כותרות TheMarker >
    ';

    אברהם אלישע מאמרים

    אברהם אלישע
    יצירה בתכשיטים

    חוקר אוצרות ופולחנים בתרבויות עתיקות, מרצה, כותב ספרים ומאמרים.

    זוכה פרס ראשון בעיצוב תכשיטים בישראל.

    אברהם אלישע: בסוד מקורם של 11 פסוקי ישועה במקרא המתחילים ומסתיימים באות נ' - הדג ביישום סמליותו הארכיטיפית

    0 תגובות   יום שני, 7/1/19, 13:03

    מכאן קיבלו חז"ל את השראתם ועלו על הרעיון המגולם ב-11 הפסוקים שתחילתם וסופם בנ'. בתור שכאלה הוערכו כפסוקי סגולה בעליל לישועה מצרה כ- 11 המופלאים המשקפים סמליות טרנספורמטיבית בין נ' כתֵיבה, סירה, ובין הנון כדג-לווייתן שבעקבותיה לידה חדשה וקימה מן המצולות. דבר זה עשוי להעיד על הקשר הטבורי בין תוכן הפסוקים לאות ההפוכה העוטפת אותם...


    אברהם אלישע

     

    בסוד מקורם של 11 פסוקי ישועה במקרא המתחילים ומסתיימים באות נ'

     הדג ביישום סמליותו הארכיטיפית

     

     

    דברינו כאן הם המשך רעיוני למאמר בסוד משמעותם הסמלית של הדגים. במאמר הצבענו על התפשטות הסגוליות המבורכת של הדג ברמה הלשונית מהמילה נון - שראשיתה וסופה באות נ' ובמרכז ה-ו' המחברת.

    *

    מרותקים לרעיון סגולי ומועיל זה חיפשו חז"ל, על פי ההמלצה "לבוא אל התיבה" - תיבת המילים, ומצאו דגם אלגורי המחליף את הדג החי באותיות המייצגות את שמו-זהותו, בבחינת סמל ומסומל - שווים במשמעותם. אלו נתגלו בפסוקים במקרא המקודש, אשר כשם הדג נוּן ראשיתם ואחריתם באות נ' - כחובקות סימן לברכה, לפריון, לישועה ממֵצר ולהגנה מ"עינא בישא" שהיא סיבה לכל חולי. ועין הדג - כנגד עין הרע - מהיותה עין פקוחה תמיד, משגיחה ומביטה. בערבית המילה נט'ר نظر - ראייה - קרובה למילה העברית והערבית נטר نطر - כלומר משגיח ושומר. המילה מבטח מקורה במילה מבט.

    ממאפייני הדג:

     

    הוא אינו בן האדמה שנענש במבול.  

    הדג חסר עפעפיים, עיניו פקוחות תמיד בבחינת לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן.  

    התרבותו האדירה, שזיכתה אותו בפועל הגזור משמו - "לדגות".

    הוא נסתר מן העין.

    הוא חי במים, כִּבְרֶחֶם ענקי.

    צורתו כמוה כאידאוגרמה המצביעה על האות ע' בכתב יד העברי. ''''

    בהקשר זה מעניין לציין שהאות ע' בארמית '' דומה מאוד לאות נ' בערבית ن. האות כ-"ע'", בהקשר הקמעתי הכללי הנובע מרוח הדברים, מעלה אסוציאציות לדימויה עם צורת הפרסה המפורסמת כקמע מאגי עשיר בהגנותיו.

     

    להלן 11 הפסוקים שאותם מצאו1, שלושה מהם מצויים בתורה ויתר השמונה בנביאים ובכתובים:

    1. נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן (ויקרא י"ג/9 פרשת תזריע).

    2. נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי יְ-הוָה אֶרֶץ כְּנָעַן וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן (במדבר ל"ב/32, פרשת מסעי).

    3. נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יְ-הוָה אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן (דברים י"ח/15, פרשת שופטים).

     

    4. נֻדוּ מִתּוֹךְ בָּבֶל וּמֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים יצאו וִהְיוּ כְּעַתּוּדִים לִפְנֵי צֹאן (ירמיה נ'/8).

    5. נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ עִיר אֱלֹהִים קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן (תהלים מ"ו/5).

    6. נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן (תהלים ע"ז/21).

    7. נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׂדֵה צֹעַן (תהלים ע"ח/12).

    8. נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן (משלי ז'/17).

    9. נֵר יְ-הוָה נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן (משלי כ'/27).

    10. נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן (שיר השירים ד'/11).

    11. נֹשְׁקֵי קֶשֶׁת מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים בָּאֲבָנִים וּבַחִצִּים בַּקָּשֶׁת מֵאֲחֵי שָׁאוּל מִבִּנְיָמִן (דברי הימים א' י"ב/2).

     

    אנו נתמקד במוטיבים המודגשים בשלושת הפסוקים הראשונים, שהם מן התורה.

    __________

    1. וזאת אף על פי שמבחינת תוכנם המילולי אין ברובם דבר וחצי דבר עם סגולה או משמעות גאולית. מספיק שתחילתם וסופם נכתבים באות נ'.

     

     

    הנביא אלישע ונעמן

    - בסוד מפגשם של שמות ונשמות

    את כוחם ומשמעות חיבור הפסוקים המתחילים באות נ' ומסתיימים בה, בוחר המקרא להדגים באמצעות השם האנלוגי והרלוונטי ביותר - נעמן. נעמן הוא שר צבא ארם המיתולוגי שלקה בצרעת. שִפְחתו השבויה מישראל סיפרה לגבירתה אשת נעמן על נביא בישראל המסוגל לרפאו. משנודע הדבר למלך ארם הוא שולח את שַׂרו החולה עם מתנות לרוב, אך בצירוף פנייה תקיפה למלך ישראל: הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת נַעֲמָן עַבְדִּי וַאֲסַפְתּוֹ מִצָּרַעְתּוֹ. לאלישע הנביא לא נעם סגנון מצווה זה, וכשנעמן בא לפגוש אותו הקדימו הנביא ושלח אליו שליח המפנה אותו לרחוץ 7 פעמים בירדן, ושבכך רפואתו. נעמן הגאה מתמלא חֵמה ומגיב: הֲלֹא טוֹב [...] נַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק מִכֹּל מֵימֵי יִשְׂרָאֵל, אך בהשתדלות עבדיו התרצה, ירד לירדן, מילא אחרי דברי הנביא - וַיָּשָׁב בְּשָׂרוֹ כִּבְשַׂר נַעַר קָטֹן וַיִּטְהָר (מלכים ב', ה').

    אנחנו כבר מתחילים לנחש כיצד ידע אלישע לאבחן את החולה ולקבוע את הטיפול שהתאים לו כמים לדג. כן נראה כיצד המילים צרעת, ירדן ונביא (המודגשות בפסוקים לעיל) משחקות תפקיד בפרשה.


    ''

     נעמן טובל בירדן - תנ"ך פוסטר

      

    "שמות ונשמות מושגים קרובים הם". כאן מתוארת דרך לזיהוי חולה על פי שמו של האדם, שהוא גם שם וגם אות לבאות. השם נעמן - וכאמור אינו מקרי - קל מיד לזהותו כמורכב מ נ'-עִם-נ', וזו כבר הנחיה ממנה ניתן לעמוד על שורש נשמתו והיא כבר מהדהדת לפתרון באמצעות השימוש בפסוקים האלה, כעיקרון.

    ריפויו של נעמן סימן תפנית גורלית מעצבת עתיד בחייו. הפגאני שהיה אויב ישראל גאה, עומד עתה כעבד לפני רבו ומכריז בהכנעה ובדרמטיות:

    הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אֵין אֱלֹהִים בְּכָל הָאָרֶץ כִּי אִם בְּיִשְׂרָאֵל [...] יֻתַּן נָא לְעַבְדְּךָ מַשָּׂא צֶמֶד פְּרָדִים אֲדָמָה כִּי לוֹא יַעֲשֶׂה עוֹד עַבְדְּךָ עֹלָה וָזֶבַח לֵאלֹהִים אֲחֵרִים כִּי אִם לַי-הוָה (מלכים ב', ה'/17-15).

    זאת אומרת, ההיטהרות בגופו מטהרת אותו גם רוחנית - מאמונתו האלילית. ועתה כשנרפא ורצה לגמול לאלישע - אלישע סירב.

    וכאן אנו חוזים במפגש של שני האישים הכל כך שונים זה מזה. עמידה זו מול הנביא גוררת עמה היכרות מאבחנת. וכמו שאלישע אִבחן על פי שמו של נעמן את סוג הטיפול, כך לומד נעמן לעשות אלגוריה ולהשליכה על אלישע ולהגיב מן המשתמע הגלוי משמו של הנביא העומד מולו. כלומר שלא הוא, הנביא, היה רופאו אלא האל, וזאת משמו של אלישע המכתיב זיהוי של אֵל-יֶשע. כלומר ישועתו באה לו מן האל, ואילו הנביא הוא רק שליחו ושמו רק מניפסטציה למעשהו של האל הנסתר. מכאן כבר קל התהליך ה"מעביר אותו על דתו". הוא מתנער ומתנכר לתודעתו האמונית וממיר את דתו שלו באמצו לעצמו את אלוהי ישראל - כאֵל האמת הבלעדי שהוכיח את עצמו ואת ייחודה של הארץ בה מתגלה האל לנביאיו. הוא גם מוסיף ועושה בלוקחו עמו מאדמת הארץ להקמת מזבח בארצו, לצורך עבודתו הפולחנית לאלוהי ישראל, והרי זה כאילו מתחבר לארץ שאינה מולדתו ובכך מבטיח סגידתו כעל "אדמת ישראל".

    על פי חז"ל הפך נעמן במעשהו זה ל"גר תושב" בארץ.

     

    אותיות נ' הפוכות לימין פסוקי ישועה

    - כתפילה מטאפורית לכיוון מזרח

    כאן המקום לגעת בתופעה מסקרנת, יוצאת דופן המופיעה בתנ"ך בספר במדבר י' ובספר תהלים ק"ז. היא חריגה וחידתית בהיסטוריה של הרעיונות המקראיים. נוסח הכתוב בתהלים נמצא בציור שלפנינו. חוקרים סוברים שעורכי המקרא ביקשו לסמן בכך כתובים שאינם במקומם הנכון, וכאילו דומה הדבר לסוגריים של זמננו. שאלה עקרונית העולה בהקשר לסוגייה זו היא: האם מטרת אמירה זו חלה על כל מקום בו מופיעה הנ' ההפוכה?

    הרב אילן חיים-פור במאמר מושקע1 עשה עבודה השוואתית בה הוא מראה כיצד בתהלים פרק ק"ז משתקפים כבבואה פסוקים רבים מספר יונה על קווי הדמיון המשותפים להם הן בתוכן והן במבע הלשוני. אך הוא לא מתייחס לנ' ההפוכה שבצדי הפסוקים הללו.

    קריאת תם מגלה שאין זו הִיקָרוּת שאיננה שתולה במקומה. להפך, דומה שהיא חלק מהמארג התוכני ומהקונוטציות של הפרקים הרלוונטיים.

    בהוצאות מסוימות של התנ"ך מוצבת הנ' ההפוכה בצד, בשוליים (תמונה עליונה), תמיד בפתיחת פסוק. בהוצאות אחרות נמצאת הנ' בתוך השורות (תמונה תחתונה) בראש כל פסוק, אלא שבהדפסה מעין זו נראית הנ' ההפוכה הפותחת פסוק גם כמסיימת את קודמו (למעט זה האחרון), כמו מציינת שהפסוק הוא בין שני "נונים". זה שהנ' הפוכה מנומק בכך שהמילה נון עצמה ניתנת להיקרא בהיפוך. וכבר ציינו שהאות נ' בערבית מתאפיינת בחצי עיגול ن, ככלי מכיל, בצורתה ובתפקודה זה היא דומה לנ' העברית עם הפתח כלפי מעלה ''. כאן פִּתחה פונה ימינה, כלפי מזרח, כמכוונת המשתמע מתכני הפסוקים, ולפחות מטאפורית, ומשייכת אותם לנהוג בליטורגיה, כלומר כמו בתפילה. השווה תוכן תפילת יונה ממעמקים מתוך הנון-הדג, החוזר ומכוון פעמיים בתחינתו לעבר היכל הקודש תוך הבטחת קיום נדרי זבחים (יונה ב'/8,5), ודניאל בגלותו המתפלל 3 פעמים ביום לעבר ירושלים (דניאל, ו'/11).

    ''

    תהלים ק"ז/28-23 

     

    ולסיכום, אנו מעלים את האפשרות שאולי מכאן קיבלו חז"ל את השראתם ועלו על הרעיון המגולם ב-11 הפסוקים שתחילתם וסופם בנ'. בתור שכאלה הוערכו כפסוקי סגולה בעליל לישועה מצרה כ- 11 המופלאים המשקפים סמליות טרנספורמטיבית בין נ' כתֵיבה, סירה, ובין הנון כדג-לווייתן שבעקבותיה לידה חדשה וקימה מן המצולות. דבר זה עשוי להעיד על הקשר הטבורי בין תוכן הפסוקים לאות ההפוכה העוטפת אותם.

    אנו נעטוף את דברינו במה שנאמר על חודש ניסן, החודש היחידי ששמו מתחיל ומסתיים בנ'. ראש החודש - "ראש ראשי חודשים" הוא (שמות י"ב/2), וגם יום חג המסמן קימה והתחדשות. על ניסן אומרים חז"ל: בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ וּבְנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל (בבלי, ראש השנה, י"א). ואם ניסן הרי זה בי"ד, ערב פסח, תמיד בליל ירח מלא.

    המונח הצרפתי "Naissance", שפירושו "הולדת", מהדהד אף הוא את צליל השם ניסן כמבשר על רנסנס, על תחייה, על לידה מחדש.

     __________

    1. מזמור ק"ז בתהלים באספקלריא של ספר יונה, אוצר היהדות, אינטרנט.

    *

    לקריאה נוספת מאמרינו באתר דה מרקר:

    * בסוד משמעותם הסמלית של הדגים - מסע מעמקים לעולם התוכן הארכיטיפי - הדג כסמל הריבוי, הריפוי והישועה - הכיצד?

      

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אברהם אלישע
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין