כותרות TheMarker >
    ';

    חוק ו/אי סדר

    פקטור שמקטור

    0 תגובות   יום חמישי, 10/1/19, 15:45

    כאילו למעננו, כלל הציבור, פתחה לשכת עורכי הדין במאבק. מאבק נגד יוזמת חקיקה שתעניק פקטור לנבחנים שכשלו בבחינת ההסמכה. הלשכה בחרה לשתף את הציבור במחאתה, למשל, על גבי מודעות באוטובוסים. לרגע, ההתנגדות הזו של הלשכה למה שנשמע כמו עוד בדיחה סטטוטורית, נראתה לי הגיונית.


    ההתנגדות נראית הגיונית, כי רק זה חסר לנו. עוד כמה אלפי עורכי דין בשוק רווי מעל ומעבר לכל צורך או הגיון. ההתנגדות נשמעת הגיונית, כי ניחא להורות על בחינה חוזרת, קלה יותר, נכונה יותר, אבל הסמכה גורפת של נכשלים ועוד על ידי הכנסת, היא פשוט אידיוטית. לא שמים סכין בידיו של מי שכבר הראה שהוא לא יודע לנתח, ואם הכנסת תחוקק מחר חוק שכל שיננית היא קרדיולוגית, כולנו נתנגד אבל מעבר לכל אלה, דוקא כישלון בבחינה הוא ברכה ודוקא לנכשלים. זהו אולי הסיכוי האחרון של הנבחנים שלא להיכנס בשערי מקצוע שאין להם מה לעשות אתו ולמרות זאת, אין זה אסון אם החוק הרע הזה יאושר בכנסת. היא כבר חוקקה גרועים ממנו ולכן זה מאבק מיותר. מיותר ואפילו מטופש. אולי אפילו, מטופש יותר, מהצעת החוק.


    כי אמנם, יש לשים גבול לזילות ואמנם גם אני לא רוצה שייצג אותי עורך דין שקבל פקטור בבחינה, אבל האמת חייבת להיאמר. אני גם לא רוצה שייצג אותי עורך דין שלא קבל פקטור, אם הוא עורך דין גרוע, כלומר לא מקצועי מספיק או לא ישר וכיון שכבר יש עורכי דין כאלה, ברור שלא הפקטור ולא רמת בחינות ההסמכה היא שמביאה לכך ובכלל, ברור שלא את עורכי הדין יוזמת החקיקה הזו מבזה, אלא את הכנסת. המחוקק לא אמור להיות מונע מפופוליזם זול ולעסוק בקומץ מתמחים. יש לו דברים חשובים יותר לעשות ומוטב שיתרכז בהם.


    אבל ענייני כאן אינו בכנסת. ענייני במה שמוריד את רמת המקצוע שלי וזה לא הפקטור אלא משהו אחר. שני דברים בעצם, השטחיות והנכלוליות. כולם יודעים זאת. היא ניכרת גם בפרצוף שמעטר אוטובוסים בימים אלה, פרצופו של צעיר שניכר שמנסה להיראות כצלופח מן הזן הגרוע ביותר אבל גם בפרצופו של יוזם החוק הזה, אחד מיקי זוהר וזה כנראה גם פרצופו של מי שאישר את המודעה הזו שלא משרתת את עורכי הדין אלא מזכירה את שידוע זה מכבר. בשל הקלות הבלתי נסבלת של קבלת רישיון לעריכת דין, העיסוק הזה, שנחשב למכובד, מצוי בשפל עמוק. רמת עורכי הדין בישראל נמוכה ונמוכה עוד יותר, הרמה האתית שלהם. בשל התחרות הקשה, הרמה הולכת ויורדת מזה שנים וחוק הפקטור הוא תזכורת לעליבות הזו, לא הגורם לה.


