זהו זה. עזבתי אחרי שנים ארוכות את מפלגת העבודה והחלטתי להצטרף לבני גנץ.  אני "שמאלן-סמולאן-חמוץ" גאה. 

אגב, אולי שווה להתחיל במסע דה לגיטימציה לליכוד ולביבי על היותם "סמולנים" על נאום "בר אילן", על אי ביטול הסכמי אוסלו במשך 10 שנות כהונתו, על הקמת יישובים חדשים בשטחים הרבה פחות מבתקופתו של רבין ז"ל. סמולן  יחסית לבית היהודי, לבנט, לליברמן.                                               

אני פוחד "ממפלגות אווירה" ו"מגנרלים" שמה מידי רוצים לכבוש את ראשות הממשלה.

אבל אחרי שהקשבתי לנאום, התכתבתי עם חילי טרופר, אחד מהמצוינים שבבנינו (מנהל ברנקו וויס רמלה לשעבר, ראש אגף החינוך בירוחם, קצין ביחידה מובחרת), מאיר ביטון, ראש עיריית ירוחם עד לאחרונה- מראשי הערים היותר מצוינים ואיכותיים- אני איתם.

צריך יהי לערוך חיטוי עמוק ויסודי (ממש כמו שעשו לבושתנו לעולים החדשים אשר הגיעו ממדנות מסוימות) בבית בלפור, בחדר ישיבות הממשלה ובקואליציה הנוכחית- על מנת למחוק את השיסוי, הפילוג, ההפחדה, קריאת התיגר על המשטרה, הפרקליטות, התקשורת ואת יתר הנזקים.

מנהיגות היא בראש וראשונה דוגמא אישית, חברות, יושרה, כבוד לאחר ועוד כמה ערכי יסוד שנשכחו בשנים האחרונות במסדרונות השלטון.

אני קודם כל בעד החזרת השפיות, המנהיגות, ניקיון הכפיים והאיחוד בין הלבבות בתוכנו

ואת כל אלו מייצג בעיני בני גנץ: דוגמא אישית, מנהיגות אמיתית ומחברת, יושרה, כבוד לאחרים וטובת המדינה מול עיניו.

אני מקווה שתימצא הנוסחא הגואלת לרוטציה או כל פיתרון שיביא לחיבור עם לפיד, עם גבי אשכנזי, עם אורלי לוי-אבוקסיס ואפילו עם ציפי לבני, מנהיגה אמיתית מוחמצת- וזה יהיה הגוש אשר יוביל לבחירת הנשיא בבני גנץ כמי שירכיב קואליציה אחרי ה-9.4. אינשאלה!!!