כותרות TheMarker >
    ';

    חוק ו/אי סדר

    ווטסאפ במשפט

    2 תגובות   יום חמישי, 3/1/19, 10:30


     

    בתחילתה של שנה אזרחית הייתי רוצה לשבח להלל ולקלס את מערכת המשפט החבולה שלנו. בתום שנה לא קלה למערכת הזו, ראוי היה שכך ייעשה. אבל לצערי, החלטת בג"צ בעניינה של כב' הש' פוזננסקי כץ, זו שלא הבינה שמוטב לה שלא להתכתב עם תובע מהרשות לני"ע בסוג של פמיליריות שברור שאין לה מקום או הצדקה, מונעת זאת ממני.

     

    כי אני מבין ששופטי מעצרים, מטבע הדברים, פוגשים תובעים, כלומר את עובדי הפרקליטות ושאר נציגוית המדינה, יותר מאשר הם פוגשים סנגורים. ברור לי גם, שגם לשופטים יש חברים, ידידים ומכרים, חלקם כמובן, עורכי דין שלמדו איתם או עבדו איתם, או סתם חביבים בעיניהם יותר מאחרים ובכל זאת, מדובר בשופטים ובדרך בה הם מנהלים הליך משפטי וכמי שכבר השתתף בהליך שכזה, אני רואה קושי, קושי אמיתי, בהתכתבות בין שופטת לתובע בווטסאפ וצר לי לאמר, שלמרות שניתנה לבג"צ הזדמנות לדון בזה, הוא דיבר על זה, ובחריפות, אבל בסופו של דבר, לא עשה דבר.

     

    ההימנעות הזו, היא מותרות שאין לנו. אנחנו חיים במדינה, בה כאשר אנשים מפגינים בשל הסחבת בחקירות ראש הממשלה, דוקא המפגינים מואשמים בכך שהם פוגעים בשלטון החוק אך כאשר שרים יוצאים נגד בית המשפט העליון וכאשר ראש לשכת עורכי הדין מאשים את פרקליט המדינה בנקמנות אישית, זה בסדר וכשזה המצב, אז כנראה שאנחנו במדינה, שבה לשלטון החוק יש בעיות לא פשוטות.  מניסיוני העגום למדי בהתבוננות בנעשה בבתי משפט, מקור חלק מהבעיות מצוי ביחס שלפעמים, בתי המשפט מגלים כלפי פרקליטים וכלפי בעלי דין. אזרחים שמגיעים לבית המשפט נתקלים לא אחת, ביחס שמקשה עליהם מאוד, לראות בצורה חיובית את בתי המשפט.

     

    אזי אכן, הוסבר לנו שמדובר בהתנהלות שבין גורמים שונים בתביעה, ושלא פגעו בהגנת הנאשם, בכך אכן, הרבה מהחומרה שיוחסה לדבר נעלמה ובכל זאת, מדובר בעניין חשוב. הצורה בה מנהל בית המשפט את העניינים שבפניו אינה עניין שולי. זו הדרך בה הציבור רואה את עשיית הצדק. זה חשוב. אז אם אחת הנפשות הפועלות במערכת המשפט, גם אם זוטרה יחסית, כב' הש' פוזננסקי, לא מבינה שאסור לה להתכתב בווטסאפ עם פרקליט של הרשות לניירות ערך אשר לדיונים בפרשת אלוביץ, יש לטפל בזה כראוי.

     

     

    לכן הגם שמדובר ככל הנראה בשופטת לא רעה בכלל, והגם שיש להיזהר בקריירה של מי שבחרה במסלול לא קל של חיים בשפיטה, עדיין, נכון היה לזכור, לא רק להזכיר לאחרים, לזכור שלעניין שכזה, יש השלכות.

     

    בפועל, זה לא מה שקרה. במקום שיתקיים הליך, במקום שהעניין יתברר, נעשתה כרגיל אצלנו, עסקה. שרת המשפטים וכב' השופטת סיכמו בינהן, על השעייה זמנית של כבודה. לאחר אותה השעייה, היא תשוב לתפקידה. בהמשך, משדחה בית הדין המיוחד את ההסדר הזה, התבקשה התערבות בג"צ שלכאורה, נתן החלטה נכונה, מידתית כפי שנהוג לאמר אצלנו. כבודה לא הטתה משפט, לא נטלה דבר לכיסה ולא עברה על חוק ולא הודחה. אך עדיין אין חולק, כי את כללי האתיקה של השופטים, היא הפרה וכיון שמדובר לפי דעת בית המשפט בהפרה לא קלה בכלל אלא להיפך, לצערי טעה בית המשפט כשהחליט שדי בהשעייה הזמנית בפועל, בהתחייבות שלא לשמוע תיקים פליליים למשך עוד כמה חודשים וב"עונש" של נזיפה.

     

    רציתי להאמין, שכך אכן צריך להיות. כבודה כבר הושעתה לכמה חודשים, די בזה. אבל אז, נזכרתי בראש הממשלה שלנו, שייתכן ויעמוד לדין כשהנושא במחלוקת ציבורית קשה. נזכרתי גם בשופטים אחרים, שנטען שזייפו פרוטוקול, היה אפילו שופט בבית משפט שנחשד בעבירות מין ממש. לא זה מה שמיוחס לכבודה. ממש לא. ובכל זאת, גם זה כבר קרה וכשכל זה קרה, אף אחד כבר לא מאמין ששופטים, בניגוד לבני אדם אחרים, הם מעל לעניין הזה של ענישה. ענישה נדרשת להצבת גבולות. גם את זה יש לקחת בחשבון ואם יש לשופטת בעיית גבולות ונדמה לה שמי שמופיע בפניה הוא חבר שלה גם כשהיא ממלאת את תפקידה, ראוי היה שבית הדין הגבוה לצדק יתקן אותה ולא רק במלל, אלא בסנקציה של ממש.

     

    כי כשאני חושב על יחסם של שופטים רבים, רבים מדי, לעורכי הדין ולבעלי הדין אני יודע שלא אחת, היחס אינו סלחני וסבלני. ממש לא. מערכת המשפט עמוסה, היא לא מקבלת משאבים מספיקים, לדברים יש תוצאות. אחת מהן, היא לפעמים, יחס לא ראוי לפרקליטים ולצדדים כי זמן שיפוטי זעום ממש, שיקולי יעילות, נהייה לדרכים אלטרנטיביות של יישוב סכסוכים, כל אלה ביחד, יוצרים לא אחת, סיר לחץ לא פשוט שהעבודה בו, חייבת ביקורת ובחינה ולא מעט תיקונים. אז לא רק שמעבר לעבודה בווטסאפ, אינו הדרך הנכונה לתיקון, זהו גם מדרון חלקלק מאוד שעלול לגרום לכך שלא רק ששופט/ת יגלה יחס מיוחד לחביבים עליו, הוא עלול לגלות יחס הפוך, לאלה שאינם מחביביו. אסור לאפשר זאת. אסור אפילו שיעלה על הדעת, שזה עלול לקרות. לזה בדיוק, קוראים איפה ואיפה או פשוט, אפלייה.

     

     נוכח כל אלה, הגם שגדיעת קריירה שיפוטית של שופטת בשל שימוש בווטסאפ נראה מרחיק לכת, דומני, שבג"צ טעה. הוא פעל קצת כמו חברי קואליציית הימין שלנו, זו שיודעת ליישר שורות כדי לשמר את כוחה, אבל נראה שהוא לא מבין עד כמה חשוב שהוא יקפיד וייזהר באשר למעמדו הציבורי ועד כמה לא די במילים יפות, כדי להגן עליו.

     

    אז אכן, מדובר בשופטים והם אכן בני אדם. אין להם כוחות על אבל יש להם סמכויות על. חירותו של אדם מובאת לפניהם, הם יושבים מורמים מעם בבית המשפט וככאלה, לא רק שעליהם לקיים כל חוק, זה מובן מאליו, ועליהם לכבד גם את כללי האתיקה של השופטים ואת אלה, כב' השופטת פוזננסקי הפרה ולא רק פעם אחת. והיא עשתה כן בעניין שהוא בלב ליבה של עבודתה. בעניין חירותו של אדם, שטרם הורשע.

     

    תנאי העבודה של שופטים, הם טובים. הם נהנים מהרבה מאוד כבוד ויוקרה. זה מוצדק, כי הם שופטים, אבל זה לא בא לבד. זה בא עם אחריות. זו האחריות שצריכה להיות מוטלת על מי שבכללי האתיקה של השופטים נאמר כי עליהם לשמש מופת ממש וגם מטעם זה, לא די בזה ששופט אינו נוטל שוחד, כדי שהקריירה שלו תישמר בצמר גפן. כב' הש' פוזננסקי הפרה את כללי האתיקה של שופטים ונזיפה עם כל הכבוד, אין בה משום עונש של ממש, ולכן היא יכולה להיות רלבנטית למעידה חד פעמית, לא להתנהגות נמשכת.

     

    לא זו אף זו, כאמור, שרת המשפטים וכבודה הגיעו להסכמה, על השעייה זמנית. כלומר לא על דרגת הענישה החמורה ביותר אלא זו שהם חשבו שמצויה בסמוך לאחריה. מכאן, כי דרגת הענישה שכב' הש' פוזננסקי קיבלה על עצמה אינה רק נזיפה אלא עונש חמור יותר. לא כדי הדחה, אבל הכי קרוב לכך, שאפשר. החוק אכן קובע דרגת ענישה אחת, מתחת להדחה ולשם צריך היה ללכת. דרגת הביניים הקבועה בחוק בין עונשים שאין בהם ענישה ממש, הערה, אזהרה או נזיפה לבין שני עונשים ממשיים שרק הם מוכרים בחוק, ושהחמור בינהם, הוא הדחתו של שופט היא -  העברה למקום כהונה אחר.

    זה היה העונש הנכון למקרה כזה. כבודה לא חייבת לסיים את הקריירה השיפוטית שלה, אבל מוטב שאת חלקה של אותה קריירה, לתקופה של כמה שנים, היא תעשה בעיר שדה. שלא כמו בענייני ביטחון, בשיפוט, אין דינו של מרכז העסקים של תל אביב כעניינה של שדרות או אילת. אז אפשר להתחשב, ולא חייבים להרחיק עד אילת, אבל כבודה יכולה היתה לעבור ולכהן לתקופת מה, בטבריה או אפילו קרוב הרבה יותר, ברמלה. שופטים ושופטות מצויינים קידמו את הקריירה שלהם שם, גם כבודה יכולה ואם היא לא מוכנה לקבל זאת, היא תמיד יכולה להעדיף לפרוש מרצון.

     

    אז אמנם בית המשפט גרס שסנקציה זו אינה רלבנטית לעבירה שאינה קשורה למקום הכהונה אבל בכך לא די. לשון החוק מאפשרת זאת. זו הסנקציה הממשית הקלה יותר, אבל זו סנקציה ממשית, וכזו נדרשה כדי לתת ביטוי נכון לחשיבות שמערכת המשפט חייבת לתת להתנהלות כל כך לא ראויה של שופט, כלפי הבאים לפניו. אם בג"צ מציין כי " במעשים אלה פגעה העותרת פגיעה אנושה בעקרונות האובייקטיביות, הניטרליות והשוויון שבהם היא מחויבת", ולאחר מכן מסתפק ב"נזיפה", הוא מתחיל את השנה החדשה, קצת יותר מדי כארגון עובדים, שמקצת עובדיו, צר לי לאמר, מפונקים קצת יותר מדי ובכך, לצערי, הוא משרת את מתנגדיו.

     

     

     

    בעז ברזלי, עו"ד

    boazlaw@zahav.net.il

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      דברים ראויים.
        3/1/19 10:47:
      חז"ל: "כל המוסיף גורע"

      ארכיון

      פרופיל

      boazlaw
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין