לבנימין נתניהו שיחק המזל הטוב בחייו מיום לידתו, עד היום שבו נאנסה ונרצחה אורי אנסבכר עליה השלום, על ידי אנס ורוצח פלסטיני. תרשו לי לא להשתמש בשמות תואר לאונס ורצח, כי כל אונס וכל רצח הם נוראיים, איומים, חייתיים ובלתי אנושיים. מספיק לומר או לכתוב אונס או רצח וברור מאליו שאלה שני מעשים לא אנושיים ואין צורך להדביק להם שמות תואר מיותרים לגמרי.

ובכן לענייננו: האונס והרצח של אורי אנסבכר ז"ל נותן לנתניהו, עד כמה שהדבר מאוס בעיני, הזדמנות פז לנצח בבחירות הקרובות ב-9 באפריל, כי הוא גם שר ביטחון, והאנס והרוצח הפלסטיני, שאינו אזרח ישראלי, יעמוד לדין בפני בית משפט צבאי. לתובע שר הביטחון ביבי יכול לרמוז בהסתר כמובן לדרוש עבור האנס-רוצח פסק דין מוות, לסדר שבית המשפט הצבאי יופעל במהירות, שהתביעה הצבאית תדרוש עונש מוות, ההליך יקוצר בלחץ שר הביטחון והאנס-רוצח הפלסטיני יוצא להורג הרבה לפני הבחירות וביבי יקצור את כל התהילה בבחירות והנה הוא שוב ראש ממשלה - בפעם החמישית. אלא שכאן תעמוד בפניו ההגינות של בית המשפט הישראלי אשר ישלח אותו לכלא, ולו אך ורק בגלל קנוניית השוחד בין ביבי לנוני, בעלי העיתון "ידיעות אחרונות", למרות שיש ב"צנרת" עוד לו מעט אישומים פליליים, שמנדלבליט יחליט אם ומתי יוגשו לבית המשפט. אם לא הם, אין לי כל ספק, שהאנס-רוצח הפלסטיני היה מורשע ומוצא להורג עוד לפני ה-9 באפריל וביבי היה זוכה למינוי מהנשיא להרכיב ממשלה חדשה, החמישית במספר, כל הניסיונות להפסיק את שלטונו האסוני והבלתי מוסרי על ישראל היה נפסק, למרות בני גנץ ורצונם של הטוב של כל ראשי המפלגות בישראל.

אני מבקש להדגיש את מה שאני משוכנע בו: לולא חקירות המשטרה שנמשכות שנים, ועדי המדינה, שהיו עוזריו הקרובים ושותפי הסוד של משפחתו של ביבי, ביבי היה זוכה בבחירות בגדול, למרות בני גנץ שטוב שקם מכורסת הפנסיונרים, רק בגלל האונס והרצח של הנערה הישראלית התמימה.

התסכול מהתקווה להשיג אי-פעם הסכם שלום בין שני העמים החיים בארץ זו, גם כשמופיעים אנשים טובים כבני גנץ ואחמד טיבי, הוא שכל רצח מצד זה או האחר לסכסוך, יכולים לבטל מיד הסכם. זו הסיבה, לעניות דעתי שהסכם שלום בינינו לבין הפלסטינים נשא רק חלום כבר יותר ממאה ועשרים שנים.