כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג שלי

    0

    פשוט לנגן על הדרך

    2 תגובות   יום ראשון, 20/1/19, 18:23

    יום ראשון בבוקר, תחנת הרכבת.
    איחרתי לרכבת שהתאימה לתכניותיי, אז התפנה לי זמן לכוס קפה עד הרכבת הבאה.
    נהנית לי מהקפה, אני שמה לב שלצידי מונח צ'ימידן צבאי כבד שאיני רואה את בעליו.
    ברקע אני שומעת צלילי נגינת פסנתר רכה ונעימה
    אני מביטה אל עבר הפסנתר ורואה חייל צעיר יושב ומנגן. נשקו מונח על חלקו העליון של הפסנתר, מסך הטלפון פתוח על מדף התווים, השלט "מחסה" מתנוסס מעליו וכוננית של ספרים לדרך לצידו.
    צלילי הנגינה רגועים ויפים, נשמעים על רקע הודעות הרמקולים על רכבת זו או אחרת שנכנסת לתחנה או יוצאת ממנה.
    כמה ניגודים התמזגו שם ברגע הזה...
    ביקשתי רשות, נעניתי ב"בטח" נבוך וצילמתי.
    חזרתי לשולחן להמשיך להתענג על הקפה שלי.
    לאחר כמה דקות הגיע החייל המנגן לקחת את הצ'ימידן שלו שהונח לצידי. בחיוך מבויש התנצל על הטעויות בנגינה... אני התנצלתי על ההפרעה.
    החלפנו כמה מילים. הוא מתגורר במרכז ומשרת בדרום הפרוע שלנו.
    הודיתי לו וביקשתי שישמור גם על עצמו, לא רק עלינו.
    מפגש עולמות מוזר כזה של בוקר יום ראשון בתחנת הרכבת.
    סוריאליסטי, אך גם הרמוני לרגע...

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/1/19 00:31:

      צטט: barir 2019-01-21 10:42:22

      מרגשת שאת. תודה♥

      תודה לך מרסיה יקרה 

        21/1/19 10:42:
      מרגשת שאת. תודה♥

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      esty.d
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין