כותרות TheMarker >
    ';

    +++

    פוסטים אחרונים

    0

    וידוי

    1 תגובות   יום ראשון, 30/12/18, 16:21

    יש דברים שהזמן לא חל עליהם,

    ועם זאת אני מאמינה שהופעתה של עובדה חדשה, הכרות עם אדם חדש ובכלל כל מפגש שהאטום שלנו עושה באופן ארעי עם אטום אחר מגיע בזמן פוטנציאלי לריפוי.

    אולי זה לא נכון, קטונתיאולי זה תירוץ לפחד שלי לשתף, לגרד את הפצע שלעולם לא יחלים.
    אתחיל בלהציג את מי שהייתי, אי שם בגיל התיכון שלמצוא את עצמי היתה בעיה שאין לה פיתרון באופק.

    ילדה ביישנית מאוד ,מתקשה חברתית ועצובה.

     בהפסקות בהתחלה אני זוכרת שהוא היה נשאר בכיתה יחד עם עוד אסופת ילדים אזוטרית שלא רצינו כנראה לחשוף את חולשתנו החברתית.

     משם ההכרות שלי איתו.

    בהמשך הוא יצא וכמובן לא חזר להפסקות בכיתה, כי מה לו ולהתבייש, הנער הכי חברותי שהכרתי אז.

    אני עדיין זוכרת איפה במסדרון הוא עצר אותי אי שם בכתה יא ואמר לי:" למה ככה, תחייכי, יש לך חיוך יפה" חייך אלי נתן צביטה בלחי והמשיך בדרכו.

    זה היה רגע, זניח בשבילו.

    מעורר עבורי.

    מאז סימן ההיכר שלי זה החיוך, מבליט שיניים קצת יותר מידי גדולות .

    וזה בזכותו.

    נעשתי אדם שמחייך

    .הרבה. 

    כי פעם מישהו עצר אותי ברגע הנכון, ברגע פוטנציאלי לריפוי ואמר לי שהחיוך שלי יפה.

    תודה שהבאת אותו לעולם.

    בחייו היותר מידי קצרים הביא כל כך הרבה אושר ריפוי אדוותיו למזלי נגעו בי ובהרבה אחרים.

    כאמא טריה אינני מוצאת אף לא מילה אחת בכל השפות בעולם כדי לנחם, אפילו אחרי כל כך הרבה שנים. 

    נותר לי לקוות שתמשיך לפגוש בו דרך אנשים ,ולו רק לזמן קצר להרגיש אותו נוכח.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/12/18 16:46:
      לנחם?

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      (##)
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין