כותרות TheMarker >
    ';

    עניינים יומיומיים

    דברים של יום יום בחייו של פנסיונר בטלן, שאין לו זמן.

    אני קמצן, אני?

    2 תגובות   יום רביעי, 13/2/19, 09:25

    הפרלמנט התכנס, כמנהגו, ביום ששי בבית הקפה "שלנו" והשיחה נסבה, כמובן, על הבחירות הקרבות. מי יצטרף אל מי ומי יצביע מה. משעמם. 

    בסוף השיחה משך שמיל בשרוולי ואמר קצת בלחש: כשנתפזר, אני רוצה לשבת איתך בארבע עיניים, טט-א-טט, לא ראש בראש...
    כשישבנו בצד, בשולחן אחר, הסביר לי האיש: "לא רציתי לדבר בנוכחות כולם על הנושא של קמצנות. זאת אומרת, אומרים עלי שאני קמצן ואני חושב שלא. אולי אספר לך ואולי תכתוב על כך בפוסט שלך"...
    המדבר, איש לא צעיר, כמו כולנו, ודי מבוסס. הוא פנסיונר ואנחנו יודעים שצבר רכוש וגם קיבל בזמנו ירושה יפה ואפשר לומר שלא חסר לו. אבל מעבר לכוס אספרסו, הוא לא מזמין כלום בבית הקפה שלנו. אולי כוס מים. בקיצור, קמצן.
    "טיפלתי אתמול בציפורניים. פדיקור. והיתה לי שיחה עם הפדיקוריסטית, שמצילה אותי מכאבי רגליים. היא סיפרה לי, שאמה גידלה שבעה ילדים וגם גידלה את ביתה מ-50 מטרים למאה ויותר וגם ציידה את הבית. את הכל היא עשתה מחסכונות. לא מאוברדרפט, שהיתה מלת גנאי בעיניה".
    - אז מה נשתנה?
    "היום זה עולם אחר. מבזבזים. כאילו הכסף ראוי לבזבוז.
    "אני מסתכל על הילדים שלי, שקונים בלי חשבון ומביט על הנכדים שלי, שהכסף לא נחשב אצלם. טוב, אפשר לקבל מאבא, הם אומרים. אצלנו זה לא היה ככה ואני חושב, שצריך לחשוב לפני שקונים ומבזבזים. והצעירים לא חושבים בכלל לפני שהם קונים את כל מה שלא הכרחי. קלות הבזבוז ומיעוט ההנאה.
    "קמצנות זו מלת גנאי, שמשתמשים בה הרבה. חסכנות היא מלת שבח, שמשתמשים בה מעט" - השלים והשתתק.
    שתקתי ובן שיחי הזמין לעצמו עוד קפה וגם לי. 

    ''

    "אתן לך דוגמא. אחת מרבות. לבני ולאשתו היו קשיים עם בנם. הוא תלמיד תיכון והם רצו לעשות 'גיבוש משפחתי'. נסעו ביחד לתאילנד לאיזה חודש. עלה להם אלפי שקלים. האם הצליחו? הנכד סיפר לי, שבשבילו זה לא היה טוב. כל הזמן רק רצה לחזור הביתה.
    "לא חבל על הכסף?
    "רבים מדברים על הקושי של זוג צעיר להשיג דירה. מייללים לאבא ולאמא שלו ושלה, שמא יוכלו לעזור.
    "פעם זוג צעיר הסתפק בדירת חדר או שניים. היום, רוצים ארבעה. פעם יצאו לגור בשולי הכרך. פריפריה. היום רוצים במרכז".
    - כלומר? - הצלחתי להשחיל שאלה.
    "אני יכול לדבר על ההרגשה שלי. לבזבז כסף זה לא כיף. לחסוך כסף זה לא עונש.
    "אני לא נהנה מהוצאת הכספים ואני מסתכל על כל החבורה שלנו, שיושבת כל שבוע בפרלמנט, ואני רואה איך החבר'ה מנשנשים במהירות ומשלמים בקלות. לא מקדישים רגע למחשבה. בסופו של החודש, הם בוכים ש'לא מצליחים לגמור את החודש'. קל לבכות".
    - יש לך פתרון? - שאלתי.
    "לחשוב.
    "לחסוך זאת לא מילת גנאי.
    "אתם יודעים שאני מסודר. יש לי הכנסות מעבודה והשקעות שעשיתי בעבר. יכולתי לבזבז, אבל למדתי מהוריי שכסף לא גדל על העצים וכאשר חושבים, חוסכים.
    "אין לי הנאה מהוצאת הכספים כשלעצמה. והיום, כשאנחנו מבוגרים, אני רואה שנהגתי בחוכמה כשהייתי צעיר. אולי הדור של היום שונה? אצלם קמצן זו מלת גנאי. לי זה לא קמצן. לי זה חסכן".
    מה שאחרים חושבים שהוא הוצאה מותרת, בעיני היא הוצאה מיותרת".

    לכל עט

    מוקדנית: "תרשום לי מכתב"...
    - אין "תרשום". צריך להגיד "תכתוב".
    מוקדנית: אז איך יש "מכתב רשום"?

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/2/19 21:33:
      רונית, תודה. אין לי ספק לגבי פער הדורות (אני יותר זקן...) אבל תכונה של שמירה על כסף היא חשובה ולא רק תוצאה של גיל. לדעתי, היא תכונה של הבנה. לגבי מוקדנים - את צודקת. אבל הצורך לעמוד על שלך הוא כנראה חזק יותר.
        14/2/19 21:22:

      יופי של פוסט.

      אני צעירה יותר (נדמה לי ) וגם אני חושבת שאני חסכנית ואלו ילדי חושבים שאני קמצנית, זה כנראה פער הדורות...

      ומעת לעט: אין טעם להתווכח עם מוקדנים. זה לא עוזר ממילא. 

       

      ארכיון

      פרופיל

      יאיר דקל.
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין