כותרות TheMarker >
    ';

    אברהם אלישע מאמרים

    אברהם אלישע
    יצירה בתכשיטים

    חוקר אוצרות ופולחנים בתרבויות עתיקות, מרצה, כותב ספרים ומאמרים.

    זוכה פרס ראשון בעיצוב תכשיטים בישראל.

    אברהם אלישע: בסוד משמעותם הסמלית של הדגים, מסע מעמקים לעולם התוכן הארכיטיפי. הדג כסמל הריבוי, הריפוי והישועה - הכיצד?

    0 תגובות   יום שישי , 4/1/19, 16:18

    הדג כארכיטיפ מושרש עמוק במודעות התרבויות מימים ימימה. כך באשור, בבבל, במצרים, בפיניקיה, בהודו וגם בסין הרחוקה. המשותף לכולן: הישענות על מיתוסים המעניקים לדג את סמליותו המבורכת, ובכלל זה כיצור שנשרץ מן המים ולא חטא כיתר יושבי האדמה במבול...

     


    אברהם אלישע

    ''

    בסוד משמעותם הסמלית של הדגים

    מסע מעמקים לעולם התוכן הארכיטיפי

     הדג כסמל הריבוי, הריפוי והישועה - הכיצד?

     


    וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ

     בראשית מ"ח/16

     

    השם הוא גם אות לבאות

    Omen Nomen est

     

    הדג כארכיטיפ מושרש עמוק במודעות התרבויות מימים ימימה. כך באשור, בבבל, במצרים, בפיניקיה, בהודו וגם בסין הרחוקה. המשותף לכולן: הישענות על מיתוסים המעניקים לדג את סמליותו המבורכת, ובכלל זה כיצור שנשרץ מן המים ולא חטא כיתר יושבי האדמה במבול. ואולם חריגה מכולן ארץ הקודש אשר ההיסטוריה שלה לא רק משתמשת בסמליות הדג, אלא היא אף יוצרתה-הולדתה של סמליות מרתקת זו בחלקה הארי. מכאן חִלחלה עמוקות למרחבי עולם, גם אל מעבר לתרבות המערב. מטעמים אלה נביא לידי ביטוי נושאים שהדיון בהם מעביר את הדגים מהצלחת אל תחום החשיבה הסמלית - לעתים מזווית ראייה חדשה, לעתים גם טרנספורמטיבית.

    מוטיב הדג מעוגן היטב באמונתם של בני המרחב הים-תיכוני. הוא משחק תפקיד נכבד בהיסטוריה של הדת הנוצרית ומקושר לאירועים שיצאה להם תהודה אוניברסלית מזה אלפיים שנה, וגם מעבר לכך. הוא היה אף קוד זיהוי של המאמינים בישו. העיר צידון בלבנון השכנה קרויה על שם צֵיד הדגים, ובערבית הדייג נקרא צייד. בצפון מערבה של הכנרת, בעין שבע (טבח'ה), נתגלה ישו לשליחיו לעתיד לאחר קומו מן המתים והעניק לשמעון בר-יונה - לימים פטרוס - את הבכורה. שם גם חולל את נס הלחם והדגים. לא הרחק משם בבית ציידא נולדו כמה משליחיו של ישו. מסיבה זו מהווים אתרים אלה אבן שואבת לצליינות רבתי.

    ברמה הלשונית, המילה היוונית לדג היא "איכטוס". הנוצרים עשוה אקרוסטיכון וגם אטימולוגיה לכינויו של ישו על פי ראשי התיבות של תאריו Iēsous Christos, Theou Huios, Sōtēr (ישו המשיח, בן אלוהים, מושיע).

    ''

    ארמון דוכסות גונזגה, מנטובה

     הגג מוקף ב"פי-הדג", בדומה למצנפות האפיפיור וכוהניו, הן כסגולה להגנה והן כעמדת ירי

     

    האפיפיורים מתעטרים עד היום במצנפת דמוית ראש דג. המשמעות הסמלית של שימוש זה היא הנכחת ייצוג ישו, על שמו וכל תאריו, על ראשם בשפת האטריבוטים האיקונית-חזותית, בו בעת הוא אקט המסמל את כפיפותם להיררכיה עליונה זו שמעליהם - שממנה מקבלים האצלה ובשמה הם פועלים. הם משתמשים גם ב"טבעת הדייג" כיורשי פטרוס - האפיפיור הראשון שהיה דייג. ישו, בהכירו לראשונה את שמעון (פטרוס) ואת אחיו בחוף הכנרת, אומר להם: לְכוּ אַחֲרָי וַאֲשִׂימְכֶם לְדַיְּגֵי אֲנָשִׁים (מתי ד'/19) - משפט מכונן המהדהד משמעות המיסיון כמושג ודרכי פעולתו. דיִג, כידוע לכולם, נעשה בפיתיון, בחכה וברשת.

    בהיותנו באפסוס, עיר עתיקה ותחנה בהיסטוריה הנוצרית ובארכיאולוגיה, ראינו לוח אבן ועליו הכתובת "איכטוס" ביוונית. בקרבתנו עמדה קבוצת תיירים שכמה מחבריה הצביעו על קעקועי "איכטוס" שעל גופם. בסיום, לעת עזיבה, עטו עלינו מנערי המקום והציעו לנו אבנים - מהן חרוטות ב"איכטוס" - "עתיקות" מודל המאה ה-21.

    ''
    יונה הנביא במעי הדג ויטראז' בכנסיית עמנואל, יפו

     

    לסיפור יונה הנביא במעי הדג הדי מעמקים ביהדות, בנצרות ובאסלאם. ביהדות1 יונה אינו אחר מאשר בנה של הצרפתית, שנרפא על ידי אליהו הנביא (מלכים א' י"ז).

    הוא מזוהה כמי שנשמת משיח בן יוסף נתגלגלה בו והושיע את נינוה ותושביה ("נינוה": "נוה הנון" - שפירושו "בית הדג").

    בנצרות ישו (בן יוסף) מזוהה אלגורית עם יונה, וזאת על פי עדות מפיו עצמו: וַיַּעַן וַיּאֹמֶר אֲלֵיהֶם דּוֹר רָע וּמְנָאֵף מְבַקֶּשׁ לוֹ אוֹת וְאוֹת לֹא יִנָּתֶן לוֹ בִּלְתִּי אִם אוֹת יוֹנָה הַנָּבִיא. כִּי כַּאֲשֶׁר הָיָה יוֹנָה בִּמְעֵי הַדָּג שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת כֵּן יִהְיֶה בֶן־הָאָדָם בְּלֵב הָאֲדָמָה שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלֹשָׁה לֵילוֹת (מתי י"ב/40-39). דימוי זה חוזר בלוקס י"א/30-29: וּבְהִקָּבֵץ עַם רָב וַיִּפְתַּח פִּיו וַיֹּאמַר הַדּוֹר הַזֶּה דּוֹר רָע הוּא אוֹת הוּא מְבַקֵּשׁ וְאוֹת לֹא יִנָּתֶן לוֹ בִּלְתִּי אִם אוֹת יוֹנָה (הַנָּבִיא). כִּי כַּאֲשֶׁר הָיָה יוֹנָה לְאַנְשֵׁי נִינְוֵה לְאוֹת כֵּן יִהְיֶה גַם בֶּן הָאָדָם לַדּוֹר הַזֶּה.

    כך מקבילה הנצרות שליחותו של ישו לשליחותו של יונה, שהביאה לגאולת תושבי העיר נינוה, שאגב שמו של יונה מקופל בשמה. ישו, בכינויו "איכטוס", מקושר סמלית עם העיר נינוה שפירוש שמה דג בתוך בית. שמה השני של העיר, בשפה השמית הקדומה נֻנֻ שמשמעותה דג, ובארמית המאוחרת יותר "נוּן".

    __________

    1. ר' מאמרו המאלף של יהודה ליבס, יונה בן אמיתי כמשיח בן יוסף, אינטרנט.


    ''

     

    ''

     

     

    יונה, בערבית: يونس (יוּנֵס), נחשב גם באסלאם לנביא. מוזכר רבות בקוראן ואף מוקדשת לו סורה (פרשה) על שמו (העשירית). הקוראן כינה אותו גם בשם ذو النون "ד'וּ א נּוּן", שפירושו "בעל הנוּן". במסורת האסלאם המספרת על הנביאים הוא מכונה בשם صاحب الحوت - "בעל (הדג) לווייתן"1.

    צורת האות נ' בערבית ن כמוה כסירה, כספינה (מילה יחידאית במקרא), כתֵיבה. האות והמילה נון, כדג, מקרבים אותה אל המים. בקוראן מוזכרים בסמיכות נח ותיבתו ויונה במעי הדג - כשני מצבי מציאות המקפלת משמעות סמלית כמבשרת ישועות: שניהם נושעו ממצולות ויציאתם מהמים כנולדים חדשים.

    ''

    טוביה מלוּוה במלאכים רפאל, מיכאל וגבריאל

    הדג כאטריבוט מזהה נישא עמו בכל יצירה אמנותית

    פרנצ'סקו בוטיצ'יני (Francesco Botticini), 1470

    גלריה אופיצי, פירנצה

     

    יונה שזכה לתחייה כעבור שלושה ימים ולילות במעי הדג נחשב בנצרות כפרה-פיגורציה לישו כמובן. על פי הנצרות, כפי שכבר ציינו, נגלה ישו לדייגים לאחר קומו מן המתים לחוף הכנרת. ולצורה זו של האות נ' תפקיד נוסף שאליו נגיע מייד.

    בספרות החיצונית, גדול טוביה שזכה להיות מונצח ביצירות אמנות לאין מספר, שבכולן הוא מופיע עם הדג שהיה האטריבוט שלו ושממנו תירקח התרופה להחזרת מאור עיניו של אביו. נציין כאן שהאות ע' בארמית2 '' נכתבה בדומה לאות נ' הערבית ن.

    בספר טוביה מתוארות תרופות ופרקטיקות מאגיות המבוססות על הדג אותן נציין בהמשך.

    __________

    1. המילה حوت (חוּת) בערבית פירושה דג, אך בעיקר דג גדול, בפועל כינוי ללווייתן. בקרב יהדות תוניסיה קיים המנהג לברך במלים حوت عَليك "חוּת עלֵיכּ" כברכה נגד עין הרע, והכוונה כמובן לחוּת, לדג בלשון המקום. עם זאת באסטרולוגיה הערבית קוראים למזל דגים, שהוא לשון רבים, בשם "מזל החוּת" برج الحوت - לשון יחיד. בקריאה זו מאבד מתוקפו כל המאפיין האסטרולוגי של המזל כשני דגים הקשורים זה לזה, האחד עולה השני יורד, משל לאישיות הפועלת בכיוונים הפוכים. מתח זה יכול להתגלם רק בשניים. אבחנות אלה חשובות כיוון שאם המילה חוּת הייתה מתייחסת ללווייתן בלבד, הייתה זו מאבדת מכל משמעותה הסמלית - שכן הלווייתן הוא בעל חיים יונק, מזדווג ואינו משריץ.

    2. האות כ-"ע'" בהקשר הנובע מרוח הדברים, מעלה אסוציאציות עם דימויה לצורת הפרסה המפורסמת כקמע מאגי העשיר בהגנותיו.

     

     

    סוד סגולת הדג צפון בשמו "נוּן" - כיצד?

    מדוע מיוחסות לדג סגולות פריון, שפע, שגשוג ועושר? דומני שניתן להצביע על כך בפשטות: היא מגולמת בשמו-נשמתו של בעל החיים הימי - וליתר דיוק באות הראשונה והאחרונה שלו, שכל אחת מהן מבטאה את השם במלואו, כלומר נוּן (בארמית וכך בערבית نون). שם זה התאזרח גם בעברית והוא מוצא את ביטויו בשמות לדגים כ"אמנון", "שפמנון" ועוד.

    ''
     

    נוּן היא מילה שרכיביה ממחישים את סמליות הפריון והריבוי, אם באמצעות הגוף ממש על ידי התפשטות הזרע בצניחתו מטה למעמקי המים, אם בתחום ההפשטה הרעיונית-מילולית והאלגורית כמפעפעת-משריצה "נונים". התפשטויות אלה מתפרשׂות ומתעצמות עד לבלי סוף.

    נוּן הוא "פָּלִינְדְרוֹם" - מונח יווני למילה, מספר או משפט שקריאתם זהה מימין לשמאל ולהפך. באלפבית העברי קיימות שלוש אותיות שהן פָּלִינְדְרוֹם: וָיו, מֵם, נוּן. שלוש אלו מכהנות בדיוננו, ובאות לביטוי כתורמות לפיתוח סמליות אידאת הריבוי. גם מספר ה"פָּלִינְדְרוֹמִים" וגם מספר האותיות במילה נוּן הוא 3 שהוא מספר טיפולוגי.

     

    הסגולה, הקללה והברכה

    מיתוס, מאגיה ופולקלור

    בסדר האלפבית הערבי נמצאת האות נ' במקום ה-25, אך ערכה הגימטרי זהה לערכה בעברית: 50, ובצמצום לגימטריה קטנה: 5.

    לצורך ענייננו נידָרֵש בקצרה למילה קללה. נראה שיש לה קשר למונח הערבי قليل קַלִיל, מלשון קל שפירושו מעט וחיסור, מילה-מושג שהיא היפוכה של המילה ברכה שתמיד היא לשון תוספת. דגם מובהק להיגד "השם הוא גם אות לבאות" בא לביטוי במקרא בשם יוסף על פי: יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר (בראשית ל'/24). כלומר שייעודו העתידי לשמש נברא קמעתי חי להגשמת משאלתה של אמו - תוספת הולדה של בן. הברכה-מנטרה האלגורית "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי-עָיִן" פירושה ענף פורה יוסף ענף פורה על עֵין (מעיין) מים. כך גם הברכה לזרעו של יוסף וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ (בראשית מ"ח/16).

    כנגד הקללה והחיסור נפוץ השימוש בדג, או בעין הדג1, כקמע כדי להתדבק בסגוליות "כמותו", או להתחבר פיזית עם רקמת הדג ולהטמיעו בגוף על ידי אכילה - שתפעל בגוף על פי האנלוגיה.

    על כן הדג המשריץ בעוצמה הוא תופעה טבעית המסמנת אותו כבעל כוח ריבוי, שפע מבורך ועושר מוגנים.

    הדג מכהן בתפקיד ראשי בתחום הרפואה המאגית והפולקלור:

    * במקומות שונים היו רגילים להכריז "דג עליך!" כמו שהיו רגילים לומר: "ח'מסה עליך!" כסגולה מפני עין הרע.

    * במחוזות מסויימים בצפון אפריקה נוהגים יהודים לזרוק דגים לרגלי החתן והכלה היוצאים מן החופה.

    * במסורת יהודי מרוקו נודע המנהג שאישה עקרה בולעת דג קטן שנמצא בתוך מעי דג שני.

    * במסורת יהודי תוניס נודע המנהג שבהתקרב עת הלידה ובזמן צירי הלידה קורא הבעל בספר יונה ובתהלים, כשהוא עומד ליד המזוזה. הפסוק מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ מקבל רובד משמעות נוסף כשהאשה יושבת על המשבר - לפני לידה חדשה.

    * עוד בדורות האחרונים היו תולים באיזורים מסויימים של אירופה המזרחית ציורי דגים כקמעות בחדרי יולדות יהודיות.

    * במנהג היהודים הספרדים בטבריה: מבין שלשת החגיגות הנחגגות בעת היוולֵד בן זכר קיימת אחת הבאה לידי ביטוי בסעודת הדגים. אבי הבן עורך 5 שולחנות לאורחיו אשר אין מגישים עליהם דבר לבד מדגים.

    ומספר טוביה החיצוני:

    * מרה של הדג - למרוח בה עיני איש אשר עלו עליהם כתמים לבנים ולהפיח עליהם - על הכתמים הלבנים - וירפאו (שם, ו'/ח').

    * על דג גדול מנהר החידקל מספרים שמָרָתוׂ, ליבו וכבדו הִנם בעלי סגולה מיוחדת לרפואה. הוראות השימוש: הקְטֵר לב הדג וכבדו לפני איש או אשה אשר פגעם שד או רוח רעה ויברח ממנו כל פגע ולא יעמדו עמו לעולם.

    בשיטה זו גירש ריח הדג את השד שגרם למותם של שבעה בעלים לאשה בליל חופתם כאשר באו להתייחד עמה.

    __________

    1. "עין-הדג" היה קמע בקבלה המעשית שסימל "עינא פקיחא". אך במקום שהומלץ "לקחת עין-דג" וכו', היו חסרי דעת שחשבו שמדובר בעין דג ממש, מבלי להתחשב בהחזקתו הדוחה. הכוונה כמובן הייתה לאבן בשם זה היא ה"אסטולוס", כמובא אצל פליניוס בספרו חקר הטבע, כרך ל"ז, פרק 50.

     

     

    סגולתו הרפואית של הדג - ממה וכיצד?

    בתפיסה הקדמונית נחשב אדם שחלה כנוטה למות. מכאן שהבראה נחשבה לקימה מן המוות, הבריאות להיבראות מחדש. כלומר המילים המושגיות עצמן ממחישות את הרעיון הגלום בהן. תהליך דומה מתקיים באדם באמצעות השהייה במים וההימשות מתוכם כ"יציאה מהרחם", שהיא כ"היוולדות מחדש". הספירה הקבלית "בינה", שבאמצעותה נברא העולם, מסומנת באות נ'.

    מעניין שכוהני הדת הבבלים, בבואם לערוך טקסי ריפוי, היו לובשים על גופם בגדי דג.

    דוגמה בולטת לסמליות המים כרחם: אדם יוצא מבית העלמין, טובל ידיו במים ולא מנגבן. הידיים הם מניפסטציה של האישיות כולה, על כן כאילו טבל כולו במים. בצאתו, כמו יצא מרחם אל החיים - אנטיתזה למקום שממנו יצא.

     

    הדג כאלגוריה - משייה וישועה

     - משה, יהושע-ישוע וישו

    ארכיטיפ הדג מתייחס למשה וליהושע בן נון. הולדת משה מפורטת בתורה. היסוד הנראה כאטימולוגי לשמו נעוץ במסופר המקראי שהייתה זו בת פרעה שמשתה אותו ממי היאור. משייתה זו מהמים הריה כאילו הייתה יולדתו מרחם, לכן היא - כאמו - היא זו שמעניקה לו את שמו, וכך אכן כתוב: וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ (שמות ב'/10), וזה שהשם הוא גם אות לבאות כבר אמרנו. ואכן, משה שנמשה מהמים הופך למי שמושה את עמו ומביא להולדתו מן המֵצַרים, מ"מֵצרי הים" ולישועתו מהמִצרים.

    סמליות זו מתחזקת כתוספת לבשׂורות החיים הבאות. יהושע בן-נון - נון הוא דג; בן-נון הוא בנו של הדג, כבנו של משה, ובן על שום שהיה תלמידו ותלמידו של אדם נחשב כבנו. גם הוא "מושֶה" כרבו וכשמו שלו "מושיע" את עם ישראל, כממשיך רבו בהעבירו אותם דרך מי נהר הירדן. השם ישוע מופיע פעמים רבות בתנ"ך ואף יהושע בן נון עצמו נקרא ישוע (נחמיה ח'/17). גם המנהיגים שבאו אחריו קמו להושיע את ישראל, והשווה: וַיֹּאמְרוּ אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל גִּדְעוֹן מְשָׁל בָּנוּ גַּם אַתָּה גַּם בִּנְךָ גַּם בֶּן בְּנֶךָ כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ מִיַּד מִדְיָן (שופטים ח'/22).

    אחד משמות המשיח הוא "ינון". על בן דוד נאמר בתהלים (ע"ב/17): יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ. בברכה לבני יוסף נאמר: וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ (בראשית מ"ח/16). האם ניתן לראות במילה "ינון" אטימולוגיה לשם, כשם פרטי באמצעות הטיה לשונית בארמית של שם העצם "נון" ובכך הפיכתו לפועל בזמן עתיד - כלומר שיפרוץ, ירבה ויתפשט בעוצמה - כאשר למוטיב הדג (ה"נון") נלווית תמיד סמליות הישועה.

    בהקשר למי נהר הירדן נשאל: "איכטוס" היה המבע המניפולטיבי הראשון בשמו של ישו; רבים מן המתנצרים בתחילה היו יהודים; האם מבע זה של ישו/ישוע כמושיע לא ינק השראתו מן השמות והדימויים שפורטו לעיל, ותמונת האישים אינה כפרה-פיגורציה להופעתו? בברית החדשה ישו הופך לגדול אף ממשה.

    האות מ', האות ה-13 באלפבית העברי, היא אחת מרכיבי המילים מוות ומרירות בשפות רבות. במיקומה זה ה-13 מתקשרת בקונוטציה שלילית גם בלי קשר לנצרות. האות ש"עוברת אותה", "חולפת על פניה" במיקומה ומתעלה עליה בערכה הגימטרי היא האות ה-14, האות ה-י"ד, נון הגדושה כל טוב. המספר העברי י"ד הוא טיפולוגי ומהדהד את י"ד בירח המסמל את שיא ההרמוניה הקוסמית ועל הארץ את שיא ברכת הפוריות, העושר והשגשוג - כשהם מוגנים. ואכן, האות נ' בערבית ن מזכירה את הסהרון המסמל את התמלאותו זו של הירח.

    ימי י"ד אלה הם היחידים שבהם, אף ש"אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין", אין צורך בהסתרה ואין חשש להיחשף: בי"ד בתשרי - הסוכה נפתחת בפני האושפיזין (אורחים מן המקרא), בי"ד בניסן - כל דכפין ייתי וייכול, בי"ד באדר - מותר להתגלות ולשמוח בפומבי. בימים אלה יכול אדם להיראות בכל אשר לו, כולל הבנים והרכוש.