    ולמעשה הדברים חמורים אפילו עוד יותר. בשל המסע הזה, אולי מישהו עוד עלול לטעות ולחשוב, שהרמה המקצועית או האתית של עורכי הדין מטרידה יותר מדי את ראשי הלשכה. לדאבוני, זה אינו המקרה. זה אינו המקרה כשזו לשכה שבראשה עומד מי שממש לאחרונה הוגש נגדו כתב אישום על "התפלחות" בנתב"ג. מי שרק לא מזמן, בפריים טיים בתכנית "עובדה", עשה שירות איום ונורא למקצוע בו פעם התגאיתי. זו לשכה שמגבה את אותו חסר בושה שהעז להאשים את העולם כולו, בכלל זה גם את פרקליט המדינה בשל מעשיו שלו וברור היה לגמרי, שהדבר היחיד שמעניין אותו אינו אמירת אמת וגם לא החוק, אלא העובדה המצערת, שהוא נתפס בקלקלתו.


    כשזה המצב, צר לי לאמר, אבל מתמחים שיקבלו פקטור אינם הצלופחים הראשונים בים ולא אתפלא אם הם גם אינם הגרועים שבהם ובחינת ההסמכה, עם פקטור ובלעדיו, אינה הדרך הנכונה ובודאי שאינה הדרך היחידה לטפל בהצפת המקצוע ובודאי שאין בינה לבין ניכוש צלופחים, כל קשר.


    כי בחינת ההסמכה, בודקת דבר אחד בלבד במקרה הרע, והוא יכולת שינון, ובמקרה הפחות רע, אולי היא בוחנת גם חשיבה משפטית. יכולת שינון, אינה דבר רע. גם לא בימי הגוגל. חשוב שעורכי דין יכירו לפחות חקיקה עיקרית, ספרות מקצועית ואת עקרונות תורת המשפט. גם כשיש מאגרים ממוחשבים ומנועי חיפוש, עדיין, שליטה בידע היא חלק מההכשרה המקצועית. גם רופאים נעזרים בציוד מתוחכם, הם עדיין אמורים להיות מסוגלים להבדיל בין אנגינה לאירוע מוחי ואשר לחשיבה משפטית, אכן יש דבר כזה. ראוי שגם עורך דין מתחיל יהיה ניחן בה, קשה יותר למדוד ולהעריך אותה ועדיין, זה מבחן חשוב. אולי גם את זה הבחינה בוחנת, אם כי אני ממש בספק שזה אכן המקרה. חוץ מזה, חשיבה משפטית היא במידה מסויימת לפחות, תכונה נרכשת. לחלק יש יותר מזה ולחלק פחות, אך רבים מעורכי הדין, עם הדרכה נכונה, עם הניסיון, יפתחו את החוש הזה. וביננו, לא כל פרקליט חייב להיות ברמתו של אהרן ברק.


    יושרה לעומת זאת, קשה יותר להשגה ונדירה יותר. דרושים לנו עורכי דין מקצועיים וישרים. אבל עורכי דין ישרים, לא ימהרו לבקר מתמחים שעושים לעצמם לובי בכנסת כשהלשכה עצמה משקיעה בדיוק בזה, בלובי בכנסת ובממשלה, חלק גדול ממשאביה ולא אחת בצורה שמביישת את עורכי הדין לא פחות מחוק שמעניק פקטור, חוק שכאמור, מבזה את הכנסת יותר מאשר אותנו, עורכי הדין.


    זאת ועוד, לשכת עורכי הדין שוכחת, שבשביל לעבור בחינת הסמכה צריך בתי ספר טובים ומורים טובים. לא צריך אין ספור בתי ספר שיעסיקו כמה כוכבים בשכר אסטרונומי ואין ספור מרצים בינוניים ומטה. ודאי שלא צריך בתי ספר גרועים. לכן אם מה שמטריד את הלשכה היה חוסר בידע מקצועי, היה עליה לדרוש לפקח טוב יותר על בתי הספר למשפטים או להציע איך לשפר אותם. ניתן גם לקבוע רף קבלה גבוה יותר בקבלה ללימודים, או לעשות בחינת התאמה בסיום כל שנה. לא חייבים לחכות לסיום הלימודים וההתמחות. אבל מסע הפרסום הזה אינו מכוון לאלה, הוא אינו דורש החמרת הפיקוח על המרצים ובתי הספר. הלשכה, למשל, לא פצתה פיה על התנהלות המכללה באונו ולהפרדה המגדרית שבה. הלשכה, שעובדת בשיתוף פעולה עם המכללה הזו, בוחרת להתעמר בתלמידים ולא לתבוע הסברים ממרצים ומנהלים של המוסדות האלה. הלשכה חזקה נגד חלשים, אבל במה אשם מי שכבר שלם 100,000 ש"ח לשכר לימוד והלך שבי אחרי הבטחות שוא? ובכלל, מה זה באמת משנה אם יהיו עוד כמה עורכי דין כשיש רבבות שמיותרים כבר עכשיו?!


    וללשכה יש כלים לטפל בבעיה הזו. אחד הכלים האלה, הוא הדין המשמעתי. ללשכה חלק חשוב בשיפוט המשמעתי של עורכי דין. זה אולי הדבר החשוב ביותר שהלשכה עושה. דוקא כאן, למרות התקציב השמן של הלשכה, עיקר העבודה נעשה על ידי מתנדבים. עורכי דין שמכהנים בבית הדין כדיינים וכתובעים ורובם, בהתנדבות. חשוב להדגיש, זה לא סתם בית דין. זהו בית הדין שאמור לקבוע את הנורמות האתיות של עורכי הדין בישראל. המקום בו אמורים להבהיר ולשוב ולהבהיר שהמקצוע הזה לא אמור לעודד צלופחים, יש כאלה, תמיד יהיו, אבל אם המוסד הזה מוזנח יהיו עוד ובזה הלשכה לא משקיעה די.


    הלשכה מעדיפה להשקיע בתקציבי פרסום ובמאבקי כוח. 3.5 מליון ₪ מוקדשים למאבק בלבנת פורן ודומיה, חשוב נורא ללשכה שרואי חשבון לא יעסקו במיסוי מקרקעין, אבל דייני בית הדין יושבים בחדרים חסרי חלונות במרתף בית הפרקליט, כי לא נראה ללשכה שזה חשוב מספיק. כשזה המצב, מוטב היה שעלות מסע הפרסום הנוכחי, שכל כולו, רדיפת הקורבן, אותו סטודנט צעיר שהוכשל בבחינה, יושקעו למשל, אם לא בתגמול דייני בית הדין, לפחות בהטלת חובת השתלמות מקצועית יסודית ורצינית בדיני אתיקה, כך תוכל הלשכה להתחיל לבטא את החשיבות של קיום הכללים של הדין המשמעתי ובחינוך של כל עורכי הדין, גם אלה שמסתובבים עם רישיון ולא מאתמול. אם לשכת עורכי הדין תדאג לטפל בפרקליטים שמעלו באמון לקוחותיהם, שטיפלו בתיק שאין להם די ידע לעסוק בו, שחטאו לחבריהם בהתנהגות שאינה ראויה או פיתו לקוחות בהבטחות שוא, רק אז היא תמלא את תפקידה. זו חובתה. עליה לקיים אותה לא רק בעניינו של אחד ברק כהן, אלא גם ולמשל, בעניינו של אחד אפי נווה.


    אז תתכבד הלשכה ותכיר תודה לדייני בית הדין, תתכבד ותעמיק את לימודי האתיקה המקצועית, שבחלק מבתי הספר כלל אינם מקצוע חובה, שתפקח על דרכי הפרסום ועל נורמות העבודה ובעיקר, שראשיה יתנו דוגמא אישית לדרך בה עורך דין אמור לנהוג. רק אז, ניתן יהיה לאמר על הלשכה, שהיא פועלת עבורנו עורכי הדין וכיון שזה לא קורה, הלוואי והמסע המכוער הזה, העיסוק באותו פקטור שמקטור, ייכשל. לא ממנו נצא נשכרים.

     


    בעז ברזלי, עו"ד

    boazlaw@zahav.net.il

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      boazlaw
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין