זה מתחיל בערב אחד, כשפותחים חלון ומריחים את הפריחה באוויר. התנועה ברחובות דלילה, כולם נראים רגועים יותר, האוויר מתוק סמיך, הפרחים נשפכים מלוא הצוף. ממשיכים לישון עם שמיכת הפוך, אבל בתחתונים. יורדים למכולת לקנות קפה וחלב, אבל בכפכפים. האוויר החמים זורם בין הבהונות, האמיצים שבינינו לובשים אפילו חולצות קצרות. הבחורות על האופניים נראות פתאום יותר יפות, עם החצאיות המתנפנפות. פתאום כבר לא קר בטיילת ליד הים. אנשים יפים ממלאים את שדרות בן גוריון. רוטשילד מלא בעוברים ושבים כדי לשאול מה עניינים ומה נשמע, ומה איתי ואיך אצלך. ומותר לפתוח עוד כפתור. ורוח מן הים מחליפה את הקור. ואפשר להישאר בחוץ עד מאוחר, ולדבר על האביב כי גם יש מחר. המתוק שוטף את הנחיריים, ומשהו בלב מפשיר ומתאהב. והעיר כולה זורחת, ויש כוכבים בשמיים, והאוויר הנעים.... מלטף, מלטף. ©כל הזכויות שמורות לאלעד אקרמן |
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איך יודעים שבא אביב?
מסתכלים סביב סביבואם רואים שאין בוץ בשביליםואם רואים שנעלמו המעיליםואם פרג וגם חרציתלכבוד החג קשטו ארצי
אז יודעים, אז יודעים שבא אביב שבא אביבאז יודעים שבא אביב. איך יודעים שבא אביב? מסתכלים סביב סביבואם רואים המון ידים חרוצותנושאות סלים כבדים עם יין ומצות.
ואם שרים "שמחה רבהאביב הגיע פסח בא"
אז יודעים אז יודעיםשבא אביב שבא אביבאז יודעים שבא אביב.התאבבתי לי מהפוסט הזה.
טעם המלוח של הים וריח הפריחה בנחיריים.
בול התחושה שלי ביומיים המופלאים של ה"שרב" שהיה בשבוע שעבר.
אחח, זה הריח של הקיץ, זה.
אבל עוד עם פוך.
הסנונית שמבשרת את האביב.
הנה, הנה זה בא.
מדוייק.
עכשיו נכנסת מתחת לפוך. פוך אחרון לעונה.
צודקת...
אז הנה: יונה יונה
המון צדדים לבן אדם. נעים גם לגלות את זה שלא צועק זונה זונה.
למרות שגם ההוא די נחמד :0)
לרגעים האילו שאתה מתאר כל כך יפה אני מחכה,
בציפייה דרוכה, כל החורף והינה ממש כמו בשיר של ערן צור:
"פתאום נהיה קייץ...איזו שימחה
תודה תודה
אקרמן, יקירי..
ממש אוהבת את הכתיבה שלך..ממש!
(ראיתי שלא פיספסת את הבוהנות, שובב)
יאללה אביב
אני בעד
רוצה לחזור לאופניים (שהתפנצ'רו)
והאוויר נעים..מלטף מלטף...
כל כך אוהבת את התקופה הזאת בשנה
אהבתי את השינוי מהפוסט הקודם.
* אהבתי את הקודם יותר.
זונה.