כותרות TheMarker >
    ';

    רווית ביקורות קולנוע

    בלוג ביקורות סרטים וקולנוע.

    0

    ''המועדפת'' - בהחלט מהמועדפות עלי

    1 תגובות   יום שני, 18/2/19, 11:58

    מי אמר שהמלכה אן לא הייתה לסבית?

     

    Image result for The Favourite

     

    אינני יודע, אבל אשמח לדעת מי אומר שכן. אני לא מצאתי שום מקור מוסמך באינטרנט לזה שאן הייתה לסבית. אני גם לא מוצא שום מקור לגבי המאהבת המיסתורית שלה, הבת דודה שלה, היחסים הזוממים בין שתי הבנות דודות והקשרים שלהם עם המלכה - והבלאגן הולך וגדל. פתאום נזכרתי שההיסטוריה לא רלוונטית כל כך כשהסרט כל כך יפה. 

     

    אז המלכה אן היא מלכה עלובה. לא כי היא אישיות רעה או מאכזבת, אלא פשוט כי היא נולדה לחיים עלובים. בודדה מאוד, מרירה, חסרת חוט שידרה. היא נמצאת בקאסטה הזו של האנשים שנולדו למלוך ולשלוט כי זו החובה התורשתית שלהם, ואף אחד אפילו לא שאל אותה אם היא מעוניינת בכך. זה יוצר מצב בו היא מצד אחד נורא מרוצה ושלמה עם הכח שלה כמלכה, ומאידך, מאוד סובלת מהעובדה שהיא לא כל כך טובה או מרוצה מלקבל החלטות כמו לתקוף את צרפת או להעלות מיסים, היא גם לא מבינה מי בדיוק באופוזיציה או בקואליציה, והיא לא יודעת מה טוב עבור מי. היא יודעת דבר אחר - היא רוצה אהבה. אין לה. וזה עצוב קצת.

     

    אז בגלל שלמלכה אן העלובה אין אהבה, יש שתיים שמנסות לכפות על כך. הראשונה - שרה צ'ירצ'יל (רייצ'ל וויז) שהיא אצילה שהצליחה להתקרב למלכה כיועצת בזמן שבפועל היא המאהבת שלה, והיא אוהבת כח. היא אוהבת לירות ביונים להנאתה, לנצל את אהבת המלכה כלפיה לצרכים כלכליים ומניפולטיבים, ובמילים אחרות, יודעת ללחוץ על הכפתורים. באה בת דודתה, אביגיל (אמה סטון) עירומה מפרוטה ובעלת חינניות יתרה - שפשוט מבקשת לעבוד בחצר הממלכה. שרה בטוחה שהיא סך הכל עושה עוד פרוטקציה משפחתית, אבל היא לא האמינה שאביגיל התמימה תהיה זו שתקלוט את חוקי המשחק ותהווה את הקרב האמתי על לבה של המלכה, או יותר נכון, על השליטה במדינה. השולטת במקרה הזה לא תהיה המלכה; זו תמיד תהיה זו שהכי קרובה אליה, 'המועדפת'. וזה כל כך מגניב. 

     

    Related image

     

    המתח המיני בין המלכה לשתי האצילות הוא פנטסטי. אוליביה קולמן כ'מלכה אן' היא השחקנית הטובה ביותר שיכלו ללהק לדמות זו, והיא משחקת אותה נפלא - עלובה, מרירה, מסכנה, וכזו שרק רוצה אהבה. שתי האצילות, וויז וסטון, מצליחות לאתגר את הופעתה עם פינג פונג מרתק של הומור ועליזות ונועזות - כשהסרט מראה שהפוליטיקה האמתית המבוססת על שוחד ופיתויים מיניים התחילה הרבה לפנינו. זהו סרט קלאסי לא קלאסי, על פוליטיקה שאיננה פוליטית, ועל אהבה שאיננה רומנטית. והכי חשוב - כולן נשים, וכולן חזקות, וכולן מהממות בעוצמתן, והגברים לחילופין הם דמויות סראק שלרוב מובאות ללעג. אהבתי את זה.

     

    ''המועדפת'' יתכן שלא יהיה הסרט המועדף על רבים מהצופים כיוון שהוא חדשני מידי באופן בו הוא מספר את הסיפור שלו, והשילוב בין הפורמט הקלאסי והמוכר לכאוס הלסבי-פמיניסטי-אמנותי ההוא הופך את הסרט למעט מטורלל ומפותל לאנשים שבסך הכל חיפשו דרמה קלאסית. אבל אני לא מאלה. ''המועדפת'' היא דרמה חזקה, מגניבה, איכותית, שמעזה לקחת נוסחה מיושנת ולהפוך אותה למופע ראווה של האנושות הצבועה; פיתויים, פוליטיקה גועלית, החזק שורד, אף אחד לא אוהב אף אחד באמת. זה עצוב להכיר בזה, וזה עצוב לראות את זה תחת פורמט הסרטים הקלאסיים שעד כה סיפקו מונולוגים מרגשים ושמלות הורסות. אבל זה כל כך כיף. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      אני לא צלחתי את הסרט הזה...

      ארכיון