קן הירגזי
In the province of the mind, what is believed to be true is true or becomes true, within limits to be found experientially and experimentally. These limits are further beliefs to be transcended. In the province of the mind, there are no limits.
John Lilly
פוסטים פופולאריים
-
גונק והדוקטור המחורר
29/4/09 | 564 צפיות
-
אפיטף
15/2/09 | 1158 צפיות
-
גונק וסבתא שלה
19/6/08 | 524 צפיות
-
חימום
27/5/08 | 472 צפיות
-
הלוגיקה של גונק
28/10/08 | 506 צפיות
-
מה שיש לי על הסינים
22/11/07 | 1316 צפיות
פוסטים אחרונים
- אם מישהו מחפש אותי.... 23/6/15
- "אני רוצה שהיא תתחתן!" 1/2/15
- נעליים מספרות על יפה 18/4/14
- חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון 13/1/11
- משפטים 10/1/11
- עכבישה זקנה 26/12/10
השטן מלוד
חדר דל מראֶה, אמצע שנות התשעים, אני יושבת במעגל עם ששה עשר גברים במצבי צבירה שונים של גמילה מהרואין. איך הגעתי לכך? עברתי הכשרה יקרה ורבת שנים באחד ממקצועות הפסיכותרפיה. אני מנחה קבוצה במרכז גמילה ממשלתי ואמורה "לעזור" למטופלים הללו, שמסתכלים עלי בספקנות של אריות בספארי שהניחו לפניהם גפילטע פיש. הם יכולים לבלוע אותי שלמה, בלי פלפל ומלח, ואני לא יכולה לברוח. מכיוון שמתברר מהר מאוד שרק אלוהים יכול לעזור להם, והוא אכן עושה זאת לדבריהם, מה שאני יכולה להציע להם הוא רק מעט בידור. לסבר את האוזן המקצועית נקרא לזה ביבליותרפיה. יעני, לספר סיפורים. בדומה לקומזיצים סביב המדורה בתנועת הנוער (שלב שפסחו עליו המטופלים), הסיפורים נוטים להיות מלאי אימה, לעסוק בתופעות על טבעיות, וגם מדי פעם, להכיל דמויות מיתיות של נשים מפלצתיות. אליאס פונה אלי: "את מאמינה שיש שטן?" אני חוככת בדעתי ומחליטה להשאיר ראש פתוח בעניין. "אני השטן!" אומר אליאס, גאה והחלטי. "שני כמרים אמרו לי את זה." מסתבר שאליאס הוא ערבי נוצרי מלוד, בירת הסם לנצח נצחים. והוא שוטח את סיפורו בפני ובפני הקבוצה כולה: "כשהביאו אותי לכנסייה כדי להטביל אותי, איך שהכומר שם אותי באגן הטבילה, השיש של הכיור נחצה לשניים. נשבר. כולם מסביב היו מזועזעים והכומר אמר: 'הילד הזה - זה השטן!'" אני מגייסת את האמפטיה שלי וחושבת איך אמורים להתנהל חייו של ילד שמונחת עליו סטיגמה כזאת מאז היה רך בשנים, אך אליאס לא רוצה להישאר בשנות ילדותו, שהיו מזמן, כך הוא אומר, ולכן לא חשובות לסיפור שלנו, ומדלג לאחד מנסיונות הגמילה שלו מהרואין. גם לכנסייה הנוצרית בארץ יש איזה מרכז גמילה, והם קיבלו את אליאס. "אבל מה, הכמרים האלה, אפשר לעבוד עליהם. היינו שלושה בחדר. ואני ועוד חבר, כל לילה ברחנו דרך החלון, הלכנו להשתמש וחזרנו. הבחור השלישי, זה שלא בא איתנו, חלם חלום נורא. בחלום בא אליו השטן כדי לקחת אותו לגיהנום ולזרוק אותו לאש. הוא נורא נבהל, ובבוקר הלך לכומר אחד וסיפר לו על החלום ובכה, ויצא ממנו גם שאנחנו בורחים בלילות להשתמש. תיכף ומייד באו לסלק אותנו. והכומר האחראי עמד שם, הצביע עלי ואמר: 'אתה השטן!'" אליאס אומר "אתה השטן!" בטון רב רושם ואז ממשיך: "אז את רואה? שני כמרים קבעו שאני השטן, אז אני השטן." אני מעכלת את משמעות הסיפור של אליאס, ואז רוכנת כלפיו בהבעה שיש בה את כל הדאגה הטיפולית שהוכשרתי לגייס, ואומרת: "ואיך אתה מרגיש עם זה?" "אני? רגיל!" הוא מושך בכתפיו, "סתם. לא משהו מיוחד."
|
תגובות אחרונות
-
חירות-נפש
בתגובה על הכל בסדר בדיוק כפי שהוא
-
גילהסטחי
בתגובה על "אני רוצה שהיא תתחתן!"
-
saskia
בתגובה על חבילת ניירות עטופה בנייר עיתון
-
nilibek
בתגובה על ליצן רפואי
-
(עי)דנהנחושת
בתגובה על משפטים
-
jGo
בתגובה על בני סן דומינגו אדונים לגורלם
תגובות (24)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
"האשכנזיה הזאת, מה היא יודעת מהחיים שלה?"
שמסתכלים עלי בספקנות של אריות בספארי שהניחו לפניהם גפילטע פיש
האם משהו בך מעורר ספקנות לגבי היכולת שלך לגאול אותם מייסוריהם?
אני דווקא הייתי נותן אמון באופן מיידי.
אחלה בביליותרפיה אירגנת לנו פה.
אולי בסוף עוד יחזירו אותנו לקהילה.
אח אח איזה שטן עלוב....
כתבת יפה מאד...אהבתי
כרגיל...
כתוב יוצא מהכלל.
אהבתי את האריות עם הגפילטע פיש...
מה עם סטייק ברוטב שוקולד, יאכלו האריות שלך?
שטן! צא!!!!
את מדהימה אותי ביכולת שלך לרתק בכל פוסט שאת מפרסמת.
אצלנו היו קוראים לזה משיגינע-קופ
(בדקת רצינות לזכר ימי לוד העליזים - עם קצת זיקוק יהיה פחות שיתוף ויותר סיפור)
אני הרוצחת השקטה הידועה יותר בשם השטן מלודג'
חכה רגע, אני מחפשת בשבילך מחזיק מפתחות בצבע המתאים...
נקי שלוש דקות וחמש עשרה שעות
את ממשיכה לרצוח אותי בעקביות מבלי להשאיר סימנים מפלילים.
אם יום אחד ימצאו את גופתי זו הפוסט הזה יהיה העדות האילמת לרצח הזה
תכיני לך אליבי.....
גדול!!
תמיד חשדתי שהשטן הוא לא משו
אההההההההההההההה
אתה בטוח שבאת עם בגדים?
"איפה הבגדים? " הוא אמר
תמשיך לבוא, דודו, יקרה לך משהו טוב!
"אני מבולבל" אמר קונפוציוס.
יפתיע אותך אם אומר שהם לא פנויים?
"יש" אמר ישו, "בדיה" ענה לו בודהה "א מייסעס" התערב משה בוויכוח, "מי חמוד"
תהה מוחמד.."דוויל הוא אוויל, דוויל הוא אוויל" שרו החברים לסיום.
חדר עם שישה-עשר גברים את אומרת?