    האות ו' מתאפיינת כתוספת, "ועוד", ובמקורות ישראל רואים בה סמל של החיים. בספר "שערי אורה" לר' יוסף ג'יקטיליה היא מייצגת את ספירת תפארת הקרויה "עץ חיים". י"ד בגימטריה קטנה: 5. סִפרה שצורתה בלטינית כצורת האות V (שהיא ציור סכמטי של יד). באנגלית האות נקראת Vee ובצרפתית המילה Vie , הנהגית אותו הדבר, פירושה "חיים".

     

    תהום אל תהום קורא

    ורמז לעצמי האנושי

    "השמות אינם אלא הנשמות. שמות ונשמות - דברים קרובים זה לזה", קבע המקובל ר' אברהם אבולעפיה1, ועל רקע זה יבואו דברינו לידי סיום.

    דורות רבים הקבילו וסמלו מצבו של יונה במעי הדג למצבו של נח בתיבה. נח שלח את היונה 3 פעמים לראות הקלו המים. בפעם השנייה שבה אליו היונה עם עלה זית טרף בפיה כבשורת חיים.

    ליונה האדם במעי הדג לא הייתה יונה מכונפת שתרחיק למרומים. מתהומות הים הרחמי הוא שלח, מטאפורית ופואטית, את ציפור הנפש שלו, המגולמת בשמו, לבקש רחמים. רחמים לא רק במובן סליחה ומחילה, אלא במובן הולדת מחדש מרחם (= מהים) עם קימה לעשייה. תפילתו המהדהדת מצוקה באה בכתוב בתהלים (מ"ב/8): תְּהוֹם אֶל תְּהוֹם קוֹרֵא לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ. תפילה זו של יונה מהדהדת עם התחינה בתהלים ק"ז. וכמה מתאים להזכיר כאן את המנהג בו הבעל בעת התקרבות צירי לידה של אשתו ביושבה על המשבר - עומד ליד המזוזה וקורא בתהלים ובספר יונה.

    יונה נענה במשק כנפיים של יונה, ובכנפיים בשׂורה שניתן לציירה בסוד הגימטריה: יונה = 71, בגימטריה קטנה = 8. זו מהדהדת את המספר 8 הגאולי, כמספר הטיפולוגי לניצולי המבול - נח ובני משפחתו.

    הוא נענה כיונה, כנשמת חיים - החוזרת אליו, לגוף.

    ולא רק זאת אלא גם כשמו, כפשוטו, וזה בספר הנצח שתכליתו חומר למחשבה. ליונה, כסמל לכל נפש, כפרה-פיגורציה לכל בן בשר, כאלגוריה לכל מתחנן לקולה הרחום של הישועה.

    *

    ונקנח בפתגם הערבי החשוב - "(שתהא) סעודתנו דגים!".

    __________

    1. הקדימוהו במצרים, שבתרבותה העתיקה ייצג השם את השתקפותה של הנפש האנושית, וסוקרטס המצמיד דיון על קשר שמות ונשמות בנשימה אחת (כתבי אפלטון, קראטילוס, כרך א', ע' 535, עברית: יוסף ליבס, שוקן, 1979). אם כי סובר אני שאבולעפיה הגיע להערכתו גם מכוח "לשון נופל על לשון" ובקיאותו העמוקה בעברית שבשימוש בה היה וירטואוז יצירתי, יחסית לזמן בו פעל.

    *

    לקריאה נוספת מאמרינו באתר דה מרקר:

    * מאמר המשכי: בסוד מקורם של 11 פסוקי ישועה במקרא, הדג ביישום סמליותו הארכיטיפית.

    * בסוד השפעתם של כוחות קוסמיים על החיים.

    * מבחר פתגמים מן השפה הערבית ופרשנותם: (שתהא) סעודתנו דגים!

    * מבחר פתגמים מן השפה הערבית ופרשנותם: (אף) אם תשליכהו לים - יצא ודג בפיו.   


    *

    תמונות:

    ארמון דוכסות גונזגה במנטובה באדיבות: BMK, CC BY-SA 2.0 de, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=386791 

     

     

    כל הזכויות שמורות ©

    אברהם אלישע הוא חוקר אוצרות, פולחנים ותרבויות 

    תכשיטן חיפאי, זוכה פרס ראשון בעיצוב תכשיטים בישראל

    למאמרינו הנוספים באתר זה לחץ כאן

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אברהם אלישע
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין