ימי פורים בפתח.. הגן כולו מחופש לארמון חגיגי. אפילו הבובות עם גלימות וכתרים מחכות לבוא הילדים כל בוקר.

חשבתם פעם על החג הזה כמה הוא ריגשי? מספיק לשמוע את ספור המגילה כדי להבין כמה החיים הם מניה דיפרסים. כל אחד מדמויות המגילה רגע שמח ורגע עצוב ואז שוב שמח ומיד קורה משהו שמוחק לו את החיוך מהפנים.

המלחמה בין הטוב לרע, בין המותר לאסור. הסתרת הרגש על ידי המסכה, על ידי הסוד - אל תגידי למלך שאת יהודייה - יש מתח, יש דרמה, התמודדות, אסתר עושה מדיטציה 3 ימים ופה מתחיל השינוי. ספור הופך מפסיבי לאקטיבי. אסתר לוקחת אחריות ומחליטה לקחת סיכון וללכת אל המלך לבקש עזרה. לבסוף הפתרון "והעיר שושן צהלה ושמחה".

כל יום אני מספרת לילדים חלק מהמגילה. אני מספרת את הספור והם מציגים בשדור חי. כל פעם עולה שאלה אחרת לדיון. ביום ראשון הצגנו את המשתה השני של המלך.  הפעם שאלתי לאחר ההצגה 2 שאלות:

1.    מה הציל את היהודים בסופו של ענין

2.    למה אסתר עשתה שני משתים למלך והמן 

אז ככה...

מה שהציל את העם היהודי אמרה אחת הילדות, זאת האמת.

התעלפתי לי בשקט ושאלתי אותה למה היא מתכוונת כדי להיות בטוחה שהיא ואני מבינות אותו הדבר.

אז קפצו 2 בנות אחרות והסבירו לי:  אסתר סיפרה למלך את האמת שהיא יהודייה וככה הוא יכול היה לעזור לה. והשניה הוסיפה: כשרע לך ואתה צריך עזרה אסור לך לשמור סודות, אתה צריך להגיד הכל כדי שאפשר יהיה לעזור לך.

ואני מקשה: אז למה היא לא סיפרה לו במשתה הראשון?

ובכן לילדים זה היה נורא ברור.... זה כדי שהיא תהיה בטוחה שהוא אוהב אותה. כשאוהבים מישהו לא רוצים שיהרגו אותו ולא מוותרים עליו. אם הוא אוהב אותה באמת הוא יסלח לה שהיא לא אמרה לו את האמת ולא יתן לה ללכת...

ניגשתי אליהם אחד אחד ונתתי להם נשיקה.

שיהיה לכולנו יום מופלא,

גילה