כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות אחרונות

    נתן חופשי על הבר...

    הכל מכול וכול

    מסע למאדים... - חלק 1

    0 תגובות   יום שלישי, 19/2/19, 15:23

    כתבה זו מחולקת ל-2 כתבות נפרדות

    1.חקר המאדים - היסטוריה

    2. כיבוש המאדים- בכתבה נפרדת

    בני אדם התענינו מאז ומתמיד בכוכב הלכת האדום והוא היה

    מוכר לאנושות משחר ההיסטוריה, ובזכות צבעו האדמדם הוא

    קיבל את השם מארס, שמו  של אל המלחמה הרומי....

    היסטוריה

    מאדים הוא כוכב-הלכת הרביעי במרחק מהשמש. לפעמים הוא קרוב

    יותר לשמש ולפעמים רחוק יותר ממנה. שינוי זה קיים מפני שלמסלול

    של מאדים סביב השמש יש צורת אליפסה. בממוצע המרחק שלו

    מן השמש נע סביב 228 מיליון קילומטר. מדי פרק זמן מאדים מתקרב

    לכדור-הארץ ובמשך תקופה קצרה שני כוכבי-הלכת נעים זה ליד זה.

    התקרבות זאת חשובה במיוחד לתכנון טיסה למאדים...מאדים הוא אחד

    מכוכבי-הלכת הקטנים במערכת השמש שלנו: הקוטר שלו הוא קצת יותר

    ממחצית הקוטר של כדור-הארץ. רק פלוטו וכוכב-חמה קטנים ממנו. 

    מאדים הוא כוכב-לכת בעל מסה קטנה, ולכן כוח-המשיכה שלו חלש:

    רק כ-40% מזה של כדור-הארץ. לכן מהירות הנפילה של גופים על

    פניו תהיה אטית בהרבה מזו שעל כדור-הארץ.
    אם אי פעם, בעתיד, אכן יפסעו אסטרונאוטים על אדמת מאדים, הם

    יוכלולנתר ולקפץ בקלות, כמעט כמו על הירח. מאדים נוצר כמו כדור

    הארץ לפני כ-4.5 מיליארד שנה. בשנה שעברה היה כוכב מאדים קרוב

    מאי-פעם לכזדור הארץ...כ-55 מיליון ק"מ, תופעה שרוראת פעם ב-65

    אלף שנה.

    העניין בכוכב מאדים גדל מאוד לקראת סוף המאה ה-19 לאחר

    טעות תרגום... האסטרונום האיטלקי ג'ובאני סקיאפרלי זיהה על

    מאדים רשת קווים ארוכים מאוד, וקרא להם "ערוצים"- canali.

    אבל בתרגום לאנגלית ה-canali הפכו בטעות ל-canals, כלומר

    תעלות מלאכותיות. בעקבות זאת, לא מעט אסטרונומים היו

    משוכנעים יש חיים תבוניים על המאדים..

    בני כדור הארץ היו משוכנעים שבני מאדים הגיעו להישגים

    טכנולוגיים מופלאים. ה"גילויים" שימשו רקע לספר "מלחמת

    העולמות", שבו תיאר הסופר הבריטי הרברט ג'ורג' וולס (Wells),

    פלישה קטלנית של יצורים מהמאדים. בעקבותיו נכתבו גל שלם

    של ספרים, ובהמשך גם סרטים, על החוצנים ממאדים. אבל ידע

    קונקרטי על המאדים עצמו לא היה...הכוכב נותר דומם ורחוק,

    עד תחילת עידן החלל....

    בשנת 1960 עשו הרוסים ניסיון ראשון לשגר חלליות למאדים.

    אבל החללית M1, שבמערב כינו אותה "מַרְסְנִיק" – כלומר שילוב

    של מרס וּסְפוטניק, התפוצצה על כן השיגור, וכך גם החללית

    התאומה שהרוסים ניסו לשגר ארבעה ימים לאחר מכן. כשהחלון

    נפתח שוב, ב-1962, ניסו הרוסים לשגר לא פחות משלוש חלליות

    למאדים. שוב – שתיים נהרסו בגלל תקלות בטיל השיגור.

    השלישית נכנסה למסלול לכיוון מאדים, אבל הקשר עמה נותק והיא

    אבדה בחלל.מאדים מקיף את השמש במסלול ארוך יותר מזה של

    כדור הארץ, כך ששני כוכבי הלכת קרובים זה לזה רק פעם ב-26

    חודשים בערך, ואז נפתח חלון שיגור המאפשר לעשות את המרחק

    ביניהם בששה עד תשעה חודשים תלוי במהירות הטיסה... 

     בחלון השיגור הבא ניסו האמריקאים את כוחם, ושיגרו שתי חלליות

    לעבר מאדים. מרינר 3 נכשלה כבר בשיגור, אבל מרינר 4, ששוגרה

    בסוף נובמבר 1964, הצליחה במשימה. ביולי 1965 היא הגיעה

    למרחק של פחות מ-10,000 קילומטרים ממאדים, ביצעה מדידות

    רבות, ושלחה לכדור הארץ תמונות תקריב ראשונות בהיסטוריה של

    כוכב לכת אחר.

    התמונות והנתונים שהעבירה מרינר 4 העלו שפני מאדים שוממים

    ומדבריים. לא ימים, לא נהרות זורמים ולא תעלות מלאכותיות. גם

    האטמוספירה של מאדים אינה תומכת בחיים – היא דלילה מאוד,

    רק כאחוז וחצי מזו של כדור הארץ, ומורכבת בעיקר מפחמן דו חמצני.

    הסיכוי למצוא חיים תבוניים על מאדים נגוז כמעט בבת אחת. בשנות

    ה-60 חלפו עוד שתי חלליות אמריקאיות ליד מאדים: מרינר 6 ומרינר

    7 צילמו אותו ממרחק של כ-3000 קילומטרים בלבד, בעוד הרוסים

    נכשלים פעם אחר פעם בשיגור משימות למאדים.בנובמבר 1971 שוב

    עשו האמריקאים היסטוריה: החללית מרינר 9 הייתה לראשונה

    שנכנסת למסלול סביב מאדים. במשך שנה וחצי היא חגה סביבו

    ושלחה אלפי תמונות ושפע של מידע, עד שהדלק שלה אזל.

    שבועיים אחרי מרינר 9 נכנסה למסלול סביב מאדים החללית הרוסית

    מרס 2. היא שחררה נחתת שנועדה להגיע אל פני השטח ולהיות

    העצם המלאכותי הראשון הנוחת על כוכב לכת אחר. אבל הנחתת

    התלקחה בכניסה לאטמוספרה והמצנחים לא נפתחו. היא אמנם

    הייתה העצם הראשון שמגיע לאדמת מאדים, אבל בצורת שברים

    מפויחים...

    כמה ימים לאחר מכן נכנסה החללית התאומה, מרס 3, למסלול

    סביב מאדים. גם היא שחררה נחתת, והפעם הכל עבד כשורה

    והחללית השלימה את הנחיתה הרכה הראשונה בהיסטוריה על

    כוכב לכת אחר. ההתרגשות הייתה רבה – אבל קצרה מאוד.

    פחות מעשרים שניות לאחר שמרס 3 החלה לשדר מידע מפני

    מאדים היא השתתקה לנצח. הנחתת הספיקה לשלוח רק חלק

    מתמונה מטושטשת אחת – ככל הנראה של סופת חול, שהשביתה

    את מכשיריה.  ההצלחה האמיתית הראשונה הגיעה רק כעבור

    חמש שנים. ב-20 ביולי 1976 נחתה על מאדים ויקינג 1, נחתת

    שגודלה כמכונית. היא צנחה בשלום באזור המכונה "המישור הזהוב",

    לא הרחק מקו המשווה, וכעבור דקות אחדות שידרה צילומי צבע

    חדים ראשונים מאדמת המאדים. כחודש וחצי לאחר מכן נחתה

    גם ויקינג 2 באזור אחר של מאדים. הנחתות היו הצלחה אדירה:

    הן תוכננו לפעול כמה חודשים, אבל ויקינג 2 שידרה ממאדים יותר

    משלוש שנים, והנחתת התאומה החזיקה מעמד שש שנים. הנתונים

    הרבים שהן העבירו סיפקו תמונה מעניינת של כוכב הלכת, אבל

    איכזבו מאוד את כל מי שקיוו למצוא על מאדים חיים או סימני חיים.

    באלפי התמונות שהעבירו הנחתות נראה נוף מדברי וצחיח. הן מדדו

    רמות גבוהות של קרינה על סגולה, טמפרטורות נמוכות מאוד ולחץ

    ברומטרי אפסי שהבהירו למדענים כי הסיכוי לחיים על מאדים קלוש

    ביותר. גם המכשירים שחיפשו חומרים אורגניים, העשויים להעיד על

    קיום חיים – כמעט לא מצאו דבר. ב-1997, יותר מעשרים שנה אחרי

    הנחיתות המוצלחות של ויקינג, השלימה הנחתת Pathfinder נחיתה

    מוצלחת מִצָפוֹן לקו המשווה של כוכב הלכת. אבל הנחיתה הייתה רק

    ההתחלה: למחרת התגלגל ויצא מהנחתת רכב שטח בעל ששה

    גלגלים, הראשון בהיסטוריה שנסע על כוכב לכת אחר, בניגוד לנחתות

    התקועות במקום שבו נגעו בקרקע.

    הרכב סוג'ורנר (Sojourner), שגודלו כתנור מיקרוגל ומשקלו פחות

    מ-11 קילוגרם, צויד במצלמות ומכשור מדעי ויצא למסע מחקר על

    מאדים במהירות "מסחררת" של 36 מטרים בשעה...

    סוג'ורנר תוכנן לפעול כשבוע בלבד אבל הצליח לתפקד כמעט שלושה

    חודשים עד שהסוללות שלו התרוקנו. הוא שלח יותר מ-16 אלף

    תצלומים ומיליוני נתונים על הרכב האטמוספרה, האבק, הסלעים ועוד.

    מסעו על פני מאדים הסתכם במאה מטרים בלבד, אבל הצית מחדש

    את העניין בשכן הקטן שלנו.  נאס"אחהמשיכה נאס"א לשגר חלליות

    למאדים כמעט בכל חלון שיגור. בקיץ 2003 היא שיגרה את אחת

    המשימות המוצלחות בהיסטוריה שלה: צמד רכבי שטח שנחתו כל

    אחד באזור אחר של מאדים. כלי הרכב ספיריט (רוח) ואופורטיוניטי

    (הזדמנות) היו בגודל של חצי מכונית משפחתית בערך. הם צוידו

    בכמה מצלמות ובשפע של מכשירים מדעיים והיו מסוגלים לשעוט

    על פני מאדים במהירות של 180 מטרים בשעה, אם כי לרוב נסעו

    לאט הרבה יותר.

    המשימה תוכננה להימשך כשלושה חודשים, אבל הביצועים של כלי

    הרכב הפתיעו אפילו את המהנדסים האופטימיים ביותר. ספיריט

    המשיך לתפקד יותר משש שנים, והשתתק סופית רק  ב-2010.

    הרכב התאום, אופורטיוניטי, עדיין מתפקד – לאחר יותר מ-14 שנים

    על מאדים.לונות השיגור הבאים התמלאו במשימות אמריקאיות

    לכוכב הלכת האדום.

    המשימות למאדים לימדו אותנו רבות על הגיאולוגיה וההיסטוריה

    שלו. בכוכב הלכת היו בעבר אוקיינוסים ונהרות, אבל רוב המים

    שהיו עליו התאדו לחלל.  בשנת 2008 נחתה על מאדים הנחתת

    האמריקאית פיניקס (Phoenix), שצוידה בזרוע רובוטית עם כף

    לחפירה. הכף חשפה משטח לבן סנטימטרים אחדים מתחת לפני

    הקרקע. הכתם הלבן נעלם תוך כמה ימים, ולפי קצב ההתאדות

    חישבו החוקרים כי מדובר במים קפואים. הגילוי של קרח כה קרוב

    לפני השטח ובמרחק של כ-2000 קילומטרים מהקוטב הצפוני של

    מאדים עורר תקוות כי משלחות למאדים יוכלו להשיג בקלות את

    המים הדרושים להם. המים לא מיועדים רק לשתייה, אלא גם

    לנשימה: אפשר לפרק אותם לחמצן ולגז מימן, שהוא דלק מצוין. 

    מאדים הוא בערך בן גילו של כדור הארץ: שניהם נוצרו לפני כ-4.5

    מיליארד שנים. על פי ההערכות, מאדים היה רטוב בערך במיליארד

    השנים הראשונות לקיומו. בכדור הארץ נוצרו בתקופה זו חיים

    חד-תאיים, והשאלה הגדולה היא אם חיים כאלה נוצרו גם על מאדים.

    יש חוקרים הסבורים שאבני הבניין לחיים לא נוצרו על כדור הארץ,

    אלא הגיעו על מטאוריטים ואסטרואידים ממקומות אחרים ביקום. אם

    זה נכון, הסיכוי שחיים כאלה נזרעו גם על מאדים גדול עוד יותר.

    חיפוש סימני חיים הוא המשימה המדעית העיקרית של רכב החלל

    הגדול ביותר שפועל על מאדים, קיריוסיטי (סקרנות), שנחת בקיץ

    2012 במכתש גייל – מכתש ענקי מדרום לקו המשווה של מאדים,

    שבעבר היה כנראה אגם מים גדול. בשש שנות פעילותו נמצאו חומרים

    אורגניים כמו תיופן (Thiophene) – תרכובת של פחמן, מימן וגופרית.

    חומרים כאלה יכולים להיווצר בפעילות ביולוגית, אבל גם בתהליכים

    כימיים נטולי חיים. הוכחה חותכת לקיום חיים על מאדים – בהווה או

    בעבר – עדיין לא נמצאה...

    למאדים 2 יריחים פובוס ודימוס.למרות זאת נראה כי כל דמיון בין שני

    אלו לבין הירח שלנו 

    הוא מקרי בהחלט. למען האמת, השניים נראים יותר כמו אסטרואידים 

    שמאדים, בעזרת

    כוח הכבידה שלו, "לכד" לעצמו מחגורת האסטרואידים הסמוכה.

    הם בעלי צורה משונה, פני השטח שלהם מצולקים מאוד מאוד ומלאי

    מכתשים. נוסף על כך הם קטנטנים ממש –

    ממדיו של פובוס הם 26.8 × 21 × 18.4 ק"מ, גדול אך במקצת מהכנרת

    שלנו, וממדיו של דימוס הם 15×12×10 ק"מ, בערך כגודלו של גוש דן.

    כיוון שהם כל כך קטנים, גם כוח

    הכבידה שלהם קטן בהתאם: אדם שמשקלו על פני כדור הארץ הוא 60

    קילוגרם ישקול על פני פובוס 30 גרם בלבד, ולמעשה בקושי ירגיש בכוח

    משיכה כלשהו.

    מקור השמות פובוס ודימוס הוא במיתולוגיה היוונית – צאצאיהם הלא

    כל כך משמחים

    של האלים ארס ואפרודיטה: דימוס, אל הטרור והאימה, ופובוס, אל

    הפחד והבעתה.

    שמות רשמיים בעברית עדיין אין להם, אך לקראת שבוע החלל הישראלי

    2019 תזמין סוכנות החלל הישראלית את הציבור להציע שמות עבריים

    לירחים, וועדה מיוחדת של מדענים ומומחי לשון תבחר את השמות הטובים

    ביותר.

    בכתבת המשך התיישבות אנושית על

    המאדים...

     

    חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים (משמאל לימין)

    Image result for ‫תמונות של מאדים‬‎


    Related image


    Related image

     

    Image result for ‫תמונות של ישוב המאדים‬‎

     

    Related image


    הצבע האדמדם של הכוכב הוא תוצאה של תחמוצת הברזל על פניו (חלודה)

    Related image

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      נתןפאר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין