כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    כתישה

    36 תגובות   יום רביעי, 2/1/19, 18:02

    ''

     

    כתישה

     

    שלב הכתישה

    לפני כמה ימים טחנתי לאורנה ולעדי את המוח עד דק, עשיתי להן פירה באוזן, שחבל"ז, הן ניסו לרמוז שעליהן להפסיק אבל לא עזר שום דבר, רף הרוגז והתסכול שלי גאו וגעשו וגלשו ללא שליטה במשך דקות ארוכות.

    ברור לי שזו מעין התפרקות של כל התקופה הקשה האחרונה, שכן קמתי משבעה על מות אמי היקרה ז"ל, וזאת אחרי תקופה קשה מאד בפני עצמה. השבעה היו קשים לי כי כבר הייתי סחוטה ומרוטה ועצבי כבר בתחילתה היו די רופפים כבר, וכך קרה שהפכתי יום אחד להר געש קטן ולא סימפטי.
     

     

    כן, גם במצב כזה אני כנראה צריכה את ההומור כדי להחזיק מעמד, או כדי לא להרגיש מה שאני מרגישה בפנים מפחד פן זה יפרק אותי, מפחדת מהרגע שזה יתחיל לצאת....

    בהתחלה, היום השני, שלישי הגיעו קרובי המשפחה הממש צמודים והביאו אוכל, שיהיה לנו מה לאכול, שחלילה לא נרזה.
    שהרי לפי אמונות שונות אסור לנו לקום ולעשות כל מיני דברים כגון אוכל ולשרת אחרים, מה שדווקא היה די נוח לי...


    כל אחד נכנס לאחר כבוד והדר עם איזו פשטידה לתפארת ....מלאה בשר (חיות מתות),

    ושוב אחרי השני עם "צילי קון קרנה" (עם חיות מתות),

    ואחרי אלה השלישי עם פסטה בולונז (חיות מתות)...


    ואני יושבת כולי מתכווצת יותר ויותר כשאני רואה שאף אחד לא שם לב שלכולם יש מה לאכול ולי לא. וזה לא שהם לא זכרו, הם בפירוש נתנו לזה ביטוי שהם היטב זוכרים שאינני אוכלת דברים כגון אלה....
    כל הכאב והצער ומפח הנפש התחילו לתפוח בי כמו גאות של טייפון.


    הרי הם מביאים את האוכל בשבילנו, גם בשבילי, איך אחד אחרי השני שוכחים את מי שהם מביאים לו את האוכל?

    איך אפשר להיות אטומים כל כך ולא לשים לב שהם השאירו אותו יחידי בלי אוכל?
    כולם יושבים וצוהלים וזוללים מסביב, ולי אין מה לאכול, ואף אחד לא שם לב, ואני .... מדד העצבנות אצלי גואה וגואה.


    פני התכרכמו, כי עלי ממש לא קשה לראות מה אני חושבת ומרגישה, והפסקתי לדבר, ובמשך שעות לא הוצאתי מילה מהפה, כי פחדתי שכל הזעם והתסכול ישפך החוצה, וזה לא מתאים.
    הנה, בדיוק כאן ראיתי כתבה שמה זה ראיתי במקום:
    Why is belief in God more respected than belief in animal rights?

     

    הרי אם הייתי דתית חרדית בטוח היו זוכרים את זה ומביאים לי אוכל בהתאם, למה לא זוכרים את זה שאני לא אוכלת בעלי חיים מתים?


    בסוף כשיצאנו מהבית עם שתי קרובות משפחה שלי אחת סוף סוף (תודה רבה באמת) שמה לב שאני לא מדברת ושאלה....

     

    ''

     
    ואז....אז....כבר לא יכולתי להחזיק יותר וטחנתי לה את המוח ואת האוזן עד דק....ולשניה אח"כ בטלפון.....

    כמו במלחמה שלב הכתישה הסופי, טחנתי אותן עד דק.....


    שתי אלה לעולם יותר לא ישכחו שאני לא אוכלת חיות. לעולם.

     

     

     

    תגובות שאוהבת:

     

     

    הגיבה על הדברים אורנה, חברה טובה בפייסבוק:

    פוסט עצוב-מצחיק, שובה לב ושובר לב - על האטימות של בני אדם כלפי בעלי חיים, שמתגלגלת ונהפכת לאטימות כלפי בני האדם שאוהבים את אותם בעלי חיים, אפילו כשאותם בני אדם אבלים על יקיריהם ויושבים עליהם שבעה

    כתבה Bonbonyetta Smadar

    דרג את התוכן:

      תגובות (36)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/2/19 14:45:
      מח ואוזן זה לא בשר? סתאםםם :) מבינה לליבך ושולחת שוב תנחומים על הכל ♥
        9/2/19 13:02:

      לב גדול מכיל הכל.
      גם אטימות וחוסר רגישות של אנשים שרק התכוונו לעשות טוב.
      הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות.

        13/1/19 19:03:

      צטט: flora2001 2019-01-13 13:06:49

      כתבת פוסט כל כך משכנע ומרגש ,
      על מה שעבר עליך !
      רק רוצה להנמיך לך את הזעם :אולי הם

      הביאו את האוכל שהכי מוצלח שלהם בהכנה.

       עובדה : המתקשרת לא ידעה למה שתקת.

       את צודקת ,ההומור חזק מכל כאב נפשי או אפילו פיזי .חיוך

      ----------------------

       

      כן, ההומור זו גם דרך להתגבר ולהתחסן בדברים....

       

        13/1/19 18:46:

      צטט: renana ron 2019-01-12 15:24:35

      לבי איתך. אי כיבוד האחר וחוסר ההתחשבות של אנשים, אחד כלפי השני, או בקיצור, אי ראית האחר מזכיר לי ספור ישן נושן. "חויה" שאזכור לתמיד. היה זה יום שבת וביקרתי בבית חברה שזה אך ילדה את בתה בכורתה. חמה הגיע גם לבקרה [הם היו שכנים, מרחק של כמה בתים ביניהם]. בין האורחים היתה גם כלתו [גיסתה של חברתי]. כאמור, יום שבת ואני אז מעשנת בריבוע [מציתה סגיריה בסיגריה]. כיוון שהחם היה דתי, מתוך כבוד והתחשבות, אפילו לא חשבתי להוציא סיגריה ולעשן. להפתעתי, אותה כלה/גיסה הוציאה סיגריה, הציתה ועישנה. פניו הכועסות/מכורכמות של החם הביעו את מה שחש באותו הרגע והוא כמובן חזר אל ביתו. פניתי לגברת ושאלתי מדוע עישנה, הרי היא יודעת שהאיש שומר מצוות ואינו מעשן בשבת, תשובתה המזלזלת הממה אותי [הייתי כל כך תמימה אז]. גילוי נאות: לא רק שאני לא שומרת שבת, אני גם לא מאמינה בחבר דמיוני, אך לכבד אנשים ולהתחשב בהם נבנו בתוכי, כנראה יחד עם חלב אמי. אני גם, לצערי, עדיין לא יכולה ללא בשר, אך כשאני נפגשת עם אנשים צמחוניים / טבעוניים, לעולם אזמין מנה ללא בשר, כדי לא להכאיב לצד השני. ** תמיד ראה את האדם השני** **אל תכאיב/תכעיס סתם כי...**

      next      back

       

      תודה תודה לתגובתך.

      יש אנשים שחשוב להם יותר להיות צודקים והם שוכחים להיות חכמים. לפעמים יותר חשוב ממה זכותך לעשות ומה לא, זה לא לפגוע באחר.

        13/1/19 13:06:

      כתבת פוסט כל כך משכנע ומרגש ,
      על מה שעבר עליך !
      רק רוצה להנמיך לך את הזעם :אולי הם

      הביאו את האוכל שהכי מוצלח שלהם בהכנה.

      עובדה : המתקשרת לא ידעה למה שתקת.

      את צודקת ,ההומור חזק מכל כאב נפשי או אפילו פיזי .חיוך

        12/1/19 15:24:
      לבי איתך. אי כיבוד האחר וחוסר ההתחשבות של אנשים, אחד כלפי השני, או בקיצור, אי ראית האחר מזכיר לי ספור ישן נושן. "חויה" שאזכור לתמיד. היה זה יום שבת וביקרתי בבית חברה שזה אך ילדה את בתה בכורתה. חמה הגיע גם לבקרה [הם היו שכנים, מרחק של כמה בתים ביניהם]. בין האורחים היתה גם כלתו [גיסתה של חברתי]. כאמור, יום שבת ואני אז מעשנת בריבוע [מציתה סגיריה בסיגריה]. כיוון שהחם היה דתי, מתוך כבוד והתחשבות, אפילו לא חשבתי להוציא סיגריה ולעשן. להפתעתי, אותה כלה/גיסה הוציאה סיגריה, הציתה ועישנה. פניו הכועסות/מכורכמות של החם הביעו את מה שחש באותו הרגע והוא כמובן חזר אל ביתו. פניתי לגברת ושאלתי מדוע עישנה, הרי היא יודעת שהאיש שומר מצוות ואינו מעשן בשבת, תשובתה המזלזלת הממה אותי [הייתי כל כך תמימה אז]. גילוי נאות: לא רק שאני לא שומרת שבת, אני גם לא מאמינה בחבר דמיוני, אך לכבד אנשים ולהתחשב בהם נבנו בתוכי, כנראה יחד עם חלב אמי. אני גם, לצערי, עדיין לא יכולה ללא בשר, אך כשאני נפגשת עם אנשים צמחוניים / טבעוניים, לעולם אזמין מנה ללא בשר, כדי לא להכאיב לצד השני. ** תמיד ראה את האדם השני** **אל תכאיב/תכעיס סתם כי...**
        10/1/19 18:56:

      צטט: קלועת צמה 2019-01-10 18:33:42

      תחושת עלבון. לגמרי מובנת. לא פשוט להתמודד עם חוסר רגישות. ארשה לעצמי להציע - מבקום לצבור, ואז להתפרץ, פשוט לומר. מתוך ניסיון.

      Image result for ‫התפרצות הר געש‬‎

      ברור, הגיוני הרבה יותר. אלא שתמיד הייתי טובה יותר בהבעה בכתב מאשר בעל פה, ואני לרוב שותקת.

        10/1/19 18:54:

      צטט: באבא יאגה 2019-01-10 16:12:10

      משתתפת בצערך, יהי זכרה ברוך. ובענין האוכל, טוב שהתפרצת , וחבל שלא קודם לכן.

       

       

      בהחלט. אלא שזה טבעי לצערי.

      אני מבליגה ושותקת ושותקת, עד שזה מתפרץ כמו הוזיוב

      Image result for ‫התפרצות הר געש‬‎

        10/1/19 18:33:
      תחושת עלבון. לגמרי מובנת. לא פשוט להתמודד עם חוסר רגישות. ארשה לעצמי להציע - מבקום לצבור, ואז להתפרץ, פשוט לומר. מתוך ניסיון.
        10/1/19 16:12:
      משתתפת בצערך, יהי זכרה ברוך. ובענין האוכל, טוב שהתפרצת , וחבל שלא קודם לכן.
        9/1/19 12:40:

      צטט: קנולר 2019-01-06 13:36:27

      מצטערת על מות אימך ועל הכעס שלך על אטימות האנשים. את חלק ממהפכה חברתית. מהפכות מסוג זה קורות לאט, ראי המהפכה הפמיניסטית מ1971- ונושא ההטרדות המיניות שעסקתי בהם בכתיבה וגם בצד המשפט בשנות השמונים. אצלנו במשפחה יש שלושה צמחונים, בן, נכדה ואחיינית . השאר קרניבורים חרדים. מה שאני מצטערת שלא היה לך איש ללחוש לאוזנו/ה שידאג לך לאוכל.

      Image result for cartoon illustration of a veagan woman

      תודה

        9/1/19 12:38:

      צטט: sari10 2019-01-05 16:47:32

      סמדר יקירתי ❤
      אני משתתפת בצערך על אימך ומביעה תנחומים.

       
      הפוסט הזה שלך... באמת מקומם.
      איך זה?
      לא זכרו?
      לא רצו לזכור?
      בטעות שכחו?
      התעלמו בכוונה?
      היחסים שלך עם אלו שהביאו אוכל לא טובים?

      מאוד לא ברור לי העניין הזה.
      מאוד לא מכבד.
      ועוד דווקא להכעיס, מביאים מאכלי חיות מתות...
      היה עדיף שלא יביאו כלום...

      ומה השיבו לך השתיים איתן דיברת?
      או שמא נאלמו דום?

      לא בריא לצבור בבטן כעסים.

      חיבוק 

      אשוב לככב (נגמרו לי).

       

      הן הסכימו בהחלט שאני צודקת, אבל ההרגשה הגרועה, שצריך הרי לנחם ולחבק ורק לגבי הדברים הרגישו אחרת, ההרגשה הזו אי אפשר לשכוח אותה.

      Image result for cartoon illustration of a veagan woman

        8/1/19 16:36:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2019-01-03 21:02:00

      חזקי ואמצי, ואכלי - הקיום מקדש מעשים גם אם אלה אינם בדיוק לפי איזושהי "תקנה".

       

      תודה

       

      ''

        8/1/19 16:34:

      צטט: esty.d 2019-01-03 17:59:24

      משתתפת בצערך בונבונייטה. כל כך קשה ועצוב לאבד הורה.
      ובתוך אבלך הפרטי נשארת נאמנה למי שאת ולעקרונות המנחים את חייך.
      הכעס מובן. גם העוצמה. כשהעצבים חשופים כל כך הכל מתעצם.
      אני מניחה שהמבקרים והמביאים באו בטוב ומתוך ההרגלים של עולמם וגם בכך ישנה נתינה מחבקת.

       

      תודה אסתי

      ''

        8/1/19 16:31:

      צטט: דוקטורלאה 2019-01-03 16:08:14

      משתתפת בצערך על מות אמך ומבינה הייטב את עומק הכאב במצב הזה. מאחלת לך ימים מאושרים תוך תחושה שכך הייתה אמך שבעת רצון מהתנהגותך וממצב רוחך. לאחר מות אמי השתדלתי ללכת בדרכיה בהקשר ליחסה כלפי הזולת. בשעתו חשתי בכך קורטוב של נחמה...הלוואי שלא תדעי צער עוד!

       

      תודה תודה

      ''

       

        7/1/19 18:23:

      צטט: ~ ~ 2019-01-03 11:12:13

      משתתפת בצערך על מות אמך.

      יהי זכרה ברוך.

      לעניין האוכל והאנשים שהביאו אותו - יכול להיות שהם פשוט לא היו מודעים לכך שאת לא אוכלת בשר.

      תמיד ישנה אפשרות לבקש/לספר להם שאת טבעונית/צמחונית.

      ואולי, אם את לא מקפידה על מנהגים ומסורת, תכיני לעצמך בעצמך.

      שלא תדעי עוד צער.

      Image result for cartoon illustration of a angry woman

      תודה יקירה,

      האוכל עצמו אינו ממש החשוב כאן, ובודאי יכולה להכין לעצמי, מלבד העובדות הפשוטות שהם כולם ידעו שאינני אוכלת בעלי חיים מתים, כל מי שהביא, וגם מי שהביא עשה זאת מכוונה שלא נטרח ונעשה בעצמנו.......

       

        7/1/19 13:47:

      צטט: מאשהליימט 2019-01-03 10:06:33

      משתתפת בצערך אהובה. מאחלת לך אנשים רגישים יותר סביבך ועבורך.

      Image result for cartoon illustration of a wondering woman

      תודה. אמן עבור כולנו, ומי לא רוצה בזה?

       

        6/1/19 18:59:
      אני מצטערת בשבילך על מות אמך ז"ל. בקשר למנות הבשר שהביאו לך, כנראה שהיתה להם כוונה טובה אבל פספסו.

      .

      האטימות חושבת בשביל העדר.

      הטבת לציין אותה.

      אין חדש מתחת לשמש.

        6/1/19 16:54:

      חתיכת אתגר הצבת כאן.

       

      אולי את לא עושה מספיק רעש עם הצמחונות (בלי טבעונות?) שלך.

      אולי את לא מספיק מארחת את בני המשפחה וכך הם לא מודעים לצמחונות שלך.

      אולי הם לא מכירים אותך? זה שגעון חדש?

      אולי את לא חשובה להם כמו שאת מצפה?

      אולי את לא נחשבת (אישה וכו') יחסית לבנים שנמצאים.

       

      זה מה שהם רגילים. זה מה שהם יודעים. וכשחושבים על הכלל, האחרים נשכחים.

       

      צמחונות/טבעונות/ללא גלוטן - מחייב היערכות שונה. מחייב מחשבה מקדימה. מחייב תיאום עם אחרים.

      כשאין תיאום, כל אחד מפיל את ה"תיק" על מישהו אחר. ולמישהו האחר הזה אין כתובת.

      "מישהו בטח כבר יביא צמחוני, אז אנחנו נביא בולונז".

      הרי אם היה מישהו (בד"כ מישהי) שמנהלת את העניינים ("מתקתקת"), הכל היה מסתדר. אבל אף אחת לא לקחה על עצמה את האופרציה. כל אחד קיווה שמישהי תעשה את העבודה בשבילו.

       

      אז כן, יש בזה גם פן אישי. אך גם פן של כשל ניהולי.

       

        6/1/19 13:36:

      מצטערת על מות אימך ועל הכעס שלך על אטימות האנשים. את חלק ממהפכה חברתית. מהפכות מסוג זה קורות לאט, ראי המהפכה הפמיניסטית מ1971- ונושא ההטרדות המיניות שעסקתי בהם בכתיבה וגם בצד המשפט בשנות השמונים. אצלנו במשפחה יש שלושה צמחונים, בן, נכדה ואחיינית . השאר קרניבורים חרדים. מה שאני מצטערת שלא היה לך איש ללחוש לאוזנו/ה שידאג לך לאוכל.

        6/1/19 10:13:

      צטט: * חיוש * 2019-01-02 19:25:00

      סמדר יקרה לי נשיקה

      שתיבדלי לחיים ארוכים וטובים ושלא תדעי עוד צער וכאב

      מניסיון - לשבת שבעה זאת חוויה מטלטלת בפני עצמה

      ועצוב  היה לקרוא על האטימות בעניין המזון הבשרי

      ובכלל שלא שמו לב שאת יושבת שם בשתיקה רועמת

      וכאילו זאת הברירת מחדל היחידה הקיימת בהסעדת היושבים בשבעה הסנני

      ומה שבטוח הן באמת לא ישכחו לעולם שאת לא אוכלת בשר

      ואני מורידה בפנייך את הכובע שהתאפקת עד גמר השבעה.....

      המון חיבוקים אוהבים

      Image result for cartoon illustration of a angry woman

      חיוש יקרה,

      מזדרזת עם תגובה

      תודה על ההבנה

      ולא, לא התאפקתי עד גמר השבעה....

       

        5/1/19 19:50:

      צטט: פצצת אטום 2019-01-05 19:37:29

      צטט: bonbonyetta 2019-01-04 19:29:36

      צטט: פצצת אטום 2019-01-03 21:42:25

      חושב לעצמי כמה קושי וכאב יש בלאבד הורה ולתוך העצב הזה כשבעצם אלו שאמורים לעודד אותך, מתעלמים ממך בדרך הבאת האוכל לניחומים. בלי קשר לזה שגם אני צמחוני - הרי גם האוכל הוא דרך לעודד ולנחם! את הרבה יותר רגועה ממני, אצלי הנמשים היו זועקים חמאס וכולם כבר היו מודעים לעוצמת הפגיעה. אבל ג'ינג'ים הם זן אחר. רק אושר ובריאות!

       

      Image result for cartoon illustration of a angry red hair woman

      אבל....אבל....פצצה יקרה שלי - הרי גם אני ג'ינג'ית !  !  !  

       

      ברור מותק!

      בגלל זה הופתעתי שחיכית עד סוף השבעה,

      כל הכבוד על האיפוק המאד לא ג'ינג'י מגניב

      ------------------  

       

      לא לוקחת כבוד שלא מגיע לי, מעולם לא ציינתי בפירוש שחיכיתי עד תום השבעה.

      אני ג'ינגית, כפי שכתבתי בסופו של אותו היום היא שאלה אותי לגבי הפרצוף והשתיקה שלי,

      ואז הכל יצא כמו מהר געש הוזוב.....כך כתבתי....

      לשון בחוץ

       

      קריצה

       

      רגל בפה

        5/1/19 19:37:

      צטט: bonbonyetta 2019-01-04 19:29:36

      צטט: פצצת אטום 2019-01-03 21:42:25

      חושב לעצמי כמה קושי וכאב יש בלאבד הורה ולתוך העצב הזה כשבעצם אלו שאמורים לעודד אותך, מתעלמים ממך בדרך הבאת האוכל לניחומים. בלי קשר לזה שגם אני צמחוני - הרי גם האוכל הוא דרך לעודד ולנחם! את הרבה יותר רגועה ממני, אצלי הנמשים היו זועקים חמאס וכולם כבר היו מודעים לעוצמת הפגיעה. אבל ג'ינג'ים הם זן אחר. רק אושר ובריאות!

       

      Image result for cartoon illustration of a angry red hair woman

      אבל....אבל....פצצה יקרה שלי - הרי גם אני ג'ינג'ית !  !  !  

       

      ברור מותק!

      בגלל זה הופתעתי שחיכית עד סוף השבעה,

      כל הכבוד על האיפוק המאד לא ג'ינג'י מגניב

        5/1/19 18:36:

      צטט: ד. צמרת 2019-01-05 08:01:02

      אימצתי את הביטוי "לפני כמה ימים טחנתי לאורנה ולעדי את המוח עד דק , עשיתי להן פירה באוזן"

       

      אנא לשמור על זכויות יוצרים:  bonbonyetta

      תודה

      לשון בחוץ

        5/1/19 16:47:

      סמדר יקירתי ❤
      אני משתתפת בצערך על אימך ומביעה תנחומים.


      הפוסט הזה שלך... באמת מקומם.
      איך זה?
      לא זכרו?
      לא רצו לזכור?
      בטעות שכחו?
      התעלמו בכוונה?
      היחסים שלך עם אלו שהביאו אוכל לא טובים?

      מאוד לא ברור לי העניין הזה.
      מאוד לא מכבד.
      ועוד דווקא להכעיס, מביאים מאכלי חיות מתות...
      היה עדיף שלא יביאו כלום...

      ומה השיבו לך השתיים איתן דיברת?
      או שמא נאלמו דום?

      לא בריא לצבור בבטן כעסים.

      חיבוק 

      אשוב לככב (נגמרו לי).

        5/1/19 08:01:

      אימצתי את הביטוי "לפני כמה ימים טחנתי לאורנה ולעדי את המוח עד דק, עשיתי להן פירה באוזן"

        5/1/19 00:49:
      משתתף בצערך, עמוס.
        4/1/19 19:29:

      צטט: פצצת אטום 2019-01-03 21:42:25

      חושב לעצמי כמה קושי וכאב יש בלאבד הורה ולתוך העצב הזה כשבעצם אלו שאמורים לעודד אותך, מתעלמים ממך בדרך הבאת האוכל לניחומים. בלי קשר לזה שגם אני צמחוני - הרי גם האוכל הוא דרך לעודד ולנחם! את הרבה יותר רגועה ממני, אצלי הנמשים היו זועקים חמאס וכולם כבר היו מודעים לעוצמת הפגיעה. אבל ג'ינג'ים הם זן אחר. רק אושר ובריאות!

       

      Image result for cartoon illustration of a angry red hair woman

      אבל....אבל....פצצה יקרה שלי - הרי גם אני ג'ינג'ית !  !  !  

        3/1/19 21:42:
      חושב לעצמי כמה קושי וכאב יש בלאבד הורה ולתוך העצב הזה כשבעצם אלו שאמורים לעודד אותך, מתעלמים ממך בדרך הבאת האוכל לניחומים. בלי קשר לזה שגם אני צמחוני - הרי גם האוכל הוא דרך לעודד ולנחם! את הרבה יותר רגועה ממני, אצלי הנמשים היו זועקים חמאס וכולם כבר היו מודעים לעוצמת הפגיעה. אבל ג'ינג'ים הם זן אחר. רק אושר ובריאות!
      חזקי ואמצי, ואכלי - הקיום מקדש מעשים גם אם אלה אינם בדיוק לפי איזושהי "תקנה".
        3/1/19 17:59:

      משתתפת בצערך בונבונייטה. כל כך קשה ועצוב לאבד הורה.
      ובתוך אבלך הפרטי נשארת נאמנה למי שאת ולעקרונות המנחים את חייך.
      הכעס מובן. גם העוצמה. כשהעצבים חשופים כל כך הכל מתעצם.
      אני מניחה שהמבקרים והמביאים באו בטוב ומתוך ההרגלים של עולמם וגם בכך ישנה נתינה מחבקת.

        3/1/19 16:08:
      משתתפת בצערך על מות אמך ומבינה הייטב את עומק הכאב במצב הזה. מאחלת לך ימים מאושרים תוך תחושה שכך הייתה אמך שבעת רצון מהתנהגותך וממצב רוחך. לאחר מות אמי השתדלתי ללכת בדרכיה בהקשר ליחסה כלפי הזולת. בשעתו חשתי בכך קורטוב של נחמה...הלוואי שלא תדעי צער עוד!
        3/1/19 11:12:

      משתתפת בצערך על מות אמך.

      יהי זכרה ברוך.

      לעניין האוכל והאנשים שהביאו אותו - יכול להיות שהם פשוט לא היו מודעים לכך שאת לא אוכלת בשר.

      תמיד ישנה אפשרות לבקש/לספר להם שאת טבעונית/צמחונית.

      ואולי, אם את לא מקפידה על מנהגים ומסורת, תכיני לעצמך בעצמך.

      שלא תדעי עוד צער.

        3/1/19 10:06:
      משתתפת בצערך אהובה. מאחלת לך אנשים רגישים יותר סביבך ועבורך.
        2/1/19 19:25:

      סמדר יקרה לי נשיקה

      שתיבדלי לחיים ארוכים וטובים ושלא תדעי עוד צער וכאב

      מניסיון - לשבת שבעה זאת חוויה מטלטלת בפני עצמה

      ועצוב  היה לקרוא על האטימות בעניין המזון הבשרי

      ובכלל שלא שמו לב שאת יושבת שם בשתיקה רועמת

      וכאילו זאת הברירת מחדל היחידה הקיימת בהסעדת היושבים בשבעה הסנני

      ומה שבטוח הן באמת לא ישכחו לעולם שאת לא אוכלת בשר

      ואני מורידה בפנייך את הכובע שהתאפקת עד גמר השבעה.....

      המון חיבוקים אוהבים

      ארכיון

      פרופיל