כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות אחרונות

    ארכיון

    0

    המלצה: יש להתחיל בטיפול שורש

    6 תגובות   יום שני, 14/1/19, 23:05

    הפוסט הזה התחיל להיכתב הערב בזמן שהתחלתי לעבוד

    על אלבום מאירוע משפחתי שהתקיים מלפני שנה פלוס

    אני קולטת אותי באחת התמונות

    הורסת את האסתטיקה והזרימה

    כאילו הילת הכיעור שלי מעפילה על הכל

    כאילו אני מרכז היקום

    תוהה איך אחרי כל השנים

    כל מפגש שלי עם עצמי בתמונה

    ממשיך לעורר בי בחילה

    ואיך זה שעוד לא התרגלתי לאיך שאני נראית

    בעולם בו אף פעם לא אחשב יפה

    תוהה אם יכולה להפסיק לבחון את הדברים דרך הפריזמה הבינארית

    בעולם שאני לרוב לא יודעת מה אני רוצה

    יודעת שיש פה רצון חזק מאוד להפסיק לקטלג כל דבר

    ואני באמת עובדת בשביל להפסיק להיות שיפוטית וביקורתית כל כך

    כלפי עצמי וכלפי אחרים

     

    נושא האסתטיקה העצמית מעסיק אותי מאז שהייתי ילדה

    זה התחיל בגיל 9 שהבנתי שאני שמנה

    ומלבד שזה כנראה לא בריא זה גם נחשב מכוער

    ואני מתכערת לאיטי

    ברווזון מכוער שמתכער יותר ויותר

    פסחתי על שלב הברבור

    כמו שפסחתי על שלב הזחילה

    בלי לשים לב

    זה לא נפתר שנים אחר כך בתקופה שהייתי רזה

    ולא להאמין ספורטיבית

    אז כנראה שהרפתי

    בעצם הגוף הרפה

    לפני שאני הבנתי

    ואז התחלתי לשתף איתו פעולה

    וחזרתי לסורי

    משמינה לי ולא מנחת

    כבר מזמן הפנמתי שאני לא באמת יפה שנוח לי

    ואולי אני גם לא עשויה מהחומרים שנוח להם בכללי

    לא נוח לי ואני לא מוכנה שיכאב לי כל עוד אני יכולה לבחור בזה

    הכתיבה על הרובוטים אתמול גרמה לי להבין

    שאני בעצם מקנאה במכונות

    הייתי מעדיפה להיות מכונה

    שבחוויה העצמית שלה

    עד כמה שאני מבינה אותה

    היא לא עסוקה בביקורתיות ובשנאה עצמית

    אפילו שהיא בינארית

    ואני ביקורתית ובינארית

    ואם אני חיה עכשיו

    אז אני כנראה יום אחד אהיה גם לא-חיה

    ככה פתרתי ואולי עדיין פותרת את הדברים

    הרי מה זה משנה אם אני מכוערת או יפה

    מכילה או ביקורתית בסוף אני אמות

    ואנשים מתמודדים עם כל כך הרבה דברים

    ואסתטיקה היא כל כך שולית

    אז מה זה משנה בעצם

    ומה אם זה כן משנה

    הקיטלוג הזה שיש לו שורשים כל כך עמוקים

    שאני לא בטוחה איך להתחיל את טיפול השורש הזה

    כשאין לי הסמכה ולא חומרי אילחוש

    ככה בעצבים חשופים להעמיק אל השורשים

    האם יש בי מספיק אומץ ויושרה עצמית לעשות זאת

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/1/19 20:23:
      "האם יש בי מספיק אומץ ויושרה עצמית לעשות זאת" פוסט חזק ומעולה. נושא שממעטים לדבר עליו, ומשקיטים/משתיקים אותו בסיסמאות כמו יופי פנימי זה מה שחשוב וכו. בינתיים תעשיית היופי והניתוחים הפלסטיים מתחרה עם תעשיית הנשק והתרופות על מי מגלגל יותר.. זה נושא שמרתק אותי ואני חוקרת אותו, אך עדיין לא הגעתי לשורשו, כיון שמעטים ומעטות אכן אמיצים וכנים כדי לדבר על זה מעומק ליבם. את כן, לשאלתך
      קראתי רק את ההתחלה ונטשתי, כי התרגזתי. על מה את מדברת? מי אמר שיופי הוא דווקא מודל מסוים? לדעתי את יפה, וזהו! תפנימי.
        16/1/19 08:11:

      מיטל יקרה,

      הדברים שכתבת מאוד נגעו ללבי.
      איך נוצרת ביקורת אישים קשה?
      יש אנשים שמקבלים את עצמם כפי שהם ושמחים
      יש אנשים שקשים עם עצמם. כל מבט עצמי הוא מבט קטלני.
      חושבת שזה משהו שמוטבע בילדות המוקדמת וקשה לצאת ממנו,

      אולי אפשר קצת לרכך, אך זה תמיד חוזר,
      יש סדנאות של הגברת האהבה העצמית
      יש סדנאות פוטותרפיה שמשפרות את ההתבוננות העצמית.

      אולי דרך הריפוי היא להבין מתי ואיך זה נוצר

      ולהגיד לעצמך - זה היה אני כבר לא במקום הזה.

        14/1/19 23:53:

      דייייייי

      אני מתה עלייך כבר שנים מאז שהגעת לדהסמארקר הזה

      מחר כוכב

      לכתיבה הטובה !!

      נשיקה

        14/1/19 23:23:

      מיטל...
      איזה פוסט מהבטן.... עמוק ומטלטל ואמיתי.
      תחושות לא קלות בכלל תיארת כאן.
      את מקסימה ממה שהספקתי להכיר כאן.
      לא יודעת איך את בדיוק נראית,
      אבל את לא יכולה להיות מכוערת בעיני ❤
      את שנונה ורגישה ומיוחדת.

      ונכון, יש לך בעיה,
      של... ביקורת עצמית קטלנית.
      איך לצאת מזה?
      אולי שיחות עם חברות,
      שיחה עם פסיכולוג,
      עבודה עצמית?
      סדנאות כלשהן?

      חבל, חבל שככה מרגיש לך
      כי תחושה כזו בעוצמה כזו?
      זה פשוט מחרב לך את המצב רוח וההרגשה ובכלל...

      ואת יודעת? החיים יכולים להרגיש לך אחרת בכלל ❤

      אוייש דרלינגה, כמה אנחנו בשיפוטיות וביקורת עצמית. כמה אנחנו מתעלמים מהמובן מאליו. בדיוק עכשיו חזרתי מסרט עם הג'וניור. דיברנו על מה זו אהבה - והגענו למסקנה שאוהבים נשמה, בלי קשר לבחוץ שלה. כשאוהבים נשמה, יש חברות עמוקה ותשוקה ומחוייבות. ואת, חוצמזה שאת מפגרת עם דיפלומה ושאולי בעיטה הגונה תנער אותך, את יצירתית בטרוף, את מצחיקה, חכמה מאוד,כותבת נפלא (המדף שלי מחכה לך) ובהחלט יפה יקירתי. יפה מבחוץ ומבפנים.