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, וְהִנֵּה שְׁנֵי-אֲנָשִׁים עִבְרִים נִצִּים; וַיֹּאמֶר, לָרָשָׁע, לָמָּה תַכֶּה, רֵעֶךָ.  וַיֹּאמֶר מִי שָׂמְךָ לְאִישׁ שַׂר וְשֹׁפֵט, עָלֵינוּ--הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר, כַּאֲשֶׁר הָרַגְתָּ אֶת-הַמִּצְרִי?  וַיִּירָא מֹשֶׁה וַיֹּאמַר, אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר.  וַיִּשְׁמַע פַּרְעֹה אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה, וַיְבַקֵּשׁ לַהֲרֹג אֶת-מֹשֶׁה; וַיִּבְרַח מֹשֶׁה מִפְּנֵי פַרְעֹה, וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ-מִדְיָן וַיֵּשֶׁב עַל-הַבְּאֵר".[שמות ד, י"א-ט"ז]

    ומי היו אותם אנשים נצים? התשובה: דתן ואבירם הם היו חיים, אלא שירדו מנכסיהם- והעני חשוב כמת.

     לגבי העני- ההוכחה היא בפרשה זו, לפי שנאמר:

    "כִּי-מֵתוּ, כָּל-הָאֲנָשִׁים"[ נדרים ס"ד]

    רש"י מסתמך על דברי   חז"ל: "תניא: ארבעה חשובים כמת, עני ,מצורע, סומא ומי שאין לו בנים.

    לכן ,משה יכול לשוב כעת למצרים- לפי ציווי ה' .

     הרמב"ן מסביר: כי בהיות משה עדיין במדיין –ציווה אותו ה' לשוב למצרים ואל יפחד שם  - כי מתו כל מבקשי רעתו.

    ספורנו סובר: משה יכול לחזור למצרים- לפי שמתו המלך ועבדיו- אשר בקשו להרגו כפי  שנאמר:

    "וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִן-הָעֲבֹדָה, וַיִּזְעָקוּ; וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל- הָאֱלֹקים, מִן-הָעֲבֹדָה". [בראשית ,ב, כ"ג]

    האופן- בו שב  משה למצרים.

     הכתוב מתאר:

    "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-אִשְׁתּוֹ וְאֶת-בָּנָיו, וַיַּרְכִּבֵם עַל-הַחֲמֹר, וַיָּשָׁב, אַרְצָה מִצְרָיִם; וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-מַטֵּה הָאֱלֹהִים, בְּיָדוֹ".

     משה שב מצריימה  ,לוקח את אשתו- צפורה ושני בניו הקטנים ,כשהם רכובים על החמור.

     רש"ר מסביר : כנראה שלמשה הייתה בהמת משא אחת בלבד שעליה חשב לרכב, אלא שעתה הרכיב את אשתו ואת ילדיו "על החמור" והוא עצמו היה הולך ברגל עם המטה בידו.

     רש"י מבהיר: כי החמור שחבש אברהם לעקדת יצחק - עליו עתיד להתגלות גם מלך המשיח שנאמר:

     "גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלַ‍ִים הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר  [זכריה ט', ט']

     רש"י מבסס את פירושו זה על פי "פרקי דר' אליעזר"

    "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו.."

     [בראשית כ"ב, ג'] הוא החמור שרכב עליו משה בבואו למצרים שנאמר:

    ו"ַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-אִשְׁתּוֹ וְאֶת-בָּנָיו.." – הוא החמור שעתיד בו דוד לרכוב עליו" [כפי שנאמר בספר זכריה]

    מוסיף רש"י ואומר: הליכתו של משה למצרים מתוך  מסירות נפש ,מקורה באברהם אבינו וזוהי גם המסירות נפש שתביא את הגאולה העתידה.

     רעיון מסירות הנפש המוליך והמביא את הגאולה- נמשל לחמור  שנושא על גבו את המשיח.

    הכתוב מציין שמשה לקח אתו את המטה האלוקים.

     שמות רבה מסביר את הציווי  אל משה: "רְאֵה כָּל-הַמֹּפְתִים אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בְיָדֶךָ וַעֲשִׂיתָם לִפְנֵי פַרְעֹה"  מהם מופתים אלה?- זה המטה שהיו כתובים עליו המכות- ראשי תיבות: דצ"ך, עד"ש, באח"ב "

     "חזקוני" סבור: שהמטה נקרא בשם:" מַטֵּה הָאֱלֹהִים"- מהטעם- שעדיין לא נקרא המטה  על שמו של משה- מפני שעד אותו זמן לא עשה בו נס.

     בנוגע ללקיחת אשתו צפורה ושני בניו הקטנים-

    מסביר "חיזקוני": היות והבנים עדיין היו קטנים הושיב משה את האם- ציפורה-תחילה  ואחר כך את הקטנים בחיקה, אבל  לגבי יעקב כאשר ירד למצרים,  ובניו היו גדולים  -לקח את בניו תחילה ואחר כך את הנשים ,שנאמר:

    "וַיָּקָם, יַעֲקֹב; וַיִּשָּׂא אֶת-בָּנָיו וְאֶת-נָשָׁיו, עַל-הַגְּמַלִּים". [בראשית ל"א, י"ז]

    ,משה המשיך לבדו למצרים שהרי מיד כאשר ה' פגש במשה, אז נימול בנו- אליעזר ובאותו מקום משה הניח אותם והלך לבדו למצרים, ואילו כאשר נתרפא אליעזר ממילתו שבה ציפורה אל בית אביה עם שני בניה, כמו שכתוב:

    "וַיִּקַּח, יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, אֶת-צִפֹּרָה, אֵשֶׁת מֹשֶׁה--אַחַר, שִׁלּוּחֶיהָ.  וְאֵת, שְׁנֵי בָנֶיהָ:  אֲשֶׁר שֵׁם הָאֶחָד, גֵּרְשֹׁם--כִּי אָמַר, גֵּר הָיִיתִי בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה".[ שמות י"ח, ב-ג]

    רצון ה' להמית את משה בדרך.

    רש"ר [רבי שמשון רפאל הירש ] שואל: כיצד יתכן שאחרי שהוטלה על משה משימת השליחות בהוצאת בני ישראל ממצרים- שליחות כה נעלה, רצון ה' לפתע להמיתו?

     הטעם לכך: היות ומשה התרשל מלמול את בנו, הרי  משה יוצא למצרים כדי להיות שליח בהבאת הגאולה לעם ישראל- עם   שייחודו שעבר ברית מילה וכעת משה בעצמו  עומד להכניס לתוך עם ישראל במצרים- את בנו הערל? לכן היה ה' סבור: שעדיף שמשה ימות מאשר יישם את שליחותו עם דוגמא כה רעה.

     גם רש"י סבור שהקצף של ה' כלפי משה – נבע מהכעס עליו שהתרשל למול את בנו.

    חז"ל [ במסכת נדרים  ל"א] סבורים: משה לא התרשל בקיום במצוות המילה לבנו, אלא הוא ראה  את  עצמו מחויב לגאולת ישראל, אילו היה מל את בנו היה חייב להמתין שלושה ימים - עד שהקטן יצא מכלל סכנה ורק בתום זמן זה, היה יכול עם שפחתו- לצאת לדרך. הוא הזדרז לקראת  מילוי שליחות קודש זו.

    אבל לאחר שה' ראה שמשה השתהה בבית המלון ומנגד לא חשש משה לעקב את גאולת ישראל- אז נענש  בעקבות  שלא מל כעת בנו.

     ועדיין הוא צריך ללכת למצרים קיימת סכנה  לילד.

    רבי אליהו מזרחי :סובר שהמרחק  ממלון זה עד מצרים – היה יום אחד ובדרך  כה קצרה – לא היה קיים  חשש לנזק לילד הקטן.

     אבן עזרא מסביר: שהיה הצורך  למול את אליעזר בדרך, אלא שאין למול את הילד במקום סכנה .

     לסיכום, לאור האמור לעיל, ניתן להסיק :כי משה היה נחוש ברמ"ח אבריו ללכת למצרים לגאול את עם ישראל- ויש בכך גם רמז לגאולה העתידית לעם ישראל.

     יהי רצון שנזכה במהרה לבוא גואל, "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ".

    [כדברי זכריה  הנביא ח, י"ט]

     עוד מיצירותיי על הפרשה:

    ''    

          


    ציורי תנ"ך/ "וכאשר יענו אותו - כן ירבה וכן יפרוץ"/ ציירה: אהובה קליין (c)

    ''    

          

    ציורי תנ"ך/ בת פרעה מגלה את משה בתיבה/ ציירה:  אהובה קליין(c) [שמן על בד]    

    ''

    ציורי תנ"ך/ משה והסנה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]


        

    העלאת תמונות   

    ציורי תנ"ך/ המיילדות העבריות/ ציירה: אהובה קליין (c)

    ''

    ציורי תנ"ך/ המיילדות לפני פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

    העלאת תמונות

    ציורי תנ"ך/ בני ישראל שואלים כלי כסף וזהב מהמצרים/ ציירה: אהובה קליין (c) [שמן על בד]

    העלאת תמונות

     ציורי תנ"ך/ בנות יתרו ליד הבאר/ ציירה: אהובה קליין (c)

    העלאת תמונות

    ציורי תנ"ך/ יוכבד מגישה את משה הקטן לבת פרעה/ ציירה: אהובה קליין (c)

     ההפטרה לפרשת שמות:

     [מפטירים ב: ישעיהו כ"ז]

     הנה קטע מתוך ההפטרה:


    "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל, וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר, וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם; וְהִשְׁתַּחֲווּ לַיהוָה בְּהַר הַקֹּדֶשׁ, בִּירוּשָׁלִָם. .."

     

    * כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירות- באתר(c)


    ''

    ציורי תנ"ך/ הגאולה על פי דברי הנביא ישעיהו/ ציירה: אהובה קליין(c) [שמן על בד]

     

    יהי רצון שדברי הנביא ישעיהו יתגשמו במהרה- ובא לציון גואל.

     שבת שלום לכל עם ישראל- כאיש אחד בלב אחד.



    דרג את התוכן:

      תגובות (33)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/1/19 10:42:

      צטט: עט סופר 2019-01-06 11:08:57

      על השאלה מדוע ביקש ה' המיתו? ניתן ללמוד על דרך ההיקש מתגובתו של הקב"ה אל שני הנביאים: ישעיהו ואליהו אשר קטרגו על עם ישראל, והיו זקוקים לכפרה אלוקית על דרך הזיקוק....

       

      משה תלה את קטרוגו על עם ישראל באומרו "ואיך ישמעו אלי .... (פרעה ובנ"י) ואני ערל שפתיים...." ותיקונו היה בהסרת הערלה מבנו שנולד, דהיינו בעשיית ברית המילה ...שהיא מכפרת על  מבטא שפתיים ... בבחינת ברית כרותה לשפתיים...

       

      חז"ל מסבירים בגמרא כההאי לישנא:  הגמרא(יבמות מט:) מספרת שפיו של ישעיהו נוסר בגלל שהוציא לעז על עם ישראל באמרו "בתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב", רש"י: "ומשום הכי איענש לנסורי פומיה משום דקרינהו לישראל עם טמא שפתיים מדעתו שלא צוה לו הקב"ה ולא מחמת תוכחה..." וכן מובא בילקוט שמעוני: "ואומר אוי לי כי נדמתי - כיון שראה מלאכי השרת מקלסים לקב"ה ולא שיתף קילוסו עמהם התחיל מיצר על הדבר כי איש טמא שפתים אנוכי, שאלולי שיתפתי קילוסי לקילוסם הייתי חי וקיים לעולם כמותם. עם כשהוא עומד ומשתומם על הדבר הוציא דבר יתר מפיו "ובתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב" אמ(ו)ר לו הקב"ה: על שאמרת כי איש טמא שפתים אנוכי, תאר לך שאתה שליט על עצמך, שמא בבני היית שליט? מיד נטל את שלו. (נענש) שנאמר... ובידו רצפה. גחלת אין כתוב כאן אלא רצפה. מהו רצפה א"ר שמואל בן נחמני רצוף(רצוץ) פה שאמרה דליטוריא על בנ"י."


      גם באליהו ההולך לקטרג על בנ"י ולומר "כי עזבו את בריתך"(מלכים א יט) נאמר שהקב"ה הכין לו "עוגת רצפים"(מלכים א יט ו). גם שם מוצא ר' שמואל בן נחמן רמז לרצוץ פה של מי שאומר דליטוריא על בנ"י.

       

      הרצפה, (גם אצל ישעיהו) היא הגחלת -היא רמז ללשון הרע כי ההרס שבה נמשך זמן רב ומאריך ימים גם לאחר מעשה הפשע של הדיבור. כך גם מוסבר עניין הרותם שאליהו ישן תחתיו(מלכים א יט ה); ע"פ הירושלמי "כל הגחלים שכבו מבחוץ - כבו מבפנים. ואילו (גחלי הרותם) אע"פ שכבו מבחוץ לא כבו מבפנים. מעשה באחד והניח גחלים בוערות בחג(סוכות) ובא ומצאן בוערות בפסח(ירושלמי פאה פ"א). זה הקשר בין הרצפה לחטאו של ישעיהו.

       

      נביא שתפקידו לדבר "בורא ניב שפתיים" חייב לדבר טובות על עמ"י. גם בתוכחה שלו עליהם, עליו להביע אהבה, וכלפי חוץ, כולל כלפי הקב"ה עליו לדבר עליהם רק טובות. "אומרים על אליהו והושע (שקטרגו על עמ"י) אכזריים היו - ח"ו לא היו אכזריים!(ילקוט שמעוני רמז תקל"א).

       

      תיקונו של משה באשר לערלת שפתיו (בקטרוגו על עם ישראל) היתה בהסרת הערלה של בנו, דהיינו תבוא ה"מילה" תכפר על המילה.

       

      וזכתה ציפורה לבצע התיקון  כי "צפורה" בהיפוך אותיות היא ה-"רצפה" האמורה לעיל . ואז עם ביצוע "המילה"... התקיים בו "וסר עוונך וחטאתך תכופר", והגיע זך ומזוקק לשליחותו בפני עם ישראל ובפני פרעה....

       

      יפים המאמרים ויפים הציורים....אשרך שאת זוכה להגדיל תורה...ואשרי הלומדים... בבחינת ישמע חכם ויפק לקח ...

       עט  סופר היקר.


       תודה, מקרב לב, לדבריך המחכימים והמאירים למרחקים-

      בבחינת:

       "דברי חכמים בנחת נשמעים"

       תמיד טוב להוסיף דעת ופירושים יפים לספר הספרים

      הרי שבעים פנים לתורה.

       ויפים דברי דוד המלך:

      "טעמו וראו כי טוב ה' אשרי הגבר יחסה בו"

      [תהלים ל"ד, ט]

       חודש טוב ומבורך ובשורות טובות.


       בברכה

       והערכה רבה.

       אהובה.

       

        6/1/19 11:08:

      על השאלה מדוע ביקש ה' המיתו? ניתן ללמוד על דרך ההיקש מתגובתו של הקב"ה אל שני הנביאים: ישעיהו ואליהו אשר קטרגו על עם ישראל, והיו זקוקים לכפרה אלוקית על דרך הזיקוק....

       

      משה תלה את קטרוגו על עם ישראל באומרו "ואיך ישמעו אלי .... (פרעה ובנ"י) ואני ערל שפתיים...." ותיקונו היה בהסרת הערלה מבנו שנולד, דהיינו בעשיית ברית המילה ...שהיא מכפרת על  מבטא שפתיים ... בבחינת ברית כרותה לשפתיים...

       

      חז"ל מסבירים בגמרא כההאי לישנא:  הגמרא(יבמות מט:) מספרת שפיו של ישעיהו נוסר בגלל שהוציא לעז על עם ישראל באמרו "בתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב", רש"י: "ומשום הכי איענש לנסורי פומיה משום דקרינהו לישראל עם טמא שפתיים מדעתו שלא צוה לו הקב"ה ולא מחמת תוכחה..." וכן מובא בילקוט שמעוני: "ואומר אוי לי כי נדמתי - כיון שראה מלאכי השרת מקלסים לקב"ה ולא שיתף קילוסו עמהם התחיל מיצר על הדבר כי איש טמא שפתים אנוכי, שאלולי שיתפתי קילוסי לקילוסם הייתי חי וקיים לעולם כמותם. עם כשהוא עומד ומשתומם על הדבר הוציא דבר יתר מפיו "ובתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב" אמ(ו)ר לו הקב"ה: על שאמרת כי איש טמא שפתים אנוכי, תאר לך שאתה שליט על עצמך, שמא בבני היית שליט? מיד נטל את שלו. (נענש) שנאמר... ובידו רצפה. גחלת אין כתוב כאן אלא רצפה. מהו רצפה א"ר שמואל בן נחמני רצוף(רצוץ) פה שאמרה דליטוריא על בנ"י."


      גם באליהו ההולך לקטרג על בנ"י ולומר "כי עזבו את בריתך"(מלכים א יט) נאמר שהקב"ה הכין לו "עוגת רצפים"(מלכים א יט ו). גם שם מוצא ר' שמואל בן נחמן רמז לרצוץ פה של מי שאומר דליטוריא על בנ"י.

       

      הרצפה, (גם אצל ישעיהו) היא הגחלת -היא רמז ללשון הרע כי ההרס שבה נמשך זמן רב ומאריך ימים גם לאחר מעשה הפשע של הדיבור. כך גם מוסבר עניין הרותם שאליהו ישן תחתיו(מלכים א יט ה); ע"פ הירושלמי "כל הגחלים שכבו מבחוץ - כבו מבפנים. ואילו (גחלי הרותם) אע"פ שכבו מבחוץ לא כבו מבפנים. מעשה באחד והניח גחלים בוערות בחג(סוכות) ובא ומצאן בוערות בפסח(ירושלמי פאה פ"א). זה הקשר בין הרצפה לחטאו של ישעיהו.

       

      נביא שתפקידו לדבר "בורא ניב שפתיים" חייב לדבר טובות על עמ"י. גם בתוכחה שלו עליהם, עליו להביע אהבה, וכלפי חוץ, כולל כלפי הקב"ה עליו לדבר עליהם רק טובות. "אומרים על אליהו והושע (שקטרגו על עמ"י) אכזריים היו - ח"ו לא היו אכזריים!(ילקוט שמעוני רמז תקל"א).

       

      תיקונו של משה באשר לערלת שפתיו (בקטרוגו על עם ישראל) היתה בהסרת הערלה של בנו, דהיינו תבוא ה"מילה" תכפר על המילה.

       

      וזכתה ציפורה לבצע התיקון  כי "צפורה" בהיפוך אותיות היא ה-"רצפה" האמורה לעיל . ואז עם ביצוע "המילה"... התקיים בו "וסר עוונך וחטאתך תכופר", והגיע זך ומזוקק לשליחותו בפני עם ישראל ובפני פרעה....

       

      יפים המאמרים ויפים הציורים....אשרך שאת זוכה להגדיל תורה...ואשרי הלומדים... בבחינת ישמע חכם ויפק לקח ...

        4/1/19 07:18:

      צטט: sari10 2019-01-03 10:12:31

      אהבתי מאוד

       

      שרי היקרה.

      נשיקה

      תודה לתגובתך היפה.

       שמחה שאהבת.

       שבת שלום ובשורות טובות.

       בברכה

       אהובה.

        4/1/19 07:16:

      צטט: תנועת כמוך 2019-01-03 09:06:49

      שולח לך מערכת כוכבים כהרגלי

      בהערכה לכתיבתך המקסימה - כהרגלך

      מוזמנת אלי לקפה בבלוג שלי

       

       דוד היקר.

       

      תודה רבה לתגובתך היפה.

       שבת שלום ובשורות טובות.


       בברכה

       אהובה.

        3/1/19 10:12:

      אהבתי מאוד

        3/1/19 09:06:

      שולח לך מערכת כוכבים כהרגלי

      בהערכה לכתיבתך המקסימה - כהרגלך

      מוזמנת אלי לקפה בבלוג שלי

        3/1/19 08:02:

      צטט: שיאצו, דיקור סיני 2019-01-03 00:18:38

      שיגיע הגואל!!
       אפרת היקרה.
      נשיקה
      תודה לתגובתך היפה ולא נותר, אלא להגיד:
      אמן ואמן- כן יהי רצון.

       המשך יום נפלא ובשורות טובות.

       בברכה
       אהובה.
      שיגיע הגואל!!
        1/1/19 21:25:

       

        היום 20:15:

      אהובה יקרה:)

       

      יפה להפליא כראוי למנהיג הדגול

      של עם ישראל

      משה רבנו

       

      שטוטית היקרה.

      נשיקה

       תודה, מקרב לב- לתגובתך הנהדרת.

      המשך שבוע טוב ויצירתי-


       ובשורות טובות.

       בברכה

       אהובה.


       

          

        1/1/19 21:21:

      צטט: בדולח. 2019-01-01 14:47:33

      ומעניין ומפליא שמשה עומד למות בגלל אי מילת הבן.אולי זה נותן לנו דרך האומרת "כולם שווים בפני בורא עולם". וכיון שמשה שהוא כעת נהפך למנהיג, היה צריך להיות זהיר יותר.

       בדולח היקר.


       תודה לתגובתך המעניינת -

      המבוססת על חשיבה כה נפלאה ומחכימה.

       

      "מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי.." 

       

       יישר כוח!

       המשך שבוע טוב ומבורך.

       בברכה

       אהובה.

        1/1/19 20:15:

      אהובה יקרה:)

       

      יפה להפליא כראוי למנהיג הדגול

      של עם ישראל

      משה רבנו

       

      נשיקה

        1/1/19 14:47:

      ומעניין ומפליא שמשה עומד למות בגלל אי מילת הבן.אולי זה נותן לנו דרך האומרת "כולם שווים בפני בורא עולם". וכיון שמשה שהוא כעת נהפך למנהיג, היה צריך להיות זהיר יותר.

        31/12/18 23:32:

      צטט: יעל.. 2018-12-31 18:15:52

      אהובה היקרה הציורים שלך תמייד גורמים לי לשמחה בלב :)

      יעל היקרה.
      נשיקה
       תודה לתגובתך היפה והמשמחת.
       ברוכה תהיי  תמיד.

       בברכה
       אהובה.
        31/12/18 18:15:
      אהובה היקרה הציורים שלך תמייד גורמים לי לשמחה בלב :)
        31/12/18 14:02:

      צטט: עמנב 2018-12-30 00:33:25

      תודה, אהובה, על הציורים היפים והפרשנויות המאלפות. גם אני לא זכרתי שציפורה מלה את בנה בדרך למצרים. שבוע טוב, עמוס.
       עמוס היקר.
       תודה, מקרב לב לתגובתך הנהדרת.
      שמחה שאהבת.
       המשך שבוע טוב ויצירתי.
       ובשורות טובות.

       בברכה
       אהובה.
        31/12/18 08:19:

      צטט: תכשיט 2018-12-30 19:28:05

      תודה על פוסט מושקע.... שבוע מבורך לך...
       תכשיט היקרה.
      חיוך
       תודה על מילותייך הנהדרות.
       המשך שבוע טוב ומאושר.

       בברכה
       אהובה.
        31/12/18 08:18:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2018-12-29 15:52:56

      מרהיב ומרחיב דעת

       מכבית היקרה.
      חיוך
       תודה רבה על תגובתך הנפלאה, אני שמחה שניגשת לקרוא את הפשט - כיצד הגיע משה אל מדיין.
       יישר כוח!
       המשך שבוע טוב ויצירתי.
       בברכה
       אהובה
        30/12/18 19:28:
      תודה על פוסט מושקע.... שבוע מבורך לך...
      אגב היום עיינתי בפשט - בראשית הפרשה: וכנראה לראשונה הבנתי איך "התגלגל" המקרה בו משה נשא למדיינית - שהרי שהה בחברתם זמן רב מאד משנמלט מארמון פרעה...
        30/12/18 13:05:

      צטט: kimchid 2018-12-29 09:49:45

      תודה. שבת שלום ושבוע טוב.
       דניאל היקר.

       תודה עבור הברכות הנפלאות.
       תבורך גם אתה:
       בשבוע טוב ויצירתי.

       בברכה
       אהובה.
        30/12/18 13:02:

      צטט: ~ ~ 2018-12-28 14:55:24

      מרתק

      ציורים מקסימים

      סופ"ש נעים וחמים

       

      יקירהנשיקה

       

       תודה עבור המילים הטובות  והברכה.

       ברוכה תהיי  תמיד.

      שבוע טוב.

      בשורות טובות.

       בברכה

      אהובה.

        30/12/18 08:57:

      צטט: רונית אברהם 2018-12-28 11:51:00

      אהובה יקרה,

      השיעור השבועי אצלך מרתק כתמיד. אף אני לא ידעתי כי ציפורה מלה את בנה, בנו של משה. הלוואי וניקח את הסיפור כמשל לימינו אנו, על מקומן של הנשים היהודיות וגם הנוכריות בחברה. אי אפשר שלא לייחל שיקום לנו מנהיג כמשה, במיוחד בימים אלו.

      ולסיום, ציורייך מרהיבים ומאירים את הכתוב ואת רוח התקופה.

       

      שבת שלום וברכה!


       רונית היקרה.

      נשיקה

       תודה- מקרב לב- לדברייך החשובים והמרגשים.

      אשר לדברייך בנושא הנשים:

       את צודקת במאה אחוז:

      הרי ידוע שבזכות  נשים צדקניות - נגאלו ישראל ממצרים-  ועתידים להיגאל בעתיד בע"ה!

      ואשר לנושא המנהיגות: מנהיג כמשה  הוא משהו שאנחנו צריכים להשתוקק לו ולהתפלל לבורא עולם- שיביא לנו  מישהו בדרגתו.

       שבוע טוב ובשורות טובות.


       בברכה

       אהובה.

        30/12/18 08:51:

      צטט: * חיוש * 2018-12-28 10:42:36

      אהובה האהובה נשיקה

      עונג של שבת לצפות בציורייך מעשה ידי אומן, לקרוא את שירך

      ואת ההסברים ברוח הפרשה

      בזכותך הוספתי ידע על הפרשה הזו והיה מרגש לקרוא ולצפות בציור

      איך משה הולך ברגל כשאישתו ציפורה ובניו רכובים על החמור.

      הפרשה העלתה בי חיוך בעניין בעל החיים - החמור

      במקרא לחמור ולאתון תפקידים חשובים, כיום החמור מוגדר כבעל חיים עקשן

      ויש מושג כזה : טיפש כמו חמור

      היה איזה משפט שצבט לי בלב

      "רש"י מסתמך על דברי   חז"ל: "תניא: ארבעה חשובים כמת,

      עני ,מצורע, סומא ומי שאין לו בנים."

      כמה עצוב שבימינו גם בעלי המוגבלויות לא מקבלים יחס שווה בחברה הרגילה

      תודה יקירה על הדרך הנפלאה שאת מקרבת אותנו

      ומעוררת אותנו להתעניין בפרשות השבוע

      * כוכב אהבה והערצה וחיבוקים אוהבים

      שבת טובה ומבורכת גם לך ולכל אהובייך

       *חיוש* היקרה.

      נשיקה

      תודה רבה-  על  תגובתך היפה והנעלה- כדרכך בקודש.

      את תמיד משמחת אותי- בדרכי חשיבתך ואופן התבוננותך ביצירות.

       אשת חיל את! ואין אומרים שיבחו של  אדם בפניו, אבל מקצתו אומרים.

       את צודקת בהחלט לגבי הדברים החשובים שבחברה שיש להתייחס אליהם בכבוד ולסייע להם עד כמה שיותר. והרי זו מצווה מהתורה:

      "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ: אֲנִי ה' "

          


       "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יז), ר' עקיבא אומר: זה כלל גדול בתורה. בן עזאי אומר: "זה ספר תולדות האדם" (בראשית ה, א) זה כלל גדול מזה"

      תבורכי בכל הברכות והישועות יחד עם כל יקירייך.

       יהי רצון שנזכה כולנו- בכלל ובפרט -לבשורות טובות.

       באהבה וחיבוקים.

       אהובה.


        30/12/18 00:33:
      תודה, אהובה, על הציורים היפים והפרשנויות המאלפות. גם אני לא זכרתי שציפורה מלה את בנה בדרך למצרים. שבוע טוב, עמוס.
        29/12/18 20:39:

      צטט: ד. צמרת 2018-12-28 08:00:42

      פרק מעניין שלמדתי בזכותך, ציפורה מלה את בנה!
       ד, צמרת היקר.

      תודה לתגובתך היפה.
       שבוע טוב ויצירתי.

       בברכה
       אהובה.
        29/12/18 20:38:

      צטט: א ח א ב 2018-12-28 06:45:25

      שבת שלום אהובה. תודה על ציורי התנ"ך המרהיבים. " חֲתַן דָּמִים, לַמּוּלֹת" - נורא
       אחאב היקר.

       תודה   למילים  הטובות על ציורי  התנ"ך.
      אשר לדבריך על:

      " חֲתַן דָּמִים, לַמּוּלֹת" : ראיתי על כך פירושים רבים, אחד  מהם-

        דברי  רש"ר-  הוא טוען: כאשר  ציפורה מבחינה שחיי משה נתונים בסכנה,  היא 

        מיד אוחזת בבנה הקטן[אליעזר] ן ומלה אותו ומשליכה את העורלה לרגלי משה הנאבק על חייו , באותו זמן  היא אומרת את המשפט הנ"ל ,היא תולה את האשמה על עצמה- כי היא מנעה קודם את משה מלקיים את מצוות המילה וטוענת שבגלל שמשה אהב אותה- הוא לא עמד בתוקף למלא  מצווה חשובה  זו, נמצא שבגללה הוא נעשה חתן לגזר דין מוות- כלומר -שהוא עומד למות.

      שבוע טוב ובשורות טובות.

       בברכה

       אהובה.

      מרהיב ומרחיב דעת
        29/12/18 09:49:
      תודה. שבת שלום ושבוע טוב.
        28/12/18 14:55:

      מרתק

      ציורים מקסימים

      סופ"ש נעים וחמים

        28/12/18 11:51:

      אהובה יקרה,

      השיעור השבועי אצלך מרתק כתמיד. אף אני לא ידעתי כי ציפורה מלה את בנה, בנו של משה. הלוואי וניקח את הסיפור כמשל לימינו אנו, על מקומן של הנשים היהודיות וגם הנוכריות בחברה. אי אפשר שלא לייחל שיקום לנו מנהיג כמשה, במיוחד בימים אלו.

      ולסיום, ציורייך מרהיבים ומאירים את הכתוב ואת רוח התקופה.

       

      שבת שלום וברכה!

        28/12/18 10:42:

      אהובה האהובה נשיקה

      עונג של שבת לצפות בציורייך מעשה ידי אומן, לקרוא את שירך

      ואת ההסברים ברוח הפרשה

      בזכותך הוספתי ידע על הפרשה הזו והיה מרגש לקרוא ולצפות בציור

      איך משה הולך ברגל כשאישתו ציפורה ובניו רכובים על החמור.

      הפרשה העלתה בי חיוך בעניין בעל החיים - החמור

      במקרא לחמור ולאתון תפקידים חשובים, כיום החמור מוגדר כבעל חיים עקשן

      ויש מושג כזה : טיפש כמו חמור

      היה איזה משפט שצבט לי בלב

      "רש"י מסתמך על דברי   חז"ל: "תניא: ארבעה חשובים כמת,

      עני ,מצורע, סומא ומי שאין לו בנים."

      כמה עצוב שבימינו גם בעלי המוגבלויות לא מקבלים יחס שווה בחברה הרגילה

      תודה יקירה על הדרך הנפלאה שאת מקרבת אותנו

      ומעוררת אותנו להתעניין בפרשות השבוע

      * כוכב אהבה והערצה וחיבוקים אוהבים

      שבת טובה ומבורכת גם לך ולכל אהובייך

        28/12/18 08:00:
      פרק מעניין שלמדתי בזכותך, ציפורה מלה את בנה!
        28/12/18 06:45:
      שבת שלום אהובה. תודה על ציורי התנ"ך המרהיבים. " חֲתַן דָּמִים, לַמּוּלֹת" - נורא

      ארכיון

      פרופיל

      אהובהקליין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין